יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בראש השנה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"פן יש בכם שורש פורה  ראש ולענה" [דברים כ"ט,י"ז]
[רמז נפלא לתקיעת שופר בראש השנה[בפרשת ניצבים]

הטכניקה: שמן על בד.widus3p9rr6kcs0e2nle.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קרו איל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
קרן איל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

קרן איל
עושה חיל
מעוררת לבבות
מחרידה נשמות.

עתירת צלילים
בצל מלאכים
חוצה רקיעים
מבקשת רחמים.

עתידה לבשר גאולה
קול חתן וקול כלה
בית הבחירה יבנה
אור גנוז יתגלה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ניצבים-מה המסר החשוב לכל עם ישראל?/מאמר: מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת ניצבים - מה המסר החשוב לכל עם ישראל?
/ מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בפסוקים הבאים:"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם  כל איש ישראל טפכם נשיכם וגירך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב מימך לעברך בברית ה' אלוהיך ובאלתו אשר ה' אלוהיך כורת עמך היום...פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה" [דברים ט-י"ח]
השאלות הן:
א] באיזו ברית מדובר?
ב] מדוע הברית חלה לא רק על דור המדבר, אלא על כל הדורות שלאחריו?
ג] מה המסר החשוב לעם?
ד] היכן נרמז בפסוקים תקיעת שופר?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי רש"י: נצטווה משה לכרות ברית עם -עם ישראל כדי שיקבלו עליהם את התורה באלה ובשבועה – מסיבה זו אסף את כל העם  דווקא ביום מותו.
תשובה לשאלה ב]
אברבנאל מיישב את השאלה בדרך הבאה:
בדרך כלל כאשר אדם לוקח הלוואה יורשיו חייבים בפירעונה, כי כשם שבניו זוכים בירושה מאביהם- באותה מידה הם חייבים לפרוע גם את חובותיו.
ברית התורה וירושת הארץ מחייבת את העם לכל הדורות, עם ישראל חייב להבין כי לא בקשתם וחרבם ירשו את הארץ אלא, הארץ היא כפיקדון והלוואה  בתנאי שיקבלו  ויקיימו את התורה.
רבנו בחיי אומר:  הברית הזאת אינה כוללת רק חובה, אלא גם זכות- הברית מבטיחה לעם ישראל חיי נצח בארץ בזכות התורה.
הבנים חייבים לקיים את שבועת אבותיהם -לפי שהאבות הם השורשים והבנים הם הענפים המחוברים לעץ- המקבל את חיותו משורשיו.
חז"ל אומרים: כי כל הנפשות מאז ימי  בראשית ועד אחרית הימים היו נוכחים בשעת קבלת התורה ולכן הברית מחייבת את כולם לאורך כל הדורות.
והמהר"ל מוסיף: זוהי ברית  לעד- בין הקב"ה לבניו ואין הברית הזאת מתבטלת לעולם גם אם הבנים  חוטאים.
כי הברית  נכרתה עם כלל האומה-את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה, לכן גם אם  יש כאלה שחטאו,כיצד  יש בכוחם לבטל ברית  שנכרתה עם כל  הדורות?
המהר"ל מפרש גם את דברי חז"ל האומרים: "מלמד שכפה עליהם הר כגיגית" מכאן שהברית אינה תלויה רק בבחירתם של בני ישראל למרות שהסכימו ואמרו:"נעשה ונשמע"
יש לברית זאת כוח סגולי מיוחד שלא ניתן להפרה.
התשובה לשאלה ג]
רבי חיים מאיר מוויז'ניץ אומר:ניתן כאן ללמוד על המסר החשוב לעם ישראל: חייבים  להיות מלוכדים  כאיש אחד לאורך כל הדרך, הרב מסתמך על דברי משה:
"ולא אתכם לבדכם אנוכי כורת את הברית הזאת"- כלומר:
אין ה' כורת  ברית עם כל איש באופן נפרד ,אלא עם כל העם.
כגוף אחד בלב אחד.
ניתן גם  ללמוד את הדברים מתוך דברי הפתיחה של הפרשה במילים:"כולכם"
"כל איש ישראל"
ואכן מסר זה הוא  בעל חשיבות ממדרגה ראשונה ,לכולנו לאורך כל ההיסטוריה כולל  בימים אלה.
התשובה לשאלה ד]
במילים:"פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה" [דברים כ"ט,י"ז]
מבחינים בראשי תיבות: שופר.
תפקיד השופר לעורר את העם לחזור בתשובה.
כפי שאומר זאת הנביא עמוס:"אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?" [עמוס,ג,ו]
לכן קבעו חז"ל לתקוע בשופר  במהלך חודש אלול- חודש הרחמים והסליחות.
יש בכוח  תקיעות השופר לעקור מלב האדם את כל השורשים הרעים
המשפיעים לרעה על  הנפש והנשמה.
לסיכום: ניתן להסיק מכל האמור לעיל: "כי הקב"ה כרת ברית עם כל עם ישראל – לעד.
יחד עם זאת, כדי שעם ישראל יוכל לעמוד גם בפני אויביו מסביב, עליו לזכור כי עליו לקיים את מצוות התורה מכוח הברית, ולהתאחד כאיש אחד בלב אחד- אחדות מושלמת -ממש כמו במעמד הר סיני  התוצאה לא תאחר לבוא  כפי שהתורה מבטיחה:"ושב ה' אלוהיך את שבותך ורחמך ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוהיך שמה....והותירך ה' אלוהיך בכל מעשה ידיך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך"[דברים ל,ג-י]
פרשה זו נקראת תמיד בשבת  לפני ראש השנה- כי היא מכילה הרבה רמזים על  נושא התשובה, כולל עניין השופר והגמול בעקבות שובם של עם ישראל לאלוקיו.
יהי רצון ועם ישראל, יתאחד במהרה כאיש אחד בלב אחד ויקיים את התורה כהלכתה ובע"ה הגאולה תגיע לכל בית ישראל.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 8 בספטמבר 2012

ציורי תנ"ך/הגשת הביכורים לכהן במקדש/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ולקח הכהן הטנא מידך,,,וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך:ארמי אובד אבי..."[דברים כ"ו,ד-ו]
הטכניקה: שמן על בד.pbf0hm7wu3ibp925wwmg.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ביכורי הודיה /שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ביכורי הודיה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

רוח  חדשה נושבת  בקרבו
נהר אושר מציף ליבו
עטור צחורים
מחיש צעדים.

מוקף כותלי מקדש
בחיל ורעדה כולו נרגש
לפני הכהן ניצב
כנוגה יאירו עיניו.

בידיו טנא גדוש ביכורים
מלוא  הדרם שבעת המינים
שפתותיו לה' אומרות תפילה
שבח והודיה מילות תהילה.

הערה: השיר בהשראת פרשת כי תבוא [חומש  דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 7 בספטמבר 2012

פרשת כי תבוא-מה הסוד לשיפור איכות החיים-בכלל ובפרט?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת כי תבוא- מה  הסוד  לשיפור איכות החיים- בכלל ובפרט?
מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בפסוקים הבאים:"והיה כי---תבוא אל הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה: ולקחת מראשית כל—פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלוהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו ולקח הכהן הטנא מידך..." [דברים כ"ו,א-ד]
השאלות המתעוררות הן:
א]  מה הקשר בין הכניסה לארץ ישראל לבין הבאת ביכורים?
ב]  מאילו פירות יש להביא ביכורים? ובאיזו צורה הדבר נעשה?
ג]  היכן מוצאים דוגמאות בתנ"ך להכרת הטוב?
ד]  היכן ניתן למצוא בתנ"ך דוגמאות לכפיות טובה?
ה]  כיצד ניתן לממש את הכרת הטוב בחיינו ובכך לשפר את איכותם?
התשובה לשאלה א]
רש"י אומר: שעם ישראל התחייב במצוות הבאת  ביכורים  לבית המקדש רק לאחר שכבש את ארץ ישראל וחילק אותה.
מתוך כך   ניתן להסיק :כי ישנו  קשר הדוק בין הבאת ביכורים לארץ ישראל ומצווה זו באה  במטרה להכיר טובה לקב"ה- על אשר זיכה אותנו בארץ מיוחדת וקדושה ואין הדבר מובן מאליו, כי הרי ארץ ישראל היא ארץ אשר כל טוב בה ,כפי שכתוב :"...וייתן לנו את—הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש"
[דברים כ"ו,ט]
ספורנו אומר:כי באמצעות המילים:"הגדתי היום לה' אלוהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו.." בכך מביא הביכורים- מודה לה' -על מתנת הארץ.
גם הרמב"ן  מצטרף לרעיון של הכרת הטוב לה' באומרו: כי עצם העניין שהיהודי מביא מפירות הארץ בכך מביע את תודתו לאלוקים.
ר' ברוך אפשטיין מפרש:כי לפי חוקי המקרא משמשת לפעמים המילה:"הגדה"=כהוכחה.
הדוגמא לכך:"אתה הגדת היום את אשר עשית עימי טובה"- כלומר הוכחת.[שמואל א]
בעל הכתב והקבלה מביא פירוש מעניין במיוחד:המילה:"הגדתי" גזורה מתוך המילה:"גד"=והפירוש:מזל.הכוונה אני מאושר ובר מזל כי ה' הביא אותנו לארץ הקודש.
הרב סורוצקין אומר בספרו:"אוזניים לתורה": כי  כאשר היהודי אומר:"באתי אל הארץ" הוא מתכוון שאין הוא שייך לקבוצת בני ישראל אשר הכריזו:"ניתנה ראש ונשובה מצרימם" היהודי מכריז: כי בא לארץ לא במטרה להתעשר, אלא להשתרש בארץ האבות ולעבוד לפרנסתו את האדמה ובכך קיים את המצווה:"ראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך" והוא מבין כי כל עבודתו היא הודות לקב"ה שהעניק לעמו את ארץ ישראל.
בכך ה' מימש את ברית האבות – היינו הבטחת הארץ.
לפי רוב  המפרשיםניתן לראות כי המטרה בהבאת הביכורים היא :להודות לקב"ה על המתנה היקרה- ארץ ישראל.
בכך יש עניין הכרת הטוב לבורא עולם על הבטחתו ומעשיו בפועל.
התשובה לשאלה ב]
יש להביא ביכורים אך ורק מפירות הארץ ובמיוחד משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל:חיטה, שעורה,גפן,תאנה,רימון,זית-שמן ודבש- תמרים. ועל ידי כך יש בכך הכרת הטוב לקב"ה.
הרמב"ם בהלכות ביכורים מסביר:"הביכורים אין להם שיעור מן התורה: אבל מדבריהם[מדברי חז"ל] צריך להפריש אחד משישים"
במשנה[מסכת  ביכורים פ"ג.מ"א] מתואר התהליך כיצד אדם מפריש ביכורים:"כיצד מפרישין הביכורים? יורד אדם  בתוך שדהו ורואה  תאנה שבכרה, אשכול שבכר, רימון שבכר, קושרו בגמי ואומר:"הרי אלו ביכורים"
"גמי" פירושו:סיבים של גבעולים שמהם עושים חבלים.
התשובה לשאלה ג]
דוגמאות בתנ"ך להכרת הטוב:
דוגמא א] נאמר בפרשת כי תצא[דברים כ"ג,ח]:"לא תתעב מצרי כי גר הייתה בארצו". רש"י  מסביר: אעפ"י שהמצרים  ציוו לזרוק את הזכרים- ליאור העניקו אכסניה לעם ישראל בשעת הדחק.
דוגמא ב] [מדרש תנחומא "וארא" י"ד שמות רבה]: "מפני מה לקו המים והעפר על ידי אהרון[ולא על ידי משה]?[בעשרת המכות]
התשובה: מפני שהיאור הגן על משה בשעה שהושלך  למים והעפר הגן עליו  בזמן  שהרג את המצרי-לכן אינו ראוי שילקה על ידי משה.
התשובה לשאלה ד]
דוגמאות לכפיות טובה בתנ"ך:
דוגמא א]
בחומש בראשית[ג,י"ב], כאשר ה' שואל את האדם: האם אכל מהפרי האסור בגן העדן?
תשובתו של האדם הייתה:"..האישה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן- העץ ואוכל" כאן האדם מגלה כפיות טובה, כי במקום שיעריך כי אין הוא לבדו, אלא ה' העניק  לו עזר כנגדו ", הוא מאשים את חוה בכך שפיתתה אותו לאכול מהפרי.
דוגמא  ב]  שמות י"ז,א-ח]" ויסעו כל עדת בני ישראל...וירב העם עם משה ויאמרו: תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי  מה תנסון את ה' ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בני ואת מקני בצמא,,,ויקרא שם המקום מסה ומריבה"
כאן אנו רואים את עם ישראל חוטאים בכפיות טובה כלפי ה' וגם כלפי משה, אינם מעריכים את כל הטוב שה' העניק להם.
תשובה לשאלה ה]
מתוך כל האמור לעיל ניתן ללמוד: כי האדם חייב להכיר טובה ראשית לבורא עולם- על כל הטוב שגומל עימו, ע"פ התורה  עניין הכרת הטוב חייב להיות מושרש באדם:"בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן"
לכן, מידי בוקר כאשר אדם מתעורר יתפלל:"מודה אני לפניך..."
אל יסתכל על הכול כמובן מאליו, אלא יבין כי כל מה שיש לו הוא-  מאת אלוקים ועל כך יודה יום, יום.
הוא הדין לגבי הזולת, עליו להכיר תודה לחברו על כל דבר טוב שנותן לו,
אדם שאינו מכיר תודה לבוראו סופו שאינו יכיר תודה לחברו.
לכן הסוד הגדול לשיפור איכות חיי האדם בכלל ובפרט הוא : הכרת הטוב, ואם נקיים רעיון זה בפועל, תמיד נזכה לחיות בעולם טוב יותר.
יהי רצון ונלמד מדויד המלך  נושא זה,כמו שנאמר:"מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ : עיבדו את ה' בשמחה בואו לפניו  ברננה...בואו שעריו בתודה חצרותיו בתהילה הודו לו ברכו שמו.."[תהלים ק ,א-ה]
ובע"ה נזכה שהשכינה  תשרה על עם ישראל בארצנו הקדושה תמיד.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 6 בספטמבר 2012

עם רדוף ברכות/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
עם רדוף ברכות
שיר מאת: אהובה קליין©

עם דבק בעץ החיים
שומע בקול אלוקים
מתמיד לשמור ולעשות
כל עשרת הדיברות.

כמו מאש ירחק מפשעים
ביודעו  כי הם פירות באושים
שותה בצמא דברי חכמים
מעיינות חכמה לחיך ערבים.

נעשה עליון על כל הגויים
מטר ברכות אותו משיגים
רודפות אחריו כאיילות
הן בערים והן בשדות.

פרי בטנו  ואדמתו מבורך
עושרו ללא גבול יארך
לא ידע מחסור ודאגה
עם קדוש ישיש ברננה.

הערה: השיר בהשראת פרשת כי תבוא  [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר