יום שני, 20 בפברואר 2012

פרשת תרומה- מה מסמל ארון העדות במשכן?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת תרומה- מה מסמל ארון העדות במשכן? [מאמר]
מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו בין כלי המשכן מוזכר ארון העדות, ישנו תאור מפורט:
"ועשו ארון עצי שיטים אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי קומתו: וציפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב: ויצקת לו ארבע טבעות זהב ונתת על ארבע פעמותיו ושתי טבעות על-צלעו האחת ושתי  טבעות על- צלעו השנית:ועשית בדי עצי שיטים וצפית אותם זהב: והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם: בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו: ונתת אל—הארון את העדות אשר אתן אליך: ועשית כפורת זהב טהור אמתיים וחצי אורכה ואמה וחצי רוחבה ועשית שניים כרובים זהב מקשה תעשה אותם משני קצוות הכפורת..ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על –ארון העדות את כל אשר אצווה אותך אל בני ישראל"[שמות כ"ה,י-כ"ג]
השאלות הן:
א] מדוע הארון חייב להיות מצופה זהב טהור ומה הדבר  מסמל?
ב] בכל מידות הארון ישנם חצאים- האם יש לכך משמעות מיוחדת ?
ג] מה תפקיד הבדים ,מדוע צריכים להיות צמודים לארון?
ד]מה היה תפקיד הכרובים?
התשובה לשאלה א]
חז"ל  אומרים כי הארון מסמל  תלמידי חכמים והם בגדר
"זהב טהור"- לומדי תורה לשמה,ללא דופי או פגם.
לעומת זאת ,הבדים מסמלים את מחזיקי התורה אשר תומכים בלומדי התורה על ידי שתורמים להם כסף.
לכן בבדי הארון לא נאמר שיהיו מצופים זהב טהור כפי שנאמר בגוף הארון- היות ומחזיקי התורה גם אם יש ביניהם  כאלה  העושים את מלאכתם לא לשמה- למרות זאת רצויים הם לפני ה' - מהסיבה שהם תורמים להפצת התורה בעם ישראל.וזה דבר מבורך מאד.
התשובה לשאלה ב]
מתברר שאכן יש משמעות מיוחדת לכך שכל מידות הארון יש בהם חצאים.
על כך אומר : בעל הטורים: כי האדם ידע שלעולם לא יהיה שלם בלימוד התורה למרות שלומד הרבה,עליו לשאוף להתאמץ ולהתמיד להתקדם עוד ועוד על מנת להגיע לשלמות  בידיעת התורה ובעבודת הבורא.
לעומת זאת, מידות המזבח היו שלמות, מזבח הנחושת:"חמש אמות אורך וחמש אמות  רוחב" ואצל מזבח הזהב נאמר:"אמה אורכו ואמה רוחבו"
מידות שלמות אלה מרמזות כי אדם המקריב קורבן על המזבח-חייב לקבל על עצמו לשוב בתשובה שלמה ,היות  ובעבודת ה' המטרה היא שלמות-כפי שאנו לומדים זאת מהפסוק:"תמים תהיה עם ה' אלוקיך"
 [דברים י"ח,י"ג]
התשובה לשאלה ג]
על כך עונה ספר החינוך:הבדים העניקו כבוד והדר לארון.
"לפי שהארון הוא משכן התורה, והיא כל עיקרנו וכבודנו  ונתחייבנו  לנהוג  בו כל כבוד וכל הדר בכל יכולתנו . על כן נצטווינו לבל נסיר בדי הארון ממנו, פן נהיה צריכים לצאת עם הארון לשום מקום במהירות, ואולי מתוך טירדא וחיפזון לא נבדוק יפה, להיות בדיו חזקים כל הצורך, ושמא חס  ושלום ייפול מידם, ואין זה כבודו,אבל בהיותם מוכנים לעולם ולא יסורו ממנו, נעשה אותם חזקים הרבה, ולא תארע  תקלה בהם"
-מכאן שהארון חייב להיות תמיד מוכן למצב של נשיאה.
החיזקוני אומר: כי הבדים צריכים להיות צמודים היטב לארון כי כאשר נושאים אותו  - לא ירד הארון מעל כתפי הנושאים.
וטעם נוסף ומעניין: הבדים משמשים מעין מחיצה בדרכם של היוצאים והנכנסים -שהרי הארון מקומו בקודש הקודשים ולשם יכול להיכנס אך ורק הכהן הגדול פעם בשנה ביום הכיפורים.
הכלי יקר מפרש:כי הוא  רואה את הקשר בין הבדים לארון ממש כמו הזיקה בין האומה לתורתה וברית נצחית בין עם ישראל לקב"ה.
כמו שנאמר ליהושע:"לא ימיש ספר התורה הזה מפיך" או:"לא ימושו מפיך, ומפי זרעך, ומפי זרע זרעך אמר ה'. מעתה ועד עולם"
הסבר מיוחד מביא רבי שמשון רפאל הירש: עצם עניין הבדים שתפקידם לשאת את הארון ממקום למקום-כך היא דרכה של התורה-היא מעל המקום ואפשר לקיימה בכל מקום בעולם ואכן עם ישראל נאחזו בה גם בגלויות ובזכותה ניצלו .
לעומת זאת, השולחן והמזבח המסמלים את חיי החומר והרוח של עם ישראל- מקומם רק בארצנו.
התשובה לשאלה ד]
לפי אברבנאל: הכרובים היו  בדמות ילדים רכים המסמלים את הטוהר שלהם במיוחד שמעולם לא  חטאו- האחד בדמות נקבה והשני בדמות זכר והם באים לרמז שכל איש ואישה חייבים להיות קשורים לתורה ועבודת ה'.
"שפתי כהן" מפרש: כי עצם הדמיון  של הכרובים לפני ילדים- בא לרמז לנו ולהדגיש את חשיבות לימוד התורה כבר מגיל הילדות המוקדמת,כמו שנאמר:"מפי עוללים ויונקים יסדת עוז"
ואולי מכאן ניתן להבין מדוע ה' בחר לדבר אל משה מבין הכרובים דווקא, שהרי מקום של טוהר ולימוד תינוקות של בית  רבן -חביב  מאד על הקב"ה.
לסיכום, ניתן להסיק מתוך דעות המפרשים על הארון:
כי הוא  מסמל את תלמידי החכמים – לומדי התורה, הבדים מסמלים את תומכי התורה.
גם מי שהוא בגדר תלמיד חכם, לעולם לא יראה עצמו מושלם בידיעותיו התורניות ,אלא יתאמץ לעלות ולהתעלות בלימוד.
כפי שנאמר:"כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" [תהלים א,ב]
הכרובים מעל הארון מסמלים-תינוקות של בית רבן שלא חטאו ועסוקים בלימוד התורה- דבר מאד מעורך אצל הקב"ה.
יהי רצון ונרבה בלימודי הקודש ונתמיד בקיום המצוות הלכה למעשה ויתקיים בנו הפסוק:"..ונתתיך לאור גויים להיות ישועתי עד קצה הארץ"[ישעיהו מ"ט,ו]אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ושבתה הארץ שבת לה' "/ סיפור מאת:אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
",,ושבתה הארץ שבת לה' "\סיפור מאת:  אהובה קליין.
מאורע זה התרחש בדורות הקודמים,
בעיר צפת,כאז כן עתה,עיר המקובלים.
ידוע כי היו הרבה בתי כנסיות,
שנתגלו במשך השנים האחרונות על ידי חפירות.
על רקע ריצפת פסיפס נפלאה תוך כדי חיפושים,
נחשפו סיפורי היסטוריה של התושבים.
מעניין,שבכל שנה שביעית קדושה ומיוחדת,
היו זקני הדור נזכרים במעשיה המעניינת,
ומפיצים אותה מפה לאוזן,מקטון ועד גדול.
ועד מהרה השמועה נודעה בפי הכול,
וכך מפיהם התגלגלו העניינים
המועלים לפניכם ,הקוראים,
על מורד ההר היפה והתלול,
השתרע לו,שדה ירוק ובו שביל סלול,
קודם שנת השבע ,האיכר שעיבד את אדמתו,
היה מאושר מהיבול והודה לבוראו.
שמו היה גדעון ואת דיני השביעית היטב למד
ועל כן, כאשר הגיע שנת השמיטה ,לא היה מוטרד,
הוא היה איש קטן מימדים ונחבא אל הכלים,
אוהב את הבריות וגם מסביר להם פנים,
אך נחשב ליהודי גדול באמונה-בבורא עולם
בו שם את ביטחונו ,ודאג תמיד לכולם.
לידו גר שכן גדול מימדים,אך קטן אמונה
והיה עוסק בתווית צמר וסוגי אריגה במכונה.
את מרכולתו היה מוכר בשוק המקומי,
או, מציע לשכני המקום,במחיר בן לאומי.
על פי רוב ,חלף יהודי זה ששמו שמשון,
בשביל החוצה את שדהו של גדעון
והיה מתפעל מהיבול הרב ועצי הפרי הנפלאים
ובמיוחד מריח הפירות שהגיעו אליו מבין הסלעים.
ויהי היום ,ואדון שמשון,כהרגלו,
חלף לו ליד ביתו של גדעון שכנו
והבחין בו יושב על סלע ומשנן פסוקי תורה להנאתו
וכל כלי עבודתו מושבתים וקשורים בסרט לצידו.
נעצר השכן והשתאה לנוכח המראה המוזר
שקודם לכן לעולם לא נתקל,בכזה דבר,
פתח ושאל:"שכני היקר,מה   היום מימימה?
שהנך יושב ומעיין בתורתנו התמימה?
וכלי עבודתך כולם מושבתים
ואינך עוסק במלאכתך כמו לפני שנים".?
"ובכן".ענה לו גדעון,"שמא לא שמת לב
כי נמצאים אנו בשנת שמיטה והכול שליו.
"ושבתה הארץ שבת לה'",כך נאמר בכתובים
ועל כך בתוך גבולות ארצנו כולנו מצווים",
ענה לו שמשון:"חושב אני,שאין לקיים  זאת בקפדנות,
שמא יש כאו משהו מן הליצנות,
ישנו חשש שפרנסתך תעלם מעינך
ובמה תאכיל את עצמך,אשתך וילדך.?
אך, אם בכל זאת,הינך איתן בדעתך,
לקיים את המצווה,אשתדל לעזור לך!"
ענה לו גדעון,"הבוטח בה' חסד יסובבנו"
כך אמר,איש חכם ושמו: דוד מלכינו"
וכך חלפו להם הימים והלילות,  
והכול התנהל על מי מנוחות.
היבול אצל גדעון גדל,התרבה והבשיל.
בשדהו התאספו עניים,את ילדיהם להאכיל,
כי השדה הפך להפקר
וכל הזקוקים לכך באו לבקר.
עד שלפתע,באחד הימים,התפשטה השמועה,כמו אש בשדה קוצים.
כי שמשון,הגבוה והחסון,הותקף על ידי פורעים,
כל סחורתו נשדדה והוא הוכה נמרצות.חזר לביתו,בחוסר כל ובכיות,
כאשר האסון נודע לגדעון,
הוא נחלץ ,מייד לעזרתו ,עוד באותו יום!
שלח אלין שליחים,כשבידיהם כל טוב ומעדנים.
ובקש לסור אל ביתו ושדהו,
על מנת לספק את כל צורכו.ולכבדו.
כשהתאושש מעט,שמשון הגיע למסקנה חשובה,
כי בעצם חטא בעברה חמורה,
בכך,שרם לבבו ושכח את בוראו
וסמך יתר על המידה,על עצמו וכוחו,
עתה כינס את כל משפחתו ופסק בנחרצות!
"דעו לכם,כי עליכם לזכור דבר אחד,בעקביות,
אין אנו צריכים לסמוך על כוחנו ועוצם ידנו.
אלא ,על אלוקים השולט על עולמנו ודואג לפרנסתנו
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ושבתה הארץ"/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ושבתה הארץ"/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

יושב בצל העצים
מעיין בספר הספרים
שמחה מציפה נשמתו
מסיר דאגה מליבו.

שש שנים עמל
חרש זרע שתל
לא ידע מחסור
מבורך בכל מכל.

האדמה נושמת לרווחה
עת לשקוט עת מנוחה
מצטנעת במלבושי יבולים
אסירת  תודה לאלוקים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/שמיטה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את-  תבואתה: והשביעית תשמטנה ונטשת..." [שמות כ"ג, י-י"א]


הטכניקה: שמן על בד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שמיטה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
שמיטה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

שש שנים נחרשת
במיני כלים נחפרת
עשביה השוטים ינקשו
רגביה יגרפו יישרו
לא תדע מנוח
פניה  תלטף הרוח.

"ובשנה השביעית שבת שבתון"
ישבתו מעדר מכוש וקלשון
ישב האיכר בצל התאנה
ילמד יחכים דברי  חוכמה
כל עצמותיו תאמרנה שירה
על פניו זיו שכינה.

"לה' הארץ ומלואה"
לכל בריה ידאג מחסורה
"כי לא ייטוש ה' עמו"
כאהבת אב את בנו
הבוטחים  בחסדי אלוקים
לבטח בארצם יושבים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 18 בפברואר 2012

הגילוי של הזוהר הקדוש על פרשת משפטים/ אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
הגילוי של הזוהר הקדוש על פרשת משפטים [מאמר]
מאת: אהובה קליין
הפרשה פותחת בפסוקים הבאים:" ואלה  המשפטים אשר  תשים לפניהם: כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם אם בגפו – בגפו יצא אם בעל אישה הוא ויצאה אשתו עימו..."
השאלות הן:
א]  מדוע המשפט הראשון בתחילת הפרשה- פותח בוו החיבור:" ואלה המשפטים" ?
ב] מדוע הפרשה  פותחת דווקא בדיני עבד עברי?
האם אין  דינים ומשפטים חשובים יותר ?
ג] מדוע נסמכה פרשת משפטים לעניין  נושא המזבח המופיע בסוף הפרשה הקודמת ?
ד] מה ההבדל בן שלושת סוגי המצוות:
חוקים, עדות, משפטים ?
ה] מה הגילוי של הזוהר הקדוש בפרשת משפטים ?
ו] מה מרמז לנו המשפט:" ואלה המשפטים"?
התשובה לשאלה א]
: מדוע הפרשה  מתחילה במילים: "ואלה המשפטים" - על פי רש"י:  המילה –"ואלה" – בתוספת וו החיבור באה ללמדנו " מה עשרת הדברים שבפרשה הקודמת- מסיני הרי גם המצוות שניתנו כאן- הם מסיני, והרי דברי רש"י תמוהים הם, האם מישהו היה מעלה בדעתו שדינים אלו שנאמרו בפרשה-  אינם מסיני?
על שאלה זו עונה: רבי יצחק מאיר מגור[בעל " חידושי הרי"ם"] אלא רצה כאן רש"י    להדגיש שאפילו המשפטים המובנים לכל בר דעת ע"פ השכל וההיגיון, הרי עיקר כוחם הוא מטעם שניתנו לנו על ידי הקב"ה בהר סיני.
התשובה לשאלה ב]
 מדוע התורה  פותחת דווקא בענייניו של  עבד  עברי- על כך עונים חכמי ישראל כי התורה ביקשה להזהיר את הרב והדיין בעם ישראל שלא יבואו, חס ושלום ,
לידי זלזול בדיני עבד עברי ויקדימו  ויטפלו  בנושאים אחרים בתחום המשפט הנראים להם כביכול חשובים יותר.
התשובה לשאלה ג]
מדוע נסמכה פרשת משפטים לענייני המזבח- המופיע בפרשה הקודמת – על כך עונה רש"י: כי התורה באה ללמדנו שיש לשים את הסנהדרין אצל המקדש- בלשכת הגזית.
התשובה לשאלה  ד]
 ישנם בתורה : חוקים, עדות, משפטים.
החוקים: הם כוללים  גם מצוות שאין להם טעם של  היגיון, כמו לדוגמא: פרה אדומה, אבל מקיימים אותם כי כך נצטווינו על ידי הקב"ה.
עדות: אלו סוגים של מצוות שיש להם טעם של היגיון, או מצוות שנקבעו לזכר ניסי ה', לדוגמא: מצוות אכילת מצה, סוכה, שבת,  תפילין, מזוזות וכיו"ב.
משפטים: הן  מצוות שיש להן הגיון- שבעזרתן  שומרים על הסדר במדינות, לדוגמא דיני שור,בור, שומרים,
והרמב"ן אומר על הפסוק: [דברים ו, כ'] " כי ישאלך בנך מחר לאמור: מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוקינו אתכם"- חייבים להסביר לבן את ההבדל בן חוקים, עדות, משפטים.
התשובה לשאלה ה]
:  הגילוי של הזוהר הקדוש, הוא מוצא  שהפרשה  דנה בגלגול נשמות, הנשמה היא פיקדון אצל כל אדם מתוך עם ישראל שניתן על ידי הקב"ה
ובכל איש מתוך עם ישראל- יש חמש דרגות לנשמה: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה.
דוד המלך- זכה  לנפש הנשמה.
אליהו הנביא  - זכה  לרוח הנשמה.
משה רבנו – זכה לנשמה של הנשמה.
אדם הראשון – זכה לחיה של הנשמה.
המשיח – זוכה לדרגה הגבוהה ביותר = ליחידה של הנשמה.
לנושא החוקים ,המשפטים והדינים ישנם  תהליכים שכוחם נובע מעניין גלגול הנשמות. [כדאי ללמוד את התורה בכתבי הארי ז"ל]
התשובה לשאלה ו]
 הרמז המסתתר במילים :" ואלה המשפטים" – לפי בעל הטורים [רבנו יעקב בן אשר] ישנם הנחיות בעלי ערך  חשוב לדיינים היושבים בבית הדין והדבר מרמז בדרך כלל על ידי ראשי תיבות:
"ואלה" = וחייב אדם לחקור הדין.
"המשפטים" = הדין- מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט.
"אשר" = אם שניהם רוצים- כלומר עם שני בעלי הדין מגיעים מתוך רצון  לפשרה.
"תשים " = תשמע שניהם יחד מדברים, חייב הדיין להקשיב לשני הצדדים, כי אסור לדיין לשמוע צד אחד של בעל הדין שלא בנוכחות חברו.
"לפניהם": לא לפני  נדיב יהדר- אסור לדיין לכבד פני איש חשוב יותר מאשר השני, אלא הוא  חייב לנהוג מתוך זרות כלפי בעלי הדין במידה שווה.
מסקנה: התורה  דורשת משפט צדק.
יהי רצון והקב"ה יקבל את תפילתנו הנאמרת מידי יום:
"השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה.."
אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת משפטים- משפט שמים לעומת משפט הארץ/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת משפטים- משפט שמים לעומת משפט  הארץ?[מאמר]
 / אהובה קליין

הפרשה פותחת במילים: "ואלה המשפטים אשר  תשים לפניהם..."
המילה:  "לפניהם"-  נראית כאן כמיותרת והיא מעוררת שאלה, הרי  מובן שמשה מביא את דיני המשפט לפני עם ישראל בלבד?
על כך מובא בגמרא בכמה מקומות הסבר על מקומה של המילה:"לפניהם"
א] "לפניהם" –הכתוב השווה בין איש לאישה בכל דיני התורה- כל דיני הממונות.
ב] הקב"ה אומר למשה לשים את המשפטים האלה לא לפני אנשים  פשוטים, אלא  לפני אנשים בעלי ידע משפטי- דיינים, היות ורק הם מותרים לדון בענייני משפט.
ג]"לפניהם"- ולא לפני הכנענים" והכוונה שאסור להישפט בפני ערכאות גויים,
אלא רק בפני דייני ישראל.
ד] כאשר משה נמצא בהר סיני הוא  מגלה כמה גדולה היא  האמת האלוקית, הקב"ה אומר למשה שהמשפט בשמים הוא שונה מהמשפט על פני האדמה, על האדמה הכול מתנהל אחרת לכן אומר לו:" המשפטים אשר תשים לפניהם "- לפני דייני ישראל והכוונה שיכולתו של האדם מוגבלת לרדת לעומק האמת בכל משפט עם כל הרצון שלו, אין הוא יכול להגיע לרמה  של האמת האלוקית שהדיינים של מטה יהיו מותאמים ליכולת בשר ודם ולגבי הצדק האלוקי הקב"ה ישלים זאת-  כי שם דואגים למצות את הדין עד הסוף.
"לפניהם"  הכוונה לשתי מערכות משפט משולבות- מערכת משפט אלוקית עם מערכת משפט של שופטים ודיינים שהם בשר ודם ויש הבדל מהותי בין בית דין של מעלה לבין בית דין של מטה, לדוגמא: שם אין צורך בעדים וגם בהתראה שהרי תפקיד ההתראה להבחין בין שוגג למזיד  ובית  משפט של מעלה  אינו זקוק לכך - כי אלוקים יודע הכול ואין דבר המוסתר מאיתו יתברך.
בכל מצב אם המשפט של בית דין של מטה אינו מושלם- הקב"ה משלים זאת
בעצמו.
דבר  נוסף בבית דין של מטה- אין מתחשבים בכל עגמת הנפש של משפחת החוטא שאינם אשמים בדרך  כלל, אך בבית משפט של מעלה אלוקים מוצא דרך כיצד לנהל את העניינים, יש ואדם יצא זכאי במשפט  ואחר כך הוכח שהוא אשם, אלוקים דואג  להענישו, כמו שנאמר:" וצדיק אל תהרוג כי לא אצדיק רשע" [שמות כ"ג, ז]
מסקנה: אדם חייב להיות ירא שמים כי ברגע שזו  דרכו הוא גם ימנע לחטוא  חטאים, כמו שנאמר במסכת אבות[פרק שני ,א] ".. ואין אתה בא לידי עברה, דע מה למעלה ממך: עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר  נכתבים"
ועוד  נאמר [שם פרק ג,א] " עקיבא בן מהלל אומר: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה, דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון.."
רבנו יונה אומר בפתח שערי תשובה שלו:"שאין לו להביט לקטנות העברה אלא יביט לגדולת מי הזהיר עליה"
ובהמשך הוא אומר: אין קץ לרעת הממרה את פיו"
יהי רצון ועם ישראל ירבה ביראת שמים וכך ימנע גם מעשיית חטאים.
ויתגשם בנו הפסוק:" כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"
[ישעיהו  י"א,ט] אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר