סיפור לפרשת בלק/האתון החכמה/ מאת: אהובה קליין.(c)
[מתאים לילדים]
יהודה היה איכר חרוץ ובמשך שנים היה עובד את אדמתו,
חורש בעזרת מחרשה הרתומה לאתונו את שדהו.
באחד הימים בעודו אוחז במחרשה והאתון מושכת אותה כדי ליצור תלמים באדמה.
האתון נעצרה במקומה ולא רצתה להמשיך בחרישה.
היא כופפה את ראשה והתחילה לחפור באדמה.האיכר מאד כעס והחל לצעוק:"מה קרה לך?"
לפתע ניגש אליה והניח את ידו ליד פי האתון."אני אינני מאמין"! צעק האיכר בהתרגשות.
"איזו אתון חכמה, הנה מטבע זהב עתיק, ודאי מטבע יקר מאד!"
אכן התברר כי המטבע עוד מתקופת שלמה המלך.כעת יהודה היה עשיר מאד.
הוא החליט למכור את אתונו, מעתה חייו יהיו קלים יותר,ויהיה לו פנאי רב יותר ללמוד תורה.
באחד הימים הגיע אליו אדם נוכל וקנה את האתון במחיר גבוה.
אך שילם את מלוא הכסף בשטרות מזויפים,רק אחרי כמה ימים גילה יהודה את התרמית,הוא לא ידע את נפשו מרוב צער,הוא נשא תפילה לה' בבכי וכאב.
באותו זמן הנוכל ניגש לשדהו וניסה להעביד את האתון בחרישה בחלקת אדמתו.
אך ראו זה פלא, האתון עמדה במקום אחד ולא רצתה לעבוד בעקשנות,למרות שהרשע החל מכה אותה ללא רחמים.
בלית ברירה השיב הנוכל את האתון החכמה ליהודה ורק לאחר שהחליף את השטרות המזויפים ושילם בכסף מלא, האתון הוחזרה אליו והסכימה לעבוד.
מה דעתכם על אתון חכמה זו?היא ראתה דברים שבעל הבית לא ראה.
האם הדבר מזכיר לכם משהו מהפרשה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה