פרשת פינחס, אהבת ארץ ישראל בפרשה, כיצד? מאמר מאת: אהובה קליין
אחד הנושאים המעניינים בפרשת פינחס היא: הופעתן של בנות צלופחד לתבוע ירושה ונחלה בארץ ישראל, כפי שהכתוב מציין:
" ותקרבנה בנות צלופחד בן-חפר בן-גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחות מנשה בן יוסף ואלה שמות בנותיו: נועה וחוגלה ומילכה ותרצה: ותעמודנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה פתח אוהל מועד לאמור: אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קורח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו, למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן ? תנה- לנו אחוזה בתוך אחי אבינו ויקרב משה את משפטן לפני ה'" [במדבר כ"ז,א-ה]
ניתן לראות כאן בברור את אהבת ארץ ישראל במיטבה - אצל בנות צלופחד ואי נכונות לוותר על ירושת אביהן בנחלתן בארץ ישראל הקדושה!
על כך חז"ל שיבחו אותן, ר' נתן היה אומר: שגדולה זכותן של נשים מכוח הגברים, לפי שהגברים אמרו:"ניתנה ראש"- נמנה עלינו מנהיג ונשוב חזרה למצרים ואילו הנשים היו אומרות : [ הכוונה לבנות צלופחד] "תנה לנו אחוזה".
ובסיפור המרגלים כתוב:"שלח לך אנשים" [במדבר י"ג,י"ב] על כך אומר רש": שה' לא ביקש לשלוח מרגלים, אלא התכוון להגיד למשה, אם רצונו לשלוח מרגלים שישלח ורש"י מוסיף שאם רצונו של משה, אכן , לשלוח מרגלים, עדיף שישלח נשים, כי הן אינן מוציאות את דיבת הארץ רעה, אבל, אם בכל זאת משה שולח גברים- לתור את הארץ- הדבר על אחריותו בלבד.
נשאלת השאלה, מדוע הכתוב מזכיר ומדגיש גם את יוסף בייחוסן של בנות צלופחד?
התשובה לכך היא: מכאן ניתן ללמוד שהתורה משבחת את יוסף על אהבתו המיוחדת את ארץ ישראל הקדושה - לפי שציווה שיעלו את עצמותיו לקבורה בארץ ישראל.יוסף היה ראש השבט ובנות צלופחד הלכו בעקבותיו באהבתן העזה לארץ הקודש.
ניתן לראות בברור את חוכמתן של בנות צלופחד בבואן להוכיח את זכותן המוצדקת על ירושת נחלה בארץ ישראל, הן מביאות שלוש נקודות חשובות:
א]צלופחד מת במדבר.
ב]הוא לא היה שייך לקרח ועדתו.
ג]צלופחד בחטאו מת ולא בחטא המתלוננים ולא החטיא אחרים!
ומה היה חטאו? על כך נחלקו רבותינו :ר' עקיבא אומר: מקושש עצים היה, ר' יהודה בן בתירא אומר: בין המעפילים היה- שהעפילו להר לאחר חטא המרגלים למרות שמשה הזהירם לא ללכת נגד רצון ה' - כפי שהתורה מציינת:"ויעפילו לעלות אל ראש ההר וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה" [במדבר י"ד מ"ד-מ"ה]
מעניין שמשה אינו עונה לבנות צלופחד, אלא כתוב:"ויקרב משה את משפטן לפני ה'" [במדבר כ"ז, ה]
נשאלת השאלה מדוע משה בעצמו אינו פוסק מייד את תשובתו?
על כך עונים חז"ל במסכת סנהדרין: משה נענש בעבור דברי הרהב שהיה בפיו כאשר פנה אל עם ישראל באומרו:" הדבר אשר יקשה מכם תקריבו אלי"[דברים א, י"ז] והיה צריך להגיד:"תקריבון לפני השכינה" מסיבה זו נתעלמה ממשה ההלכה בשאלתן של בנות צלופחד והיה חייב להגיש את משפטן לפני ה'.
בסופו של דבר, תשובתו של הקב"ה היא:""כן בנות צלפחד דוברות נתון תיתן להם אחוזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן" [במדבר כ"ז,ז]
מכאן אנו מסיקים :שהייתה להן הצלחה וסייעתא דשמיא הן זכו והתנחלו בעבר הירדן המערבי עם אחי אביהן.
ויתכן שיש רמז בשם: צלופחד= צל ופחד והכוונה שבנות צלופחד יצאו מצל הפחד שלהן ותפשו יוזמה וגבורה לבוא לפני משה ,אלעזר ,הנשיאים והעדה - לתבוע נחלה בגבורה ללא פחד!
כן ירבו נשים כדוגמתן בארץ ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה