בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת
קדושים- רמזים מדהימים לימים אלו ממש!
מאמר מאת: אהובה
קליין.
יצירותיי לפרשה וההפטרה.
ציורי תנ"ך/ "קדושים תהיו"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "קדושים תהיו"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "קדושים תהיו"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ קדושת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ נרות שבת וברקע נרות ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד] (c)
ציורי תנ"ך/ ערב שבת- תפילת אשת החיל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הריסת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ירושת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך /קדושת ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)ציורי תנ"ך/ " כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ציירה: אהובה קליין (c)
מאי שושנה שיש לה הדר וריח טוב , כן היו ישראל בין אומות העולם; כמו שנאמר "והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמ' י"ט , ה) , ונאמר "בני ציון היקרים המסולאים בפז"[איכה ד, ב]
[ר' יוסף קמחי]
ציורי תנ"ך/ נטיעת עצים בכניסה לארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ סמל מדינת ישראל-חרוט בסלע/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/"לא תכלה פאת שדך"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ השארת העוללות לעניים/ ציירה: אהובה קליין (c]
ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ נבואת הנחמה של עמוס [פרק ט']/ ציירה: אהובה קליין (c)
[ציור להפטרה- עמוס, ט,]
פרשת קדושים
הפרשה פותחת במילים: וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה
לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת
בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". [ויקרא י"ט, א'-ג']
בפרשה זו: אנו קוראים גם על שמירת השבת – שהיא קדושת הזמן
וגם על קדושת המקום - שהיא ארץ ישראל.
השבת קוראים בהפטרה בספר עמוס.
"הֲלוֹא
כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה: הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל, הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם, וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר, וַאֲרָם מִקִּיר. הִנֵּה עֵינֵי אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמַּמְלָכָה
הַחַטָּאָה, וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: אֶפֶס, כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת-בֵּית
יַעֲקֹב--נְאֻם-יְהוָה. כִּי-הִנֵּה
אָנֹכִי מְצַוֶּה, וַהֲנִעוֹתִי בְכָל -הַגּוֹיִם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר
יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה, וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ. בַּחֶרֶב יָמוּתוּ, כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי: הָאֹמְרִים, לֹא-תַגִּישׁ וְתַקְדִּים
בַּעֲדֵינוּ--הָרָעָה. בַּיּוֹם הַהוּא,
אָקִים אֶת-סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; וְגָדַרְתִּי אֶת-פִּרְצֵיהֶן,
וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ, כִּימֵי עוֹלָם. לְמַעַן יִירְשׁוּ אֶת-שְׁאֵרִית אֱדוֹם, וְכָל
-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-נִקְרָא שְׁמִי, עֲלֵיהֶם:
נְאֻם-יְהוָה, עֹשֶׂה זֹּאת. ......" [עמוס ט', ז'- ט"ו]
השאלות הן
א] משמעות ומידת הקדושה - כיצד?
ב] מה הקשר להפטרה [עמוס פרק ט']ורמזים לימינו?
תשובות.
מידת הקדושה והמשמעות בפועל.
הגר"א - הגאון רבי אליהו מוילנא מביא
את דברי הגמרא- [שבת, ל"ג, ב']: רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר שהסתתרו מאימת
השלטון ולמדו במשך שלוש עשרה שנה במערה - עד שיצאה בת קול ואמרה: "צאו
ממערתכם". בכל מקום שעברו הביט רבי אלעזר באנשים הטרודים בהבלי העולם הזה -
ואינם לומדים תורה, ואז היה מענישם ואילו
אביו - רבי שמעון היה מרפא אותם . ונשאלת השאלה מה הייתה סיבת השוני בין הנהגת הבן
- רבי אלעזר לבין הנהגת האב - רבי שמעון?
התשובה: רבי אלעזר נכנס למערה בעודו נער צעיר, טרם הכיר את מנהגו
של עולם ממש. ולכן כאשר ראה אנשים משחיתים את זמנם לבטלה - הקפיד עליהם להענישם.
לעומתו, רבי שמעון שהיה כבר איש זקן כשנכנס למערה - היה יודע את
טיב העולם והרגלי הבריות - אפילו שלוש עשרה שנים במערה לא השכיחו ממנו את התנהלות
הבריות בעולם.- לכן הבין את צרכי האנשים
ופעל לרפאם.
לדעת הרמב"ם בספר המורה [חלק ג' פרק מ"ז] המילים: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"- הכוונה: להתקדש בקיום המצווה, אשר מהן - מן המצוות עצמן, נובעת ושופעת קדושה לישראל..
רבי צדוק הכהן מלובלין סבור: אנו מברכים: "אשר קדשנו במצוותיו..."- זאת כדי
להכריז- כי המצוות הן, הן יסוד הקדושה. ואם תאמר שקשה לו לאדם להידבק במצוות ה'
כתיקונן אז תדע: "כי קדוש אני [הכוונה
לקב"ה] " ואני אעזור לכם - כי
אני מקור הקדושה – וממקור קדושה זה שופעת קדושה לכל הבא להדבק במידותיו - כמאמרם
ז"ל: "כל המקדש עצמו מלמטה - מקדשים אותו מלמעלה, "קדושים תהיו - כי
קדוש אני. ..".הרי אתם אינכם צריכים
ליצור את הקדושה היא כבר קיימת - וכל המתנהג בדרך התורה - בקדושה –הרי היא נדבקת בו גם ללא יודעין.
רבי משה אלשייך מסביר את הטעם לכך שמשה מצווה להשמיע את פרשת
קדושים-"אֶל -כָּל -עֲדַת בְּנֵי -יִשְׂרָאֵל" ,זאת במטרה
ללמדנו: שכל אדם יכול לעלות למדרגה גבוהה של חיי קדושה - אם יהיה חפץ בכך בכל כוחו
ומאודו ואין הדבר הזה נועד רק ליחידי סגולה בלבד .
רבי משה סופר בעל "חת"ם סופר" סבור: כי יש כאן הנחיה
ברורה שאין התורה דורשת מאתנו קדושה של התבדלות וחיי נזירות ופרישות,
אלא הצו של ה' הוא: "קדושים תהיו" בלשון רבים כשאתם נמצאים בתוך קהל גדול ומעורבים עם הבריות.
"שפת אמת" מדגיש : כי פרשת קדושים נאמרה ב'הקהל' כדי להעביר מסר לימודי
לכל עם ישראל: על ידי התאחדות והתלכדות של כל חלקי עם ישראל - ניתן להגיע למדרגות
הקדושה הרצויות - וזה הדבר שמבטיח הקב"ה לישראל. "כִּי יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ" [דברים כ"ג,
ט"ו] הכוונה: השכינה שרויה בישראל- כשכל חלקי העם מאוחדים
למחנה אחד - כולם שרויים זה עם זה - באהבה, אחווה ושלום!
ה"נתיבות שלום" מביא את דברי רש"י:
שנהיה פרושים מן העריות.
הרמב"ן סובר: שהעיקר שהאדם יקדש את עצמו במותר - כדי שלא יהיה נבל
ברשות התורה וזוהי מידת הקדושה במידת היסוד.
ההפטרה בספר עמוס, [פרק ט']
"נאמר: הֲלוֹא
כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה: הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל, הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ
מִצְרַיִם,..."
המלבי"ם מסביר: כמו שהכושים אינם יכולים להתבולל בתוך העמים
הלבנים ,כך גם עם ישראל: אין הם יכולים להתבולל בתוך שאר האומות בגלל הטיב המיוחד
והמקורי המאפיין אותם. וההוכחה: שה' העלה את
בני ישראל ממצרים- מגלות קשה – למרות זאת הצליחו לשמור על ייחודם עד שה'
הוציא אותם ממקום טמא זה בתור- "עם ישראל" - עם המיוחד במינו!
האם ה' יכול להגיד דברים אלה על הפלישתים שהוגלו לכפתור ולארם
שהוגלו על ידי מלך אשור - בעודם פלישתים ובתור ארמים? הלא בזמן גלותם נטמעו
בתוך העמים שמסביבתם ופשוט נמחקו מעל במת- העולם! לעומתם ,רק עם ישראל מאופיינים בכוח הסבלנות ובעמידה איתנה להחזיק
במהותם העצמית והמקורית- ובמיוחד גם בתוך גלות קשה בתוך הגויים!
"פירוש אהבת יהונתן"מסביר : חסד עושה אתנו ה' בכך-
שהגויים מבזים ומשפילים את העם שלנו- זאת
למען שנתרחק מהם וחלילה לא נתבולל.
משל: לבת מלך שנשבתה על
ידי פראי אדם והיא משחירה את עצמה בכוונה - למען לא יחללו אותה שוביה - את כבודה!
עוד הסבר יפה: בן עיר שלא ראה מהי עבודת
אדמה של איכר בשדה. כאשר יראה –איכר זורע זרעים באדמה- ודאי יחשבהו לאדם שאינו
שפוי בכך שהורס את גרגירי החיטה באופן זה -
אך אם יבוא אחרי תקופה מסוימת לשם ויראה את
הכול צומח ופורח יבין שהייתה כאן מטרה חשובה וחיונית ![כוכב מיעקב – המגיד מדובנא].
אשר לימינו: עם ישראל שרוי במצב
של מלחמה קיומית - חשכה ואור יחדיו
מככבים ואין אנו רואים כי מטרות המלחמה מתגשמות
נכון להיום.
אך, מתפעלים אנו מהאחדות הנפלאה של חיילנו היקרים - המאוחדים בלב
אחד ואל התורה הקדושה מחוברים.
מי ייתן ובקרוב נחזה
בע"ה בניצחון מוחץ -האויב האכזר ייצא
מובס לעיני כל העולם.
יהי רצון שיתגשמו
במהרה דברי הנביא עמוס: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יְהוָה,
וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע; וְהִטִּיפוּ
הֶהָרִים עָסִיס, וְכָל-הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל,
וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם;
וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם.
וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם
אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם--אָמַר, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [שם ט', י"ג- ט"ו]
אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
