יום רביעי, 31 בינואר 2024

פרשת יתרו- מה גילה הקב"ה למשה על הר סיני?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת  יתרו- מה גילה  הקב"ה למשה על הר סיני?

 מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ ה' נושא את ישראל על כנפי נשרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יתרו וציפורה ובניו יוצאים אל המדבר לפגוש את משה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יתרו  משיב את ציפורה ובניה אל משה/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר בגדולת ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ יתרו מברך את ה' / ציירה: אהובה קליין (c)

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה":



ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ משה מזמין את יתרו לאוהלו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם".[שמות י"ח, י-י"א]



ציורי תנ"ך/  משה שופט את העם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יתרו מזהיר את משה- שמא יבול כעץ ללא מים ומזון-
 מצב בו הוא שופט את העם לבדו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ משה מתרה בעם למען לא  יעלו להר סיני /ציירה: אהובה קליין ( c)



ציורי  תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה מצווה על שבעים זקני ישראל- לשבת לרגלי הר סיני עד שובו/ 

ציירה: אהובה קליין (c)




"וְהִגְבַּלְתָּ   אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת". [שמות, י"ט, י"ב]



ציורי תנ"ך/ עם ישראל חונים כאיש אחד בלב אחד-מול הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ על כנפי נשרים/ ציירה: אהובה  קליין (c)



בפרשה זו- הנקראת על שם יתרו  התורה מתארת לנו את מעמד הר סיני-את חניית עם ישראל לרגלי הר סיני ואת דברי ה' אל משה:

"בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.  וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן -שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר. וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם; וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר צִוָּהוּ, יְהוָה.  וַיַּעֲנוּ כָל-הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה; וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם, אֶל-יְהוָה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם; וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת-דִּבְרֵי הָעָם, אֶל-יְהוָה". [שמות פרק  י"ט, א'- י']

השאלות הן:

א] מה גילה ה' למשה  כאשר עלה על הר סיני?

ב] מה המשמעות: "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים"?

ג] מהו היעוד של עם ישראל?

 

תשובות.

גילוי ה'  למשה  על הר סיני.

על פי דברי רש"י: משה עלה להר סיני כדי לקבל את התורה כבר בשעת הבוקר , בתאריך ב' בסיון

נאמר: "וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹור, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל". 

רש"י מסביר את הפסוק הנ"ל באופן הבא: המילה: "כה"- היא בלשון הקודש  שיש להקפיד לא להפחית על ציווי ה' ומנגד לא להוסיף דברים שלא  נאמרו על ידי ה'. תחילה  הצטווה  משה לדבר אל בית יעקב  - אלו הן הנשים  שהיה צורך ללמדן מוסר למשוך אותן להגיד דברי תורה - לפי שהן עמוד התווך של המשפחה , אחר כך מצווה משה  לפנות אל   בני ישראל -הכוונה לגברים ,להם יגיד דברים יותר  קשים ומדויקים.

על פי רש"ר [הרב  שמשון  רפאל הירש]: משה הצטווה להציג לגברים את הרעיון הבסיסי בשלמותו ,כך שמעולם לא יתנתקו ממנו . הבסיס הוא לא אמונה כי אמונה עשויה להביא לפעמים לספק מסוים, אלא : העדות הברורה של החושים שלכם מה שראיתם במו עינכם וגם התנסיתם בעצמכם . הרי אתם ראיתם כי  משמים ה' דיבר אליכם בזמן מתן תורה: "אַתֶּם רְאִיתֶם--כִּי מִן - הַשָּׁמַיִם, דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" [להלן   כ', י"ט].

ישנם שתי הוכחות שעליהן  מתבססת  כל היהדות:

א] מתן תורה. ב] יציאת  מצרים .

שני אירועים אלה - הם נקלטו בחושים שלכם , היות ואלפי אנשים נוכחו – בעצמם - שמעו וגם ראו  אותם באותו זמן לא נשללת כל  אפשרות של רמייה!

מכאן, ששתי הוכחות אלה - כוללות את הוודאות הגבוהה ביותר, אי אפשר לפקפק בהן - הוודאות שלהם - דוגמת המציאות שלנו ומציאות  העולם החומרי המתגלה לעיננו באופן תמידי והן צריכות לשמש: אבן פינה  לכל הידיעות הנוספות הידועות לנו.

על פי שמות רבה [כ"ח, ב']- הסבר דומה: ל"בית יעקב"  אלה הנשים, אמר ה' למשה שיגיד לנשים דברים שהן יכולות לשמוע ואילו ל"בני ישראל" אלה האנשים- אמר לו שיגיד להם דקדוקי דברים שהם מסוגלים לשמוע ומדוע ה' מזכיר תחילה את הפנייה אל הנשים?

התשובה לכך: שהן זריזות במצוות,

הסבר נוסף: כדי שתחנכנה את הבנים לתורה.

אמר ר' תחליפא דקיסרין, "אמר הקב"ה. כשבראתי את העולם לא ציוויתי , אלא לאדם הראשון - אחר  כך נצטוותה חוה , עברה וקלקלה את העולם ,עכשיו אם  איני קורא לנשים תחילה. הן מבטלות את התורה, לכן  נאמר תחילה: "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב...."

המשמעות של המילים : "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים"

רש"י [לפי המכילתא]  מסביר את הייחודיות של הנשר- בעוד שכל שאר העופות נותנים את גוזליהם בין רגליהם - מהטעם- שמתייראים מעוף אחר אשר  עף מעל גביהם - לעומת זאת, הנשר אינו מתיירא - אלא רק מהאדם שיכול לפגוע בו באמצעות חץ - לפי שאין עוף אחר עף מעליו ,לכן מניח את גוזליו על כנפיו באומרו: מוטב שיכנס החץ בי  ולא בבניי.

אמר הקב"ה : אף אני נהגתי כך: "ויסע מלאך ה'- ויבוא בין מחנה מצרים ובין  מחנה ישראל" והיו המצרים זורקים חיצים ואבני בליסטראות והענן מקבל אותם.

רש"ר מסביר: ה' אומר למשה שיגיד לעם ישראל: אתם ראיתם מה עשיתי לכם ולמצרים-בעת ובעונה אחת: אותם השלכתי ארצה מפני שהתנגדו אלי בכוח ואילו אתם שהייתם חסרי ישע - אך בטחתם בי והתמסרתם אלי באמונה ,לכן אתכם הגבהתי מעל הישג ידם של כל אויבכם והבאתי אתכם אלי  על כנפי נשרים -  אתם ראיתם שאני היחיד שממנו יש לירא והיחיד שבו  יש לבטוח.

"אור החיים" מסביר: תראו איך אני אוהב אתכם – כרחם אב על בנים חביבים - אפילו מדרך כף רגלכם - חסתי עליכם ונשאתי אתכם על כנפי נשרים - הכוונה שענני כבוד היו מוצעים תחתם - וכן נאמר: "וְרַגְלְךָ, לֹא בָצֵקָה--זֶה, אַרְבָּעִים שָׁנָה" [דברים ח', ד']

הי מבקש מעם ישראל שיעריכו מה עשה למענם - העניש קשות את מצרים  ומכאן עם ישראל צריך להבין לקחת מוסר ולדעת שאם לא יקיים את המצוות - עלול, חלילה גם להיענש- לכן נדרש ממנו יראת העונש מה' וכל מה שעשה ה' בשבילנו זה מתוך אהבה אלינו - לכן ה'  דורש גם מעם ישראל - שני דברים: אהבה ויראה.

הייעוד של עם ישראל:

נאמר: "וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". 

על פי רש"י:

א] בני ישראל חייבים לשמור את הברית שה' יכרות איתם – על שמירת התורה.

ב] על עם ישראל הוטל להיות עם סגולה: פירוש – הם צריכים להיות אוצר חביב דוגמת" וּסְגֻלַּת מְלָכִים" [קהלת ב' ח'] המשמעות: כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים – באופן זה תהיו עם סגולה משאר אומות העולם.

הגר"א מביא הסבר: אוצר - זה יראת אלוקים - אבל זה נתון לבחירה בקרב עם ישראל.

על עם ישראל להיות: ,"ממלכת כוהנים וגוי קדוש"

רש"ר מסביר: כל אחד מעם ישראל חייב להיות "כהן" על ידי  שיכוון את מעשיו בהתאם לרצון ה' ויקבל עליו עול מלכות שמים ויחיה על פיו ,עליו להפיץ את ידיעת ה' וההכנעה אליו באמצעות דוגמא אישית - ולקבל עליו עול מלכות שמים.

על עם ישראל להתנהג בקדושה – להיות אומה ייחודית בין כל האומות.

לסיכום, ה'  גילה למשה: כי עם ישראל חייב לזכור את כל - הישועות והנסים שה' גמל  עימו: יציאת מצרים וקבלת התורה  לכן ייעודו: להיות עם סגולה - אור לכל  אומות העולם לשמש ממלכת כוהנים וגוי קדוש , כדברי דברי הנביא ישעיהו:

"וְאַתֶּם, כֹּהֲנֵי יְהוָה תִּקָּרֵאוּ--מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ, יֵאָמֵר לָכֶם" [ישעיהו  ס"א, ו']



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קְרִיאַת ה' אֶל מֹשֶׁה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

קְרִיאַת ה' אֶל מֹשֶׁה.

שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 עֵת עָלָה מֹשֶׁה  לָהָר

 בְּרָמָ"ח אֲבָרָיו נִסְעָר

 וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלוֹקִים

 צִיוּוּיִים אַדִּירִים נִשְׂגָּבִים.

 

פְּנִיָּה לִנְשׁוֹת  הַיְּהוּדִים

הַדְרָכַת חִנּוּךְ  הַיְּלָדִים

צִוּוּי לַגְּבָרִים הַנִּכְבָּדִים

דְּבָרִים קָשִׁים כְּגִידִים.

 

מֵעַל רֹאשׁוֹ עַנְנֵי שְׁכִינָה

מִבַּעֲדָם  זוֹעֶקֶת אֱמוּנָה

נֶשֶׁר פּוֹרֵשׂ כְּנָפַיִם

עָלָיו עִם  יוֹצֵא מִצְרַיִם.

 

עָטוּף אַהֲבָה וְרַחֲמִים

מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת מַעֲמַקִּים

מֵעַתָּה מוּרָם מִכָּל הָעַמִּים

עֵת יִשְׁמַע בְּקוֹל אֱלוֹקִים.

 

עִם סְגֻלָּה  אֵינוֹ בּוֹשׁ

מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ

אֻמָּה יִיחוּדִית בֵּין הָאֻמּוֹת

מְאִירָה קְדֻשָּׁתָהּ לְכָל הָאֲרָצוֹת.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: יִתְרוֹ [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 24 בינואר 2024

פרשת בשלח-הניסיונות –ביציאת מצרים ובמדבר/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת   בשלח-הניסיונות –ביציאת מצרים ובמדבר.

מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה:

ציורי  תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)











ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים ושירת הים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/   קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ פרעה אוסר את רכבו/ ציירה: אהובה קליין(c) 




יורי תנ"ך/ משה מרים את מטהו  בקריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין


 (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה' /ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


ציורי תנ"ך מרים  יוצאת בתופים ומחולות עם הנשים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את היד הגדולה/ ציירה: מאהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך\ משה נושא את עצמות יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה ממתיק את המים במרה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/לִפְנֵי פִּי הַחִירֹות /ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ מציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/  מחיית עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך מתוך ההפטרה: ספר שופטים


ציורי תנ"ך/ דבורה הנביאה שופטת את ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ דבורה וברק בן אבינועם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



שבת בה אנו קוראים  פרשה זו – נקראת: "שבת שירה" מהטעם  שמשה ועם ישראל  שרו את שירת הים אחרי נס קריעת ים סוף  וטביעת רודפיהם המצרים בים.

שירה זו נקרא בע"ה בשבת הקרובה בבתי הכנסת במנגינה יפה וחגיגית בעוד כל  קהל המתפללים עומד על רגליו, כמו כן אנו נוהגים לומר פרשת שירה זו בכל בוקר בתפילת שחרית.

על פי  הלוח העברי, "שבת שירה"  נקראת בימים הסמוכים לט"ו בשבט.

הפרשה פותחת בפסוק:

"וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: ..."[שמות  י"ג, י"ז]

לאחר שבני ישראל עברו את הים בנסי נסים  ומגיעים למדבר הגדול הם מתלוננים בפני משה ואהרון כפי שכתוב:

"וַיִּלּוֹנוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן--בַּמִּדְבָּר.  וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי -יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע:  כִּי-הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לְהָמִית אֶת-כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא. ".[פרק ט"ז, ב'-ה']

השאלות הן:

א] מדוע  ה' מונע מישראל  ללכת דרך ארץ פלישתים ?

ב] מה טמון במאכל המן שירד מן השמים?

תשובות

אלוקים  מונע מישראל  -   לעבור דרך ארץ פלישתים.

נאמר: "וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא"

אומרים חכמים במסכת מגילה [י, ע"ב] :"כל מקום שנאמר :"ויהי" אינו ,אלא לשון צער" השאלה המתבקשת היא:  באיזה צער מדובר? הרי עצם יציאת עם ישראל מגלות  לחירות - דבר משמח מאד. אלא שהמילה: "ויהי" באה לתאר – אכזבה ותסכול שבני ישראל עדיין לא הגיעו לרצון ולהבנה שיש להשתחרר מהשעבוד  הארוך במצרים  אל החופש.

הרי כל עשרת המכות שהקב"ה הנחית על מצרים - מטרתם הייתה : לטעת בקרב עם ישראל את האמונה החזקה בקב"ה - אלוקי אברהם יצחק ויעקב -  אשר תמיד עומד לצידם ואינו נוטש אותם וגם את התשוקה העזה לחירות, אך מצער מאד שמטרות אלו לא הושגו.

כל זה למרות העובדה שהם ראו את כל  הניסים , הם אינם יוצאים משאיפתם הטבעית להשתחרר מכבלי העבדות, אלא פרעה שילח אותם ממצרים – לכן הצער מתבטא במילה: "ויהי"

הרב אליהו שלזינגר - בספרו: "אלה הדברים" מביא הסבר מעניין לעניין הצער, מתברר  כי היו שתי כיתות בתוך בני ישראל בצאתם ממצרים. קבוצה אחת : הייתה חזקה באמונה בקב"ה והאמינה בה' ובמשה עבדו -  שיביאו את הגאולה המיוחלת, לכן התכוננו לפי צווי ה' ליציאה ממצרים. קבוצה זו מכונה בשם: "בני ישראל"

הקבוצה השנייה :הייתה שקועה בעבדות ,השלימה עם המצב ובכלל לא  האמינה בגאולה הקרובה. קבוצה זו מכונה בשם: "העם" ולכן נאמר על כת זו: "ויהי בשלח פרעה את  העם" .

בעל הטורים מסביר : כי קבוצה זו היא: הערב רב שיצאו יחד עם ישראל. לכן התורה מדגישה: "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה" החשש  הוא מ "העם" שבראותם מלחמה -  יחליטו לשוב חזרה למצרים. לכן הקב"ה שינה את המסלול: "ויסב אלוקים את העם דרך המדבר ים סוף" כדי שאותה קבוצה המכונה בשם: "עם" לא תשוב למצרים, אך לגבי  בני ישראל נאמר: "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" זוהי הקבוצה השנייה שהיו בעלי אמונה חזקה בקב"ה והיו מצוידים עם סוגים שונים של נשק – במטרה לצאת מהגלות המצרית. יוסף השביע את בני ישראל שיעלו את עצמותיו ממצרים אל הארץ ולא פנה אל :"העם" כפי שהכתוב מציין: "וייקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמור, פקוד יפקוד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם"  יוסף סמך על: "בני ישראל" ולא על : ה"עם" .

נאמר: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה"  גם כאן אין מדובר בעם,   אלא בקבוצה הטובה: בני ישראל. כאשר  פרעה מתקרב אליהם, מי נושא תפילה אל ה'? בני ישראל ולא העם כפי שהתורה מציינת: "ויצעקו בני ישראל אל ה' " אין העם צועק היות והוא מיואש, אלא בני ישראל התופסים את אומנות  אבותיהם ומתפללים לה' " , בהמשך הכתוב מתאר: "ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה" מי הנכנסים במסירות נפש לים? אלו בני ישראל כמובן.

בשירה השתתפו משה ובני ישראל ולא העם.

מטעם זה הגאולה הייתה קשה - עקב  חוסר האחדות של בני ישראל  והיותם מפולגים בדעותיהם. לכן אין פלא, אפוא שהכתוב פותח במילה: "ויהי" - לשון צער.

ספורנו  מסביר: למרות כוונת ה' להוליך את בני ישראל להר סיני לקבל את התורה ומשם לארץ ישראל, כמו שנאמר: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם,....... וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל הָאָרֶץ" [שמות ו',-ח']

מכל מקום, הכוונה עתה הייתה: להובילם דרך ים סוף כי לא הייתה דרך יותר מתאימה  המיועדת להטביע את  פרעה וחילו מאשר ים סוף  - והנה דרך פלישתים –היא  הדרך הקצרה  ביותר – ממצרים לים סוף – אלוקים לא רצה שילכו באותה הדרך שהיא הקצרה ביותר והקרובה  למצרים משום ששם היו רבים  עוברי הדרך לכיוון מצרים, והיו יכולים לספר למצרים , ועוברי הדרך ממצרים יספרו לעם שפרעה רודף אחריהם ואז העם ,היה יכול להיבהל ולשוב דרך קצרה זו - למצרים. לכן הוביל אותם ה' לים סוף דרך המדבר – דרך  אשר לא עבר בה איש!

ניסיון המן - מזון מן השמים.

נאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן -הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא"?

ירידת המן מן השמים - מלמדת אותנו: כי כל השפע והברכות- הם מאת : ה' ואין זה נובע  מכוחי ועוצם ידי!

רש"י מפרש את הפסוק: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִיווָּה יְהוָה--מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ, לְמִשְׁמֶרֶת[לגניזה] לְדֹורֹותֵיכֶם:  לְמַעַן יִרְאוּ אֶת-הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" [להלן  ט"ז, ל"א]. בימי ירמיהו הנביא כשהיה מוכיח את ישראל: "למה  אין אתם עוסקים בתורה?והם היו עונים: נניח  מלאכתנו – ונעסוק בתורה - ומהיכן נתפרנס? הוציא להם צנצנת המן ואמר להם: "אַתֶּם רְאוּ דְבַר יְהוָה" [ירמיהו ב', ל"א[ "שמעו"-  לא נאמר ,אלא "ראו"- בזה התפרנסו אבותיכם- הרבה שלוחין יש לו למקום להכין מזון ליראיו"- במילים אחרות: כפי שה' פרנס את ישראל במדבר באמצעות ירידת המן  - כך גם בכל הדורות - מזונו של אדם מאת: ה'!

ספורנו סובר: הניסיון עם ירידת המן  משמים  - לראות האם עם ישראל יקיים את התורה בזמן שהוא מתפרנס בקלות ללא צער?

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד - כי עם ישראל בהיותו  העם הנבחר- אלוקים מזמן לו ניסיונות לאורך כל הדרך - כאז כן עתה, במיוחד בימים קשים אלה של מלחמה -  על עצם קיומנו, יש לשוב ולהתחבר לתורה הקדושה – רק התורה יכולה לאחד אותנו מחדש ונזכור - כי אלוקים צופה בנו יומם וליל - ככתוב:

"אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר ־ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה" [דברים: י"א, י"ב]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יְרִידַת הַמָּן בַּמִּדְבָּר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יְרִידַת הַמָּן בַּמִּדְבָּר.

 שִׁיר מֵאֵת אֲהוּבָה קְלַיְן ©

עֵת הִגִּיעוּ הָעָם לַמִּדְבָּר

נִתְקְפוּ גַּעֲגוּעַ לְסִיר הַבָּשָׂר

תְּלוּנוֹת לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן

רָעָב מֵצִיק בְּצֵל הַשִּׁימָּמוֹן.

 

שִׁכְחָה נוֹסֶקֶת גְּבָהִים

זִיכָּרוֹן שׁוֹקֵעַ מַעֲמַקִּים

ה' מַמְטִיר לֶחֶם מִשָּׁמַיִם

כַּזֶּה לֹא  נִרְאָה בְּמִצְרַיִם!

 

זַךְ   וְטָהוֹר הוּא הַמָּן

מַרְאֵהוּ כְּזֶרַע גַּד לָבָן

טַעְמוֹ כְּצַפִּיחִית בִּדְבַשׁ

מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ מֵחָדָשׁ.

 

בַּבֹּקֶר מְלַקְּטִים בְּרִנָּה

כָּל אִישׁ וְכָל אִישָּׁה

בִּגְדֵיהֶם  הוֹד וְתִפְאָרָה

פִּיהֶם לֶאֱלֹוקִים הוֹדָיָה.


בִּימֵי שִׁשִּׁי –מָנָה כִּפְלַיִם

שַׁבָּת  מְנוּחָה הַנָּאָה שִׁבְעָתַיִם

כָּךְ פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם

בִּטְחוֹנוֹ יִיתֵּן בְּבוֹרֵא עוֹלָם.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת בְּשֶׁלַח [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר