תערוכה קבוצתית בנושא- ציורי תנ"ך בתל- מגידו/ מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי התנ"ך  מגיעים גם לתל מגידו,בתערוכה משתתפים קבוצת אומנים  וגם אני ביניהם.

ניתן לראות יצירות נבחרות של האומנים במגוון נושאים תנכיים.

מומלץ לבקר:

Let joy largest exhibition in Tel Megiddo Bible

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עליה בסולם התשובה והקדושה- אל פסגת השמחה- כיצד?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עליה בסולם  התשובה והקדושה- אל פסגת  השמחה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר לעילוי נשמתה של אמי חיה ז"ל בת בן-ציון]

עם ישראל נמצא בראשית שנה חדשה אשר נפתחה ב:א' בתשרי , והשנה  היא מיוחדת במינה- שנת שמיטה הבאה עלינו לטובה.

בחודש אלול יצאנו לשדה לקבל את מלך מלכי המלכים וזאת עם  הכנות רבות כיאה לקבל פני המלך, אמירת סליחות בבתי הכנסת, בקשת מחילה איש מרעהו טרם יום הדין ,ובראש השנה  המוני בית ישראל גדשו את בתי הכנסת בתפילות ותקיעת שופר,  ומשם ממשיכים לצעוד אל עבר יום הקדוש- יום הכיפורים בו הקב"ה חותם את הדין, זאת לאחר שנכתב כבר בראש השנה.

השאלות הן:

א] מהו רעיון התשובה ומהם עשרת ימי תשובה?

ב] מה מהות יום הכיפורים?

ג] באיזה אופן עלינו להגיע לחג הסוכות?

התשובה לשאלה א]

הרעיון העיקרי של התשובה :שאיפתו של אדם להשתפר, לבצע תיקונים בהתנהגותו המוסרית. ועל פי חז"ל: גם אם האדם חטא ובעקבות זאת צפוי לו עונש, יש ביכולתו לפתוח דף חדש, כפי שנאמר:

שלושה דברים מבטלים את הגזירה הקשה, ואילו הם:

 "תפילה וצדקה ותשובה" [ירושלמי, תענית ב, א]

חז"ל מתעמקים ברעיון התשובה ומסבירים:" שאלו לחוכמה: חוטא מהו עונשו?

אמרה להם: "חטאים תרדוף רעה".

שאלו לנבואה: חוטא מהו עונשו?

אמרה להם: "הנפש החוטאת היא תמות"

שאלו לתורה: חוטא מה עונשו?

אמרה להם: "יביא אשם ויתכפר לו".

שאלו לקב"ה: חוטא מה עונשו?

אמר להם: "יעשה תשובה ויתכפר לו"[ירושלמי מכות ב, ו]

חז"ל מדגישים : כי הקב"ה ברחמיו הרבים -נותן הזדמנות נפלאה לאדם שחטא לתקן את התנהגותו.

על ידי  תיקון זה כאילו האדם נולד מחדש והנפש שלו משתנה לגמרי.

לפי דברי הרמב"ם: "ומהי תשובה ? שיעזוב החוטא חטאו, ויסירו ממחשבתו, ויגמור בליבו שלא יעשהו עוד...וכן יתנחם על העבר.. ויעיד עליו יודע תעלומות, שלא ישוב לחטא זה לעולם.. מדרכי התשובה, להיות השב צועק לפני ה' בבכי  ובתחנונים, ועושה צדקה, כפי כוחו, ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו, ומשנה שמו, כלומר: אני אחר, ואינו אותו האיש, שעשה אותם המעשים.."[הלכות תשובה, פרק ב']

הימים שבין יום א' של ראש- השנה עד יום הכיפורים נקראים: "עשרת ימי תשובה" וגם: "בין כסה לעשור"- כפי שנאמר: "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו"[תהלים פ"א, ד]

השבת טרם יום הכיפורים נקראת: "שבת שובה" לפי שקוראים את ההפטרה :"שובה ישראל עד ה' אלוקיך"[הושע ו] בשבת זו הרב נוהג לשאת דברים  בנושא התשובה בפני הציבור בבית הכנסת.

התשובה לשאלה ב]






ציורי תנ"ך/ יום הכיפורים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

יום הכיפורים- הוא יום קדוש במיוחד- יום בו הקב"ה מכפר על חטאי עם ישראל, כפי שכתוב:

 "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, לַיהוָה.  וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה:  כִּי יוֹם כִּפֻּרִים, הוּא, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כִּי כָל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא-תְעֻנֶּה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה--וְנִכְרְתָה, מֵעַמֶּיהָ.   וְכָל-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל-מְלָאכָה, בְּעֶצֶם, הַיּוֹם הַזֶּה--וְהַאֲבַדְתִּי אֶת-הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִקֶּרֶב עַמָּהּ.   כָּל-מְלָאכָה, לֹא תַעֲשׂוּ:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.  לב שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב--מֵעֶרֶב עַד-עֶרֶב, תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם".

[ויקרא כ"ג, כ"ו- ל"ג]

 כפי שנאמר, ניתן להסיק כי: ישנן שתי מצוות ביום הכיפורים:

א] עינוי הנפש ולפי תורה שבע"פ –הוא יום תענית.

ב] איסור מלאכה ,כדי שלא נהיה עסוקים עם דברים שונים אשר יפריעו לנו לבקש סליחה ומחילה מה'.

 מטרת הצום היא:

א] שאדם ירגיש כמה קשה  להתענות ואז יחשוב גם על העזרה  לזולת, במיוחד-  על העניים הרעבים ללחם.

ב] הצום מסייע בידנו לכפר על החטאים, היות והמזון והמשקה  גורם לנו להיות נמשכים לתאווה ולחטאים.

אנו נוהגים לבקש סליחה איש מרעהו-טרם יום הכיפורים, לפי שאין יום הכיפורים מכפר על עבירות בין אדם לחברו, אלא אם יבקש סליחה ממנו:

"עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחברו- אין יום- הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו"[משנה, יומא, ח']

מצווה גדולה להרבות במזון ומשקה בסעודה מפסקת-טרם הצום.

כדי שביום הצום ירגיש את ההבדל בין עינוי הנפש לתענוג שעבר בסעודה טרם החג.

וגם מהטעם שיחזק את גופו ויוכל לעמוד בצום.

ועוד מפני שבשבת ומועדים, אנו סועדים לשם שמחה, אך ביום הכיפורים אין אנו יכולים לערוך סעודה, לכן אנו חייבים לעשות זאת  בערב החג- לפני כניסת הצום.

יש הנוהגים ללבוש לבן  כדי לסמל את הטוהר וכפרת עוונות, כפי שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו"[ישעיהו א, י"ח]

תפילות היום מסתיימות בתפילת: "נעילה" "שמע ישראל ה' אחד"[שלוש פעמים]

"ה' הוא האלוקים"- שבע פעמים.

ותקיעת שופר-"תקיעה גדולה"

לשנה הבאה בירושלים הבנויה"

עם צאת הצום - זרזים מקדימים למצווה ומתחילים בבניית הסוכה ומקיימים את הפסוק: "ילכו מחיל אל חיל"[תהלים פ"ד, ח]

ומתוך עליה בדרגות התשובה, בקשת המחילה והסליחה, התפילות ותקיעות השופר- עם ישראל נכנס לחג הסוכות- "זמן שמחתנו"

כפי שנאמר: "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי.. ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעה ימים"

ימי שמחה אלה מעניקים לנו גיל- גם מפיגים את הרעדה שעברנו קודם ב"ימים הנוראים"

בחג הסוכות אנו מקיימים את מצוות הישיבה בסוכה בכל גופנו בדומה למצוות יישוב ארץ ישראל.

במשך שבעה ימים אנו שמחים ומקיימים גם את מצוות "ארבעת המינים"

-אתרוג, לולב, הדס וערבה. ארבעת המינים   המאוגדים יחדיו--  מסמלים את אחדות עם ישראל.

בחג הסוכות נידונים על המים[מסכת ראש השנה א, ב]

 חג הסוכות אלוקים דן וקובע מה תהיה כמות הגשמים במשך השנה- דבר חיוני לחיינו, לפיכך קבעו חכמים להתפלל בחג על המים.

 בימנו אנו מתפללים ב"שמיני עצרת" את תפילת הגשם. אך בתקופת בית המקדש היו נוהגים לשאוב מים ממעיין השילוח, באזור ירושלים ולנסכם על המזבח- כאמצעי לבקשת מים מהקב"ה. דבר זה היה מתבצע בשמחה גדולה, כפי שמציינים חז"ל: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה בימיו" [מסכת סוכה ה, א]

בימנו אנו נוהגים לקיים את השמחה הזו באופן שונה, מתכנסים שרים מפסוקי תהלים ושירים בנושאי המים.

מצוות ניסוך המים היא עלפי התורה שבעל –פה.

היום שלאחר סוכות נקרא: שמחה תורה-בו מסיימים את התורה ומתחילים פרשת: "בראשית"

נוהגים שבע הקפות עם ספרי התורה בליווי שירה ,שמחה וריקודים.

ביום שמחה זה עולים לתורה כל אחד ואחד כולל ילדים קטנים-כדי לסמל את הקשר בין כל יהודי ויהודי לתורה הקדושה.

לאור האמור לעיל: הבה נייחל-יהי רצון שעם ישראל יצא מחוזק מכל החגים, מאוחד כאיש אחד בלב אחד  וימשיך להתעלות  בסולם  הקדושה והשמחה ויתקיים בנו הפסוק: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" [ישעיהו, י"א,ט]אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "תיזל כטל אימרתי/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

" תיזל כטל אימרתי.."[דברים  ל"ב,ב]


הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת האזינו/ הנבואה לגאולת ישראל- תפילה לבואה בשנה החדשה/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת האזינו/  הנבואה לגאולת ישראל-  תפילה לבואה  בשנה החדשה.

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשת האזינו, היא פרשה מיוחדת באופייה, לפי שהיא פותחת במילות שירה:

"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמריי- פי: יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי כשעירים עלי- דשא וכרביבים עלי עשב: כי שם ה' אקרא הבו  גודל לאלוקינו: הצור תמים פועלו כי כל- דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא..."[דברים  ל"ב,א-ה]





ציורי תנ"ך/ "האזינו השמים ואדברה.."/ ציירה: אהובה קליין.(c)

השאלות הן:

א] מהי מהות השירה וכיצד  מתקשרת לגאולה?

ב]מה משמעות הטל  והמטר בשירה?

ג] היכן  מצאנו דוגמאות לנושא הטל בתנ"ך?

התשובה לשאלה א]

השירה פיוטית ונעלה-  במילותיה: תיאורים ציוריים מופלאים המביעים רגש רב.

בכל הדורות היא גרמה להשתוממות רבה בקרב יודעי שירה, היא מכילה בסך הכול שבעים חרוזים.  רבים מודים: כי לא נתקלו בשירה כה עמוקה מלאת עוצמה - הן בביטוי  והן במחשבות וסמלים.

הרמב"ן אומר: "היות ישראל יאמרוה תמיד בשירה ובזמרה, וכן נכתבה כשירה, כי השירים יכתבו בהם הפסק, במקומות הנעימה"

הרמב"ן מתכוון במילים אלה: כי בתקופת המקדש היו הלוויים אומרים שירה[כפי שמסופר במסכת: ראש השנה, דף ל"א] היו מחלקים את פרשת האזינו לשישה חלקים וכל חלק  היה  מושר  מידי שבת וסיום השירה היה פעם בשישה  שבועות.

הרמב"ן רואה בשירה זו –נבואה לעתיד לבוא, ולכן כתוב: "וידבר משה את כל דברי השירה הזאת באוזני העם".

משמעות המילה: "כל"- השירה הזאת  כוללת  את כל אשר התרחש בעבר ואמור להתרחש בעתיד.

הכול מתומצת בדברי השירה, הרמב"ן מביע התפעלות מיוחדת משירה זו באומרו: "אילו הייתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים, שיגיד מראשית אחרית, כן היה ראוי להאמין, מפני  שנתקיימו כל דבריה עד הנה, לא נפל דבר אחד. ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי אלוקים, מפי נביאו הנאמן בכל ביתו, אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו עליו השלום"

כוונתו של הרמב"ן: כי כל אשר עבר על עם ישראל וכל אשר עתיד לקרות-מופיע בשירה: כולל כל החסדים שהקב"ה עשה לעם ישראל, את כל הטוב שסיפק להם במדבר ,ושהנחיל לנו ארצות גויים..

הרמב"ן רואה בשירה נבואה לעם ישראל עד בוא הגאולה ואומר שתפקיד האויבים לאורך ההיסטוריה

היה להחזיר את עם ישראל אל דרך התורה.

אך בסוף- בזמן הגאולה ה' ינקום באויבי ישראל, אומנם עדיין נקמה זו לא יצאה לפועל, אך היות וכל מה שמתואר בשירה כבר התקיים אזי בע"ה תתקיים גם הגאולה  המובטחת.

הספורנו מפרט את תוכן השירה: הקדמה, מטרת ה' בהיסטוריה - לקדם את העולם למצב האידאלי ולהעלות את ישראל לפסגה כפי שצפוי  באחרית הימים, חסדיו של ה'  ומנגד- התנהגות עם ישראל בדרך לא מתאימה, עונשם, נפילתם, אך עם כל זאת בעתיד תבוא גאולה  ללא קשר לעוונם, ולבסוף תיאור הגאולה והנקמה באויבים!

התשובה לשאלה ב]

לגבי המטר, רש"י מסביר : כשם שהמטר נותן חיים לעולם ובלעדיו לא ניתן לחיות - כך התורה  שניתנה  לישראל- מספקת חיים לעולם.

רש"י מביא את דברי ספרי: "אין לקחי אלא דברי תורה שנאמר: "כי לקח טוב נתתי לכם"[משלי ד, ב] כמטר- כאשר  יערפו השמים טל ומטר. היינו: כפי שאתם השמים[העדים] כשנותנים טל ומטר מביאים חיים לעולם, כך התורה שנתתי לישראל היא חיים לעולם"

ולגבי הטל, אומר רש"י: כי הטל לעומת המטר- הכול שמחים בו כאשר יורד, אבל המטר לא תמיד משמח את כולם, כגון: הולכי דרכים, או  מי שהיה בורו מלא יין.

ובפי הספרי: "אי מה מטר מקצת העולם שמחים ומקצת העולם עצבים בו, מי שבורו מלא יין וגורנו לפניו מצירים לו, אף דברי תורה כן? תלמוד לומר, תיזל כטל אימרתי  מה טל כל העולם שמחים בו, אף דברי התורה כל העולם כולו שמחים בה " .

אברבנאל מפרש באופן מעניין: משה רצה להסביר שדבריו מועטים בכמות, אך רבים באיכות-"יערוף כמטר לקחי"- הלקח שעם ישראל ילמד יהיה בעל ערך רב – בדומה למטר היורד בשפע, אך "תיזל כטל אימרתי"- וזאת למרות שהדברים שמשה יאמר- יהיו מעט בכמותם כטל.

על כך אמרו חז"ל: "לעולם ישנה[ילמד] אדם לתלמידו דרך קצרה"[מסכת פסחים ג, ע"ג]

חז"ל אומרים: כי בניגוד למטר, הטל לעולם אינו נעצר, הם למדו זאת מאליהו הנביא שהבטיח בצורת,  אומנם הגשם נעצר, אך הטל המשיך לרדת כמנהגו.

האורח חיים אומר: כי התורה שבכתב היא מטר, ואילו התורה שבעל פה היא: טל.

 כי התורה שבכתב נחשבת "לעיקר והיסוד כל דבר ",ואילו התורה שבעל פה כוללת  תיקונים, דקדוקים שהם אינם מפורשים בתורה ,אלא רק נרמזים בה.

התשובה לשאלה ג]

הנה כמה דוגמאות למילה: " טל" בתנ"ך:

א] "כטל חרמון שיורד על הררי ציון, כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד עולם"[תהלים ,קל"ג, ג]

ב] "וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב אל- ארץ דגן ותירוש אף- שמיו יערפו טל" [דברים ל"ג, כ"ח]

ג] ויאמר גדעון אל האלוקים אל- ייחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה- נא רק הפעם בגיזה יהי נא חורב אל- הגיזה לבדה ועל כל הארץ יהיה טל"[שופטים ו, ל"ט]

ד] "הרי בגלבוע  אל- טל  ואל- מטר עליכם ושדי תרומות כי שם נגעל מגן גיבורים מגן שאול כלי משיח בשמן" [שמואל-ב, א, כ"א]

ה] היש למטר אב או מי הוליד אגלי- טל"[איוב, ל"ח, כ"ח]

ו] אני ישנה וליבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי שראשי נמלא- טל קווצותיי רסיסי לילה"[שיר השירים ה, ב]

ז] יצחק מברך את יעקב:".. וייתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש.."[הראשית כ"ז, כ"ח]

ח] "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה"[הושע י"ד, ט"ו]

ט] ובבוקר הייתה שכבת הטל סביב למחנה: ותעל שכבת הטל והנה על- פני המדבר רק מחוספס דק ככפור על- הארץ"[שמות ט"ז, י"ג]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק  על פי דברי  הרמב"ן- דברי השירה הנאמרים בפרשה הם  דברי נבואה , המתארים  את כל מה שעבר על עם ישראל ,לטוב, או לרע ובמיוחד  את חסדיו של הקב"ה  עם   עמו לאורך כל הדורות, יש גם בשורה  לעתיד  לבוא: הגאולה  שהכול מצפים לה בכיליון עיניים ובדברי השירה מרומזת בפסוק: "הרנינו גויים כי דם עבדיו ייקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו"[דברים ל"ב,מ"ג]

וכפי שכל מה שמתואר בשירה כבר  התקיים, בע"ה נייחל ונתפלל שאותה גאולה מובטחת כבר תרקום עור וגידים בשנה החדשה הבאה עלינו לטובה. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לזכרו של יהושע דורפמן, ז"ל- אשר גילה ספרי תורה עתיקים בחפירות./ מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

1.  בתמונה :יהושע  ז"ל -מפקח על החפירות הארכיאולוגיות

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר..."/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו"[דברים ל,י"ד]
הטכניקה: שמן על בד.



Biblical  painting


By Ahuva Klein

Of this Mitzvah is very near you

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

המצווה הזאת/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

המצווה הזאת / שיר מאת: אהובה קליין©

המצווה הזאת  קרובה

ללומדיה מעניקה אורה

מאז עידן ועידנים

ברית בינינו לאלוקים.

 

מעל הזמן והמקום

לקושיות מעניקה פתרון

טועמיה אינם שבעים

לכתר קדושה זוכים.

 

כמרחבי הים סגולותיה

אוצרות חוכמה רבדיה

מתוקה כפרי מגדים

יקרה מפז ופנינים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת ניצבים[חומש  דברים]


This mitzvah / Song By: Ahuva Klein ©

Close this mitsva
Learner gives light
Since ages
Our covenant with God.
Over time and place
Provides a solution to questions
Tasters are seventy
Holy Crown winners.
Virtues at sea
Treasures of wisdom layers
Rustic Sweet Megadim
And precious gems.

Note: Inspired by the song: story are [Deuteronomy]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)