לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל-הרהורי שלום באור התנ"ך/מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל- הרהורי שלום  באור התנ"ך

/ מאת: אהובה קליין.

כמידי שנה, טרם  שמחת יום העצמאות החל ב- ה' באייר -מקיימים אנו את יום הזיכרון לחללי צה"ל.

מתאחדים בכאב וגעגועים-כאיש אחד סביב זכר גיבורינו  שנלחמו כאריות ,חרפו נפשם למען המולדת.

הלבבות זועקים לשמים- עד מתי? דמעות נשפכות כמים, אימתי נזכה לשלום הנכסף? שהצימאון אליו רק הולך וגובר משנה לשנה.

מתוך עיון בספר הספרים, נבחין כי נושא השלום תמיד היה עניין בלתי נפרד מחיי האדם.

כבר בתחילת  ספר בראשית אנו פוגשים את היונה –אשר נשלחת פעמיים על ידי נח כדי לבדוק "הקלו המים מעל פני האדמה"?

בפעם ראשונה נאמר: "ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התיבה כי מים על פני הארץ"

בשנית ,כאשר נשלחה נאמר: "ויסף שלח את—היונה מן התיבה: ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה.."[בראשית ח,ט-י]

יש המפרשים : כי יונה זו מסמלת את עם ישראל אשר עד כה לא מצא שלווה בארצו ,ממש כאותה  יונה  שאינה מוצאת מנוח לכף רגלה, אלה רק בפעם שנייה בתום שבעה ימים-מגיעה אל המנוחה והנחלה.

כך עם ישראל ישיג ,בע"ה, את השלום בתקופת הגאולה -אשר לפי חשבון המקובלים-כבר נמצאת ממש בפתח.

גם רועי לוט ואברהם בתחילה רבו ביניהם על חלקת המרעה , עד שבא אליהם אברהם ואמר: "אל- נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועיי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו.." ויישר את ההדורים ביניהם.

ידועה שנאת עשיו ליעקב בשל לקיחת הברכה, כפי שנאמר: "וישטום עשיו את יעקב על- הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשיו בליבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי"[שם  כ"ז,מ"א]

ומנגד אנו  קוראים על שנאת האחים ליוסף:"...וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום"[בראשית ל"ז,ה]

השלום המיוחל מושג בתקופת שלמה המלך ,החכם מכל אדם,- ותשקוט הארץ ארבעים שנה.

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך משוחח עם עולם החי/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה"[מלכים-א,ה]

חוכמת שלמה התפרסמה בכל קצוות תבל והכול באו לחזות במלך נבון זה: "ויבואו מכל העמים לשמוע את חוכמת שלמה מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חוכמתו"[שם ו,י"ד]

שלמה זכה גם לבנות את בית המקדש הראשון, בזכות שלא נשפך דם בימיו כי לא היו מלחמות.

וכך אמר לו אלוקים: "הבית הזה אשר אתה בונה , אם תלך בחוקותיי ואת משפטיי תעשה ושמרת את כל מצוותי ללכת בהם  והקימותי את דבריי...ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמך ישראל"[שם ,ו,י"א]

מי ייתן ונשכיל להתאחד כאיש אחד בלב אחד ונקיים את הנאמר:

"אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו....וישבתם לבטח בארצכם: 

ונתתי שלום בארץ.."

[ויקרא כ"ו, ג-ח]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סופו של המקלל/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סופו של המקלל

שיר מאת: אהובה קליין©

תקופה ארוכה נצר בליבו

טינה וקללות כלפי בוראו

לפתע להוציא זממו חשק

 מיד יצא המרצע מהשק.

הגיח מתוך אוהלו

חיש נשא רגלו

לעיני כל הסובבים

גידף בלשונו אלוקים.

הוא פרי באושים

רשעותו זורמת בעורקים

למשה מובא במהירות

דינו נחרץ בקפדנות.

אינו ראוי למחילה

קיצו נגזר בסקילה

למען יראו וייראו ישראל

גזר דינו של חוטא ונואל.

הערה: השיר בהשראת פרשת אמור[חומש ויקרא]

The end of the blasphemer
Song By: Ahuva Klein ©

Long period Netzer heart
Tina and curses under the provisions of
Suddenly feel like plotted out
Once let the cat out of the bag.

Emerged from the tent
Delivered quickly leg
Full view of everyone around
God cursed words.

He spoiled fruit
Wickedness flowing arteries
Moses brought quickly
Doomed carefully.

Not worthy of forgiveness
End is derived by stoning
For all to see Israel
Sentence Noel sinner.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המקלל מובא אל משה למתן גזר דין/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויקוב בן- האישה הישראלית את--השם ויקלל ויביאו אותו אל-- משה.."[ויקרא כ"ד,י"א]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

Blasphemer brought before Moses

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אמור-מה המטרה בסיפור המקלל/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אמור - מה המטרה בסיפור המקלל?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר  מוקדש לעילוי נשמת אמי- חיה ז"ל בת בן ציון]

בפרשתנו הכוללת תוכן רב ומגוון –של אבל ושמחה, מתואר גם מקרה מצער על אדם אשר חטא בלשונו וקילל את אלוקים:

מדובר בבן איש מצרי ואישה  ישראלית, שיצא והסתכסך עם איש ששני הוריו היו ישראלים, תוך כדי מריבה  קילל בן האישה הישראלית את ה', הדבר התרחש בתוך מחנה ישראל וכל הנוכחים שמעו את דבריו- משום כך  הדבר נחשב-לחילול ה' בפרהסיה. וכך התורה מתארת את הארוע:

"ויצא בן אישה ישראלית, והוא בן איש מצרי, בתוך בני ישראל, וינצו במחנה בן  הישראלית ואיש הישראלי: ויקוב  בן האישה הישראלית את ה' ויקלל, ויביאו אותו אל משה :ושם אמו שלומית בת- דברי למטה-דן וינחהו במשמר לפרוש להם על-פי ה':"[ויקרא כ"ד,י-י"ג]

לפי ציווי ה' האיש נענש: "ויוציאו את- המקלל אל- מחוץ למחנה וירגמו אותו אבן: ובני- ישראל עשו כאשר ציווה ה' את- משה" [שם ,כ"ד,כ"ג]

האיסור לקלל את ה' כבר מוזכר בתורה לפני המקרה המדובר: "אלוקים לא תקלל, ונשיא בעמך לא  תאור" [שמות ,כ"ב, כ"ז]

השאלות הן:

א] מהיכן יצא המקלל?

ב] מדוע התורה אינה מציינת את שמו של המקלל ושמו של הישראלי?

ג] התורה מפרטת כי אמו של המקלל הייתה ישראלית ואביו היה מצרי-מה הטעם לדגש זה?

ד] מדוע התורה מספרת לנו על מקרה זה, וכי לא היה רצוי להסתיר זאת מפני כבוד ה'?

התשובה לשאלה א]

רש"י עונה על כך בהבאת שלושה פירושים:

פירוש 1] המקלל יצא מעולמו-כלומר איבד את חלקו בעולם הבא.

פירוש 2] המקלל יצא מתוך ישראל, הוא לגלג על לחם הפנים ועל ידי כך הוציא עצמו מכלל ישראל ומטעם זה התחולל הריב בין השניים.

פירוש 3] האיש יצא מבית דינו של משה, לאחר המריבה על עסקי המחנה,לפי שרצו להרחיקו ממחנה דן, ובתורת כוהנים מתואר: "ויצא בן האישה ישראלית- מנין יצא? מבית דינו של משה, שבא ליטע אוהלו בתוך מחנה דן. אמרו לו: מה טיבך ליטע בתוך מחנה דן? אמר להם: מבנות דן אני, אמרו לו: הכתוב אומר[במדבר ב,ב]"איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל", נכנס לבית דינו של משה ויצא מחויב ועמד  וגידף"

לפי דברי הרמב"ן: יצא  מביתו, או ממקום מושבו -אל תוך המחנה ושם התחוללה המריבה.

התשובה לשאלה ב]

על כך עונה "כלי יקר": התורה אינה מפרטת את שמותיהם של שני האנשים לפי ששניהם היו פגומים, היות וכל מי שממהר לצאת למריבה ודאי נחשב לפגום ואינו נודע לשם ולתהילה.

אלה אנשים מרמה נמוכה- "מן הפחותים ואנשי בליעל" שניהם היו בעלי מצה ומריבה.

התשובה לשאלה ג]

לפי "כלי יקר": התורה ראתה לנכון לפרט את מוצאו של האיש המקלל-בן אישה ישראלית ובן איש מצרי, הכוונה לאותו מצרי שמשה הרגו בשם המפורש במצרים ,ולכן במשך כל הימים היה  בנו מקלל בתוך ליבו ולא נודע הדבר ברבים, אבל היות ו"כל המחלל שם שמים בסתר נפרעים ממנו בגלוי"[אבות  ד,ה']

על כן הקב"ה סובב את הדבר כך שהוא יצא מאוהלו אל תוך מחנה ישראל -כדי שהכול  יראו את הרוע שבו –כי כך המידה בחילול ה'.

ויתכן שזו הסיבה שנאמר: "ויצא" כפי שנאמר אצל משה: "ויצא משה אל אחיו" [שמות, ב, י"ב] חשב גם המקלל לצאת כדי לגדף את ה' לעיני כול.

אצל משה נאמר: "ויפן כה וכה כי אין איש" והרג אותו בצנעה, אך המקלל החליט לצאת לתוך רשות הרבים-לקלל את ה' בתוך מחנה עם ישראל- בגלוי.

לפי הרמב"ן: התורה מפרטת את מוצאו של המקלל, היות וילד שאמו ישראלית ואביו גוי-אינו נחשב לישראלי למרות שבגמרא[יבמות מ"ה] נאמר :שבמקרה זה-הולד כשר. אבל הוא פגום לכהונה ואינו שייך בשמו לעניין נחלת הארץ והדגלים. שהרי נאמר: "מטות אבותם"

התשובה לשאלה ד]

לפי דברי רבינו בחיי: לתורה  היו שתי מטרות בתיאור המעשה:

מטרה א] התורה באה להודיע: כי אין אחד מישראל יכול להגיע לשפלות כזאת ולהיכשל בחטא כה עצום.

אלא ,רק אדם רשע ופושע מוחלט  שהוא פגום מלידתו מצד אמו ואביו.

מטרה ב] מכאן ניתן ללמוד יסוד גדול בברכות, האדם ילמד איך יברך את ה', שהרי המקלל תחילה אמר את השם המפורש ואחר כך עבר לקללה. ועל כך נענש בעונש מיתה.

לעומתו ,המברך את ה' שיתבונן בלבו- בשם המפורש ויכוון באותיות את מחשבתו, ויברך מתוך כוונה ויזכיר את ה' בפיו ועל כך יקבל את שכרו.

כמו שנאמר:"ארומימך  אלוקי המלך ואברכה שימך לעולם ועד"[תהלים קמ"ה]

לסיכום, לאור האמור לעיל: הכתוב  מתאר את חילול ה' שנעשה בפרהסיה כדי להראות עד איזו דרגה שפלה יכול להגיע אדם שמוצאו ממקום פגום, גם אם בתחילה חוטא בהסתר סופו שחטאו יתגלה לעיני כול ויבוא על עונשו, אך מנגד ניתן ללמוד איך אדם שיסודו טוב יברך את הקב"ה בכוונה -בליבו ובפיו ויבוא על שכרו.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שבת המלכה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"איש אמו ואביו תיראו ואת-שבתותיי תשמרו אני ה' אלוקיכם"[ויקרא י"ט,ג]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שבת המלכה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שבת המלכה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

שעת בין  ערביים

ענני  הוד בשמים

שבת המלכה בשער

מניסה יגון וצער.

אוצר מבית גנזים

עינוגי פירות מגדים

לובן וטוהר הדרה

על ראשה עטרה.

מקור הברכה לשומריה

בכל ימות השבוע

טועמיה חיים זכו

נחת ושפע ירוו.

החוסים בצילה מתקדשים

מזיוה  הגנה יונקים

פעמי גאולה מחישים

מקרבים קץ העיתים.
ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

 Biblical painting.Shabbat/By Ahuva Klein

Shabbat Queen

/ song from: Ahuva Klein ©
Dusk
Hood clouds in the sky
Shabbat Queen exchange
Manisa grief and sorrow.

Treasure from the repository
Fruit Delights Megadim
Whiteness and purity exclusion
The head wreath.

Source of blessing to those who keep
Throughout the week
Life tasters were
Contentment and abundance quench.

Take shelter sanctified
Ziva Mammals Protection
Time of redemption rushing
Puts an end to the times

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת קדושים-שבת קודש- במה חשיבותה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת קדושים- שבת קודש-במה חשיבותה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר מוקדש לעילוי נשמת אמי  ז"ל- חיה בת-בן ציון]

בפרשת קדושים הכוללת ,נושאים רבים ומגוונים-מוזכרת גם השבת הקדושה:

"איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותיי  תשמרו אני ה' אלוקיכם" [ויקרא י"ט, ג]

ובפסוק נוסף מופיע הציווי:"את שבתותיי תשמרו ומקדשי תיראו אני ה' "[שם, י"ט,ל]

נושא השבת ,שמירתו וחשיבותו-מופיע במקומות רבים בתנ"ך.

כבר עם תום בריאת העולם נאמר:" ויכלו  השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה: ויברך אלוקים את יום השביעי וקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות"[בראשית ב,א-ג]

שמירת השבת מופיעה גם בעשרת הדיברות:

"זכור את יום השבת  לקדשו: ששת ימים תעבוד ועשית כל –מלאכתך :ויום השביעי שבת לה' אלוקיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובניך וביתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך: כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו"

[שמות  כ,ח- י"א]

(Biblical paintings / Saturday / painted: Ahuva Klein (c

ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד](c)

השאלות הן:

א] במה חשיבותה של השבת?

ב] מדוע השבת נקראת: "כלה" ו"מלכה" ?

ג]  מדוע  עניין שמירת שבת מופיע פעמים רבות בתורה-בסמוך למצוות כיבוד ההורים?

ד] מה הקשר בין המקדש לשבת?

התשובה לשאלה א]

1]השבת משמשת כאות בין  הקב"ה לעם ישראל:

החפץ חיים נותן הסבר  לכך על ידי הבאת משל:

אדם  שהוא: בעל חנות ,כל עוד ישנו שלט על

החנות כגון: חייט, או תכשיטן .הכול יודעים במה עוסק, ברגע  שהוא מסיר את השלט, אין יותר מידע.

הנמשל: השבת היא מעין שלט המעיד על היהודי שהוא שומר תורה ומצוות ,אך אם חלילה "יסיר מעליו את השלט" ולא יתייחס לשבת כיום קדוש ומיוחד ,אלא  ינהג ממש כמו בכל ימות השבוע, הדבר יחשב שהוא ניתק עצמו מן התורה.

2] על פי הנאמר בחומש בראשית, השבת מעידה על אלוקים כבורא העולם.

על כך אומר  ספר החינוך: "משורשי  מצווה זו שנהיה פנויים מעסקינו לכבוד היום ,כדי לקבוע בנפשותינו אמונת  חידוש העולם, שהיא חבל המושכת כל יסודי הדת, ונזכור ביום אחד בכל שבוע ושבוע, שהעולם נברא בשישה ימים..." וכאשר ישבתו  ביום השביעי  וישאלו אנשים: על מה המנוחה ביום השביעי? תהיה התשובה: "כי ששת ימים עשה ה'..."

3] השבת משמשת יום מנוחה לאדם ,לעבד וגם לבעלי חיים. ולכל יצור, וכשם   שאלוקים  נח ביום השביעי ומשמש "דוגמא אישית " לברואים- כך הדבר מחנך אותנו גם לנוח ביום זה בדומה לה'.

4] השבת היא גם זכר ליציאת מצרים.

התשובה  לשאלה ב]

לפי דברי מסכת[כלה פ"א]:

"כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה"

השבת נקראת: "מלכתא" וזאת כנגד הקדושה שבה, כמו המלך שהוא נמשך למלוכה בשמן קדוש.

המלכה[בנוסף למלך] היא חשובה  ומרוממת במיוחד בהשוואה ליתר האנשים, כך גם  היום השביעי בשבוע-מרומם לעומת ימי החול.

השבת נקראת גם: "כלה" מהטעם שהיא מקור הברכה.

לפי דברי המהר"ל: הכלה מבורכת היות והכול מברכים אותה ביום נישואיה והיא גם משיבה ברכות.

כמו כן, מטרת הכלה להינשא ולהביא לעולם דור המשך-המביא שפע וברכה לעולם.

כך גם השבת היא - מקור הברכה לכל השבוע שחלף והשבוע שיבוא.

התשובה לשאלה ג]

על כך עונה רש"י: אף על פי שהתורה הזהירה כי  יש לכבד את ההורים, במידה והאב[או האם] יגידו לילדיהם לחלל את השבת, במקרה זה אין לשמוע בקולם!

התשובה לשאלה ד]

לפי דברי רש"י:יש לשמור את השבת ואין בית המקדש דוחה שבת.

ונאמר: "תניא:  יכול יהא בניין  בית המקדש  דוחה שבת?  ת"ל :"את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו"-כולכם  חייבין בכבודי" [יבמות ו]

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי השבת היא מקור הברכה והקדושה, מעין מלכה וכלה המשמשת אות בין הקב"ה לעם ישראל.

מי ייתן ונתמיד בשמירת השבת ונזכה לשפע ברכות וישועות.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)