ההתחדשות לאור התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

התחדשות לאור התנ"ך /מאת: אהובה קליין.

 [מאמר שפורסם בעיתון "כפר גנים" לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה]

רוח חדשה נושבת  מעלינו- עם   ישראל  בשיא ההכנות לחג,אם זה בקניית בגדים  חדשים,נעליים, ואם בהכנות לסעודות חג ראש השנה-הבא עלינו לטובה..

ההתחדשות  גורמת לאדם לשמחה,להתרוממות,סגירת דף ופתיחת דף חדש לקראת שנה חדשה.

ועימה משאלות וציפיות רק לטוב.

מתוך התבוננות בספר הספרים,ניכר, כי נושא ההתחדשות מופיע במקומות רבים במקרא וממחיש לנו את עומק  הרעיון.

כבר בפתיחת חומש בראשית נאמר:

"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ..וירא אלוקים את האור כי טוב  ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך"[בראשית א,א-ב]

ציורי תנ"ך/ בריאת האור/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

לפי דברי רש"י: מטרת הפסוק לספר על בריאת האור  שנברא ביום הראשון.

ולדברי חז"ל-ראה הקב"ה כי האור הבהיר הוא משהו מאד טוב וחיוני,

לפיכך גנז אותו לצדיקים לעתיד לבוא,לפי שהרשעים אינם ראויים להשתמש בו.

אם כן, האור הוא משהו שלא היה לפני כן-משהו חדש שמשדר רק טוב.

כאשר משה נולד,נאמר:"ותהר האישה ותלד בן ותרא אותו כי טוב הוא ותצפנהו שלושה ירחים".

על כך אמרו חכמים:כי בשעה שנולד משה  נתמלא הבית כולו אור-וזאת בהשראת דברי אלוקים על בריאת האור.

ההתחדשות מופיעה בשני מישורים:

א] במישור הפיסי: כאשר אדם לובש בגדים חדשים,או אוכל מזון טעים,אישה נהנית מתכשיטים,ילדים-מצעצוע חדש.

מעניין כי הנשר משמש כמשל להתחדשות בתנ"ך-על ידי התחדשות נוצותיו:

"וקווי ה' יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים.."[ישעיהו מ,ל"א]

או,"המשביע בטוב עדיך,תתחדש כנשר נעוריכי"[תהלים ק"ג,ה]

ובתפילת  השחר אומרים:"הנותן ליעף כוח"

בכל יום חדש ,מתרחש נס,האדם קם  עם כוחות חדשים מאת בורא עולם וזאת למרות שיום קודם,לעת ערב היה עייף ובאפיסת כוחות.

ב] במישור הרוחני-כאשר  האדם רואה אור-הדבר מרומם את  רוחו:

"קומי אורי כי- בא אורך וכבוד ה' עלייך זרח".

-דברי  הנביא ישעיהו  על ירושלים ביום ישועתה.

או, על ידי תפילה ושירה,כפי שדויד המלך מתפלל:"אלוקים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה-לך"[תהלים קמ"ד,ט]

ובמקום אחר הוא מבקש:"אחת שאלתי מאת: ה' אותה אבקש,שבתי בבית ה' כל ימי חיי,לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו"

מדוע דוד מבקש לבקר בהיכל ה',בעודו כבר יושב שם?אלא כוונת דוד המלך,

לחוש,יום,יום התחדשות רוחנית בנשמתו,כי ביקור הוא משהו חדש.

ראש השנה חל ב:א' תשרי:"...בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זיכרון תרועה מקרא קודש:כל מלאכת עבודה לא תעשו .."[ויקרא כ"כ,כ"ג]

החג מסמל את יום הדין בה  אלוקים פוסק את דינו של כל אחד,זהו יום בו אנו ממליכים את הקב"ה עלינו וזוהי תחילת שנה חדשה.

מי ייתן ותתקיים בנו הברכה:

"יהי רצון מלפניך שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש מראשית ועד אחרית השנה".אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תקיעת שופר בציון/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תקיעת שופר בציון/שיר מאת: אהובה קליין ©

יום קדוש ונשגב

ישראל למלך  שב

בלב נפש ונשמה

תחת כנפי השכינה.

צלילי שופר מהדהדים

קירות הבית מרעידים

ציון זוקפת ראשה

בפיה תחינה ובקשה:

די לגלויות ולייסורים

חרב  מכאובים וחולאים

אלא מטר רחמים

על  ציבור ועוללים.

ברכות עד בלי די

עם ישראל חי

דגן תירוש יצהר

שמחה כגובה הר.

הערה: השיר בהשראת  ההפטרה לפרשת האזינו מתוך[יואל ב,ט"ו]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה:

אספו עם,קדשו קהל,קבצו זקנים,אספו עוללים.."[יואל ב,ט"ו-ט"ז]

הטכניקה: שמן על בד

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הפטרת פרשת האזינו-תקיעת שופר לשם מה?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הפטרת פרשת האזינו- תקיעת שופר לשם מה?

מאת: אהובה קליין.

בשבת שובה  טרם יום הכיפורים- הבא עלינו לטובה, קוראים אנו הפטרה המתחילה במילים:"שובה ישראל עד ה' אלוקיך.."

ובהמשך נאמר:"תקעו שופר בציון קידשו צום קראו עצרת:אספו עם ,קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים.."]יואל ב,ט"ו-ט"ז]

השאלות הן:

א] מה תפקיד השופר בהתאספות זו?

ב] מה  מטרת הצום?

ג] מי ומי המתאספים  בציון?

ד] מהי תשובתו של אלוקים?

התשובה לשאלה א]

לפי דברי המלבים: תפקיד השופר בדברי ה' ליואל: להקהיל את העם ולא לעורר חרדה,כי גם כך הם חרדים לאחר שהצרה כבר באה.

לפי  פירוש מצודת דוד:"להזהיר את העם על התשובה",ומוסיף ואומר:

קול השופר יגרום לעם לפחד.

וראיתי פירוש יפה האומר: מבנה השופר בתחילתו צר ואילו לקראת סופו הוא רחב.

מסמל את היציאה מהמייצר אל המרחב,

כמו שנאמר:"מן המייצר קראתי יה ענני במרחב יה" [תהלים  קי"ח,ד]

דבר שעם ישראל משתוקק  להגיע אליו מאז ומתמיד-דורות רבים.

ציורי תנ"ך/יהודי תוקע בשופר/ציירה: אהובה קליין(c)

התשובה לשאלה ב]

 כוונת יואל הנביא בקריאה לעם לצום היא: להגיע באמצעות התענית למצב של קריעת  לב העם -המשתכנע לשוב אל אלוקים.

הדבר גורם לאדם  להימלט מהשאיפות הגשמיות ,ומיצר הרע ומביא אותו להתרכז בצד הרוחני,

הוא חש כי ללא מזון ומשקה –הוא חסר  אונים ותלוי אך ורק בבורא עולם,

הוא חש ,ביתר שאת-את אפסיותו.

הגוף נחלש ונותן מקום לחשיבה בהרהור החטא,עשיית חשבון נפש והתוצאה העיקרית והחשובה,עזיבת החטא,החרטה והשיבה אל הקב"ה.

דוגמא לצום זה  ראינו גם  בספר יונה,שם אנשי נינווה צמו במטרה לחזור בתשובה כמו שהכתוב מציין:"ויאמינו אנשי נינווה באלוקים וקראו צום ולבשו שקים ומגדולה ועד קטנם...וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם"[יונה ג,ה-ז]

התשובה לשאלה ג]

הקריאה להתאספות מכוונת לכל חלקי העם כאיש  אחד,החל בעוללים וכלה בזקנים.

להתאספות העוללים כמה סיבות:

א]-תינוקות וילדים –מסמלים את הטוהר,הם עדיין לא הספיקו לחטוא

ולכן תעניתם ובכיים עשוי לשבור גם את יתר חלקי העם ולהשפיע עליהם לשוב מדרכיהם הרעה ולתקן את מעשיהם.

ב] בזכות תינוקות וילדים אלה,הקב"ה הרחמן עשוי לרחם על עם ישראל ולסלוח להם.

ג] עצם  צירוף הקטנים להתאספות העם-מראה כי יש כאן מטרה חינוכית,החינוך מתחיל מגיל אפס.

ותפקיד המבוגרים לשמש דוגמא חיובית בהתנהגותם בתחום החינוכי.

בדומה למה שהתרחש במצרים,כאשר משה ביקש מפרעה לשלח את העם ממצרים,שאל אותו פרעה:"..מי ומי ההולכים"?

תשובת משה הייתה:"בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו..."

[שמות י,ט]

ד] ומעל הכול יש בהתאספות זאת מסר  של ליכוד ואיחוד העם- כאיש אחד בלב אחד ,בדומה  לאחדות ביום מתן תורה.

אחדות העם מאד רצויה אצל הקב"ה,את זאת ניתן לראות גם בחטא דור הפלגה,כאשר כולם יחדיו הלכו נגד בורא עולם על ידי בניית המגדל שראשו בשמים,הקב"ה היה יכול להשמיד את כל דור הפלגה, לפי שמרדו בה',אבל היות וראה כי הם מאוחדים ואפילו במטרה שלילית,הסתפק בעונש של בלבול השפה ביניהם ופיזורם בכל הארצות,כפי שכתוב:"ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החילם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות,הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו:ויפץ ה' אותם משם  על-פני כל הארץ.."[בראשית  י"א,ו]

התשובה לשאלה ד]

לפי דברי המלבים:תשובת אלוקים היא:ה' ישמע תפילתם וידאג לכבוד ארץ ישראל,שהיא גם נחלתו כדי שלא תשמש חרפה בעיני הגויים,

ה' יחמול גם על עמו.

המלבים מביא את מדרש רות ושם אמרו חז"ל:כתוב אחד אומר:"לא ייטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול,וכתוב אחד אומר כי לא ייטוש ה' את עמו בתקופה שעם ישראל מקיימים את רצון ה',אז ה' פועל עבור נחלתו ועמו.

אבל בזמן שאין עם ישראל עושה את רצון ה',אז ה' מגן עליהם בזכות שמו הגדול,ותפקיד הכוהנים היה להתפלל  לאלוקים,שיגן על עם ישראל אפילו אם אינם ראויים לכך וזאת בעבור שמו הגדול,כמו שנאמר:"למה יאמרו הגויים:

"איה אלוהיהם"?

ובהמשך נאמר:"ויען ה' ויאמר לעמו הנני שולח לכם את הדגן והתירוש  והיצהר ושבעתם אותו ולא אתן אתכם חרפה לגויים."[יואל ב,י"ט]

לסיכום,לאור האמור לעיל:

הקב"ה נותן לעם ישראל הזדמנות לחזור בתשובה,וכאשר הם שבים אל אביהם שבשמים, הוא מעניק להם כל טוב.

יהי רצון ויתקיים בנו המשפט:"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם".אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציון ביום כלולותיה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציון ביום כלולותיה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ציון ביום כלולותיה

מהודרת במיטב מלבושיה

עטורה היא עדיים

בידיה וורדים צחורים.

מתנערת מעפר רגלה

מתבשמת ביופי הילתה

חתנה מעתיר מגדנות

משמח ליבה בברכות.

כאיכר הזורע בדמעה

קוצר ברינה יבולה

כן חתנה במהרה

מצמיח לה ישועה.

שערי שמים נפתחים

את הכלה מהללים

כלפיד בוער מאירים

את הלאומים  מסנוורים.

ציון זוכה לכתר מלוכה

לא עוד ענייה עזובה

בחלקה ארץ מקודשת

ססגונית כצבעי הקשת.

הערה:השיר בהשראת הפטרת פרשת ניצבים-[ישעיהו,ס"א-ס"ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ירושלים עיר כלה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"..ומשוש חתן על- כלה ישיש עליך אלוקיך"[ישעיהו ס"ב,ה]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הפטרת פרשת ניצבים-וילך-מי החתן והכלה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הפטרת  פרשת ניצבים-וילך-מי הם החתן והכלה?

 / מאת: אהובה קליין

נושא החתן והכלה מופיע פעמים רבות בתנ"ך ובדרך כלל הוא דימוי בעל אופי של שמחה. כפי שאנו קוראים גם בהפטרת פרשת ניצבים וילך:

"שוש אשיש בה' תגל נפשי באלוקי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה"

ובהמשך  נאמר:"...ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלוקיך"

השאלות הן:

א] מי היא הכלה ומי הוא החתן בדברי הנביא?

ב] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות לדימוי החתן והכלה?

התשובה לשאלה א]

לפי דעת מקרא: החתן מסמל את הקב"ה  הלובש  "פאר" וזוהי עטרה,בידוע כי בימי קדם היו נוהגים לשים על ראש החתן עטרה ,ובפסוקים אלה:הכלה מרוב התלהבותה וחיבתה לחתן –מדמה כי  על ראשו ציץ של כהן גדול,או זוהי  מגבעתו של כהן הדיוט.

היא מספרת כי החתן מעניק לה בגדים נאים ליום הנישואין- בגדי ישע   והדבר  נחשב  בעיניה כשירות של הכהן בקודש.

הכלה המסמלת את ירושלים,כנסת ישראל,או ארץ ישראל  כישות אחת –

  מתארת את עצמה  כעומדת לפני ה'  ביום נישואיה,מקושטת בתכשיטיה.

היא שמחה באלוקים שגרם לה טובה גדולה,כמו שנאמר בשיר- השירים:"..נגילה ונשמחה בך"[שם א,ד]

מעמד זה ,מסמל את יום גאולתה של ירושלים וכשם שהאדמה אשר נזרעה בידי האדם,מצמיחה  אחר כך צמחים,כך  ה' יצמיח ישועה לישראל לעיני הגויים.

לפי דברי המלבים: בגדי הכלה הניתנים  מהחתן –מסמלים את הישועה שתבוא על עם ישראל ביום הגאולה.

לפי דברי מצודת דויד: כמו החתן והכלה המתאחדים ביום נישואיהם ואינם נפרדים,כך מובטח לעם ישראל  שישב בארצו ולא ייפרד  עוד מאדמתו .

התשובה  לשאלה ב]

מסתבר כי בתנ"ך ניתן למצוא דוגמאות רבות לנושא  החתן והכלה,פעמים הכוונה ממש לחתן וכלה,אך פעמים החתן יסמל את ה' ואילו הכלה את עם ישראל, הנה כמה מהדוגמאות:

א] "התשכח  בתולה עדיה כלה קישוריה ועמי שכחוני ימים אין מספר"

כאן הנביא ירמיהו מתלונן : כי למרות שכלה אינה שוכחת את תכשיטיה ביום נישואיה,עם ישראל המשול לכלה,שכח את ה' זמן רב.

[ירמיהו ב,ל"ב]

ציורי תנ"ך/ חתונה יהודית/ ציירה: אהובה קליין (c)

ב] "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה,קול אומרים הודו את ה' צבאות"

[ירמיהו ל"ג,י"א]

ג] והשבתי מערי יהודה ומחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחורבה תהיה הארץ"[ירמיהו ,ז,ל"ד]

כאן הכוונה,  בעבור חטאי ישראל,  כעונש- הארץ תהיה במצב של חורבה והעדר שמחת חתן וכלה.

ד] תקעו שופר בציון קידשו- צום קראו עצרת:אספו- עם קדשו קהל קיבצו  זקנים איספו עוללים ויונקי שדיים  יצא חתן  מחדרו וכלה מחופתה"

[יואל ב,ט"ו]

ה] "איתי  מלבנון כלה איתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממעונות אריות מהררי נמרים"[שיר השירים  ד,ח]

כאן הקב"ה פונה אל עם ישראל ואומר להם, כי עימו יחדיו ירדו לגלות אחרי חורבן בית  המקדש,ועימו יחדיו עתידים לחזור אל ארץ הקודש מן הלבנון

כמו חתן המלווה את כלתו  מן המלכויות שנקראו:"לבנון"

"ממעונות אריות "=הכוונה לסיחון ועוג,"מהררי נמרים"-הם הכנענים.

ו]"לבבתני אחותי כלה לבבתני באחד מעינייך באחד ענק מצווארונך:מה יפו דודיך אחותי כלה מה טובו דודיך מיין  וריח שמנייך מכל-בשמים".

[שיר השירים ד,ט ]

ז] מה יפו דודיך אחותי כלה מה טובו דודיך מיין וריח שמנייך מכל בשמים"

[שיר השירים ד,י]"דודיך"-אלו הקורבנות שעם ישראל הקריבו בשילה,בנוב וגבעון.

"אחותי כלה"-משמש כינוי לעם ישראל..."

לסיכום,בהפטרת פרשת ניצבים וילך-מתאר הנביא ישעיהו את יום הגאולה

כיום שמחה גדולה-ממש כשמחת כלולות- כדוגמת חתן  המרעיף על הכלה מתנות  בהן היא מתקשטת לכבודו.

החתן הוא משל לקב"ה והכלה   מסמלת את ירושלים,ישראל,או כנסת ישראל.

רעיון זה מופיע פעמים רבות במקרא  ובאופן בולט בשיר השירים.

מי ייתן ובקרוב עם ישראל יזכה למימוש חזון נחמה זה.

כפי המשפט:"ישועת ה' כהרף עין"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)