יום רביעי, 25 ביולי 2012

פרשת דברים-קשר מדהים לתשעה באב-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת דברים-קשר מדהים לתשעה באב- כיצד?
מאמר  /מאת: אהובה קליין.

בפרשת דברים- משה נושא דברי תוכחה לעם:
"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל בני ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין- תופל ולבן וחצרות ודי זהב.."
[דברים א,א]
ובהמשך הנאום אומר משה:"איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם.." [שם א,י"ב]
השאלות  הן:
א]מה הם סוגי התוכחה השונים ובאיזה סוג תוכחה- נוקט משה ?
ב] מי היו הנביאים הנוספים שניבאו בלשון:"איכה"?
ג] מה הקשר בן דברי משה לתשעה באב?
התשובה לשאלה א]
על כך עונים חז"ל: יש שלושה סוגים של תוכחות:
תוכחה1- שנאמרת לפני החטא במטרה להזהיר – את העם לבל תהיה התדרדרות למעשה  החטא- הדבר עשוי להשפיע על העם בגדר:"מכת מנע".
תוכחה 2- נאמרת בזמן שהעם כבר נמצא במצב של התדרדרות עמוקה בתוך החטא, המטרה להשיב את החוטאים חזרה אל דרך הישר ולהזהירם-  בטרם  יתרחש אסון כבד מאד  לכל האומה.
תוכחה 3- תוכחה זו נאמרת לאחר החטא וגם העונש.
משה נוקט בדוגמא ראשונה- הוא מזהיר את עם ישראל טרם יכנסו לארץ ישראל – הוא  מזכיר להם את העבר- כדי שילמדו  מתוך כל הניסיונות  שהתנסו- הם ואבותיהם במשך תקופת  הנדודים במדבר.
תשובה לשאלה ב]
הנביאים שניבאו בלשון:"איכה" הם:
משה אמר טרם החטא:"איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"?
ישעיהו ראה אותם בעת התרחשות החטא ואמר:"איכה הייתה  לזונה קריה נאמנה".
ירמיהו אמר  את דבריו אחרי החטא וקונן על החורבן שהעם הביא על עצמו במו ידיו :"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם".
לגבי העבר-אם נתבונן על משה ותגובתו - נגיע  למסקנה שמשה  הוכיח את העם  תמיד לאחר החטא- בכל המקומות בהם חטאו בני ישראל.
בניגוד לכך, כאן בפרשת דברים- משה משנה את שיטתו והוא מוכיח את העם ללא קשר ל"חטא", טרם יכנסו לארץ ולפני מיתתו.
משה פוסל את דברי התוכחה הראשונים שנאמרו בתום החטא ומוכיח את העם ולכן התורה אומרת:"אלה הדברים אשר דיבר משה"
 ["אלה" ולא נאמר:"ואלה"]
התשובה לשאלה ג]
משה מזכיר את חטא המרגלים בנאומו:"וייטב בעיניי הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט.." לפי שהוציאו דיבת הארץ רעה, בכך גרמו לדור יוצאי מצרים- אסון כבד.
ועל כך אמרו חז"ל:  כי הגזרה  שהקב"ה גזר- שימותו במדבר ולא יזכו להיכנס לארץ ישראל-התרחשה  בערב תשעה באב.
במסכת  תענית[כ"ט,ע"א] נאמר על הפסוק:"ויבכו העם בלילה ההוא" [ במדבר י"ד,א]
מסתבר שאותו לילה- ליל תשעה באב היה, אמר להם ה': כי בכו בכיית שווא- ללא סיבה מוצדקת- היה בזה פגם באמונה לפי שלא בטחו בקב"ה שהבטיח להם את הארץ- העונש  על כך שעם ישראל יבכה לדורות- בליל תשעה באב- יום אבל על חורבן המקדש.
דוד המלך היטיב לתאר את  בכי הגולים על חורבן הבית :"על נהרות בבל שם ישבנו גם  בכינו בזכרינו את ציון.."[תהלים קל"ז,א]
השבת שבה נוהגים לקרוא את פרשת דברים- נקראת:"שבת חזון"
לפי שקוראים  בה את ההפטרה:נבואת התוכחה של ישעיהו:"חזון ישעיהו בן אמוץ"
מי ייתן והגאולה  תגיע  במהרה וימי התענית יהפכו לימים טובים לישראל.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 24 ביולי 2012

משה נושא דברים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה נושא דברים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)


משה  נושא דברים בפיו
בפני כל העם סביב
שמים כחולים מטים אוזן
רגבי עפר מאזינים לתוכן.

דברי תוכחה ונשכחות
אירועים ניסים נפלאות
ארבעים שנות  נדודים
אלוקים לא נטש בנים.

בכי המרגלים בליל
 מהדהד היום עדיין
תשעה באב חורבן ירושלים
דמעות הגולים  מרעידות  שמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת דברים[חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים-רמז מדהים ל-ל"ו צדיקים בפרשה/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת דברים- רמז מדהים ל- ל"ו צדיקים בפרשה
/ מאמר מאת אהובה קליין
פרשת דברים היא הפרשה הראשונה הפותחת את חומש דברים-  שהוא החמישי מבין חמישה חומשי תורה.
החומש נקרא בפי הקדמונים:"משנה תורה".
הפרשה פותחת במילים: "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל --ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב: אחד עשר יום מחורב..."
מה פירוש :"אלה הדברים"?
 ישנן כמה תשובות:
א] החכם רבי חיים יוסף דויד אזולאי[החיד"א] אומר: כי המילים :"אלה הדברים"- הכוונה לאלה  המנהיגים, כי המילה-"אלה"= בגימטריא: 36= ל"ו ובכך רומז הכתוב שבכל דור ודור ישנם ל"ו צדיקים שבזכותם קיים העולם והדבר מוזכר גם במסכת סוכה דף מ"ה שאין פחות מ36 צדיקים בכל יום שמקבלים את השכינה. אם  נתבונן ב"תיקוני הזוהר" פרק כ"א:  נסיק כי בכל דור ישנם בארץ ישראל- ל"ו צדיקים ובאותו זמן יש גם ל"ו צדיקים בחוץ לארץ.
ב]חז"ל אומרים על המילה:"אלה"- ראשי תיבות של:  אבק לשון הרע, כאן התורה מרמזת לנו כי משה הדגיש את חטא לשון הרע של העם  סמוך לפטירתו.
 במסכת : בבא בתרא [קס"ה, ע"א] מסופר כי המיעוט עסק בעריות והרוב בגזל וכולם עסקו באבק לשון הרע, מכאן ניתן להסיק שעניין לשון הרע נפוץ במיוחד אצל העם ולכן משה דיבר על כך בדגש מיוחד.
ג] הר' ישראל מרוז'ין אומר: על:"אלה הדברים" – כי משה ביקש להזכיר את כל המאורעות שעברו על עם ישראל תוך כדי שילובם עם דברי מוסר ויש כאן מסר עצום למנהיגי העתיד הרוצים להטיף מוסר לעם- ישלבו זאת בתוך מאורעות, מעשיות ואגדות- כך ניתן למשוך את הלבבות ותוך כדי האזנה לסיפורים יקלטו גם דברי מוסר.
ד]"אלה הדברים"- על כך אמר ר' לוי מברדיצ'ב- סנגורם של ישראל- משה היה משמיע דברי תוכחה ומוסר כאשר היה פונה ישירות לעם, אך כאשר היה פונה לקב"ה לא היה מזכיר את חטאם של עם ישראל, אלא היה מרבה לדבר בשבחם. בזוהר הקדוש[חלק א  רנ"ד] אנו קוראים על גדעון בן יואש  השופט מבני מנשה[שופטים ו-ח] לא היה צדיק בן צדיק, אלא דיבר דברי שבח על עם ישראל, אמר לו ה' "לך בכוחך זה והושעת את ישראל"[שופטים ו,י"ד] לעומתו הנביא ישעיהו שאמר על ישראל:"עם טמא שפתיים"
[ישעיהו ו,ה] נענש בחומרה כפי שהדבר מצוין במסכת יבמות[מ"ט ע"ב]
לסיכום: נמצאים אנו בימי בן המצרים – ימים קשים לעם ישראל ,עם ישראל כואב את חורבן בית המקדש.
ידוע שבית המקדש השני נחרב בעבור שנאת חינם, חייבים אנו לתקן את מעשינו ולהרבות באהבת חינם ,להקפיד על שמירת הלשון!
לייחל שאכן נשוב אל דרך האמת- היא דרך היראה והתורה, קיום המצוות בן אדם למקום ובין אדם לחברו.
כך נזכה בע"ה במהרה בימנו לבוא משיח צדקנו. אמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ געגועי גולי בבל לירושלים/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"על נהרות בבל  שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את  ציון..." [תהלים קל"ז,א]

הטכניקה: שמן עך בד.qi3spuuv2c3q60nmtpl7.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 23 ביולי 2012

אגדת שיח החסידות[לילדים] /מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
אגדת שיח החסידות / מאת אהובה קליין (c)
הסכיתו  ושמעו קוראים  יקרים,
עת התרחשה אגדה זו באחד הימים,
איש היה בכפר קטן – סמוך לירושלים.
שמנמן וגוץ ושמו אפרים.
צנוע ועניו מאד.
אוהב את הבריות.
משרת בארמון שלמה – מלכנו הנבון
עובד בנאמנות –,מלאכתו בחיפזון.
בכל יום מחדש, היה מתפעל מחוכמת אדונו,
כי הבין שאין עוד מלך שישווה לו בכישרונו!
באחד הימים, בעודו עוסק בעריכת השולחן-
הבחין לפתע, בחסרון המלך הנאמן.
התחיל לחפשו בכל החדרים,
במרפסות , באולמות המפוארים!
פנה ושאל את כל העבדים והשומרים-
לפשר העלמות המוזרה, לראשונה זה שנים.
אך לשווא! לא הועילו המאמצים!
לא נראו בשטח כול סימנים.
אפרים נחרד חרדה גדולה,
כיצד זה נעלם – אדונו רם המעלה?
את עיניו שפשף  בפראות.
שאל עצמו , אם הדבר חלום או מציאות?
הוא חש –חסר אונים-
הרי לאלוקים הפתרונים.
לפתע הגיע לאוזניו רשרוש קל מכוון החצר
בשמעו את הרחש,אל המקום  מיהר,
שלמה המלך, נעמד ליד זוג חסידות,
מאזין- לגילוי מדהים של סודות
עושה רושם- שהוא מבין עניין .
לשמע דבריהן- פניו מרצינות, הוא אף נדהם!
" אוי לא, אוי לא!"-  זעק בצער
ומייד  התקדם אל עבר השער.
נושא את עיניו לשמים
מתפלל לה' ושופך ליבו כמים.
אפרים משנס מייד מותניו,
אל עבר המלך – מחיש צעדיו.
"הוד מלכותו"- שואל את מלכו בתימהון.
"שמא עומד להתרחש איזה אסון"?
ענה לו המלך: "הלוואי והגזרה תתבטל,
לשם כך – עלינו הרבה  להתפלל!
אפרים התקרב  אט, אט אל הוד רוממותו,
מרגע לרגע – גברה סקרנותו.
המלך החליט לגלות סודו חיש-
בתנאי שמשרתו לא יגלה זאת לאיש!
אכן, אפרים הבטיח לאדונו,
כי ינצור את פיו ולשונו.
סיפר המלך, בקול רועד, את נבואת החסידות,
אשר באוזני אפרים – היו מצמררות!
"דברו על לב ירושלים..."
"כי לוקחה מיד ה' כפליים..."
נחמה אחת השמיעו לאוזניו-
כי חורבן בתי המקדש- לא יתרחשו בימיו!
כעבור תקופה ארוכה- נבואת הזעם התגשמה!
ירושלים- עיר הקודש אכן נחרבה.
מאז,  מידי שנה בשנה- בתשעה באב,
עם ישראל צם ומתפלל ומבכה את גורלו- אך לא לשווא!
בעתיד – נרבה תשובה ואהבת חינם – בינינו
בוא תבוא , בע"ה, גאולתנו
בית המקדש השלישי -יבנה בימנו!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

גלות בבל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
גלות בבל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

גלות בבל האיומה
חרב חדה בנשמה
עיניים דומעות כנחלים
לב רוגש כגלים.

הגולים מעלים זיכרונות
על העצים נתלים כינורות
ציון יציירו בדמיונם
נחשול געגועים בליבם.

בארץ ניכר
גרונם ניחר
יישאו תפילה לאלוקים
שיגאלם במהרה ממעמקים.

הערה : השיר בהשראת  ימי בין  המייצרים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 22 ביולי 2012

השבי/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
השבי/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

השבי  הינו קשה מנשוא
שולל חיי אדם וחירותו
כיצור העומד לטבוע בים
רגליו כבולות פיו נדם.

ישנו שבי מציווי עליון
הפוגע באנשי ריב ומדון
דוגמת המדיינים שנאתם עזה
לעם קדוש ללא סיבה.

ישנו שבי זועק לשמים
חייל תמים זך כמים
בעבור משא ומתן מדיני
פגיעה והשפלה בעם חופשי.

הערה: השיר בהשראת פרשת  מטות חומש  במדבר.
[וכן בהשראת שבוי ישראלי שבחסדי ה' השתחרר בריא ושלם]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר