בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת
עקב- כיצד להתמודד עם מלחמה רב מערכתית?
מאמר מאת: אהובה קליין
יצירותיי לפרשה וההפטרה:
ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ "לא תירא מהם"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "והיה עקב תשמעון את המשפטים...."/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ הארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ארץ עיינות ונחלים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ברכת השפע בארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
" וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ".
[דברים ז, י"ג]
ציורי תנ"ך/ החיסון הרוחני כנגד כל חולי [כולל- מגפה]/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "ברוך תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מפרי הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "ואספת דגנך.." -יבול הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "ואספת דגנך.." -יבול הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "השמר לך פן תשכח את ה' אשר הוציאך..."/ ציירה: אהובה קליין (c) יצירותיי להפטרה: ישעיהו: כ"ט.
ציורי תנ"ך/ יום הגאולה- מלכים משתחווים אפיים/ ציירה: אהובה קליין (c)
"וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי".
ציור מתוך ההפטרה: [ישעיהו מ"ט, כ"ג]
ציורי תנ"ך/ חזון ישעיהו:"שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו- לך"/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הנחמה בציון על פי חזון ישעיהו/ ציירה: אהובה קליין (c)- ציור להפטרת פרשת עקב.
" כי ניחם ה' ציון ניחם חרבותיה ןישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה וקול זמרה"
ציורי תנ"ך/ ציון ככלה/ ציירה: אהובה קליין (c)
"כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי, וּתְקַשְּׁרִים, כַּכַּלָּה". [ישעיהו מ"ט, י"ח]
ציור מתוך ההפטרה: "שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ"
ציירה: אהובה קליין (c)[ישעיהו מ"ט, י"ח]
בימים אלה ממש -
נשאלת שאלה: כיצד עם ישראל - מסוגל להתמודד במלחמה רב מערכתית ?
ידוע - שהתורה היא:
מלשון הוראה - יש בה את התשובות לכל
השאלות - הן מהעבר - הן על ההווה והן על העתיד.
כמו שנאמר במסכת
אבות: "בֶּן
בַּג בַּג אוֹמֵר: הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בַּהּ,דְּכֹלָּא בַּהּ" [מסכת אבות: ה', כ"ב]
כך נאמר בפרשה: "כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה
מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם.
לֹא תִירָא, מֵהֶם: זָכֹר
תִּזְכֹּר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפַרְעֹה,
וּלְכָל-מִצְרָיִם. הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת
אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ
הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; כֵּן-יַעֲשֶׂה יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ, לְכָל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר-אַתָּה יָרֵא, מִפְּנֵיהֶם. וְגַם, אֶת-הַצִּרְעָה, יְשַׁלַּח יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ, בָּם: עַד-אֲבֹד,
הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים--מִפָּנֶיךָ.
לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם:
כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא. וְנָשַׁל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת- הַגּוֹיִם
הָאֵל, מִפָּנֶיךָ--מְעַט מְעָט: לֹא
תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ;
וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה, עַד הִשָּׁמְדָם.
וְנָתַן מַלְכֵיהֶם, בְּיָדֶךָ, וְהַאֲבַדְתָּ אֶת-שְׁמָם, מִתַּחַת
הַשָּׁמָיִם: לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ
בְּפָנֶיךָ, עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם". [דברים ז', י"ז-
כ"ה]
השאלות
הן:
א] מהם החששות של עם
ישראל בימים אלה?
ב] מה יהיה מנת חלקם
של האויבים?
תשובות.
חששות
בקרב העם מפני מלחמה רב מערכתית.
אומנם החששות
המופיעות בפרשה - הן לגבי כיבוש הארץ – טרם כבשו עם ישראל את ארץ ישראל- כלומר
לפני הכניסה לארץ המובטחת. - אך כאז כן עתה. האיומים של אויבנו לא פסקו וכדי ללמוד ולדעת כיצד מתמודדים במצב זה - אנו
מוצאים בפרשתנו תשובה לכך : "כִּי תֹאמַר
בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל,
לְהוֹרִישָׁם. לֹא תִירָא, מֵהֶם: זָכֹר תִּזְכֹּר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ, לְפַרְעֹה, וּלְכָל-מִצְרָיִם.
הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים
וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ;
כֵּן-יַעֲשֶׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְכָל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר-אַתָּה יָרֵא,
מִפְּנֵיהֶם.... ..."
על פי רש"י: החשש אצל עם ישראל מכמות האויבים, אל תגיד זאת אין לך מה לפחד מהם -
יש להיזכר ולהביט בכל הנסים שה' עשה לעם ישראל בעבר - נסים מעל הטבע - ה' הוציא את עם ישראל ממצרים והביא
את עשרת המכות על המצרים..
כך יעשה ה' לכל העמים
שעם ישראל חושש מפניהם!
עתיד ה' להביא על
האויבים את הצרעה - מן שרץ - עוף השולח ארס
לתוך עיני האויבים ומסמא אותם - כלומר גורם להם לעיוורון.
עוד נאמר:
"לֹא
תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם: כִּי-יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא"
על פי דעת מקרא - הכוונה: לא תישבר רוחכם מפני גויים רבים - כי הקב"ה נמצא
בתוכנו.
השל"ה הקדוש - [רבי ישעיה הלוי הורוביץ] מסביר: משה מדריך את העם שלא יסמכו רק על כוחם וגבורתם - אלא יבטחו בקב"ה ובזכות כך יצליחו לנצח
את האויבים גם בעתיד.
אם עם ישראל יגיע
להכרה שלמרות שהאויבים רבים - רק אלוקים
יוכל להושיעם - על כך נאמר: "לֹא תִירָא, מֵהֶם" כי ה' תמיד יעמוד לימין עם ישראל ויושיע.
רבי שלום מרדכי
שבדרון [המהרש"ם] :
אומר רעיון דומה: אם עם ישראל יגיד בכנות: כי אינו יכול להתגבר בדרך הטבע – היינו -
לנצח את האויבים, אלא בעזרת ה'. אז: "לֹא תִירָא, מֵהֶם"- כי ה' יכניע את כל האויבים -
כפי שעשה–זאת לפרעה ולמצרים.
אבל, אם חלילה יחשוב העם שהוא מסוגל להוריש את הגויים בכוחו ובעוצם ידו - יש סיבה לפחד מהם
- כי במצב זה העם סומך על כוח בשר ודם - ואין
זו, אלא "משענת קנה רצוץ" שאין היא יכולה להחזיק מעמד בשעת מבחן.
נאמר: "לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם: כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ, אֵל
גָּדוֹל וְנוֹרָא".
דעת מקרא מסביר: לא תישבר רוחך מפני הגויים הרבים בדומה למילים: "לֹא תִירָא, מֵהֶם": היות וה'
נמצא בקרבך ולכן, רק את מוראו תיראו ואותו תעריצו!
ב"חובת
הלבבות"- מסופר על חסיד אחד כי בוש ונכלם הוא להתיירא
מפני מי בעולם, פרט לאלוקים.
ההסבר: אם אדם מחבב
את הזולת ומכבד אותו ומודה לו על דברים טובים שעשה למענו אין הדבר פוגם באהבת ה'
וכבוד ה'. אך אין הדבר אמור לגבי יראה,
שאם אדם מתיירא מאדם - בשר ודם - זו הוכחה שיראת ה' אצלו אינה שלמה ותמימה -
כי אם האדם מתיירא באמת מפני אלוקים - בוודאי
לא יפחד מהיצור של ה'!
לכן נאמר: "לֹא תַעֲרֹץ, מִפְּנֵיהֶם – אין
לירא מהעמים - כי ה' הוא גדול ונורא ואם בכל זאת אנחנו נפחד מהעמים המאיימים עלינו
יהיה זה פגם במורא שלנו מפני בורא עולם! [הכתב והקבלה בשם מהרי"ל
מרגליות ז"ל]
גורלם ומנת
חלקם של האויבים המאיימים עלינו.
נאמר: "וְנָשַׁל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת- הַגּוֹיִם
הָאֵל, מִפָּנֶיךָ--מְעַט מְעָט: לֹא
תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר, פֶּן-תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ;
וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה, עַד הִשָּׁמְדָם.
וְנָתַן מַלְכֵיהֶם, בְּיָדֶךָ,..."
נשאלת השאלה:
"הלא יכול היה ה' לעשות כך, שלא תוכלנה החיות להזיק?
פעמים רבות קורה
שאנחנו מתפללים למען בקשה מסוימת ואיננו נענים
! תופעה זו נמצאת גם אצל צדיקים גדולים -
שאינם נענים, הדבר קורה - כדי שלא תתבטל הבחירה החופשית אצל האדם שהרי אם כל תפילה
של אדם, או צדיק תענה מיד – יהפכו כולם לצדיקים ולא תהיה קיימת הבחירה החופשית!
חז"ל מספרים: "בשעה שעלה משה למרום, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו
של עולם: מה לילוד אישה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא, אמרו לפניו: חמדה [חמדה-
תורה] גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות, קודם שנברא העולם, אתה מבקש
לתנה לבשר ודם? מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו... אמר לו הקב"ה- למשה:
אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים- אמר להן:
למצרים ירדתם, לפרעה -
השתעבדתם – תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה: לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני,
בין עמים אתם שרויים שעובדים עבודה זרה? שוב מה כתיב בה? זכור את יום השבת לקדשו- כלום
אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות ? [לשבות] שוב מה כתיב בזה: לא תישא - משא ומתן
יש בינכם ?... כבד את אביך ואת אמך - אב ואם יש לכם? לא תרצח, לא
תנאף, לא תגנוב - קנאה יש בינכם? יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו
לקב"ה". מכאן לומדים אנו: שאילו לא הייתה כוח בחירה לאדם - היו המלאכים
צודקים ומנצחים בדעתם: שאין לתת את התורה לאדם - ילוד אישה. לכן נאמר:
"לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר.." לא תוכל לכלות ללא כל קשיים שהרי אם כן , אז תתבטל הבחירה
החופשית - כשיראה העולם שהכול מתנהל שלא כדרך הטבע , ואם לא תהיה בחירה אז ממילא: " תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה".
חיות הקודש, שרפים
ואופנים שבשמים- ירבו ויתגברו בטענתם - כי אין לתת את התורה לבשר ודם.
שוב לא יהיה מקום
לתירוץ שיש יצר הרע לאדם.. [ מתוך
אור- צדיקים בשם המגיד מקוזניץ]
לסיכום לאור האמור לעיל: ניתן להסיק : כאשר עם ישראל חש סכנה קיומית במצב
שרבים הגויים הבאים להילחם נגדו, יבטח בה' ,יביט אל העבר - לאור כל הנסים שה' הוציאם
ממצרים והציל אותם מכל מיני אויבים - ולא יבטח בכוחו ובעוצם ידו , אז יהיה ראוי העם
להבטחה: "יְהוָה
יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן" [שמות י"ד,
י"ד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
