פרשת יתרו- במה זכה יתרו ?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בפסוק:
"וַיִּשְׁמַע
יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹוקים לְמֹשֶׁה,
וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: כִּי-הוֹצִיא יְהוָה
אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם". [שמות
י"ח, א]
ציורים מתוך הפרשה:
ציורי תנ"ך/ יתרו משיב את ציפורה ובניה למשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה שופט את העם במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
יתרו חותן משה- משיב
את ציפורה אשת משה ואת שני הבנים אל משה
לאחר יציאת מצרים. מעניינת תגובתו של יתרו
- לאחר שמשה סיפר לו את כל אשר עשה ה' לפרעה
ומצרים, הנס הגדול. על כך מגיב יתרו כפי שהכתוב מתאר:
וַיִּחַדְּ
יִתְרוֹ--עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל: אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ ה', אֲשֶׁר
הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה: אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם. עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי- גָדוֹל יְהוָה מִכָּל-הָאֱלוקים: כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם. וַייִּקַּח
יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, עֹלָה וּזְבָחִים--לֵאלֹוקים; וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי
יִשְׂרָאֵל, לֶאֱכָל-לֶחֶם עִם-חֹתֵן מֹשֶׁה--לִפְנֵי הָאֱלֹוקים. [שם י"ח, ט -י"ב]
ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
השאלות הן:
א] איזו שמועה שמע יתרו?
ב] מה היו זכויותיו
של יתרו- ובמה שכרו?
ג] מה הייתה גדולתו
של יתרו?
תשובות.
השמועה ששמע יתרו.
המפרשים מנסים ,איש
לפי דרכו ,להבין מה בדיוק גרם ליתרו לבוא?
רשי" מפרש: יתרו שמע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק.
ובמכילתא נאמר: "מה שמועה שמע ובא? מלחמת עמלק שמע ובא, שהיא כתובה בצדו,- דברי
רבי יהושע, ר' אליעזר המודעי אומר: מתן תורה שמע ובא.. רבי אליעזר אומר: קריעת
ים סוף שמע ובא, שבשעה שנקרע ים סוף, נשמע מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: "ויהי
כשמוע כל מלכי האמורי" [יהושע ה', א]
תשובתו של רבי יהושע
מתבססת על הסמיכות של הפרשיות, בסוף פרשת בשלח- מסופר על מלחמת עמלק –שמועה זו
הניעה את יתרו לבוא.
רבי אליעזר טוען:
שהיות ולא צוין במפורש שיתרו שמע על מלחמת עמלק מכאן ששמע על נס קריעת ים סוף -
כפי שנאמר: "ויט משה את ידו על הים.. ויבקעו המים " [שמות י"ד, כ"א]
על כך שמעו כולם. ורש"י סובר כדעת שניהם.
זכויותיו של יתרו.
יתרו שבמשך שנים היה
עובד עבודה זרה ואפילו נשא בתפקיד כהונה אלילית שמע את כל הטוב שה' עשה למען עם
ישראל- במצרים ובמדבר והוא קיבל בעקבות
זאת את האמונה בה' ועל כך נקראה על שמו הפרשה הזו בתורה המתארת את מעמד הר סיני וקבלת
עשרת הדברות.
חכמים מציינים לשבח את התנהגות יתרו
כאשר קיים את מצוות הכנסת אורחים כלפי משה בעת מנוסתו ממצרים. ובמסכת סנהדרין [ק"ד,
ע"א] נאמר: בשכר שיתרו אמר לבנותיו
"קראן לו ויאכל לחם" [שמות ב, י"ט] זכו בני-בניו וישבו
בלשכת הגזית [הכוונה לאולם שהיה בהר הבית ששם היו נוהגים חכמי הסנהדרין להתכנס
בזמן שבית המקדש היה קיים], מכאן
שהתנהגותו של יתרו אל משה - גרמה לכך
שצאצאיו יגיעו למדרגה גבוהה של מקום כה
קדוש לכל ישראל.
ממעשה זה, יש להסיק מסקנה חשובה: שאין לדון אדם
על פי מוצאו וייחוסו המשפחתי, אלא על פי התנהלות חיי היום, יום שלו ומעשיו בפועל.
ליתרו ישנה זכות
נוספת בכך שהוא מגיע להכרה בגדולת ה'
ומעשיו , הוא הראשון שאומר: "ברוך ה' " על כך נאמר: במסכת
סנהדרין [צ"ד, ע"א] "גנאי הוא למשה ולשישים ריבוא [ולכל
היוצאים ממצרים] שלא אמרו: "ברוך.."
עד שבא יתרו ואמר: "ברוך ה' " אך
לכאורה, תמוהים דברי חז"ל שהרי משה
ובני ישראל הודו לה' על הכול באמצעות שירת הים.
אלא צודקים חז"ל
בדעתם, לפי שכאשר משה ובני ישראל שרו את שירת הים- זה נס שנעשה להם עצמם
לעומת זאת יתרו הודה לה' על כל הניסים שעשה ה' לישראל.
כאן חז"ל מלמדים
אותנו יסוד גדול: אין זה מספיק להודות לה' על הניסים והחסדים שה' עושה עימו
וקרוביו, אלא עליו להכיר ולהעריך את כל החסדים והדברים הטובים שה' עושה גם למען
אחרים.
גדולתו של יתרו.
עצם העניין שיתרו - שבעברו
היה עוסק בעבודת אלילים - התגייר יחד עם
כל בני ביתו והגיע למעלה כה גדולה שהכיר בבורא עולם וגדולתו ,כפי שאמר למשה:
"עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלוהים" זה
מראה על גדולתו של יתרו.
רבינו בחיי אומר על כך: יתרו הכיר במעלת
אלוקי ישראל לעומת כל האלילים והבחין בגמול שה' השיב למצרים על מעשיהם- שתכננו בזדון לעולל לבני ישראל, שהרי פרעה גזר:
"כל הבן הילוד היאורה תשליכהו" ועל כך נענשו המצרים מידה כנגד מידה -
ומצאו את מותם בים סוף.
כי אם רק היו מסתפקים
להעביד את ישראל בפרך לא היו נענשים, לפי שה' הבטיח לאברהם בברית בין
הבתרים: "ועבדום ועינו אותם, אבל התוספת שהם הוסיפו- לפגוע בתינוקות של עם
ישראל , זה דבר שלא נכלל בעבדות שנאמרה על ידי ה', אלא דבר שתכננו המצרים בזדון
לבצע, כפי שנאמר: "כי ידעתי כי הזידו עליהם" [נחמיה ט] זה היה פשעם של המצרים.
לאור האמור לעיל,
ניתן להבין כי ליתרו היו הרבה זכויות, עצם
זה שהשיב את ציפורה ובניה למשה, משום שהעריך את חשיבות המסגרת המשפחתית ועניין
הכרת הטוב אצלו כלפי הקב"ה – זכויות אלה זיכו אותו בשכר רב כולל פרשה מיוחדת הנקראת על שמו. פרשת
יתרו .
