ציורי תנ"ך/ משה וחכמי הלב/ ציירה: אהובה קליין(c[_

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ועתה תדבר אל כל חכמי  הלב....שמות כ"ח, ג-]

Biblical painting

Moses gives instructions for artists Philosophen

By Ahuva Klein

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תצווה- ציווים לחכמי הלב- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תצווה- ציווים לחכמי הלב- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר לעילוי נשמת אמי –חיה ז"ל בת בן ציון]

פרשת תצווה היא מיוחדת, לפי  ששמו של משה אינו  מוזכר כלל  בתוכה.

על כך אומר הגאון מווילנה: ברוב השנים חל התאריך  ז' באדר- יום מותו של משה- בשבוע שבו קוראים פרשה זו ,לפיכך אין שמו מופיע - וזאת  כדי להזכיר את יום פטירתו.

אחד הנושאים שהכתוב מתאר: בחירת אהרון ובניו לכהונה ועשיית בגדי קודש לכוהנים:

"ואתה הקרב אליך את- אהרון אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו – לי אהרון נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרון:  ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת: ואתה תדבר אל כל חכמי- לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו בגדי אהרון לקדשו לכהנו לי" [שמות כ"ח, א-ד]

השאלות הן:

א] מדוע  נצטווה משה  לקרב אליו את אהרון מתוך בני ישראל?

ב]  מה מטרת בגדי הכהונה?

ב]  מי הם חכמי הלב?

הציווי למשה לקרב אליו את אהרון.

הצדיק רבי מאיר'ל  מפרימישלאן מסביר:

הרי ידוע כי משה ואהרון היו שונים באופיים ובהתנהגותם: בעוד שמשה היה נוהג יותר להתבודד: "ומשה ייקח את האוהל ונטה מחוץ למחנה" [שמות ל"ג, ז'] לעומתו אהרון היה מעורב יותר עם הבריות, כמו שנאמר עליו שהיה "אוהב שלום ורודף שלום ומקרבם לבריות"

לכן כאן הקב"ה מבקש ממשה שיקרב אליו את  מידתו הטובה של אהרון -המעורב  עם הבריות בכל זמני היום, שהרי כך ראוי למנהיג  אמיתי  לרדת לגובה העם  ולא להתרחק מהעם על ידי מחיצות, או מרחקים.

 הכלי יקר מפרש: כי  בגלל מעשה העגל שאהרון היה שותף בו,  נתרחק אהרון כמו שנפסלו בכורי ישראל, אך משה קירב את אהרון באמצעות תפילתו ,כמו שנאמר: "ובאהרון התאנף ה' מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרון בעת ההיא" [דברים ט, כ]

בתפילתו זו - הביע משה את בקשתו כי אהרון הוא אחיו בשרו והשמדתו עלולה לגרום כאילו נאכל חצי בשרו של משה, משה התפלל על אהרון כפי שהתפלל על מרים אחותו כאשר נענשה בצרעת. מכאן שבזכות תפילת משה הצליח לקרב אותו אליו ועל כן נבחר אהרון בזכות משה וזאת למרות שהיה שותף למעשה העגל.

 הכלי יקר מביא פירוש שני: משה היה צריך לקרב את אהרון מתוך בני ישראל, לפי שאין הנבואה שורה על נביאי ישראל, אלא בזכות עם ישראל, ולכן למרות שהיה נחוץ להרחיק את אהרון בגלל השתתפותו בחטא העגל- בכל זאת הקב"ה רצה לקרב אותו בגלל שתי סיבות:

א] בעבור משה שהוא אחיו וכבודו של אהרון הוא גם כבודו של משה.

ב]  בזכות בני ישראל שהיו זקוקים לכהן כדוגמת אהרון שיש ביכולתו לעשות שלום.

מטרת בגדי הכהונה.

ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ציירה: אהובה קליין.(c)[שמן על בד]

הרמב"ן אומר: כי בגדי הכהונה  היו צריכים לשמש: "כבוד ותפארת" כלומר בגד הכהן היה חייב להיות נכבד ומפואר כמו שנאמר: "כחתן יכהן פאר" [ישעיהו  ס"א, י],אלה הם מלבושי מלכות: "כדמותן ילבשו המלכים בזמן התורה"

כמו שיעקב עשה ליוסף כותונת פסים שפירושו: "מרקמת כדמות פסים, והיה כותונת תשבץ.. והלבישו כבן מלכי קדם"

בגדי הקודש האלה מטרתם לשרת בהם לכבוד ה' השוכן בתוכם לתפארת עוזם-כמו שכתוב: "כי תפארת עוזמו אתה":[תהלים פ"ט, י"ח]

רבינו בחיי אומר: בגדי הכהן צריכים להיות ברמה שהכהן יתכבד ויתפאר בהם,  הוא לבוש בבגדי מלכות בתוך העם, הוא כמלך נכבד ומפואר ואז יהיה שלם בכול- היות ובגדים אלה הם בגדי מלכות.

 בדומה לדברי הרמב"ן גם רבינו בחיי מזכיר את כותונת הפסים של יוסף.

והמעיל של הכהן כמו שנאמר: "כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים" [שמואל –ב י"ג, י"ח]

בעל העמק דבר אומר ,רעיון דומה: "באשר נדרש העניין, שיהא אהרון מקדש עצמו ומתנהג בחסידות ובפרישות, נבדל מכל ישראל, זה אי אפשר, אלא באופן שיהיה נכבד בעיני הבריות, שידעו ויבינו, שהוא במעלה עליונה מהם, ולא יחשבו זאת לגבהות הרוח, לפיכך היה צריך שהבגדים לכבוד ולתפארת, ומזה הבינו בני ישראל כי חפץ ה' ביקרו, וראוי היה להיות מרכבה לשכינה" כלומר הכוונה שבאמצעות בגדי הכהונה יבינו ההמונים את החשיבות הרוחנית  והנעלה של הכהן.

הרמב"ם, בהלכות כלי המקדש פרק ח', פוסק להלכה: בגדי כהונה מצוותם שיהיו חדשים, נאים ומשולשים, כדרך בגדי הגדולים, שנאמר לכבוד ולתפארת"

ומוסיף הרמב"ם, שכהן שעובד עם בגדים מרושלים-עבודתו פסולה.

הכוזרי[מאמר ראשון צ"ט] מסביר: כי התורה מאד מדקדקת בהופעתו של הכהן ואסור שיהיה מום בגוף הכהן, מלבושיו ותכשיטיו.

חכמי הלב.

ציורי  תנ"ך/ חכמי הלב- בעבודתם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

רבינו בחיי אומר: בגדי הכהונה חייבים ליעשות על ידי  חכמי הלב שיעשו זאת מתוך מחשבת חכמה ותהיה העשייה לשמם.

הכלי יקר אומר: כי משה פונה אל חכמי הלב-לפי שהם קיבלו את האצילות ממשה ,כפי שנאמר: "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם"[במדבר י"א, י"ז] וכך כל בעלי המלאכה אשר היו בצל האל קיבלו את החכמה  על ידי משה, כמו שנאמר: "ואתה תחזה מכל העם"[שמות  י"ח, כ"א] כלומר באמצעות רוח הקודש שהיה למשה -והכוונה שהיה עליו להשפיע על דייני ישראל מרוח הקודש שלו, כך גם מוטל על משה לדבר אל אומני המשכן- חכמי הלב, כדי שיקבלו אצילות ,אור השכל ממנו.

מסיבה זו- נאמר בתום כל מעשה המשכן:"ויכל משה את המלאכה"[ שם, מ, ל"ג]

הרי מי שכילה את המלאכה היו חכמי הלב, אך היות ומשה האציל עליהם את אור שֹכלו- היה  עניין מלאכת המשכן כאילו משה בעצמו עשה.

אומנם את החכמה המיוחדת- הקב"ה מעניק לחכמי הלב, כפי שנאמר: "כי ה' ייתן חכמה מפיו דעת ותבונה"[משלי ב, ו]

אבל היות ושפע החכמה יגיע  באמצעות משה אליהם, לכן נאמר למשה : "ואתה תדבר אל כל חכמי לב"- אתה תדבר מתוספת החכמה שבך אליהם  ולכן בסופו של דבר  כל מלאכת המשכן תיקרא על שימך.

הכלי יקר מתבסס בפירושו על דקדוקי הלשון שבפסוק, הרי נאמר לגבי חכמי הלב- אשר מלאתיו רוח חכמה"- בלשון יחיד- והיה צריך להיות כתוב: מלאתים רוח חכמה- בלשון רבים.

מכאן שמשה האציל מחכמתו שקיבל מה'- על חכמי הלב.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי הכוהנים מילאו תפקיד חשוב בקרב עם ישראל, כאז כן עתה, אלא שבתקופת המשכן ומאוחר יותר בתקופת המקדש – היו להם תפקידים רבים ובהתאם לכך היו לבושים בבגדי קודש – במטרה להבדיל אותם מההמון ולגרום לכך שיהיו מכובדים בבגדי כבוד ותפארת  תוצר ידי חכמי הלב.

מי ייתן ונזכה בקרוב לגאולה שלמה ובניית הבית השלישי והכוהנים והלוויים ישובו לעבודת המקדש אמן ואמן.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים שמן למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכוהנים  סומכים ידיהם על הקורבן/ ציירה: אהובה קליין(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציווי לחכמי הלב/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציווי לחכמי הלב./ שיר מאת: אהובה קליין ©

 

אומני המשכן  ניצבים

בפני גדול הנביאים

להם ציוויים יעביר

מרוחו עליהם יאציל.

 

אוזניהם קשובות למסרים

דרוכים עזים כנמרים

להם  סוגי מתכת

תולעת שני ותכלת.

 

חכמתם נצורה בליבם

מלאכת מחשבת עיסוקם

בגדי קודש  מכובדים

יוצרים לנבחרי הכוהנים.

 

חושן משובץ אבנים

אפוד ומעיל עם פעמונים

תוצר ידיהם קוצרים

על כך יודו לאלוקים.

הערה: השיר בהשראת פרשת תצווה[חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך בונה מקדש/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויצו המלך ויסעו אבנים גדולות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית:ויפסלו בני שלמה ובני חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית"[מלכים-א,ה]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

By Ahuva klein

king Solomon

commanded to build a tempel

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תרומה- הקשר להפטרה ולחכמת שלמה המלך- כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תרומה- הקשר להפטרה ולחכמת שלמה המלך –כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין .

 

[המאמר לעילוי נשמת אמי- חיה ז"ל בת בן ציון]

 

בפרשת תרומה ישנו תיאור מלא  של הקמת המשכן וכליו בהתאם לציווי אלוקים.

 בראש הרשימה מככבים:

הזהב, הכסף והנחושת, כפי שהכתוב מתאר:" וזאת  התרומה אשר תיקחו מאתם זהב וכסף ונחושת" כאשר -המטרה היא :

"ועשו לי  מקדש ושכנתי בתוכם"[שמות כ"ה, ח]

ציורי תנ"ך/ "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה עבור המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכרובים  על הארון במשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ההפטרה של פרשת תרומה : מלכים-א, ה.

שם מתואר בפרוטרוט בניית בית המקדש בתקופת שלמה המלך:"וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דיבר-לו ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם...ויצו המלך וייסעו אבנים גדולות אבנים יקרות לייסד הבית אבני גזית: ויפסלו בני שלמה ובני חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית" ...

השאלות הן:

א] מדוע סוגי המתכות: "זהב, כסף, ונחושת"- מופיעים ראשונים מבין  שאר הדברים שהובאו למשכן?

ב] מדוע   הקב"ה קורא למשכן בשם: מקדש?

ג] מה הקשר בין חוכמת שלמה לבניית המקדש בימיו?

 

זהב, כסף, ונחושת.

חז"ל אומרים: כי  תרומת הזהב, הכסף והנחושת- שבני ישראל נדבו למשכן עליהם הכתוב מרמז רעיון גדול בנושא נתינת הצדקה, שלא העיקר כמות התרומה, אלא כוונתו הטובה של התורם. על זה  נאמר במסכת ברכות: "אחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון ליבו לשמים" [ברכות  ה', ע"ב]

גם כאן ניתן ללמוד  כי תרומתו של עני ,אפילו מטבע קטן של נחושת- שווה בערכו לתרומתו של איש עשיר הנותן כמות מרובה של כסף וזהב.

חז"ל מביאים רעיון נוסף: הזהב, הכסף והנחושת- מרמזים על שלושה סוגים של תורמים:

אדם - הרגיל לתת  צדקה בזמן שהוא בריא- תרומתו נחשבת כזהב.

-ראשי תיבות- זה הנותן בריא.

אדם שנותן צדקה בערוב ימיו כשבריאותו רופפת ואינו נמצא במיטבו, חייו בסכנה: תרומתו נחשבת לכסף- ראשי תיבות: כשיש סכנה פודה.

אדם שנפטר וקרובי משפחתו תורמים מכספו את הצדקה-  תרומה זו בבחינת נחושת- לפי שערכה כבר לא רב.

בעל "החת"ם סופר" אומר:

האותיות :"זהב" מרמזות על  ימות השנה בהם נהוג לקרוא  בתורה בציבור בבתי כנסיות.

ז- היום השביעי בשבוע-יום השבת.

ה-יום חמישי בשבוע.

ב- יום השני בשבוע.

האותיות: "כסף"- מרמזות על החגים עליהם אנו מצווים מהתורה:

כ- יום הכיפורים.

ס- חג הסוכות.

פ- חג הפסח.

האותיות: "נחושת" מרמזות לחגים ומועדים שנוהגים בהם לקרוא בתורה בבתי הכנסת:

נ- נרות חנוכה- חג האורים.

ח- חודש- ראש חודש, ראש השנה.

ש- חג השבועות, שמיני עצרת.

ת- תעניות, צומות הנהוגים במהלך השנה.

רבינו בחיי מביא מדרש יפה:

זהב- כנגד מלכות בבל, שכתוב על נבוכדנצאר: "אנת הוא רישא דדהבא" [דניאל ב, ל"ח]

כסף- כנגד מלכות מדי, שכתוב: "ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול" [מגילת אסתר ג]

נחושת, כנגד: מלכות יון שהוא פחות  מכולם.

"ועשו לי מקדש.."

רבי יעקב יוסף מפולנאה מפרש: תרי"ג  המצוות ניתנו לנו – הן נחשבות לנצחיות וניתן לקיימן בכל עת, אם כן, נשאלת השאלה, כיצד אפשר לקיים מצוות הקשורות לבית הבחירה על בסיס: "ועשו לי מקדש"?

התשובה לכך על פי חז"ל: כל אדם נחשב עולם ומלואו וידאג לעשות מקדש בליבו -למען  השראת השכינה. וכך ניתן ליישם את דברי ה':" ושכנתי בתוכם"

רבינו בחיי מפרש: המשכן נקרא מקדש- לפי שהוא מקודש למען השראת השכינה. ויתכן להסביר שהוא כדוגמת המקדש למעלה.

רבינו בחיי מביא מדרש: אמר הקב"ה לישראל אתם צֹאני ואני הרועה שלכם ,כפי שנאמר: "ואתנה צאני"[יחזקאל, ל"ד] ועל ה' נאמר: "ואני רועה"[תהלים פ] ה' מבקש ,כביכול, מישראל המשולים לצאן לבנות דיר שהרועה יבוא לשם לרעות אותם.

עם ישראל משולים גם לכרם, שנאמר: "כי כרם ה'  צבאות בית ישראל ואני שומר" [ישעיהו ה] ועוד : "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל"[תהלים קכ"א] לכן ה' מצווה את ישראל שיעשו סוכה והוא יבוא להשגיח עליהם.

בני ישראל- אתם בניי ואני אביכם, שנאמר: "בנים אתם לה' אלוקיכם ואני אביכם"[דברים י"ד] ועוד נאמר:"כי הייתי לישראל  לאב"[ירמיהו ל"א] כבוד הוא לבנים כשהם שוהים אצל אביהם וכבוד הוא לאב כשהוא אצל בניו, כנאמר: "עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם"[משלי י"ז],לכן- בני ישראל תעשו בית לאב שיבוא וישרה בתוככם, כמו שכתוב: "ושכנתי בתוך בני ישראל" [שמות כ"ט]

ועוד רעיון יפה:

במילה: "ושכנתי"- ישנו רמז למספר השנים שבית ראשון ובית שני היו קיימים.

ומסביר בעל הטורים : ושכנ-ת"י =בית מקדש ראשון  שכן  ת"י (410) שנים ואילו בית שני היה קיים ת"כ (420) שנים = ושני-ת"כ (אותיות ושכנתי)

 

רש"י אומר: ביאור הפסוק  ועשו לי מקדש : "ועשו לשמי בית קדושה"- המקדש כולל גם את המשכן.

 

 

שלמה המלך- חוכמתו והמקדש.

"וה' נתן חכמה לשלמה.." ה' העניק לשלמה חכמה כפי שכתוב: "הנה נתתי לך לב חכם ונבון.."[מלכים-א, ג, י"ב]

המלבים אומר: כי השלום ששרר תחילה בין דוד לחירם מלך צור, היה מהסיבה שדוד היה איש מלחמה שכבש ארצות והיה זקוק לעזרתו של חירם. אך השלום  בין שלמה המלך לחירם שהתפתח גם לקשרי מסחר היה כברית אהבה ביניהם.

 

גם הרלב"ג אומר רעיון דומה: חכמתו של שלמה הייתה סיבה לשלום ביניהם.

.

ישנה דעה האומרת: כי חוכמתו של שלמה המלך באה לידי ביטוי בבניית המקדש, כפי שכתוב:".ויבן הבית לה'"[מלכים-א, א-ו] ובהמשך נאמר: "והבית אשר בנה המלך שלמה המלך  שישים  אמה אורכו.."[מלכים-א, ו, ב]

מכאן, שהחכמה קשורה לאופן וסדר בניית המקדש. מפה הקשר הברור לפרשת תרומה -המתארת את בניית המשכן וכליו וכשם שהמשכן שנבנה היה בחכמה כך גם המקדש שזכה שלמה לבנות- היה קשור לחכמתו.

לפי הכתוב בדברי הימים המשלים את הנאמר בספר מלכים, הרי שלמה המלך קיבל מאביו את ההוראות לבניית המקדש:"ויתן דוד לשלמה בנו תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליותיו וחדריו הפנימים ובית הכפורת: ותבנית כל אשר היה ברוח עמו לחצרות.. הכול בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכות התבנית"[דברי הימים-א', כ"ח, י"א-י"ט]

דויד המלך תכנן את המקדש ,אבל בפועל שלמה המלך  ינק את השראתו  מתוך חכמתו.

לא החיצוניות של בניית המקדש מעסיקה את ה', אלא התוכן שבו : "אם תלך בחוקותיי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצוותי ללכת בהם והקימותי את דבריי איתך אשר דיברתי עם דויד אביך: ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמי ישראל" [מלכים-א, י"ב-י"ג]

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק, כי המשכן ומאוחר יותר המקדש בתקופתו של שלמה הוא כחוט המקשר ביו ה' לעם ישראל- מקום להשראת השכינה.

ובאין היום משכן ומקדש, הרי אנו מצווים לעשות מעין מקדש בתוכנו- להשרות את השכינה עלינו. ובנוסף- אנו מתפללים מידי יום ביומו על בניית בית המקדש השלישי.

כנאמר: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דיברת, ובנה אותה בקרוב בימינו בניין עולם, וכיסא דוד מהרה לתוכה תכין .."אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שלמה המלך והמקדש/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שלמה המלך והמקדש / שיר מאת: אהובה קליין ©    

 

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך/ציירה: אהובה  קליין.(c)

ציורי תנ"ך/ בית המקדש/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

שלמה המלך הנבון

כרת ברית שלום

קשרי מסחר הגונים

בחלקו ארזים ולבנים.

 

שֹרים, חוצבים וסבלים

בזיעת אפם עמלים

שֹשֹים רצים כאיילים

בית הבחירה מקימים.

 

שם שורה השכינה

כחמה תזרח אמונה

לוויים שרים שירתם

מקהלות, נעימות נגינתם.

 

הכוהנים  מברכים ברכתם

הדורים בלובן לבושם

אלוקים משרה קדושתו

ישראל חוסים בצלו.

הערה : השיר בהשראת  ההפטרה לפרשת תרומה [מלכים-א, ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/מלאך שליח אלוקים/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"הנה אנוכי שולח מלאך לפניך לשומרך בדרך ולהביאך אל-- המקום אשר הכנותי"[שמות כ"ג,כ]

הטכניקה: שמן על בד.

 

Biblical painting

by Ahuva Klein

Angel messenger of God

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)