ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה' במצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר במצרים מעבדים אותם ואזכור את בריתי"[שמות ו,ה]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

Israel pray to God in Egypt

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וארא- גילוי האור בפרשה/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וארא- גילוי האור בפרשה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל בת בן ציון]

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

פרשה זו פותחת  בדברי ה' אל משה: "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה': וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם: וגם הקימותי את- בריתי איתם לתת להם את-ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר גרו בה: וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי" [שמות ו, א-ו]

השאלות הן:

א] מדוע מופיע בפסוק אחד מידת הרחמים ומידת הדין?

ב] מדוע הוזכרו האבות בדברי ה' אל משה?

ג]  כיצד השפיעה צעקת בני ישראל  על ה'?

מידת הדין ומידת הרחמים

רבי משה בן חיים- בעל ה"אלשיך" אומר:" שנינו במסכת סוטה [י"ד, ע"א]:

"תפילתם של צדיקים מהפכת דעתו של הקב"ה ממידת אכזריות למידת רחמנות" [הכוונה: ממידת הדין למידת הרחמים],אך לגבי המצרים התרחש תהליך הפוך כפי שנאמר בסוף פרשת "שמות": "ויאמר ה' אל משה: עתה תראה אשר אעשה לפרעה.."[ו', א]  ופירושו של דבר ,שמידת הרחמים- לגבי פרעה- תיהפך למידת הדין עד הזמן בו יחליט לשלוח את עם ישראל ממצרים. לכן התורה פותחת בהדגשה במילים: "וידבר אלוקים [מידת הדין] אל משה, ויאמר אליו אני ה' "- מידת הרחמים.

כוונת התורה להגיד כי לגבי עם ישראל הנמצאים במיצר ועוברים ייסורים קשים- כעבדים במצרים-אליהם ה' יתייחס במידת הרחמים ובסופו של דבר, יגאלם מאפלה  לאורה, ואילו אל פרעה ה' יתייחס במידת הדין.

הרב  ברוכ'ל  ממז'בוז' [שהיה נכדו של הבעל שם-טוב], פירש את הפסוק מתוך תהלים:

"אך טוב לישראל, אלוקים לברי לבב" לגבי עם  ישראל  באופן כללי - הקב"ה מתנהג במידת הרחמים- הדבר מתבטא במילים: "אך טוב לישראל" ומנגד לגבי מנהיגי העם הוא מתייחס במידת הדין, הדבר  מתבטא במילים-"אלוקים  לברי לבב"[תהלים ע"ג, א]

האורח חיים מבאר : מצד אחד ה' מדבר עם משה במידת הדין וזה מתבטא: בשם-"אלוקים"

ומצד שני ה' מראה למשה גם את מידת הרחמים בדברו עימו כמו שנאמר: "אני ה' "

הזכרת אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב.

האורח חיים מסביר :מדוע הקב"ה  מזכיר את האבות באופן מפורט- היינו-אברהם, יצחק ויעקב?

מתברר  שכל אחד מהם מצטיין במשהו ייחודי:

אברהם  מוזכר , מפאת הכרתו בקב"ה מבלי שזכה תחילה משהו ממנו- מבלי שהכיר  את מידות ה' והנהגותיו תחילה, ועל כך הערכתו  של ה'  אליו כפי שמוזכר  בישעיהו [מ"א, ח]:"ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אוהבי"

אברהם אהב והיה דבק  בה'  על אף הניסיונות שה' ניסהו .

את יצחק הקב"ה הזכיר בשל ניסיון העקדה שהיה מוכן להגיש את צווארו למאכלת בעודו שוכב על המזבח.

ויעקב הוזכר  בשל ייחודו -היות: "ולא  יצתה ממנו טיפה מאוסה כישמעאל ועשיו"- כלומר מיעקב לא יצא זרע רע- אלא כולם היו טובים- בהשוואה לאברהם שיצא ממנו אחד צדיק- יצחק, אך גם רע- ישמעאל. אצל יצחק היה הטוב- יעקב - והרע היה עשיו.

המשותף לאבות- שה' ניגלה אליהם באל שדי שהוא בדרגה פחותה מהדרגה שה' התגלה למשה-שהוא בשם ה' באומרו: "אני ה'.

בכך רצה ה' להודיע למשה שהוא כפוי טובה כלפי ה' ,היות ולא העריך מספיק את הדרגה הגבוהה באמצעותה פנה אליו ה' בדברים  ואילו הוא  דיבר אל ה' "במיעוט דרך ארץ"

רש"י אומר רעיון דומה: אלוקים  לא נגלה ליצחק מפני היותו  הבן של  אברהם ולא פנה אל יעקב מכוח היותו נכדו של אברהם-אלא כל אחד מהם הוא :"אב" בפני עצמו מתוך מעמדו הייחודי שזכה  לדבר עם השכינה.

מפרשים רבים טוענים: כי ההתגלות אל  משה הייתה בעוצמה גדולה יותר מאשר ההתגלות  אל האבות.

רעיון מעניין זה אומר הכוזרי [במאמר שני סימן ב' ] הדבר נובע מפני שבדורו של משה כבר  עם ישראל היו "רבים"  והספק היה מכרסם בלבבם ובדעתם.

לעומת זאת, האבות היו טהורים בליבם, למרות שבמהלך חייהם עברו תקופות קשות ורעות-אמונתם הייתה חזקה בה' ולא נפגמה לעולם. לכן ה' פנה בעוצמה רבה יותר אל משה ודורו על מנת לשכנע אותם באמונה בו.

צעקת בני ישראל.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר רוח ועבודה קשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

צעקת בני ישראל מוזכרת כבר בפרשת שמות, שם נאמר: "ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים וייאנחו בני ישראל מן- העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה, וישמע אלוקים את נאקתם ויזכור את בריתו  את- אברהם ואת יצחק ואת יעקב : וירא אלוקים"[שמות ב, כ"ג-כ"ד]-  אלה היו ימים קשים של עינוי ועבודה קשה-  הגלות הייתה ארוכה מאד ובני ישראל צעקו אל ה' ושוועתם הגיעה אל ה'.

רבינו בחיי אומר: עם ישראל הגיע כבר אל הקץ  כבר לא היו ראויים לגאולה, אבל מרוב שצעקו אל ה' מתוך העבודה, הקב"ה מייחס חשיבות רבה לתפילתם של ישראל וזה מודגש פעמיים: "וייאנחו בני ישראל מן העבודה ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה, הדבר בא ללמדנו שאינה דומה תפילה מתוך צער ודוחק לתפילה  רגילה, היות ותפילת ישראל הייתה מתוך המיצר –והיא נחשבה לתפילה מושלמת ועלתה אל ה'.

כפי שנאמר  על יונה הנביא[יונה ב'] שאמר בתפילתו : "בהתעטף עלי נפשי את ה' זכרתי ותבוא אליך תפילתי אל היכל קודשך", יונה הבטיח שתפילה הבאה מתוך עומק נפשו של אדם ומתוך צערו -  היא המתקבלת אצל ה'.

ואפשר  לומר כי זעקה ותפילה  זו של ישראל  -מרמזת  על הגאולה העתידית התלויה בתשובה ותפילה, וההוכחה היא שבגאולת מצרים עם ישראל חזרו בתשובה על חטאיהם והתפללו אל ה'  ואכן נתקבלה תפילתם. ומיד הגיעה הגאולה.

רש"י אומר כי בפרשתנו:  נאמר שה' שמע את נאקת עם ישראל - כדי לקיים את הבטחתו בברית בין הבתרים [בראשית ט"ז, י"ד]"וגם את  הגוי אשר יעבודו  דן אנוכי"-כדי להוציאם ממצרים . "בזרוע נטויה ובשפטים גדולים"[פסוק ו']

ובהמשך ה' מבטיח לגאול את עם ישראל בארבעת לשונות הגאולה: "והוצאתי...והצלתי. .וגאלתי.. ולקחתי"

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי צעקתם  של עם ישראל במצרים, תפילה  הבאה מתוך  חשכת הגלות, הנאמרת מתוך ייסורים קשים, כאיש אחד , ברמ"ח אברים- מגיעה עד  כיסא  מלכי המלכים  ופותחת שערים לאורות וניסים גדולים כדברי ה':"אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים..."

ציורי  תנ"ך/  ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה  פוגש -את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

זעקה מהמצרים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

זעקה מהמצרים / שיר מאת: אהובה קליין ©

 

ישראל זועקים מהמצרים

זעקה ברמ"ח איברים

טובעים בים הייסורים

מושיטים ידיהם לאלוקים.

 

כנשר הנושא גוזליו

אינו זונח בניו

ברית כרותה בשמים

קורמת עור וגידים במצרים.

 

עיניהם בורקות כלבנה

אור בקצה המנהרה

ביד חזקה יגאלם

כהרף עין יושיעם.

הערה: השיר בהשראת פרשת וארא [חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הפצת התנ"ך בגיל הרך- בגן ילדים/ חמ"ד, מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר"

חויה מיוחדת הייתה לי ביום שני:ז' בטבת  תשע"ה- 29.12.14 להופיע בפני ילדי   גן חמ"ד - בה ביתי היא הגננת.

הילדים התבוננו ביצירותיי על חומש בראשית,הקשיבו בהנאה לסיפורי בראשית ובסוף יצרו יחדיו בהדרכתי -

יצירת מופת בנושא: גן העדן.

אין בפי מילים לתאר כמה שהם נהנו -  מהשיעור  ומהיצירה שלהם וביקשו  בקשה אחת:

"מתי תבואי שוב אלינו ? "

ואני  הבטחתי לילדי הגן המתוקים  לשוב- בע"ה  -עם סיום חומש שמות.

בדף  הפעילות של הגן נכתב:

השבוע סיימנו את חומש בראשית בצורה חוויתית ומעניינת. אמא שלי הגיעה לגן עם אוסף

מצומצם...של ציורים שהיא ציירה מתוך חומש בראשית, הילדים נהנו מספורים מרתקים

ומסדנא חוויתית ותוצר יפיפה מעשה ידיהם.

תצלום:  אני-אהובה-מדגימה לילדי הגן  חלק מיצירותיי על חומש בראשית.

תצלום: ילדי גן חמ"ד  מתבוננים ביצירות התנ"ך שלי ומתרשמים טרם יגשו ליצור את יצירתם.

ציורי תנ"ך/ גן העדן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ תערוכת האור/תערוכה קולקטיבית של אומנים בבית הכט- חיפה/ אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ביום שישי הקרוב: 9.1,15- בע"ה, תפתח תערוכת האור בבית הכט בשעה 10.00 בבוקר - חיפה.

שדרות הנשיא 140.

בתערוכה זו משתתפים קבוצת אומנים השמים את הדגש על האור באומנות.

אני מציגה את האור בתנ"ך.

אור לגויים/גיא רגב

היותנו עם סגולה

היא בחירה

היא זכות שניתנה לנו

בחסד אלוהה.

 

תמיד היינו מושא קנאה

לעולם סביבנו

על היותנו

הבחירה.

 

אור לגויים אנו

רק שלא תמיד

אנחנו מאירים

ודרכינו לפעמים

מוארת באפילה

 

אור לגויים אנו

לטוב ולרע

יהודי באשר הוא

יהודי נשאר

בעולם הזה

בעולם הבא...

 

כל הזכויות לציור שמורות לאהובה קליין©

כל הזכויות לשיר שמורות לגיא רגב©

חלומות יעקב או אולי חלומי/גיא רגב

 

כולם בוודאי מכירים

ואין בזה חידוש

את החלום אותו חלם

יעקב אבינו לימים ישראל

על מלאכים עולים ויורדים

בסולם האלוהי

 

וגם אני חולם

ורואה את עצמי

עולה ויורד

בסולם

בהתאם להתנהגותי

בהתאם למעלותיי.

 

ולמעשה

חלום יעקב

היא מציאות חיינו

וכלי מחשבה

לעתיד לבוא

אולי בעולם הבא...

 

כל הזכויות לציור שמורות לאהובה קליין©

כל הזכויות למילים שמורות לגיא רגב©

ציורי תנ"ך/ חלום סולם יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ האור הגנוז מימי בראשית/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אורה של ירושלים בגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ האור  ביום הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אכילת קורבן הפסח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אב המון גויים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר יבוק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]

ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

שעות הביקור:

התערוכה  עד 1.3.15

Bible-light paintings

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "ואלה שמות בני ישראל..."/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ואלה שמות בני ישראל  הבאים מצרימה......." [שמות א, א]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמות- בזכות מה ניצלו עם ישראל במצרים? / מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמות- בזכות מה ניצלו עם ישראל במצרים?

מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי - חיה ז"ל בת בן ציון]

פרשת שמות-הפרשה הראשונה הפותחת את החומש השני פותחת במילים:

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו: ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר זבולון ובנימין: דן ונפתלי גד ואשר: ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים: וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא: ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ותימלא הארץ אותם: ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף.."[שמות א' א-ט]

השאלות הן:

א] מה הכוונה במילים: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו" ?

ב] האם מותו של יוסף משפיע על האווירה במצרים?

ג]  מיהו פרעה ומהם גזרותיו?

"ואלה שמות בני ישראל"

הרב אליהו שליזנגר [ בספרו: "אלה הדברים"] מסביר: יש משמעות  ל-ו' החיבור בראש הפסוק: "ואלה שמות.."

הכוונה : שישנו חיבור בין שני החומשים-בראשית ושמות: "בראשית"  מביא את ההיסטוריה של אבותינו-אברהם יצחק ויעקב ואילו-"שמות" מתאר את דור ההמשך- הבנים. ו'  החיבור תפקידו לחבר בין האבות לבנים ובין הבנים לאבות כפי שנאמר: "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" ובעתיד ,בע"ה-  נזכה לראות: "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא ה' הגדול והנורא"

המשמעות של –"את יעקב וביתו"- היא :כי כל הבנים היו יחד עם דעתו של יעקב-שהיא דרך התורה-דרך הממשיכה את מסורת האבות, ומסיבה זו התורה מציינת : "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה.." [בראשית מ"ו, כ"ה] - יעקב שלח את יהודה תחילה לגושן  כדי להקים  מרכז רוחני- בית מדרש תורני במטרה להכשיר את הקרקע- לקראת בוא יתר האחים- למען ימשיכו ללכת בדרך אביהם- יעקב  ולא יתערבבו חלילה עם התרבות הקלוקלת במצרים.

רש"י [המסתמך על תנחומא] אומר: כי למרות שהקב"ה מנה את מספרם של  ישראל בחייהם[בראשית מ"ו, ח],חזר ומנה אותם לאחר מותם ,להודיע את חיבתו אליהם- היות ונמשלו לכוכבים, שהרי נאמר כאן: "שמות" וגם נאמר אצל הכוכבים: "שמות"-כפי שנאמר: "מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא" [ישעיהו מ, כ"ו]

חז"ל מצאו רמז במילים: "ואלה שמות"- שבת, מילה  ותפילין, שלושת מצוות אלה נקראות בלשון התורה :"אות"

למצוות שמירת שבת נאמר: "כי אות היא ביני וביניכם"[שמות ל"א, י"ג]

על מצוות מילה נאמר: "ונמלתם את בשר עורלתכם, והיה לאות ברית ביני ובינכם"[בראשית י"ז, י"א]

ועל מצוות  תפילין נאמר: "והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עינך"[שמות י"ג, ט"ז]

עם ישראל דבק במצוות אלה במסירות נפש מאז היותו לעם ובכך נבדל משאר אומות העולם.

ובמדרש מכילתא [ל"א, ט"ז] כתוב: "כל דבר שנתנו ישראל נפשם עליו...הרי אלו נתקיימו בידם ואין ניטלין" -מצוות אלה קיימות לנצח בעם ישראל ואינן נלקחות מהם.

ועוד רעיון יפה של חז"ל: "ואלה שמות" ראשי תיבות- "וחייב אדם ללמוד הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום. והמטרה  היא: בכל התקופות -עם–ישראל חייב לשמור על שפת הקודש ובדרך זו אנו משמרים את הקשר לשפה המקורית של אבותינו.

ויש רמז נוסף בסופי התיבות: "ואלה שמות בני ישראל הבאים "-תהלים.- רמז לעם ישראל להצטייד בספר תהלים גם כאשר יורדים לגלות.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על  בד]

מותו של יוסף.

הרב אליהו שליזנגר  מסביר : כי מותו של יוסף הוא מאד משמעותי  לגבי ישראל, כי ברגע שהוא נפטר כל הדרך אותה הנחיל יעקב לבניו- באה לקיצה, ובמקומה  עם ישראל מחפש  את הדרך הנעימה להשתלב בחיי המצרים ולהתערבב בחייהם ,הם העדיפו את הנעימות על  על הדרך הטובה- דרך התורה ואז קם מלך חדש במצרים  שלא הכיר את ישראל כפי שהתנהגו לפני מות יוסף.

אור החיים שואל: מדוע הכתוב חוזר על עניין מות יוסף ומזכיר את מות האחים וכל הדור ההוא, הרי  מות יוסף הוזכר כבר בחומש בראשית, סוף  פרשת ויחי?

תשובתו: שאם יוסף היה חי  היה דואג שהמצרים לא ימשלו על ישראל שהרי כל זמן שהוא שימש משנה למלך במצרים הכול  זרם  על מי מנוחות.

ובנוגע למיתת האחים, הרי כל זמן שאפילו אחד מהאחים היה  קיים היו זוכים ליחס של כבוד מצד המצרים כמו שפירשו חז"ל [במסכת סוטה י"ג] ובנוגע לכל הדור ההוא כל עוד היו חיים, הרי פרעה לא  יכול היה להתחכם כנגד דור דעה  שהיו ידועים בחוכמתם.

פרעה מלך מצרים.

ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

רש"י אומר על  הפסוק: "ויקם מלך חדש.."- מחלוקת בין רב לשמואל: " חד אמר: חדש ממש, וחד אמר: שנתחדשו  גזרותיו. מאן דאמר:  חדש ממש דכתיב:"חדש" ומאן דאמר: שנתחדשו  גזירותיו דלא כתיב: "וימת וימלוך"[סוטה י"א]

כלומר לפי דעה אחת: היה זה אותו פרעה מימי יוסף, אלא שנתחדשו גזרותיו, ולפי דעה שנייה היה זה מלך חדש ממש .

ורש"י שואל : אם  נקבל את הדעה לפיה : היה זה מלך חדש ממש, כיצד יתכן שלא שמע על יוסף שהציל את ארץ מצרים משנות הרעב? ,אלא הוא כן ידע, אבל התעלם בכוונה וביטל את כל החוקים  שעשה יוסף לטובת עם ישראל.

פרעה מתבונן בעם ישראל והוא מבחין בדבר המפריע לו מאד: "הנה  עם בני ישראל רב ועצום ממנו"!

האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אומר: כי בשעה שעם ישראל מתלכדים כאיש אחד בלב אחד, הם מגיעים לדרגה של- "עם עצום"-יש להם עוצמה כה גדולה ששום אומה אינה מצליחה לשלוט בם  ובעקבות הבחנה זו של פרעה -הכתוב מתאר את דבריו של פרעה: "הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו" [שמות א'  ט-י]

 רש"י בהסברו על התחכמותו  זו של פרעה כנגד ישראל  מבאר : כי  פרעה  נהג כלפיהם בעורמה ,אך בנוסף מביא  רש"י את פירושו של רבי חמא לפיו:

 המילים:"נתחכמה  לו"- מופנות כלפי מושיען של ישראל- הקב"ה-  פרעה גזר גזירה אכזרית: "כל  הבן הילוד – היאורה תשליכוהו" מתוך הנחה  שלא ייענש שהרי  הסתמך על הבטחת  הקב"ה  לנֹח - שלא יביא עוד מבול לעולם.

אבל ,פרעה לא ידע שהמבול ,אמנם לא יחזור שנית  על כל העולם, אך  על אומה אחת  הוא יבוא , שהרי המצרים עתידים לטבוע בים סוף כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, על כך אמר רבי אלעזר: "כי בדבר אשר זדו עליהם- בקדירה שבישלו בה נתבשלו" [מסכת סוטה י"א]

פרעה מעביד את ישראל בפרך, מתברר כי המצרים היו נותנים את מלאכת הגברים לנשים  ואת מלאכת הנשים לגברים- כדברי תנחומא:

"שהיו נותנים עבודת האיש על האישה ועבודת האישה על האיש"

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מתרבים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

הקב"ה עומד לצדם של ישראל ולמרות גזרותיו של פרעה: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"

ועל כך מביא רש"י מדרש יפה: אתם המצרים אומרים: "פן ירבה  ואני אומר: כן ירבה".

עם ישראל ניצלו בגלל שלושה דברים שלא שינו:  לבוש, שפה ותורתם-  קיום המצוות.

לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי הקב"ה אינו נוטש את ישראל גם בגלות -כאב שאינו נוטש את בנו, גזירותיו של פרעה ומנגד כישלונותיו מוכיחים :"כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"

ויהי רצון שהבטחה זו תלווה את עם ישראל  לנצח. אמן ואמן.

ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה בתיבה/ ציירה:  אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המיילדות לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)