ציורי תנ"ך/ יוסף רועה צאן בשדה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"אלה תולדות יעקב יוסף בן-שבע- עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן.."
[בראשית ל"ז,ב]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

Joseph Shepherd field

By Ahuva Klein

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב- השגחה מישיבה של מעלה- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב- השגחה מישיבה של מעלה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן- ציון]

הפרשה פותחת בישיבתו של יעקב בארץ כנען והתנהלות יוסף מול אחיו,כאשר יעקב אוהב את יוסף יותר מכל בניו וזה גורם להם לשנוא אותו .

"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען: אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן והוא נער את –בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם:

וישראל אהב את- יוסף מכל- בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כותונת פסים: ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום"[בראשית ל"ז, א-ה]

בהמשך  מתוארים חלומות יוסף המגבירים את המתח והשנאה מצד האחים כלפיו.





ציורי תנ"ך/ חלום יוסף- צבא השמים משתחווים אליו/ ציירה: אהובה קליין
 (c)
[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ חלום האלומות של יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ובתום  תיאור היחסים העכורים בין יוסף לאחיו, הוא נשלח  בציווי אביו אל אחיו: "..לך- נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר "
ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
Biblical painting
By Ahuva Klein

כאשר יוסף מגיע לאחיו לאחר שקיבל הדרכה מה "איש" שפגש בדרך על מקום הימצאותם, שנאתם מרקיעה  שחקים עד כדי רצון להורגו: "ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו: ויאמרו איש אל-אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא: ועתה לכו ונהרגהו.."[שם  ל"ז, י"ח-כ"א]

השאלות הן:

א] מדוע תלה הכתוב את תולדות יעקב ביוסף דווקא?

ב] מה הטעם בשליחת יוסף אל אחיו, למרות שנאתם כלפיו?

ג]  שנאת האחים אל יוסף ממה נבעה וכיצד התגברה?

תולדות יעקב יוסף.

רשי" מפרש: כי כתוב [עובדיה א, י"ח]"והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש". היות ועם ישראל נמשל לאש ויוסף ללהבה, מתוך יוסף יוצא ניצוץ השורף את עשיו וכל זרעו- שנמשלו לקש הנשרף בקלות ובמהירות.

רש"י מוסיף בהמשך ואומר: כי הסיבה הראשונה שגרמה ליעקב לשינוי מקום מושבו היא: מכירת יוסף  על ידי אחיו לישמעאלים ובהמשך גלגולו למצרים ועקב כך ירידת כל המשפחה לשם . – זה כפשוטו.

מדרש אגדה: ישנן כמה סיבות לקשר ההדוק בין יעקב ליוסף:

א] כל מטרת עבודתו של יעקב אצל לבן הארמי הייתה -על מנת להשיג את רחל לאישה- כדי להביא ממנה בן וכך כל התולדות בהמשך- היו בזכות  יוסף.

ב] יוסף זיו איקונין ליעקב- כלומר  אור פניו היה דומה במראה ליעקב אביו .

בבראשית רבה נאמר: כל מה שאירע ליעקב-אירע  גם ליוסף, שניהם היו שנואים על אחיהם- יעקב היה שנוא על עשיו ,כפי שהכתוב מציין: "וישטום עשיו את יעקב[שם כ"ז, מ"א] ויוסף על אחיו, כפי שנאמר: "וישנאו אותו...[ל"ז, ד]

גם יעקב וגם עשיו היו נתונים לאיומים על חייהם: עשיו אמר: "ואהרגה את יעקב אחי.." [ ש ם ,כ"ז, מ"א]

ואחיו של יוסף איימו: "ועתה לכו ונהרגהו"

שניהם נולדו מהולים.

את שניהם ליוו מלאכים.

וישנם עוד דברים רבים זהים ביניהם.[כפי שמצוין בבראשית רבה]

ועוד נדרש: שיעקב רצה לשבת בשלווה וקפצה עליו רוגזו של יוסף- כל הצרות הקורות  את יוסף, כי בשעה שצדיקים מנסים לנוח בשלווה, באה מידת הדין לפני הקב"ה ואומרת: "לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם בעולם הבא, אלא שמבקשים  לישב  בשלווה בעולם הזה" כלומר הצדיקים בנוסף לשכר בעולם הבא מבקשים גם שלווה בעולם הזה ?

ה"כלי יקר" מפרש-על פי מדרש: יוסף היה עיקר תולדותיו של יעקב, כי יעקב רצה לשבת במקום מגורי אביו-בארץ כנען מהסיבה :לכבד את אביו -בכך רצה לתקן  את העבר- את כל אותה תקופה שהיה מחוץ לבית ולא הייתה באפשרותו להיות במחיצת אביו ולכבדו, ומשכך רצונו היה לשבת בשלוה , למרות זאת קפצה עליו רוגזו של יוסף- על מנת שייענש בעבור אותה תקופה שלא היה ביכולתו לכבד את יצחק בעודו עיקר זרעו.

ועונשו היה : מידה כנגד מידה, כמספר הימים שהוא לא היה בקשר עם הוריו גם יוסף לא היה בקשר אתו- אותו יוסף שהוא עיקר תולדות שלו.

יעקב שולח את יוסף אל אחיו.

האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחה אומר: הדבר נעשה מתוך מטרה חינוכית ,היות ויוסף היה רגיל לדבר בגנות אחיו, ככתוב: "ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם"[שם ל"ז, ב]

אביו רצה להרגילו להתרחק מהרגל פסול זה ולתקן את דרכיו ובכך לראות דווקא את שלמות אחיו ולא חסרונם, לכן אמר לו: "לך- נא ראה את שלום אחיך"

אור החיים סבור: כי יעקב לא חשש לשלוח את יוסף אל אחיו היות וידע כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים.

לכן לא חשש לשלומו והיה בטוח שישוב אליו בשלום.

על פי חז"ל במדרש תנחומא: רצה הקב"ה לקיים את מה שהבטיח לאברהם בברית בין הבתרים.

ולפי זה עם ישראל עתיד לרדת למצרים, וכל הירידה מתחילה מהרגע שיעקב מצווה על יוסף: "..הלא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם"- לכן כל מה שאמר יעקב ליוסף – היה זה דיבורו של ה'.

רעיון עמוק זה מתבטא בדברי חז"ל: "וישלחהו מעמק  חברון, מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון, לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים: "כי גר יהיה זרעך"- לכן יעקב עושה את הדברים מתוך רצון ה'.

אברבנאל אומר: כי אין  זה מוכיח על שלילת הבחירה החופשית, שהרי הירידה למצרים כבר הייתה גזירה מלמעלה, אלא רצה הכתוב ללמדנו: מה  כוחה  של שנאת חינם  ומה היא מסוגלת לגרום-לאילו תוצאות רעות ומסוכנות.

מכאן יש ללמוד לקח לדורות להתרחק  משנאת  אחים.

שנאת האחים אל יוסף.

שנאת האחים אל יוסף  נבעה מתוך אהבתו המיוחדת של יעקב אל יוסף ותפירת כותנת הפסים.

ומעניין כי על פי מדרש אגדה: כותנת הפסים רמזה על  צרות שעתידים לקרות ליוסף בעתיד:

שנמכר לפוטיפר, לסוחרים ולישמעאלים.

לפי דעת רש"י: יעקב אהב מאד את יוסף היות והיה בן זקונים ונולד לו לעת זקנתו.

ואונקלוס מפרש: כי היה בן חכם וכל מה שיעקב למד בבית מדרש של שם ועבר –לימד גם את יוסף.

לפי פירוש נוסף: היה "זיו איקונין שלו-  אור פניו של יוסף היה דומה לפני אביו.

כל היחס המועדף של יעקב ליוסף - גרם לקנאה מצד האחים-עד כי לא יכלו לדברו לשלום, וחלומותיו

הגבירו את השנאה  כלפיו.

כאשר האחים ראו את יוסף מגיע אליהם לשדה, מיד-

התנכלו להמיתו-  על פי רש"י: היו להם מחשבות ותחבולות להרע ליוסף.

רבינו בחיי אומר: כי האחים היו עסוקים במחשבות כיצד יביאו את המצב לכך שיוסף ימות ובלבד שהם עצמם לא ימיתוהו בידיהם.

וחכמים דרשו: כי האחים תחילה רצו  לשסות בו את הכלבים, ויתכן שכך עשו לפני שהתקרב אליהם, אבל כאשר לא עלה בידיהם להוציא לפועל את תכניתם, החליטו להורגו.

בעוד שרעיון האחים היה להרוג את יוסף כפי שנאמר: "ויאמרו איש  אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא: ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו  ונראה מה- יהיו  חלומותיו"?

עצת ראובן הייתה: לא להרוג את יוסף, אלא להצילו: "וישמע ראובן ויצילהו מידם ויאמר לא נכנו נפש: ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו-דם השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל-תשלחו-בו למען הציל אותו מידם להשיבו אל- אביו"[שם ל"ז, כ"א-כ"ג]

רש"י אומר:  כי רוח הקודש מעידה על ראובן: כי הוא אמר את דבריו -  אך ורק במטרה להציל את יוסף ממיתה - שהרי הוא יעלה אותו מן הבור ואם יקרה משהו רע ליוסף ,עלולים בסופו של דבר להאשים  בחטא- את ראובן לפי שהוא הבכור שבאחים.

רבינו בחיי טוען: כי ראובן הקפיד על אחיו שלא יחטאו בשפיכת  דם ולכן מנע מהם להרוג את יוסף.
Biblical painting
By Ahuva Klein

ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי כל ההתרחשויות בפרשה מוכיחות-כי בעוד שיעקב שאף לשבת בשלווה ולהירגע מכל ניסיונותיו בחיים, בישיבה של מעלה הקב"ה רצה אחרת, היות והמטרה

הייתה להגשים את הירידה למצרים- כפי שאלוקים הבטיח לאברהם בברית בן הבתרים.

ועל זה נאמר במדרש תנחומא: "לכו חזו מפעלות  אלוקים"

ובקרוב בע"ה תתגשם הנבואה: "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש"





ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

האדם ובעלי החיים/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

האדם ובעלי החיים /שיר מאת: אהובה קליין (c)

 

מותר האדם מן הבהמה

מוח  תבונה וחוכמה

דמיון כמרחבי הרקיע

בכישוריו סביבתו יפתיע.

 

נברא בצלם אלוקים

שולט על בעלי חיים

יש וילמד מדרכיהם

מתוך ראיית מעשיהם.

 

דוגמת הנמלה החרוצה

האיילה הזריזה במרוצה

יטפס בסולם לגבהים

ייטיב ויתרום לסובבים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מבט בעיני התנ"ך- האם מותר האדם מן הבהמה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מבט בעין התנ"ך-האם מותר האדם מן הבהמה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

כבר במעשה הבריאה נאמר: "ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ"[בראשית א, כ"ו]

רש"י אומר: כי הקב"ה התייעץ עם המלאכים בטרם ברא את האדם ,לפי שהאדם נברא בדמות הדומה למלאכים ומפאת חשיבות האדם ,אלוקים בענוותנותו מצא  צורך , כביכול, ליטול  מהם רשות כדי למנוע מצדם קנאה, ומדוע ברא אלוקים את  האדם בדמות מלאכים? כדי שלא  תהיה קנאה בין שמים לארץ ויהיה איזון מסוים בין כוחות עליונים  לכוחות תחתונים.

אך בניגוד להתייעצות המשותפת עם  המלאכים בנוגע ליצירת האדם, הרי רק אלוקים בכבודו ובעצמו – בפועל ברא את האדם.

על האדם הוטל לשלוט על בעלי החיים ושאר עולם החי, אך הדבר תלוי ברמתו  ובזכויותיו, אם זכה-הרי הוא שולט עליהם, אך אם חס ושלום לא זכה- הוא נשלט על ידם.


ציורי תנ"ך/ האדם קורא בשמות לבעלי החיים/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]

ועוד דבר מעניין:  כל הבריאה נבראה במאמר פיו של אלוקים ואילו האדם נברא על ידי עשייה בידיים, כמו שנאמר: "ותשת עלי כפכה.."[תהלים קל"ט, ה]

הכוונה: האדם נוצר על ידי הקב"ה  בחותם מיוחד שקבע לצורך בריאת האדם, בדומה לתבנית המשמשת לעשיית מטבעות.

בהשוואה לחיות -האדם נוצר בצלם אלוקים.

בתחילה נאסר על האדם לאכול מבשר בעלי החיים, רק  מתקופת  נח -  הותר  לו לאכול-בתנאים מסוימים. בקהלת נאמר: שישנו משהו השווה בין בעלי חיים לאדם: שניהם בני תמותה, לפיכך אין יתרון כלל לאדם לעומת בעלי החיים, כי הכול שב אל העפר : "כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכול ומותר האדם מן הבהמה אין כי  הכול הבל...והכול שב אל העפר"[קהלת ג, י"ט]

כל זה אמור לגבי סוף חייו של האדם, אך במהלך החיים, אם הוא זוכה לחוכמה ובינה יש לו יתרון רב על בעלי החיים, הוא  שולט עליהם ויכול אף להיעזר בהם, כדוגמת העיוור שנעזר בכלבו, או הרועים שנעזרים בכלבי שמירה.

ובימים קדומים, עת  לא היה שימוש בנשק מתוחכם, היה האדם  נעזר בסוסים, או בפילים.- בזמן יציאתו לקרב נגד האויב, ולמטרת מסעות- היה נעזר בגמלים.

האדם  בהשוואה לבעלי החיים – המסוגלים לנוע בכוחות עצמם תוך זמן קצר- האדם מתפתח באיטיות,

אלא שהיתרון שלו  עליהם הוא בכך שהוא מצויד בכוח חשיבה ודיבור, בחירה חופשית ודמיון.

בכוחו וחוכמתו –מסוגל להגיע להישגים גבוהים בכל מיני תחומים-עד כדי הגעה לחלל, והמצאת  מכשירים מתוחכמים.

יש השואלים, מדוע נברא האדם דווקא ביום השישי-היינו אחרון לברואים ולא הראשון? על כך עונים חז"ל-כי רצה ה' להביאו לעולם שכולו נוצר למענו- על מנת שהוא  ימשיך לתרום לפיתוח העולם שלא נברא מושלם.

חז"ל אומרים[בראשית רבה פ"ח] אם האדם ניצל את כישוריו והתעלה ,הגיע לתכלית עולמו-אומרים לו אתה קדמת למלאכי השרת. אך אם לא ניצל את שכלו ולא הגיע לייעודו-אומרים לו: "זבוב קדמך"?

למרות כל מעלותיו של האדם, יש עדיין  תכונות שכדאי שילמד אותם מבעלי חיים, כמו שנאמר:

"..הווי עז כנמר וקל כנשר, ורץ כצבי, וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים"[מסכת אבות ה, כ]

או:שלמה המלך אומר  "לך לנמלה עצל וראה דרכיה וחכם"[משלי ו.ו]

מי ייתן, וכל אדם ייטיב את דרכו  וינצל את שכלו וכישוריו ויזכה להגיע לתכלית הראויה לדרגתו.

ובכך יתרום גם לסביבתו  ולעולמנו, התוצאה תהיה : עולם טוב יותר.


ציורי תנ"ך/ דוד המלך עורג כאייל אל ה'/ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ומלאכו של עשיו/שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב  ומלאכו  של עשיו / שיר מאת: אהובה קליין©

 

יעקב נותר  לבדו

מבודד מבני  ביתו

מעליו יסוככו עננים

לעלות השחר ממתינים.

 

לפתע משק כנפיים

מלאך יורד משמים

עטור מלבושים צחורים

כארז ניצב על ההרים

 

ביעקב נאבק כאריה

פוצעו בגיד הנשה

יקרא לו בשם ישראל

יברכהו עד בו גואל.

הערה:  בהשראת פרשת וישלח[חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק במלאך/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר:וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף-ירך יעקב בהאבקו עמו..."
[בראשית ל"ב- כ"ה-כ"ו]






הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

Jacob wrestling with the angel

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח-שליחות ובשורה לישראל באחרית הימים-כיצד?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח- שליחות ובשורה לישראל באחרית הימים-כיצד?

מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשה זו פותחת  בשליחת המלאכים על ידי יעקב אל עשיו עליהם מצווה  להגיד:

"...עם- לבן גרתי ואחר עד עתה ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעינך"[בראשית  ל"ב, ה-ו]

תשובת המלאכים אל יעקב: כי הוא בא  לקראתו עם ארבע מאות איש,

תגובת יעקב: "ויירא יעקב מאד.. "

יעקב מתכונן באמצעות שלוש דרכים:

דורון, תפילה ומלחמה.

ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל לה'/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר יבוק/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

במסגרת ההכנות למלחמה הוא מחלק את  השיירה שלו לשתי קבוצות, ובלילה הוא מעביר את משפחתו במעבר יבוק, נשאר לבדו נאבק עם המלאך: "ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר"

בתום ההכנות והמאבק עם המלאך, הפגישה בין יעקב  ועשיו מתרחשת.

ציורי תנ"ך/ יעקב ועשיו נפגשים/ ציירה: אהובה קליין(c)

השאלות הן:

א] ממה פחד יעקב?

ב] מדוע נאבק המלאך ביעקב ומה היו התוצאות?

ג] כיצד התנהלה הפגישה בין שני האחים?

יעקב ופחדיו.

רש"י אומר: כי מכפל הלשון-"וירא.. ויצר"- ניתן ללמוד כי חששו של יעקב היה כפול: הוא פחד שמא ייהרג הוא ומשפחתו והיה חושש שמא  יהרוג הוא את עשיו וארבע מאות האיש שליוו אותו.

ה"כלי יקר" סובר: כי יעקב ידע שאין מתחנפים לרשעים, כפי שנאמר  בגמרא: "אמר רבי אלעזר כל המחניף לחברו לסוף נופל בידו.."[סוטה מ"א, ע"ב] יעקב חש שהוא נהג בחנופה כלפי עשיו על ידי שאמר: "כה אמר עבדך יעקב" ועוד כינה  אותו בשם: "אדוני" יעקב הבין כי החנופה אל הרשעים גורמת לנפילה בידיהם, לכן נאמר שהוא פחד, יעקב ידע שיש לו זכויות רבות, מכל מקום יצטער שינכו לו מזכויותיו על ידי שינצל מעשיו אחיו.

פירוש נוסף שמביא ה"כלי יקר": יש אומרים: שיעקב פחד שמא ייהרג על ידי עשיו והיה גם מיצר על מות אביו-יצחק, לפי שנזכר בתוכנית עשיו: "ויאמר  בליבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" [בראשית   כ"ז, מ"א] לפיכך חשש שאביו נפטר ולכן עשיו הולך לממש את התוכנית להרוג אותו [כך מסיק בספר תולדות יצחק]ועל כן חשש לחייו כעת.

רבינו בחיי אומר: כי יעקב לא נתיירא על עצמו –שהרי ה' כבר הבטיח לו: "הנה אנוכי עימך  ושמרתיך בכל אשר תלך.."[שם,כ"ח,ט"ו],אלא  הוא חשש לחיי ילדיו ומשפחתו, לכן נאמר:"ויחץ את הילדים" ובנוסף נאמר: "פן יבוא והכני אם על בנים"

והרב אליהו שלזינגר בספרו: "אלה הדברים" אומר חידוש: יעקב פחד ,פחד רוחני, שמא עשיו ופמלייתו ישפיעו לרעה על יעקב ובני ביתו, "ומה יהא על החינוך התורני והקדוש שנתן למשפחתו ומה יהא על חיי הקדושה של יעקב ובני ביתו" יעקב פחד מחיי ההפקרות של עשיו ואנשיו.

הרמב"ן אומר : כי נראה שעשיו לא קיבל  את המלאכים בצורה מכובדת ואפשר שלא נתן להם אפשרות גישה אליו, שהרי אין הכתוב מתאר מה עשיו ענה למלאכים, אלא המלאכים ספרו ליעקב כי תשובה לא קיבלו ממנו, אבל הוא הולך לקראתו עם ארבע מאות איש וזו בהחלט סיבה מוצדקת לפחד של יצחק.

המלאך נאבק ביעקב.

המלאך מנסה לנצח את יעקב ,אך התוצאה הסופית: המלאך יוצא מנוצח ואילו יעקב אומנם זוכה לברכה ,אך נפגע בירכו ומכאן נוצר איסור גיד הנשה.

לפי הפשט: יש כאן רמז ליעקב: ששום כוח בעולם לא יוכל לסכל את התוכנית האלוקית בדבר בניית בית ישראל והתרחבותו-לעתיד לבוא.

לפי רש"י: מטרת האבקות בין המלאך ליעקב, המלאך- הוא שרו של עשיו ויעקב אינו משחררו עד שיודה במו פיו על הברכות שנתברך מפי יצחק האב.

הזוהר מדגיש רעיון זה ואומר: כי מהמילה:"ברכתני"-שהיא בלשון עבר ולא:"תברכני" שהיא לשון עתיד- לומדים כי הכוונה לברכות שניתנו בעבר על ידי אביהם.

הרשב"ם אומר: תפקיד המלאך היה לעכב את יעקב שלא יברח מפני פגישת עשיו, אלא יבטח בה' שהרי יעקב ניסה לברוח בלילה כאשר העביר את משפחתו  דרך מעבר יבוק.

על ידי שהמלאך פגע בירכו, מנע ממנו לנוס והדבר היווה עונש על כך שלא בטח די בה' שיגן עליו מפני עשיו.

חז"ל אומרים: כי זהו מאבק סמלי בין יעקב לעשיו גם לדורות הבאים אחריו, ומדגישים: "שהעלו אבק מרגלותם עד כיסא הכבוד"

הרשב"א פירש: אבק הרגלים הוא מסמל  תופעה נבואית לגבי הדורות הבאים, וחז"ל אומרים כי המלאך היה שרו של עשיו בכך יש רמז ליעקב –כי בניו יאבקו עם בני עשיו עד לגאולה העתידית כמו שכתוב: "ועלו מושעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו".

הרמב"ן מוסיף ואומר כי במשך ההיסטוריה יהיו תקופות קשות של שמד-בהם יעלה בידו של עשיו לערער את שלוותם וביטחונם של ישראל - עד כדי פגיעה  בזרע יעקב הצדיקים והטהורים.

אך למרות זאת התוצאה הסופית: "ויבוא יעקב שלם" ליעקב מתברר, כי מלאך זה מקיים שליחות- לברך את יעקב ולנבא את מה שעתיד להתרחש באחרית הימים לעם ישראל.

אברבנאל מפרש בצורה דומה, אלא הוא מתייחס למילים: "עד עלות השחר"- והכוונה שיעקב והדורות אחריו יסבלו מפני עשיו עד בוא הגאולה, "ויגע בכף רגלו" מילים אלה מוכיחות את הסבל שעם ישראל יסבול מעשיו והבאים אחריו ,אך בוא יבוא יום הניצחון ועשיו יודה על הברכות שנועדו ליעקב ויקבל את מרותו הרוחנית, וצליעתו של יעקב מרמזת על הצרות והגלויות עד לזריחה.

פגישתם של יעקב ועשיו.

כאשר יעקב  הולך בראש השיירה שלו ומבחין בעשיו וארבע מאות אנשיו, הוא שם את השפחות ואת ילדיהן בראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ויוסף בסוף,

לפי דברי רש": יעקב  העמיד את החביבים בסוף השיירה כדי שחס ושלום לא יפגעו.

 והוא צעד בראש הקבוצה ,שמא יבוא אותו עשיו כאויב ויעקב יהיה מוכן למסור נפשו למען ביטחון משפחתו וזוהי אצילות  נפש ממש. עשיו מחבק  ומנשק את יעקב ,מתוך כך שנכמרו רחמיו כשראה שאחיו משתחווה לו פעמים רבות.

אך  המילה: "וישקהו" מנוקדת בניקוד מעל המילה הבא  למעט ממשמעות המילה ולכן יש החולקים   בברייתא דספריי [פרשת בהעלותך]: ניקוד זה בא למעט ולהגיד שגם כאשר עשיו היה מנשק את יעקב, כלפי פנים הוא המשיך לשונאו והכל נעשה מתוך צביעות.  ויש חולקים ומביאים את דברי רבי שמעון בר יוחאי: כי לפי פשוטו ניתן להבין שאכן לא נישק את יעקב בכל ליבו, שהרי ידוע, שעשיו שונא ליעקב., אלא שהניקוד בא למעט  ממשמעות השנאה לפי  שבאותו רגע היה מרחם על יעקב ונשקו בכל ליבו.

בסופו של דבר, נפרדו דרכיהם של שני האחים: "וישב  ביום ההוא עשיו לדרכו שעירה ויעקב נסע סוכותה.." [שם ל"ג, ט"ז-י"ז]

רש"י  מדייק וטוען : כי בפרידה לא הוזכרו ארבע מאות האיש שהתלוו לעשיו, לפי שכולם נשמטו, אחד, אחד ממנו מפאת כבודו של יעקב.

ובזכות עזיבתם את עשיו, בתקופת דוד המלך קיבלו על כך שכר, שנאמר:" ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם ולא נמלט מהם איש כי אם ארבע  מאות איש"[שמואל-א ל,י"ז]

שבזכות עזיבתם את עשיו, הקב"ה השאיר להם שריד ופליט כמספר הזה, במלחמת דוד בעמלק.[ב"ר]

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי: מלאכו של עשיו מבצע שליחות נבואית בה הוא  רומז. שעם ישראל במהלך הדורות יעבור תקופות קשות של תלאות, גלויות ושמד  בקרב הצדיקים- עד  שיאיר השחר, היינו עד בוא הגאולה המיוחלת אשר מתבטאת במילים: "עד עלות השחר".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)