חג הפסח- מעבדות לחירות-כיצד?/מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חג הפסח- מעבדות לחירות-כיצד?

מאת: אהובה קליין ©

המטייל ברחבי הארץ אינו יכול להתעלם מריח הפריחה המשכר וממראה השדות הפורחים בשלל הצבעים והגוונים ,אווירה נפלאה זו מבשרת את עונת האביב. ואת חג הפסח- חג החירות- הבא עלינו לטובה.

המעיין במקרא לומד רבות על השתלשלות המאורעות שעברו ישראל  במצרים, בטרם יצאו לחירות.

מידי שנה , כאשר אנו יושבים ליד שולחן ה"סדר" וקוראים את הגדת הפסח  ומודים לאלוקים על  שהוציאנו ממצרים ביד  חזקה ובזרוע נטויה וכולנו שמחים וחוגגים.

מתבקשת השאלה: מדוע הוצרכו ישראל לעבור ייסורי עבדות כה קשים בארץ מצרים עד שלא היה בהם עוד כוח וצעקו אל ה' שיצילם?

מסתבר, שזו הייתה תוכנית אלוקית  מתוכננת הרבה שנים  מראש -כאשר ה' גילה זאת לאברהם אבינו:"ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה:וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול:"[בראשית ט"ו,י"ג-י"ד]

נשאלת השאלה: מדוע אברהם הצדיק שתק, ולא ניסה לבקש רחמים על ישראל כשם שביקש  והתפלל על אנשי סדום ועמורה -בשומעו  כי הם עומדים לפני כליה?

אלא,אברהם הבין דבר מתוך דבר,כי הדורות הבאים אחריו חייבים לעבור כור היתוך על מנת שיהפכו לעם ורק אחרי זה יוכלו לצאת מעבדות לחירות ,לקבל את התורה ולעלות לארץ ישראל .

כפי שמתואר בכתובים:"ואתכם לקח ה',ויוציא אתכם מכור הברזל  ממצרים,להיות לו לעם נחלה כיום הזה"[דברים ד,כ]

Biblical painting

Livni of Israel leaving Egypt

By- Ahuva Klein

ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

כיצד קבוצת אנשים נהפכת לעם?

התשובה לכך:באמצעות התוכן המשותף לכולם וזוהי התורה הקדושה והארץ המיוחדת-הרי זו ארץ ישראל.

ועוד נשאל: מדוע הוצרך להביא עשר מכות על המצרים עד  להכנעת פרעה והסכמתו לשחרר את העם?וכי אי  אפשר היה לעשות קיצור דרך,מכה אחת ניצחת והוא מיד נכנע? אלא הכוונה האלוקית היא להוכיח לפרעה ובאמצעותו לבני ישראל את יסודות האמונה  -כי אלוקים לבדו שולט על הטבע,מציאותו והשגחתו התמידית על העולם קיימת לנצח.

ובבחירתו בנו וודאי מצפה מאיתנו להיות עם המכבד את עצמו ומכבד  את הזולת ומשמש דוגמא לכל העמים.

הבא נייחל כי השנה כאשר נשב בליל הסדר ונתענג במאכלי החג המיוחדים ונקרא את ההגדה.

נבקש גאולה שלמה לכל עם ישראל בכלל ובפרט וניקח על עצמנו להתאחד כאיש אחד בלב אחד ואל נשכח את העניים בקרבנו-רק כך שמחתנו תהיה מושלמת.

ויהי רצון שיתקיים בנו הפסוק:"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"[מיכה ז,ט"ו] אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכוהן מקטיר קטורת על מזבח הזהב/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"והקטיר עליו אהרון קטורת סמים..."[שמות  ל,ז]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

by Ahuva klein

-Mactier Hacohen incense

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אחרי מות/מה גנוז בקטורת?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אחרי מות/ מה גנוז בקטורת ?

מאמר מאת: אהובה קליין .

המאמר מוקדש - לעילוי  נשמתה  של אמי ,ז"ל  חיה בת בן-ציון.

בפרשה זו המכילה נושאים רבים, מזכירה התורה את קטורת הסמים, כפי שהכתוב מתאר:

"ולקח מלוא המחתה גחלי- אש מעל המזבח מלפני ה', ומלוא חופניו קטורת סמים דקה, והביא מבית לפרוכת: ונתן את הקטורת על- האש לפני ה', וכיסה ענן הקטורת את הכפורת אשר על- העדות, ולא ימות":

[ויקרא  ט"ז,י"ב-י"ד]

השאלות הן:

א] מאיזה מזבח לקח הכוהן את הגחלים במחתה?

ב] מתי נעשתה עבודת הקטורת והיכן-ובמה ייחודה?

ג] מהי קטורת הסמים ומהי מטרתה?

התשובה לשאלה א'

רש"י עונה: ומבסס דבריו על דברי תורת כוהנים: "איזהו מזבח שמקצתו לפני ה', ואין כולו לפני ה'? הווי אומר זה מזבח החיצון" שהרי המזבח הפנימי-כולו לפני ה'.

וכאן הכוונה למזבח העומד בחצר ומאותו צד המזבח הפונה להיכל ה' שהוא צד מערב-היה לוקח הכוהן את הגחלים.

התשובה לשאלה ב'

עבודת הקטורת נעשתה במשכן, יום יום על ידי הכהן מעל מזבח הזהב:

"ועשית מזבח מקטר קטורת, עצי שיטים תעשה אותו....ונתת אותו לפני הפרוכת אשר על ארון העדות, לפני הכפורת אשר על- העדות אשר איוועד לך שמה: והקטיר עליו אהרון קטורת סמים, בבוקר בבוקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה: ובהעלות אהרון את הנרות בין הערביים יקטירנה, קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם: לא תעלו עליו קטורת זרה ועולה ומנחה, ונסך לא תסכו עליו: וכיפר אהרון על קרנותיו אחת בשנה, מדם חטאת הכיפורים אחת בשנה יכפר עליו לדורותיכם, קודש-  קודשים הוא לה' "[שמות ל, א-ט]

רבינו בחיי אומר: כי ריח הקטורת נודף יותר בסוף היום מאשר מקטורת הבוקר ועל כך נאמר:

"תיכון  תפילתי קטורת לפניך.."[תהלים קמ"א,ב]

דוד המלך לא הזכיר את הקטורת בעבור חטאים, אלא בעבור שמחה, כי דוד ביקש מה' שתפילתו תתקבל כקטורת ולכן אמר:"שיתה ה' שמרה לפי"[תהלים קמ"א]-בקשתו הייתה שה' ישים בפיו דיבור חיובי-שראוי להישמע. לכן אמר: "ניצרה על דל שפתיי"- כמו על דלת שפתיי.

כי השפתיים בכוחם להיפתח ,או להיסגר כדלת, ורצונו שתפילתו לפני בורא עולם תהיה רצויה יותר מקטורת שהכוהן היה מקטיר בבוקר.

לקטורת יש כוח מיוחד  לפי שהיא מעלה עשן כלפי מעלה.

הכתוב הזהיר שאין להעלות אש זרה, או קטורת מסמים אחרים שלא נדרשו.

והתורה קבעה כי זמן הקטרת הקטורת היה בבוקר בכל יום -בזמן הטבת הנרות מתוך השמן וכן בבין הערביים.

על כך אמר שלמה המלך: "שמן וקטורת ישמח לב"[משלי כ"ז,ט]

רבינו בחיי מביא גם מדרש יפה על משמעות שמחת השמן והקטורת:

המדרש מספר כי: שמן וקטורת משמחים את הלב -שהרי הכוהן הגדול נמשח בשמן המשחה והקטורת שהיה מקטיר -הייתה עולה ומתעלה והייתה גורמת לשמחה בקרב כל עם ישראל , כיון שראו בכך-שכל חטאיהם התכפרו לפני ה' ומעשיו של הכוהן הגדול הועילו.

ועוד מוסיף רבינו בחיי: כי שלמה המלך אמר: שהקטורת חביבה לפני ה' יותר מאשר העולה הנשחטת בצפון וקורבן השלמים הנשחט בדרום, שנאמר: "עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו"[שיר השירים ד,ט"ז]

התשובה לשאלה ג'

קטורת הסמים הייתה "מעשה רוקח" [שמות  ל,ל"ד]

מיני בשמים:"...נטף ושחלת וחלבנה, סמים ולבונה זכה, בד בבד יהיה: ועשית אותה קטורת, רוקח מעשה רוקח ממולח טהור קודש ושחקת  ממנה הדק ,ונתת ממנה לפני העדות באוהל מועד, אשר איוועד לך שמה, קודש קודשים תהיה לכם"

לפי דברי חז"ל היו בקטורת אחד עשר סממנים.

לפי  רש"י: בערב יום הכיפורים הכוהן היה כותש את הקטורת פעמיים כדי שתהיה  דקה דקה.

מטרת הקטורת- ברוח הקבלה: קשר, שהרי היא מורכבת מאחד עשר סממנים-מתוכם עשרה  שהם כנגד עשר הספירות בעולם הקבלה-והסממן הנוסף תפקידו לקשור את כולם.

הרמב"ן עורך השוואה בין העשן המתרחש במעמד הר סיני לבין העשן של הקטורת.

בשני המקומות ישנה התגלות של השכינה ,אך מנגד ישנו גם  מסך

כי האדם אינו יכול לראות בעינו את כל  מה שקשור לאלוקים, כפי שנאמר: "וראית את אחורי ופניי לא יראו"[שמות ל"ג,ד]

ראייתו של האדם מוגבלת. הוא יכול לראות את העבר, אך העתיד  שרוי בערפל וידוע רק לה'.

לסיכום, לאור האמור לעיל: הקטורת המוזכרת בפרשתנו- היא בעלת משמעות עמוקה מאד- הכוללת מיני בשמים שכולם קשורים בקשר אחד,  מצד אחד הקטורת מבטאת את התגלות השכינה ,אך מנגד גם את המסך שמצמצם  את ראיית האדם.

בגמרא מובא: שהקטורת היא סגולה לעושר ולכן היו עושים הגרלה בין הכוהנים שבמשמרת ,מי יקטיר את  הקטורת בכל יום? וכהן שכבר זכה פעם אחת לא היה יכול להגריל שוב עד שכל חבריו הכוהנים יקטירו.

יהי רצון - שעם ישראל יזכה להתגלות השכינה במהרה בימינו בבית המקדש השלישי ונזכה שוב להקטיר את הקטורת במקדש. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

גם ילדים אוהבים את התנ"ך/שיר מאת: אהובה קליין(c)הדגמת ציורי תנ"ך בגני הילדים בשבוע: חמ"ד.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

גם ילדים אוהבים את התנ"ך/מאת: אהובה קליין ©

ללמד התנ"ך לילדים

מול פיות פעורים

דבש ונופת צופים

באהבה רינה ותענוגים.

ביצירות התבוננו בצימאון

שאלותיהם שאלו בתימהון

על גורל אבותינו היקרים

נס הישרדותם  וייסורים.

ה' הצילם ממצרים

המטיר ברכות משמים

הוציאם ביד חזקה

מעבדות לחירות ואורה.

בתום הסברים והקשבה

ייצרו הקטנים בהשראה

יצירת אומנות לתפארת

אותם נציג במסגרת.

הערה : השיר בהשראת שיעור בנושא התנ"ך –שהעברתי בשבוע- חמ"ד בגני ילדים.

אהובה קליין מדגימה לילדי הגן את יצירותיה בנושאי התנ"ך(c)

Even children love the Bible / By:Ahuva  Klein ©

Teach the Bible to children
Opposite the mouths
Honey and honeyed
Love Rina and pleasures.

Works looked thirst
Questions asked in astonishment
The fate of our ancestors cherished
Miracle survival and suffering.

God saved them from Egypt
Showered blessings from heaven
Brought out a strong hand
From slavery to freedom and light.

At the end of explanations and listening
Produced little inspiration
A magnificent work of art
Them representative frame.
Note: The song inspired by a lesson on the Bible - I transferred a week - Corps

Kindergartens

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נגע בכותלי הבית/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נגע בכותלי הבית/שיר מאת: אהובה קליין ©

ההלך חסר אונים

כותלי ביתו נגועים

חש כעלה נידף

מעל גלי הים צף.

מנסה לדלות זיכרונות

היכן עבר עבירות

הלבין חברו ברבים

לשונו שלף כסכין?

בחיל ורעדה פוסע

צרתו לכהן מודיע

בטרם ייגש לביתו

יפקוד חיש לרוקנו.

הערה: השיר בהשראת פרשת מצורע,[חומש ויקרא.]

Touched upon These Walls / Song By: Ahuva Klein ©

Helpless wayfarer

Infected his home,

Felt like a leaf

Floating above the waves.

Fishing for Memories

Where past offenses

Many corporate white

Tongue pulled out a knife?

Trepidation walking

Serve plight informs

Before accessing home

Befall quickly depleted.

Note : The song inspired affair Leper, [the book of Leviticus.]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מצורע- מהי נקודת האור הגנוזה בנגע כותלי הבית?/מאמר : מאת אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מצורע- מהי נקודת האור הגנוזה בנגע כותלי הבית?

מאת: אהובה קליין.

[המאמר לעילוי נשמת אימי ז"ל-חיה בת בן –ציון.]

פרשה זו היא המשך לפרשת תזריע, דנה רבות בסוגי נגע הצרעת ובמלאכותיו של הכהן שתפקידו להביא למצב של טהרה, בכל המצבים:

לדוגמא: נגע בביתו של האדם, וכך התורה מתארת זאת: "וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמור: כי תבואו אל-ארץ כנען אשר אני  נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית אחוזתכם: לאמור כנגע נראה לי בבית: וציווה הכוהן ופינו את הבית בטרם יבוא הכוהן לראות את הנגע ולא יטמא כל –אשר בבית ואחר כן יבוא הכוהן לראות את- הבית: וראה את הנגע והנה הנגע בקירות הבית שקערורות ירקרקות או אדמדמות ומראיהן שפל מן הקיר.."[ויקרא י"ד, ל"ג-ל"ז]

השאלות הן:

א] מדוע התורה מדגישה את הצרעת בבתים דווקא בארץ ישראל?

ב] מהי נקודת האור בהבטחה האלוקית:

"ונתתי נגע צרעת בבית אחוזתכם?

ג] מהו תפקיד הכוהן במקרה של נגע בבית?

התשובה לשאלה א]

על כך עונה הרמב"ן:כי הצרעת  פוגעת בעם ישראל -נבחר ה'  היושב בארץ ישראל שהיא נחלת ה'.

ואלו הם דבריו: "זה העניין אינו בטבע כלל, ולא היה בעולם ,וכן נגעי הבתים, אבל בהיות ישראל שלמים לה', רוח ה' עליהם תמיד להעמיד גופם, בגדיהם ובתיהם במראה טוב, וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועוון יתהווה כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו להראות ,כי סר ה' מעליו, לכן אומר הכתוב: "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם"

עונש זה של נגעים בבית נוהג אך ורק בארץ ישראל-מהטעם : "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה ":[דברים י"א,י"ב]

 כלומר-ארץ ישראל היא קדושה, לכן אם האדם היושב בה וחוטא- באים עליו הנגעים.

נאמר: בראשונים,במדרש ,תדשא: כי ארץ ישראל מודגשת בנושא  נגעי הבתים ,לפי שבמדבר היו גרים באוהלים ושם לא היו נגעים,

אלא רק בארץ המובטחת.

חז"ל בערכין ט"ז אומרים: כי הסיבה להיווצרות הנגעים בבתים בארץ ישראל היא: עניין צרות העין, כאשר אדם חושב שביתו ונכסיו שייכים אך ורק לו ואין הוא מקיים מצוות הכנסת אורחים בביתו ובאותה דרך שוכח כי הארץ  -כולל הנכסים-הם בבעלות הקב"ה. ולכן אין להפגין כלפי הזולת צרות עין ובעלות מוחלטת על הרכוש.

כי במצב בו האדם חושב: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה",

ה' יכול להוציאו  מביתו על ידי הבאת נגעים.

התשובה לשאלה ב]

על כך עונה רש"י: דווקא בנגעים ישנה בשורה טובה לעם ישראל,

לפי  שהאמוראים הטמינו מטמוניות של זהב בקירות בתיהם במשך  ארבעים שנה -כאשר בני ישראל התהלכו במדבר, עם כניסת  בני ישראל לארץ,  בראותם את הנגע שמופיע בבתים היו חייבים לנתץ את הקירות וכך התגלו האוצרות. ובכך התממשה ההבטחה האלוקית לעם ישראל: "ובתים מלאים כל טוב"[דברים ו,י"א] לכן נאמר בלשון עתיד: "ונתתי נגע צרעת"-שהיא לשון בשורה והבטחה לישראל.

הכלי יקר אומר: כי הבשורה הטובה בנגעים היא: שנאמר: "כילה ה' את -חמתו  שפך חרון אפו ויצת אש בציון.."[איכה ד,י"א]הכוונה- שהקב"ה ,כך מכלה את כעסו בדומם-בעצים ובאבנים ואינו נוגע ישר בגופות, כך בשורה זו חלה בנושא: נגע הבתים, לכן נאמר: " כנגע נראה לי בבית "- כלומר בדמיון נראה לי  ,כעין נגע ,ראיתי בבית וראוי לבוא אלי לבדוק זאת.

רבינו בחיי מביא מדרש: לפיו כל עניין הנגע בבית, אינו אלא משל:

"ובא אשר לו הבית"-זה הקב"ה.

"והגיד לכוהן"- זה הנביא ירמיהו.

"כנגע נראה לי בבית"- זה הצלם שהעמיד מנשה בהיכל.

תשובה לשאלה ג]

במקרה וישנו נגע בביתו של אדם, הוא מספר זאת לכהן ,הכהן מצווה לפנות את הבית בטרם יבוא לבדוק-כי כל עוד הכהן לא פסק: "טמא"  אין הבית טמא-כך מסביר רש"י.

ראשית ,היה צורך לפנות את כלי החרס-לפי שאם נטמאו –אין להם טהרה ומותר להשתמש בהם רק לצורך חולין כשאינו מקפיד על טהרתם, ובמקרה וכלים אלה נטמאו יש לשבור אותם כדי שלא יטמאו תרומה ,או קודשים.

יש לפנות גם את "כלי השטף"-אלו כלים שאם נטמאו ניתן לטהרם.

ומדוע יש לפנות את כל מה שיש בבית ,בטרם הכהן יבוא?

שאם אכן יש נגע בקירות הבית ולא רוקנו את הבית-כל מה שבבית נטמא וייסגר . במידה ויש "כלי  שטף"- אם נטמא ניתן לטבול ולטהר ואם מדובר באוכל ומשקה-יאכל אותם בימי טומאתו, אין התורה חסה ,אלא על כלי חרס שאם נטמא ולא הוציאו מהבית בזמן- ינותץ.

אחרי זה הכהן מגיע ורואה את הנגע-אם הוא נראה שקוע בקיר-בגוון ירקרק, או אדמדם- יוצא הכוהן אל פתח הבית ומסגיר אותו לשבעה ימים ואם אחרי זה ראה שהנגע התפשט, באותו מקום יוציא את האבנים.

ואת הטיח של הבית יש לקלף, ולהשליכו מחוץ לעיר במקום טמא. ויתבצע טיח חדש, אם אחרי כל תהליכים אלה הנגע שוב חזר בבית ,יש להרוס את כל הבית ולהוציא את ההריסות מחוץ לעיר במקום טמא., ומי ששהה בבית בזמן שהבית היה סגור, יהיה טמא עד הערב ואם ישן שם-יכבס את בגדיו, אם הנגע לא התפשט בקירות הבית ,הכהן יכול לטהרו-כי נרפא הנגע.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק שכל נושא הנגע בבתים בארץ ישראל לא  תמיד היה שלילי  והיה בו גם מצב של בשורה טובה - גילוי אוצרות.

מכל מקום, פרשנים רבים טוענים שנגעי הבתים היו בשורה לטובים ומנגד -אזהרה לרשעים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בעל הבית שכותלי ביתו נגועים- מספר לכוהן/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ובא אשר לו הבית והגיד לכוהן לאמור כנגע נראה לי בבית"[ויקרא י"ד ל"ה]

הטכניקה: שמן על בד

Biblical painting
By Ahuva Klein

House walls infected person - tell it to the Chen

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)