פרשת
תזריע –מצורע-כיצד נקדים רפואה למכה?
מאמר מאת: אהובה קליין
ציורי תנ"ך/ מרים המצורעת יושבת בדד מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ היולדת עורגת -למקדש בתום ימי טוהרתה/ ציירה: אהובה קליין (c
ציורי תנ"ך/ נגע בכותלי הבית/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכהן מאבחן את הנגע בקירות הבית/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/הכהן בודק את הנגעים באדם/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ היולדת וקורבנותיה לפני הכהן/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ היולדת וקורבנותיה לפני הכהן/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ טקס ברית מילה/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/הכהן ניגש אל הצרוע מחוץ למחנות/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הבאת הקורבן אל הכהן /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ כיבוס הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין.(c)
ציורי תנ"ך/ הכהן שורף את הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הצרוע יושב מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ סילוק האבנים מהבית בהוראת הכוהן/ ציור: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אשת נעמן והשבויה הישראלית הקטנה/ ציירה: אהובה קליין (c)
השנה פרשיות -תזריע מצורע מופיעות שלווי זרוע בשישי ובשבת
חל ר"ח אייר - התאריך מאד משמעותי לכולנו –זה החודש בו אנו נחגוג בע"ה את יום
העצמאות למדינת ישראל.
המתבונן על ארץ ישראל מהצד- ודאי מתפלא על ארץ כה יפה ובמיוחד עכשיו –כשהיא הולכת ונבנית- כדברי ירמיהו הנביא שנאמרו לפני
שנים כה רבות- עתה קורמים עור וגידים:
"עוֹד
אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת
בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים"[ירמיהו
ל"א, ג']
הבה נתאר לעצמנו כי בזמן שעם ישראל היה בגלות- ארץ ישראל
שמרה אמונים לעם הנבחר.
הפולשים הזרים שגרו בארצנו- לא עלה בידם -ליישב ולהפריח אותה - כפי שאנחנו זוכים בסייעתא
דשמיא- כיום- לבנות ולהבנות לחרוש, לזרוע ולנטוע- וליהנות מהיבול הרב-כדברי ה' למשה בחיזיון הסנה:
"וָאֵרֵד
לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן־ הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל־ אֶרֶץ
טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל־ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ-" [שמות, ג', ח']
וכל הנס הזה נובע
מרצון אלוקים הנושא את עיניו לארצנו הקדושה כפי שנאמר:
"אֶרֶץ,
אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:
תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד
אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים:
י"א, י"ב] והמשמעות היא: כי ארץ ישראל- בהיותה ארץ המובטחת לעם ישראל
בלבד- היא יכולה לאפשר לנו לחיות כאן בתנאי שנקיים את מצוות התורה כפי שהתורה מחייבת אותנו.
שתי פרשיות אלה –מלמדות
אותנו על ענייני טהרה וקדושה.
ובימי מלחמה אלה כאשר
כל אחד דואג לשלום משפחתו ועמו- לצערנו יש
גם פגיעות בנפש וגם ברכוש- עם כל זה יש גם הרבה נסים.
זה עתה ציינו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה-
ושמתי לב כי רוב שורדי השואה היקרים הביעו
משאלה –חשובה מאד-בסוף דבריהם: לחיות בארץ של שלום ואחדות.
נאמר: "כִּי תָבֹאוּ אֶל ־אֶרֶץ
כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת,
בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. וּבָא אֲשֶׁר־לוֹ הַבַּיִת, וְהִגִּיד לַכֹּהֵן
לֵאמֹר: כְּנֶגַע, נִרְאָה לִי
בַּבָּיִת. לו וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ
אֶת־הַבַּיִת, בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת־הַנֶּגַע, וְלֹא יִטְמָא,
כָּל־אֲשֶׁר בַּבָּיִת; וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן, לִרְאוֹת אֶת־הַבָּיִת. וְרָאָה אֶת־הַנֶּגַע, וְהִנֵּה הַנֶּגַע
בְּקִירֹת הַבַּיִת, שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת, אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת; וּמַרְאֵיהֶן
שָׁפָל, מִן־הַקִּיר. וְיָצָא הַכֹּהֵן
מִן־הַבַּיִת, אֶל־פֶּתַח הַבָּיִת; וְהִסְגִּיר אֶת־הַבַּיִת, שִׁבְעַת
יָמִים. וְשָׁב הַכֹּהֵן, בַּיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי; וְרָאָה, וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבָּיִת. וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְחִלְּצוּ
אֶת־הָאֲבָנִים, אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע; וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל־מִחוּץ
לָעִיר, אֶל־מָקוֹם טָמֵא. וְאֶת־הַבַּיִת יַקְצִעַ מִבַּיִת, סָבִיב; וְשָׁפְכוּ,
אֶת־הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ, אֶל־מִחוּץ לָעִיר, אֶל־מָקוֹם טָמֵא.."
[ויקרא י"ד, ל"ג
-מ"ב]
השאלות הן:
א] מהי צרעת הבית-אופן הזיהוי והפתרון?
ב] כיצד נקדים רפואה למכה?
תשובות
צרעת הבית-אופן
הזיהוי והפתרון.
מעשה התרחש בתקופת
המקדש- איש עשיר רכש במיטב כספו בית מגורים נאה בארץ ישראל–טיפח את הגינה במסירות
רבה- עד כי כל עובר אורח שחלף על פני
ביתו- היה נעצר ומשתומם מהמבנה המרהיב והצמחייה השופעת העוטפת את ביתו -בפריחה כה צבעונית.
זו הייתה ממש חגיגה לעיניים ,אלא שאותו
אדם היה נותן דרור ללשונו-והרי המחשבה היא ראשית הכול.
וההוכחה לכך- כי
בתקופת המקדש- כאשר אדם חטא במחשבתו וחשב על חברו מחשבות רעות - היה חייב להקריב קורבן
עולה ועל כך הסבר מעניין:
מפי
רבינו בחיי
המבאר: מדוע התורה מקדימה את קורבן עולה לשאר הקורבנות?
על
דרך הפשט: כי המחשבה היא: ראשית הכול ואם חשב על החטא תחילה -מכאן שיבצע את החטא גם
בפועל-דהיינו שיעבור ממחשבה שלילית למעשה שלילי שהוא החטא. מטעם זה הכתוב הקדים את
קורבן העולה.
הרמב"ן
מסביר :כי
מדובר בצרעת הפוגעת בעם ישראל -נבחר ה', דווקא-כשיושב בארץ ישראל שהיא נחלת ה':
"זה
העניין אינו בטבע כלל, ולא היה בעולם ,וכן נגעי הבתים, אבל בהיות ישראל שלמים לה',
רוח ה' עליהם תמיד להעמיד גופם, בגדיהם ובתיהם במראה טוב, וכאשר יקרה באחד מהם חטא
ועוון יתהווה כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו להראות ,כי סר ה' מעליו, לכן אומר
הכתוב: "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם"
המשמעות:
עונש זה של נגעים בבית - נוהג אך ורק בארץ ישראל-מהטעם : כי ארץ ישראל היא קדושה,
לכן אם האדם דר בה וחוטא- באים עליו הנגעים.
נאמר:
בראשונים, [במדרש תדשא]: כי ארץ ישראל מודגשת בנושא נגעי הבתים ,לפי שבמדבר היו גרים באוהלים ושם
לא היו נגעים,
אלא
רק בארץ המובטחת.
חז"ל
בערכין ט"ז
אומרים: כי הסיבה להיווצרות הנגעים בבתים בארץ ישראל היא: עניין צרות העין, כאשר
אדם חושב שביתו ונכסיו שייכים אך ורק לו ואין הוא מקיים מצוות הכנסת אורחים בביתו
ובאותה דרך שוכח כי הארץ -כולל
הנכסים-הם בבעלות הקב"ה. ולכן אין להפגין כלפי הזולת צרות עין ובעלות מוחלטת
על הרכוש.
כי
במצב בו האדם חושב: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה",
ה'
יכול להוציאו מביתו על ידי הבאת נגעים.
מתברר כי כזה היה האיש
אשר בנה בית כה מפואר- היה גאוותן ולא הודה לה' על כל הטוב- אלא בטוח היה כי כל ההישגים היו בזכות כוחו בלבד ובתוך כך -היה
גם בז לחבריו מיעוטי היכולת- והנה באחד הימים הבחין כי בקיר ביתו נוצרו כתמים ירקרקים, לכן בעצת רעייתו הזמין את הכוהן- וההבחנה הייתה : כי
אכן זהו נגע צרעת בקירות הבית. מאחר והכוהן אמר לו שיחשוב במה חטא- האיש עשה חשבון
נפש- ועשה תשובה ואחרי ששב הכוהן כעבור שבעה הימים- נעלם הנגע.
יש להקדים רפואה למכה.
להלן כמה עצות לשמירת
הלשון:
ה"חפץ חיים" אומר: כי לא די בכך שקיבלנו את התורה כאיש אחד בלב אחד- אלא אסור לנו לעזוב
אותה- כדברי שלמה המלך:
"כִּי
לֶקַח טוֹב, נָתַתִּי לָכֶם; תּוֹרָתִי,
אַל־ תַּעֲזֹבוּ". [משלי ד', ב']
הרי התורה היא: תורת
חיים היא מדריכה אותנו כיצד עלינו לפעול
בכל עת משתנה.
נאמר:"הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע־הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר
מְאֹד, וְלַעֲשׂוֹת: כְּכֹל אֲשֶׁר־יוֹרוּ
אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם--תִּשְׁמְרוּ
לַעֲשׂוֹת. זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם".
[דברים כ"ד, ח'-ט']
ב] ובאמת מדוע התורה
מזכירה את חטאה של מרים הנביאה במדבר?
"וַתְּדַבֵּ֨ר
מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר
לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח"׃ (במדבר פרק י"ב פסוק א')
מתברר כי התורה מוכיחה לנו- כי אפילו מרים
הצדיקה שעשתה מעשים טובים, כגון: ששמרה על משה בהיותו קטן בתיבה ובזכותה היה באר
מים לעם ישראל במדבר ...- אלוקים הקפיד עליה שלא נזהרה בלשונה ודיברה על אשת משה-
רש"י ע"פ חז"ל –מבאר: שהטענה הייתה על פרישת משה
מאשתו.
לכן, אם על מרים
הנביאה ה' הקפיד- קל וחומר שכל אחד ואחד חייב להיות זהיר בלשונו.
ולעניות דעתי- בימים
אלה ממש בזמן מהלך המלחמה- כאשר מתרבים
המחלוקות הפוליטיות בתוכנו- חייבים אנו לנצור את לשוננו !
ב] עלינו לחשוב
מחשבות טובות על הזולת ולדון אדם תמיד לכף זכות-דבר המונע לחטוא בלשון הרע..
ג] חייב אדם
לבדוק את התנהגותו ולשמש דוגמא אישית
לסביבה הקרובה והרחוקה – בדיבור חיובי ובמילים טובות.
לסיכום, לאור האמור לעיל: על ידי שנהיה מחוברים לתורה-וניישם את המצוות והחוקים בן אדם למקום
ובין אדם לחברו ומידי פעם נעצור ונתבונן
בהתנהגותנו- נטיב את דרכנו. ונזכור את דברי חז"ל: (יומא ט, ב) "לְלַמֶּדְךָ
שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלוֹשׁ עֲבֵרוֹת: עֲבוֹדָה זָרָה,
גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים". המשפט מדגיש את חומרתה העצומה של
השנאה הפנימית, שהייתה הגורם לחורבן בית המקדש השני, והיא משתווה לעבירות החמורות
ביותר בתורה.
ויפים וחשובים דברי
דוד המלך:"טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי
זָהָב וָכָסֶף".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה