רצונותיו של האדם - האם תמיד מתממשים?- בעין התנ"ך.
מאת: אהובה קליין.
קורה לנו שאנחנו
מתכננים תכניות והן לא יוצאות לפועל,
או שהן מתממשות לאחר
זמן - נגד רצוננו ! החיים הם דינאמיים - דוגמת הים הגדול שגליו אינם פוסקים
לעולם, אלא שיש ימים שהגלים רגועים, אך מנגד
ישנם ימים שהגלים סוערים ואף מסכנים חיי אדם.
כך , גם חיינו מתנהלים
מאז ומעולם, על פי תוכנית אלוקית - והאדם המציב
לעצמו מטרות איננו יודע מראש – כיצד
ובאיזה אופן ישיג את התכלית בחייו.
על כך אומר דוד המלך:"....יְהוָה חֲקַרְתַּנִי,
וַתֵּדָע.
אַתָּה
יָדַעְתָּ, שִׁבְתִּי וְקוּמִי; בַּנְתָּה לְרֵעִי, מֵרָחוֹק.
אָרְחִי
וְרִבְעִי זֵרִיתָ; וְכָל-דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה.
כִּי
אֵין מִלָּה, בִּלְשׁוֹנִי; הֵן יְהוָה, יָדַעְתָּ כֻלָּהּ.
אָחוֹר
וָקֶדֶם צַרְתָּנִי; וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה -
פלאיה
(פְּלִיאָה) דַעַת מִמֶּנִּי" [תהלים קל"ט, א- ו]-
כוונת דוד המלך:
אלוקים יודע על האדם הכול , אפילו את המילים שהוא יגיד בעתיד בכל הזמנים.
אותו רעיון אומר שלמה המלך: "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב
אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם". [משלי, י"ט, כ"א]
דוגמא נוספת: יעקב
רצה לשבת בשלווה והנה קופץ עליו רוגזו של יוסף מתברר על פי רש"י: כי כשהצדיקים
שואפים לשבת בשלוה בעולם הזה , אומר להם ה' : אינכם מסתפקים במנוחה המובטחת
לכם בעולם הבא ? ואתם מבקשים לנוח
בעולם הזה?
חז"ל
מפרשים: יעקב בניגוד לאברהם ויצחק - שחייהם היו יחסית שקטים ורגועים –עבר חיים של
תלאות ומאבקים. חכמי המדרש ביטאו את המציאות הקשה הזו על הכתוב בספר איוב
[ג, כ"ו]: "לא שלוותי, ולא שקטתי, ולא נחתי, ויבוא רוגז"
ההסבר:
"לא
שלוותי"- מעשיו.
"ולא
שקטתי"- מלבן .
"ולא
נחתי"- מדינה.
"ויבוא
רוגז" - מיוסף.
הצרה
הגדולה ביותר הייתה: צרת יוסף שהיא נמשכה זמן רב, יעקב נתבשר בידיעה
הקשה: "טרוף טורף יוסף" [בראשית ל"ז, ל"ג] תקופה ארוכה עברה
על יעקב בייסורים קשים. הוא היה משוכנע שיוסף נטרף על ידי חיה רעה.
במסכת
מגילה [י"ז, ע"א] חז"ל מדגישים: כי יוסף היה מנותק מאביו במשך 22
שנה [מגיל שבע עשרה עד גיל שלושים ותשע] והדבר מקביל להיעדרותו של יעקב
מאביו למשך עשרים ושתיים שנה.
חז"ל
רואים בכך עונש: מידה כנגד מידה. היות ובתקופה זו יעקב לא קיים מצוות כיבוד הורים,
לכן נענש בכך שיוסף ,בנו האהוב,לא עסק בכיבוד הורים מספר זהה של שנים.
על
פי המדרש: כל מקום שנאמר: "וישב" אינו, אלא לשון צער.
דוגמאות:
ציורי תנ"ך/ עגל הזהב/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
א]
בהתנהגות העם במעשה חטא העגל נאמר: "וישב העם לאכול ושתו ויקומו
לצחק"
[שמות ל"ב, ו]
[שמות ל"ב, ו]
ב]
התנהגות אחי יוסף בזמן השלכתו לבור: "וישבו לאכול לחם ויישאו עיניהם, ויראו.."
[בראשית ל"ז, כ"ה]
ג]
"וישב ישראל בשיטים ויחל לזנות .." [במדבר כ"ה]
אף
כאן, יעקב מבקש לשבת בשלווה ,מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף. יעקב ראה את
האלופים של עשיו נתיירא וחשב: מי יכול לעמוד כנגד כל אלה?
למה
הדבר דומה ? למשל : גמלים היו
עמוסים קש ,עמד הצורף ושאל- היכן ניתן לאכסן את כל הקש הזה? שמע זאת פיקח אחד ענה
לו: מה אתה כל כך מתפלא? ניצוץ אחד - יכול לחסל את כל הקש הזה .
והנמשל:
כאשר יעקב ראה את האלופים שיצאו מעשיו, נתיירא, אמר לו הקב"ה: ניצוץ אחד שלך
יכלה אותם, כמו שנאמר:" והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש ודלקו
בהם ואכלום" [עובדיה א']
לאור האמור לעיל, עלינו
להציב מטרות בחיינו ולפעול למען
השגתן - מתוך אמונה בה' ודבקות
בתורה הקדושה ומתוך אמונה שהכול נעשה לטובה.
כדברי דוד המלך: " אַשְׁרֵי הָאִישׁ.......... בְּתוֹרַת
יְהוָה, חֶפְצוֹ; וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, יוֹמָם וָלָיְלָה. וְהָיָה-- כְּעֵץ, שָׁתוּל
עַל-פַּלְגֵי- מָיִם: אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ--וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל;
וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה