שמיעה ושמועה / שיר מאת אהובה קליין(c)
יש ואדם ינצור
פיו ולשונו
רזים יסתיר
במעמקי נפשו,
במהרה ייוודע
סודו לכול
"עוף
השמים יוליך את הקול"
יש ושמועה
תרעיש עולמות,
תכה גלים
תסעיר מוחות:
דוגמת האותות
והמופתים
שחולל ה' לבניו
במייצרים.
עוררו את יתרו
משלוותו
מייד הציע
למשה עצתו.
יש ושמיעה
הופכת לראיה
במאורע חריג שופע קדושה:
"וכל העם
רואים את הקולות"
אותיות קדושות
יוצאות במחולות.
יש שמועות ויש
שמועות
מהן טובות ,
מהן רעות,
שמועה רעה
גורמת עוול
"שמועה
טובה תדשן עצם"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה