שנת היובל/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שנת היובל/שיר מאת: אהובה קליין©

שנת יובל שנת חמישים

תקיעת שופר ביום כיפורים

קריאת דרור לכל השבים

כי הארץ היא לאלוקים.

למען ידע כל שואל

שנת שמיטה וגם יובל

קדושת הארץ מכל תבל

בעולם הזה האדם גֵר.

הארץ תשקוט ותנוח

תצבור פוריות וכוח

בשנת יובל תרועת ריעות

תהא השנה שנת חירות.

הערה: השיר בהשראת פרשת בהר[חומש ויקרא]

Jubilee Year / Song By: Ahuva Klein ©

Fifty-year anniversary of
Blowing of the shofar on Yom Kippur
Reading freedom to all returnees
That the earth is God.

Asks for knowledge of all
Sabbatical and Jubilee Year
Sanctity of the land all season
In this world a person lives.

The land will rest and rest
Accrue fertility and power
In Yuval blast of friendship
Will be the year of freedom.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בהר-שמיטה ויובל- מה התכלית?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בהר- שמיטה ויובל-מה התכלית?

מאמר מאת: אהובה קליין.

המאמר מוקדש לעילוי נשמת אמי ז"ל-חיה בת-בן ציון]

הפרשה  פותחת במצוות השמיטה-החלה  תמיד בשנה השביעית-שנה בה האדמה חייבת את מנוחתה ואסורה במלאכת הזריעה הקצירה ומלאכות נוספות כפי שנאמר בכתובים:

"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל הארץ אשר  אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'...ובשנה השביעית שבת יהיה לארץ שבת לה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור"[כ"ה,ב-ד]

ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/  ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ובהמשך התורה מצווה גם על שנת היובל: וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים  תשע וארבעים שנה: והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכיפורים.. וקידשתם את שנת החמישים...ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו  תשובו"[שם  כ"ה, ח-י]

השאלות הן:

א] מהי שנת השמיטה ומה מטרתה?

ב] מהי שנת היובל?

ג] מדוע דיני שמיטה נאמרו ביחיד ואילו דיני יובל נאמרו בלשון רבים?

התשובה  לשאלה א]

מצוות השמיטה  חלה בארץ ישראל מידי שנה שביעית, אין עובדים את האדמה ואין עוסקים בכל מיני מלאכות הקשורות בעבודת הקרקע והיבול.

לפי דברי המשך חוכמה: ששת השנים הקודמות לשנת השמיטה –הן כששת ימי בראשית, וביום הראשון וביום השלישי של הבריאה, נאמר פעמיים: "כי טוב"

לכן בשנה השלישית וגם השישית נוהגים לתת מעשר עני ומסייעים לזולת.

לגבי השנה השביעית נאמר: "שבת לה' " וזאת במקביל לשבת בראשית.

הרמב"ם אומר: כי מטרת שנת השמיטה היא- מנוחת האדמה בתום שש שנות עבודה ממושכות, ובכך ישנה תועלת לפוריותה.

לפי דברי רש"י: מטרת שנת השמיטה: "שבת  לה' " כלומר לכבוד ה'.

ממש כשם שנאמר לגבי השבת: "ויום השביעי שבת לה' אלוקיך"[שמות כ, י]במילים אחרות, זוהי מצווה לשם שמים.

רבי שמואל לוצאטו אומר :רעיון יפה במיוחד: כשם ששמירת השבת גורמת לחיזוק האמונה  שישראל עם קדוש לה' - כך גם מצוות השמיטה מחדירה בנו את האמונה: שארץ ישראל בהשוואה ליתר הארצות-היא הקדושה ביותר ולכן בשנה השביעית -חייבים לנוח בדומה לשביתת הקב"ה ביום השביעי למעשה בראשית.

חז"ל אומרים:"אמר הקב"ה לישראל: זרעו שש[שנים] והשמיטו שבע[בשנה השביעית] כדי שתדעו כי הארץ שלי היא [סנהדרין ל"ט,ע"א]

התשובה לשאלה ב]

לפי דברי רש"י: שנת היובל נקראת בשם זה על שם תקיעת השופר-"יובל"- הוא האיל שקרניו שמשו לשופר-כפי שניתן ללמוד זאת מהפסוק: "ויקרא יהושע בן- נון אל הכוהנים ויאמר אליהם שאו את ארון הברית ושבעה כוהנים יישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון ה'  "[יהושע ו, ו]

אך גם השופר נקרא בשם :"יובל", כפי שנאמר: "במשוך היובל המה יעלו בהר" לכן שנת החמישים נקראת יובל ,היות בתחילתה[ביוה"כ] תקעו בשופר.

כמו כן מצוות היובל היא  מצווה  דתית וסוציאלית, הכוללת קבוצת חוקים ושלוש מצוות: תקיעת שופר,  שילוח עבדים ושמיטת קרקעות:

[ כפי שכתוב במסכת ראש השנה ט']

הכתב והקבלה אומר: לגבי תקיעת השופר בשנת היובל: כי התרועה היא מלשון רעות, כמו:".. ותרועת מלך בו"[במדבר כ"ג,כ"א]: "שנה של שמחה לעניים ולעשירים, לבעל אחוזה ולעבדים, אין בה עבודת האדמה וכולם יתענגו"

אברבנאל אומר :כי תכליתן של מצוות השמיטה והיובל להזכיר, את שני החסדים הגדולים שעשה לנו ה':

שבת בראשית -בתום שישה ימי בריאה, וכן מתן תורה שהוא חמישים יום אחרי צאת בני ישראל  ממצרים, לכן חמישים השנה של היובל מסמלות את חמישים היום עד לקבלת התורה.

מטעם זה גם תוקעים בשופר בתחילת שנת היובל היות:

"במשוך היובל המה יעלו להר" לכן בשנה זו ישנו איסור מוחלט לזרוע ולעבוד את האדמה. כדי שנזכור את ימי לכתנו במדבר בארץ לא זרועה.

רבינו בחיי אומר: דברים מאד עמוקים: שאלתו היא: מדוע  התורה מפרטת שיש לספור  שבע שנים שבע פעמים ובסופם של ארבעים ותשע שנים , היא  שנת היובל-שנת החמישים וכי דבר זה אינו ברור?

אלא, התורה  רוצה לבאר את ההווה ולרמוז על העתיד, כי המספר הראשון הוא רמז למצוות היובל –מ"ט שנה ושנת החמישים הקדושה.

והמספר השני: הוא רמז ליובל הגדול שהוא סוף ימי כל העולם-אשר הווייתו ארבעים ותשע- כי מספר זה  הוא גם בימים, בשנים ובאלפים כפי שנמסרו למשה בשערי הבינה.

לפי הכלי יקר:כמו שהשנה השביעית היא שנת שמיטה  מהטעם: כי האדמה שייכת לקב"ה, כך גם שנת היובל- יש לקדש אותה כדי להודיע שיש גבול וקיצבה למעשיו של האדם והוא אינו בעל השדה, אלא הוא כגר הגר בארץ ויש לו כוח רק במשך חמישים שנה, לכן הארץ לא תימכר לצמיתות, כי אין בשליטתו של האדם למכור דבר שאינו שייך לו. רק בעולם הבא הוא תושב.

והסיבה לתקיעת השופר בשנת היובל ביום הכיפורים: בדומה ליום מתן תורה שבו יצאו בני ישראל לחירות מן היצר הרע , כך ביום כיפור הוא- זמן חירות מכוחו של השטן.

אבל לפי פשוטו השמיטה והיובל מטרתן אחת: כדי שנבטח אך ורק בה'- כי לה'  הארץ ומלואה.

לכן נאמר: "מן השדה תאכלו תבואתה" ,ולא  נאמר: "שדך" וזאת כדי  שלא  יחשוב האדם שהשדה שלו. אלא יתייחס אל השדה כאחד השדות שאינו שלו.

התשובה לשאלה ג]

דיני שמיטה נאמרו בלשון יחיד: "שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור" לעומת זאת ,דיני היובל כתובים בלשון רבים: "וקידשתם את שנת החמישים שנה...יובל היא לכם"[ויקרא כ"ה, ג]

על כך עונים חז"ל: לפי ההלכה  נוהגים  דיני יובל רק בזמן שכל שבטי ישראל נמצאים בארץ, כפי שכתוב במסכת ערכין[ל"ב, ע"ב] לכן מצוות יובל כתובה בלשון רבים. בניגוד לכך מצוות שמיטה חלה על כל אחד ואחד הדר בארץ, משום כך דיני השמיטה נאמרו בלשון יחיד.

לסיכום לאור האמור לעיל, ניתן להסיק :כי שנת השמיטה וגם שנת היובל-מזכירים לנו כי כל הארץ היא בידו של בורא עולם והוא השולט

והאדם חייב לזכור כי הוא גר בארץ ואינו תושב.

מי ייתן כי בזכות קיום מצוות אלו, תבוא גאולה במהרה לעם ישראל-בפרט ובכלל. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בשנת היובל/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם:וקדשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה יובל הוא.."[ויקרא כ"ה,ט-י]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישראל ביום חגה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישראל ביום חגה/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

ישראל בין העמים

כשושנה בין החוחים

צומחת עם השנים

לכול מאירה  פנים.

פריחתה ניכרת למרחקים

שורשיה דבש יונקים

נאחזים במעמקי רגבים

מזרימים כוחם לגבעולים.

מובטחת דורות ועידנים

בברית בין הבתרים

לאבותיה והשבטים

כאוצר מבית הגנזים.

ביום חגה מרוממת

עדיים לצווארה עוטרת

תלאות וניסים זוכרת

את האלוקים מהללת.


Israel's day of celebration / Song By: Ahuva Klein. (C

Israel among the nations
As the lily among thorns
Grows with the years
All welcoming.

Flowering considerable distance
Honey mammalian roots
Cling to the depths of clods
Pumping power stems.

Guaranteed generations and eras
Covenant between the Parts
Fathers and tribes
Treasure from the treasures.

On an uplifting celebration
Adorned with jewels around her neck
Hardships and miracles remember

 God praisee

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "כשושנה בין החוחים כן רעייתי.."/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות"[שיר השירים  ב,ב]

"כדרך שהשושנה הזו נאה,כל ישראל נאים במעשיהם מכל האומו,"[שיר השירים" [שיר השירים זוטא]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

As the lily among thors

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום העצמאות- כיצד עלינו להראות בעולם?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום העצמאות- כיצד עלינו להראות בעולם?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר לעילוי נשמת אמי ז"ל-חיה בת בן-ציון]

יום העצמאות- הוא יום שמחתנו - זכינו ,בע"ה ,להקים מדינה משלנו על אדמת הקודש- אדמת ארץ ישראל.

בתום אלפיים שנות גלות ,לאחר סבל ,ייסורים ומאורעות קשים בארצות ניכר, שבנו אל מולדתנו, כפי שהנביאים  ניבאו זאת בצורה נפלאה- דוגמת יחזקאל הנביא: "לכן אמור: כה אמר ה' אלוקים: וקבצתי אתכם  מן העמים-

ואספתי אתכם מן- הארצות, אשר נפוצותם  בהם, ונתתי  לכם  את- אדמת ישראל.."[יחזקאל י"א, י"ז]

השאלות הן:

א] מהי ההוכחה כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל?

ב] מהו המפתח להצלחת קיום חיינו בשלום ובשלוה בארצנו?

ג] כיצד עלינו להראות בעיני העולם?

התשובה לשאלה א]

ציורי תנ"ך/ ישראל לעתיד לבוא/ ציירה: אהובה קליין(c)

מתוך התבוננות במקרא ,ניתן ללמוד: כי אדמת ארץ ישראל-

הובטחה  עוד לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, כפי שהכתוב מציין:

"ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת.."[בראשית ט"ו, י"ח] וכן נאמר: "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגורך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם  לאלוקים: ויאמר אלוקים אל אברהם ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם: זאת בריתי אשר תשמרו ביני ובינכם ובין זרעך אחריך הימול לכם כל זכר.." [בראשית  י"ז, ח-י"ד]

בהתאם להבטחה נצחית זו -ניתן לראות בבירור כי כל יהודי  אשר מכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו, ומל אותו - הוא מצרף  אותו לברית הנצחית המקשרת את עם ישראל לארץ ישראל. ההבטחה ניתנה גם ליצחק-בן אברהם: "ויאמר אלוקים אבל שרה אשתך יולדת  לך בן וקראת שמו יצחק והקימותי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו"[שם י"ז, י"ט-כ"א]

לעומת זאת ,ישמעאל  לא  זכה בנחלת  הארץ, למרות שגם הוא היה בנו של אברהם.

ליצחק היו שני בנים: יעקב ועשיו, ומי שקיבל את  הבטחת הארץ-היה יעקב, כפי שהכתוב מציין: "ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים: וייתן לך את- ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן אלוקים לאברהם"[שם כ"ח, ג-ד]

הבטחת הארץ ניתנה גם לשנים עשר השבטים-בני יעקב: "וירא אלוקים  אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם, ויברך אותו...ואת  הארץ, אשר נתתי לאברהם  וליצחק, לך אתננה, ולזרעך אחריך אתן את הארץ" [שם  ל"ה, ט- י"ב]

כאשר  משה זוכה לראות את הסנה הבוער הקב"ה מבטיח לו: "וארד להצילו מיד מצרים, ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ  טובה ורחבה, אל ארץ זבת חלב ודבש....[שמות ג,ח- י"ב]

התשובה לשאלה ב]

הקב"ה מעניק לעם ישראל את הארץ וכדי שאנחנו נהיה  ראויים לכך- אנו מצווים לקיים את התורה ומצוותיה. להיות עם סגולה, "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" ובכך להאיר לכל הגויים בעולם.

קיום המצוות בן אדם למקום ובין אדם לחברו-מהווה תנאי להשתקע  בארץ הקודש, כפי שנאמר: "ושמרתם את כל המצווה אשר אנוכי מצווך היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה: למען תאריכו ימים על- האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם לזרעם ארץ זבת חלב ודבש" [דברים י"א, ח-ט]

 עם ישראל שונה מיתר העמים בכך שזכה לקבל את התורה והתחייב כאיש אחד בלב אחד במילים: "נעשה ונשמע"

משום כך הקב"ה מביט בנו ובוחן את  התנהגותנו באם אנחנו עומדים בתנאים שהתחייבנו לקבל, כפי הכתוב:

"ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"[שם  י"א,י"ב]

כדי להשיג את השלום הנכסף עלינו להיות מחוברים לעץ החיים- הלוא היא תורתנו הקדושה ,כפי שנאמר: "אם בחוקותיי  תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם: ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה...ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד.."[ויקרא  כ"ו,ב-ח]

התשובה לשאלה ג]

בשיר השירים נאמר: "כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות":[שיר השירים ב,ב]

ישנו פירוש האומר: "כדרך שהשושנה הזו נאה, בין החוחים - כך ישראל נאים במעשיהם מכל האומות"

הכוונה: כאשר עם ישראל  משמש דוגמא לעמים במעשים טובים ועשיית מצוות -בכך הוא מפיץ אור לכל העולם, כפי שנאמר: "והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך" [ישעיהו ס"ג]

יהי רצון שמדינת ישראל תלך ותפרח, ותפיץ אורה לכל העולם ודברי נבואה אלו יתממשו במהרה:

"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל-הרהורי שלום באור התנ"ך/מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל- הרהורי שלום  באור התנ"ך

/ מאת: אהובה קליין.

כמידי שנה, טרם  שמחת יום העצמאות החל ב- ה' באייר -מקיימים אנו את יום הזיכרון לחללי צה"ל.

מתאחדים בכאב וגעגועים-כאיש אחד סביב זכר גיבורינו  שנלחמו כאריות ,חרפו נפשם למען המולדת.

הלבבות זועקים לשמים- עד מתי? דמעות נשפכות כמים, אימתי נזכה לשלום הנכסף? שהצימאון אליו רק הולך וגובר משנה לשנה.

מתוך עיון בספר הספרים, נבחין כי נושא השלום תמיד היה עניין בלתי נפרד מחיי האדם.

כבר בתחילת  ספר בראשית אנו פוגשים את היונה –אשר נשלחת פעמיים על ידי נח כדי לבדוק "הקלו המים מעל פני האדמה"?

בפעם ראשונה נאמר: "ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התיבה כי מים על פני הארץ"

בשנית ,כאשר נשלחה נאמר: "ויסף שלח את—היונה מן התיבה: ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה.."[בראשית ח,ט-י]

יש המפרשים : כי יונה זו מסמלת את עם ישראל אשר עד כה לא מצא שלווה בארצו ,ממש כאותה  יונה  שאינה מוצאת מנוח לכף רגלה, אלה רק בפעם שנייה בתום שבעה ימים-מגיעה אל המנוחה והנחלה.

כך עם ישראל ישיג ,בע"ה, את השלום בתקופת הגאולה -אשר לפי חשבון המקובלים-כבר נמצאת ממש בפתח.

גם רועי לוט ואברהם בתחילה רבו ביניהם על חלקת המרעה , עד שבא אליהם אברהם ואמר: "אל- נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רועיי ובין רועיך כי אנשים אחים אנחנו.." ויישר את ההדורים ביניהם.

ידועה שנאת עשיו ליעקב בשל לקיחת הברכה, כפי שנאמר: "וישטום עשיו את יעקב על- הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשיו בליבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי"[שם  כ"ז,מ"א]

ומנגד אנו  קוראים על שנאת האחים ליוסף:"...וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום"[בראשית ל"ז,ה]

השלום המיוחל מושג בתקופת שלמה המלך ,החכם מכל אדם,- ותשקוט הארץ ארבעים שנה.

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך משוחח עם עולם החי/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה"[מלכים-א,ה]

חוכמת שלמה התפרסמה בכל קצוות תבל והכול באו לחזות במלך נבון זה: "ויבואו מכל העמים לשמוע את חוכמת שלמה מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חוכמתו"[שם ו,י"ד]

שלמה זכה גם לבנות את בית המקדש הראשון, בזכות שלא נשפך דם בימיו כי לא היו מלחמות.

וכך אמר לו אלוקים: "הבית הזה אשר אתה בונה , אם תלך בחוקותיי ואת משפטיי תעשה ושמרת את כל מצוותי ללכת בהם  והקימותי את דבריי...ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמך ישראל"[שם ,ו,י"א]

מי ייתן ונשכיל להתאחד כאיש אחד בלב אחד ונקיים את הנאמר:

"אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו....וישבתם לבטח בארצכם: 

ונתתי שלום בארץ.."

[ויקרא כ"ו, ג-ח]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)