פרשת
ואתחנן-קבלת עול מלכות שמים ואהבת ה'-כיצד?
מאמר מאת:
אהובה קליין
אחד הנושאים
המעניינים בפרשתנו הוא: "קריאת
שמע",כפי שכתוב:
"שמע
ישראל ה' אלוקינו ה' אחד,ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך,והיו
הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך:ושיננתם לבניך ודיברת בם בשבתך בביתך
ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך.."
[דבריםו,ד-י]
השאלות הן:
א]כיצד ניתן
להגיע לאהבת ה'?
ב] מאין למדים
כי יש ללמוד תורה וגם ללמד אחרים?
ג] מה הקשר
בין ההפטרה לבין נושא:"קריאת שמע?
התשובה לשאלה א]
חכמים
מגיעים למסקנה:כי יש תחילה לאהוב
את הזולת ורק בשלב הבא ניתן להגיע לאהבת ה',להבנה זו הם מגיעים מתוך התבוננות
בתורה הקדושה,אשר בה מצאנו את המילה:"ואהבת"-סה"כ שלוש פעמים:
1]
"ואהבת לרעך כמוך"[ויקרא י"ט,י"ח]
ב]ואהבת לו
כמוך[הכוונה לגר בארץ] "[שם ל"ד]
ג]"ואהבת
את ה' אלוקיך"[דברים ד]
האר"י
הקדוש אומר:כי לפני שהאדם
יאמר:"קריאת שמע" יקבל על עצמו את המצווה:"ואהבת לרעך כמוך"
ויכוון לאהוב,איש,איש כנפשו.
ה"שפת
אמת" אומר:כי אם התורה
מצווה לאהוב את ה',סימן שכוח האהבה מושרש אצל האדם,אלא שעליו להוציאו מהכוח אל
הפועל.
לשם כך, עליו
לעמול קשה כדי שיגיע אל שורשה של סגולה זו הטבועה בנפשו.
ויפעיל אותה
הלכה למעשה.
המגיד מדובנא מביא משל יפה בספרו:"אהל יעקב"
מעשה בכפרי
אחד שהזמין אצל החיט חליפה חדשה,אחרי מספר ימים בא אל החייט בצעקות והביע צער עמוק
שהחליפה אינה מתאימה לו,צחק החייט ואמר לכפרי:"אתה כנראה מדדת את החליפה
החדשה על גבי בגדיך הישנים,אם כן אין דבר פלא שאתה מתלונן על חוסר ההתאמה"!
הנמשל:מידת
האהבה מסוגלת למלא רק חלל של לב טהור ואילו אדם שבליבו זוהמה-אינו מסוגל למלא את
ליבו באהבה.
על כך
אמרו חז"ל:"אי אתה יודע איך
לאהוב?והיו הדברים האלה..על לבבך"
הרמב"ם ב"הלכות יסודי תורה" אומר:כי ניתן על ידי התבוננות במעשה הבריאה שהם
תוצאה של חוכמה אדירה שאין כדוגמתה -
להגיע לצימאון לאהבת ה' מתוך רצון
לדעת את ה'.כמו שאמר דוד המלך:
"כאיל
תערוג על אפיקי מים,כן נפשי תערוג אליך אלוקים: צמאה נפשי לאלוקים א-ל חי"
[תהלים
מ"ב, ב-ג]והתוצאה-
מייד מתאווה
להכיר מקרוב את ה.'
ציורי תנ"ך/דוד עורג אל ה' כאיל/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
התשובה לשאלה ב]
אנו לומדים:
כי בנוסף על חובתנו ללמוד התורה יש ללמד גם אחרים,כמו שנאמר:"ושיננתם לבניך
ודברת בם.."
הרמב"ם
בספר:"משנה תורה"
אומר:כי מחובתו של האדם ללמד לא רק את בנו תורה,אלא גם את בן בנו.
בדבריו אלו הוא
מסתמך על הפסוק:"והודעתם לבניך ולבני בניך"[דברים ד,ט]
ובנוסף יש
ללמד את כל התלמידים גם אם אינם מבניו וההוכחה -לכך,שנאמר:"ושיננתם
לבניך"
על כך לומדים
חז"ל:"בניך"-הכוונה
גם לתלמידך.היות והתלמידים נקראים בנים.
כמו
שנאמר:"ויצאו בני הנביאים"[מלכים-ב ב,ג]בני הנביאים הם- תלמידים.
התלמידים
קרויים בנים ,דבר זה מוכח מהלכות תלמוד תורה[ א,ב]
לפי
חז"ל :תלמוד תורה שקול כנגד כל
שאר המצוות,כפי שנאמר:
"אלו
דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה,והקרן קיימת לו לעולם הבא:כיבוד אב
ואם,וגמילות חסדים,ואהבת שלום בין אדם לחברו:ותלמוד תורה כנגד כולם"[מסכת
פאה]
והנה מעשה
שהיה:"וכבר רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית נתזה בלוד,ונשאלה זו שאלה
בפניהם:תלמוד תורה גדול,או מעשה[קיום מצוות] גדול? נענה רבי טרפון ואמר:מעשה
גדול:נענה רבי עקיבא ואמר:תלמוד גדול.
נענו כולם[כל
החכמים פה אחד ]ואמרו:תלמוד גדול,שהתלמוד מביא לידי מעשה"-מתוך לימוד
התורה מגיעים לביצוע המצוות הלכה למעשה.
[מסכת קדושין
מ,ע"ב]
התשובה לשאלה ג]
נושא אהבת ה'
וקבלת עול מלכות שמים המופיע בפרשתנו-מופיע גם בהפטרה
בפסוק:"שאו
מרום עינכם וראו מי ברא אלה..."[ישעיהו מ,כ"ו]
בפסוק זה אומר
הנביא: כי על ידי התבוננות בצבא השמים ניתן לראות את גדולת הבורא.
הפסוק מהווה
ראשי תיבות למילה:"שמע"-אמירת :"שמע" היא קבלת עול מלכות
שמים.
לסיכום,לאור
האמור לעיל ניתן להסיק כי לאהבת ה' וקבלת עול מלכות שמים ניתן להגיע על ידי,לב
טהור והתבוננות במעשה הבריאה ואמירת "קריאת שמע"
ובמסגרת זאת
יש לשים את הדגש על לימוד תורה והנחלתו לדורות הבאים.
יהי רצון ויקוים בנו הפסוק:"כי מציון תצא
תורה ודבר ה' מירושלים"