יום שלישי, 6 בפברואר 2024

פרשת משפטים הקשר בין התורה לחיים בארצנו/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת משפטים  הקשר בין התורה לחיים בארצנו.

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ עם ישראל נלחם נגד אויביו כארי/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שילוח העבד לחופשי/ ציירה: אהובה קליין(שמן על בד](c)

Biblical painting/Slave set free Shiping/By Ahuva Klein(c




ציורי תנ"ך/ העבד ואשתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/אמה עיברייה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה עולה להר סיני לקבל את הלוחות/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך  שומר חינם/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:

אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שמיטה בכרם- הפקר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הדאגה לעני בשנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ שנת היובל- האדם שב אל נחלתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי  תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הברכה בלחם ובמים/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ הבטחת ה' בדבר הסרת מחלה מהעם/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך הרובץ  תחת משאו/ציירה: אהובה

 קליין (c)


ציורי תנ"ך/עליה לרגל לירושלים/ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


"כי ילך מלאכי לפניך.."[שמות כ"ג, כ"ג]


ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שמירת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

הפרשה פותחת במילים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם". [שמות  כ"א, א]

כבר בתחילת הפרשה - אנחנו מבחינים בהפסקת  תיאור כל הקורות של עם ישראל  בתקופת הנדידה שלהם במדבר.

בפנינו מוצגת מערכת שלמה הכוללת חוקים ומשפטים במיוחד בין אדם לחברו.

יש גם מסרים עוצמתיים כיצד להתמודד עם אויבנו גם היום!

נאמר: "....ו אֶת-אֵימָתִי, אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ, וְהַמֹּתִי אֶת-כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וָנתַתִּי אֶת –כָּל -אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ, עֹרֶף....וְשַׁתִּי אֶת- גְּבֻלְךָ, מִיַּם-סוּף וְעַד-יָם פְּלִשְׁתִּים, וּמִמִּדְבָּר, עַד-הַנָּהָר:  כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם, אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ, מִפָּנֶיךָ.  לֹא -תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, בְּרִית.  לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ, פֶּן-יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי:  כִּי תַעֲבֹד אֶת -אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ". [שמות כ"ג]

השאלות הן:

א] מה המשמעות: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם"?

ב] כיצד להתמודד עם האויבים - הקמים עלינו ?

תשובות

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".

רש"ר מסביר: וו' החיבור מביע את הקשר לסוף הפרשה הקודמת -  פרשת יתרו שם נאמר:

"וְאִם-מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה-לִּי, לֹא-תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית:  כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ, וַתְּחַלְלֶהָ   וְלֹא-תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת, עַל-מִזְבְּחִי:  אֲשֶׁר לֹא-תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ, עָלָיו". [להלן  כ', כ"ב, כ"ג].

שם הכתוב מדבר על בניית המזבח המהווה ביטוי  סמלי לעיקרון  היסודי: כי כל היחס שלנו עם ה' יש להבינו כבסיס עוצמתי לבניית חברה ברוח הצדק והאנושיות ["כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ, וַתְּחַלְלֶהָ"],  לחיזוק כל יחיד ויחיד ברוח מוסריות טהורה: "אֲשֶׁר לֹא-תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ, עָלָיו". כך הרעיון הזה מתקשר אל: "אלה   המשפטים" הכוונה: לחוקים שישמשו בניית חברה יהודית על בסיס הצדק והאנושיות- באופן זה יורחק החרב-  כלומר: נתרחק כולנו מהאלימות והאכזריות בחברה היהודית ורק אז  נזכה להיות כולנו  ראויים-להקים מזבח בְּתוֹכֵנוּ .לכן "המשפטים" קודמים לבניין המשכן. על פי שמות רבה [ל', י"ח]:

יש לעובדי כוכבים ומזלות שופטים, ויש לישראל שופטים, אין אתה  יודע מה ביניהם , משל  לחולה שנכנס הרופא  אצלו לבקרו - אמר לבני ביתו: האכילוהו כל מה  שהוא מבקש, נכנס אצל חולה אחר- אמר להם: היזהרו בו שלא יאכל דבר פלוני, אמרו לו: לראשון אמרת שיאכל מה שירצה ולשני אמרת: שלא יאכל דבר פלוני?

אמר להם: הראשון אינו לחיים [אין לו סיכוי לחיות], לפיכך אמרתי שיאכל כל מה שירצה: אבל זה שהוא לחיים [שיש לו תקווה לחיות] , אמרתי: היזהרו בו! כך לעכו"ם שופטים, ואינם עוסקים בתורה ואינם עושים אותה, שנאמר:

"וְגַם-אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם, חֻקִּים לֹא טוֹבִים; וּמִשְׁפָּטִים--לֹא יִחְיוּ, בָּהֶם".[יחזקאל כ', כ"ה] אבל המצוות לישראל כתוב בהן:

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת- חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם:  אֲנִי, יְהוָה" [ויקרא י"ח, ה']

עוד משל יפה על המילים:".. אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם":

"אמר רבי סימון בשם רבי חנינא: משל למלך שהיה  לפניו שולחן ערוך – כל מיני תבשילים, נכנס עבדו - נתן לו חתיכה, נכנס שני - נתן לו ביצה, שלישי - נתן לו ירק, וכך לכל אחד ואחד. אחר כך נכנס בנו - נתן לו כל השולחן  לפניו, אמר לו: לאלו נתתי מנה, מנה, אבל את הכול נתתי ברשותך - כך הקב"ה: לא נתן לאומות, אלא מקצת מן המצוות: נתן לאדם שש מצוות, הוסיף לנח עוד אחת [אבר מן החי] לאברהם עוד אחת [מילה] - הרי שמנה על ידי יעקב עוד אחת [גיד  הנשה]- הרי תשע מצוות - אבל לכל ישראל-נתן להם הכול.... [שמות רבה, ל' ,ו']

התמודדות  עם ישראל - עם האויבים:

ספורנו אומר על המילים: "וְנָתַתִּי אֶת –כָּל -אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ, עֹרֶף"

כלומר: ה' ישלח אימה לפני ישראל- שיפחידו את האויבים. ועל המילים: "וְהַמֹּתִי אֶת-כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם"-זה  כמו בגאולת מצרים: "וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי יְהוָה נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם". [שמות י"ד, כ"ה]

ולגבי הציווי לישראל: "כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם, אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ, מִפָּנֶיךָ" דבר זה תלוי בידכם תזהרו לא להתעצל בזה כפי שהזהיר יהושע את ישראל כשאמר להם:

"וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  עַד-אָנָה, אַתֶּם מִתְרַפִּים, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם". [יהושע י"ח, ג,]

לגבי המקומות שכבשנו  אסור שהאויבים ישבו שם אלא אנחנו צריכים לשבת ולא הם!

רש"ר מסביר: אילו עם ישראל היו דבקים בה' כבר מההתחלה ולא היו מראים על ידי המרי שלהם - החוזר ונשנה שהם זקוקים להדרכה חינוכית בסדרה של ניסיונות קשים הם לא היו מגיעים למצב  של מלחמות - לשלוף חרב שלופה - כנגד יושבי הארץ האויבים שלנו - היות שנגזר עליהם מראש כיליון בגלל השחתתם - היו נעלמים מהארץ - ואילו עם ישראל שקיבל את התורה - היה נוטע את שורשיו בארצנו בנחת.

אך - אם הם יישארו בארצנו על זה נאמר: "כִּי-יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ".

הם יהוו לנו , חלילה, סכנה רוחנית - כי אין לבטוח בעצמנו שהגענו לדרגה רוחנית כה גבוהה שאין אנו צריכים לירא  עוד מהקרבה אל השקר והטומאה שבהם.

רבינו בחיי מתייחס לגבי הגבולות אשר ה' מבטיח לעם ישראל: "וְשַׁתִּי אֶת- גְּבֻלְךָ, מִיַּם-סוּף וְעַד-יָם פְּלִישְׁתִּים, וּמִמִּדְבָּר, עַד-הַנָּהָר": ים סוף- יהיה הגבול הדרומי- ים פלישתים ובצד מערב- והוא הים הגדול  והוא בתחום עם ישראל וכך כתוב:

"כָּל-מָקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ--לָכֶם נְתַתִּיו:  כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, אֶל-מֹשֶׁה.  מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד-הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר-פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד-הַיָּם הַגָּדוֹל, מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ--יִהְיֶה, גְּבוּלְכֶם". [יהושע א, ג'- ה']

לסיכום, לאור האמור לעיל: המסקנה: אם נשכיל לקיים בפועל את החוקים והמשפטים - נזכה לשלום ואם נותקף על ידי אויבים - בע"ה ננצח  וניישב את נחלתנו.

כנאמר: "לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, כְּכָל-הַכָּתוּב בּוֹ:  כִּי-אָז תַּצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאָז תַּשְׂכִּיל.  הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל -תַּעֲרֹץ וְאַל-תֵּחָת:  כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ". [יהושע א, ח- ט']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הרב אבינר