נגעים
בקירות הבית.
מאת: אהובה קליין ©
השמועה פשטה בעיר
איש נכבד ועשיר
בנה ביתו בישראל
יופיו הרבה להלל.
בוראו , שכח מהרה
חדל לשאת תפילה
לשונו הפיץ חיצים
כאש בשדה קוצים.
מילות גנאי בפיו
עם שכניו נהג לריב
גאוותו נסקה שמים
לא חסם שפתיים.
ויהי היום חשכו עיניו
נבהל , ספק כפיו
למראה קירות ביתו
שינו צבעם לתדהמתו.
חיש קרא לכהן
את הנגע לאבחן
בציוויו הסיר הלבנים
בצרעת היו נגועים.
הערה: השיר בהשראת: פרשת
תזריע- מצורע-[חומש ויקרא]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה