שמחת תורה-ערבות
הדדית כיצד?
מאמר/ מאת: אהובה קליין
ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
שמחת תורה הוא
חג שמופיע בצמוד לחג הסוכות- ביום אחרי:
"הושענא
רבה"
השם הנוסף של
החג הוא:שמיני עצרת.
ביום זה
מסיימים לקרוא את התורה- חומש דברים ומתחילים את חומש בראשית וזאת כדי להראות שיש
המשכיות ללמוד התורה.
נוהגים לקיים
7 הקפות עם ספרי התורה- בשירה שמחה וריקודים
בערב החג וגם
למחרת בשעות הבוקר.
במקומות רבים
נוהגים לקיים הקפות שניות גם במוצאי החג.
כמו כן, בחג
זה כולם עולים לתורה אפילו ילדים קטנים
יחד עם אדם מבוגר.
ידוע המדרש
המדבר על משל "ארבעת המינים"
האתרוג:יש בו טעם וריח-הנמשל יהודי הלומד תורה ועושה
גם מעשים טובים.
הלולב: יש לו טעם אך הוא חסר ריח-דומה לאדם שאומנם
לומד תורה,אך אינו עוסק במעשים טובים.
ההדס:יש בו ריח אך אין לו טעם ,מזכיר אדם שעושה
מעשים טובים,אך אינו עסוק בלימוד תורה.
ערבה:אין בה לא טעם ולא ריח- ממש כאדם שאינו לומד
תורה ואינו עושה מעשים טובים.
ב"שולחן
ערוך"[תרנא,י"ב] נאמר :"ד מינים הללו מעכבין זה את זה שאם חסר לו
אחד מהם לא יברך על השאר" וזאת מהטעם[לפי משנה ברורה]-שכולם נחשבים למצווה אחת.
ארבעת המינים
מזכירים את עם ישראל- זהו עם אחד שכולל אנשים בעלי גוון שונים ,גם יהודים הדומים לערבה- אינם לומדים תורה ואינם עוסקים
במעשים טובים,למרות זאת- הם חלק מאחדות העם ואם יעדרו-עם ישראל אינו שלם.
מכאן שכל
ישראל ערבים זה לזה.
ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
יהי רצון שעם
ישראל יהיה מאוחד תמיד גם במשך כל השנה ממש כמו במעמד הר סיני- בעת קבלת התורה-
כפי שמתואר בכתובים:"...ויבואו מדבר סיני... ויחן שם ישראל נגד
ההר"[שמות י"ט,א-ב]
הכוונה –כי כל ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה