פרשת ויגש - בכיו של יוסף- והמתנות הנשלחות מצרים.
מאמר מאת: אהובה קליין .
ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יהודה נשלח אל יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חזון אחדות עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יהודה ניגש אל יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יהודה משוחח עם יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף מרגיע את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף ובנימין נפגשים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף מזהיר את אחיו לא להתרגז בדרך/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ פרעה והצעתו ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבשרים ליעקב: עוד יוסף חי/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו יורדים מצרימה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יוסף פונה לפרעה לדאוג לאחיו למקום מרעה לצאן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך / יעקב ומשפחתו במצרים בגושן/ ציירה: אהובה קליין(c
ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
בפרשה זו יוסף מתוודע
אל אחיו ובוכה, זה לא בכיו הראשון מעניין
כי גם בפרשת מקץ – יוסף בוכה – כנאמר: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל ־ אָחִיו, אֲבָל
אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ... וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם, וַיֵּבְךְ" [מ"ב, כ"א]
בפרשתנו נאמר:
"וְלֹא
יָכֹול יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, ......כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו".[להלן, מ"ה, א'-ג']
השאלות הן:
א] מה הטעם לבכי יוסף
כמה פעמים במצרים ?
ב] מדוע העניק יוסף חמש חליפות לבנימין בהשוואה לאחיו?
תשובות.
בכיו
של יוסף במצרים
בפעם ראשונה יוסף
בוכה במצרים כאשר הוא מקשיב לדברי אחיו:
"וַיֹּאמְרוּ
אִישׁ אֶל אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת
נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל־כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ,
הַצָּרָה הַזֹּאת. וַיַּעַן רְאוּבֵן
אֹתָם לֵאמֹר, הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד-- וְלֹא
שְׁמַעְתֶּם; וְגַם דָּמוֹ, הִנֵּה נִדְרָשׁ.
וְהֵם לֹא יָדְעוּ, כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף:
כִּי הַמֵּלִיץ, בֵּינֹתָם.
וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם, וַיֵּבְךְ...ּ" [מ"ב, כ"א-
כ"ד]
רש"י מסביר את סיבת בכיו :יוסף שמע את אחיו מתחרטים על מעשיהם- הם לא ידעו שהוא
שומע את דבריהם כי היה שם המתורגמן- שיודע לשון עברית ולשון מצרית והיה מוסר את
דבריהם ליוסף ואת דברי יוסף להם. והמליץ היה מנשה בנו של יוסף, יוסף התרחק מהם כדי
שלא יראו אותו, בוכה.
פעם שניה יוסף בוכה
בפרשה זו כאשר מתוודע אל אחיו:
"וְלֹא
יָכֹול יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו, וַיִּקְרָא, הוֹצִיאוּ
כָל אִישׁ מֵעָלָי; וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ, בְּהִתְווַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו. וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ, בִּבְכִי; וַיִּשְׁמְעוּ
מִצְרַיִם, וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה.
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל ־ אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי; וְלֹא־ יָכְלוּ
אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ, כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו".
הרמב"ן מבאר: יוסף לא יכול היה יותר להחזיק מעמד
ולעצור בתוכו את בכיו מהסיבה: כי רבים היו מתערבים בסכסוך בינו ובין אחיו וביקשו
שישיב להם את בנימין ולא יכול היה יותר לעמוד בפני לחץ הפצרותיהם של הניצבים עליו.
הוא
הגיע לקצה היכולת ורוחו נשברה, לכן ציווה גם להרחיק מעליו את המצרים.
אברבנאל
חולק על דברי הרמב"ן ומביא הסבר שונה: אין זה הגיוני שיוסף התוודע אל אחיו מסיבת הלחץ
שהפעילו עליו הניצבים עליו, אלא יוסף רצה לשלם לאחיו מידה כנגד מידה ועל כן
תכנן מראש את התנכרותו אל אחיו ולא היה זקוק להתערבותם של אחרים.
ה"כתב
והקבלה",
סובר: כי יוסף לא חיפש נקמה, אלא ציפה שחלומותיו יתגשמו במלואם.
אולם
לאחר התערבות הסובבים ,הוא הסתפק רק בחצי מימוש פתרון החלום - בהשתחוות הכוכבים
אליו, כלומר בהשתחוות אחיו אליו.
הסבר
מעניין נותן: "פרדס יוסף" בשם האדמו"ר מגור זצ"ל ואומר:
שכל
עוד שיוסף לא הבחין שאחיו מקבלים את מרותו עליהם, לא היה מעוניין להתוודע בפניהם
מפני שזכר שנזפו בו בעבר באומרם אליו:"המלוך תמלוך עלינו...?",אך כאשר
ראה שיהודה, דובר האחים, נכנע ואומר: "עבדך" לא היה יוסף
מסוגל להתאפק יותר והחל להתוודע בפני אחיו.
ה"נתיבות
שלום" מבאר:
יוסף התרגש מאד כאשר
התוודע לפני אחיו במצרים היה זמן של יחוד
עליון של יוסף עם אחיו ולכן ביקש שיוציאו כל איש מעליו בזמן שהתוודע אל אחיו כי
בזמן זה לא ימצא איש זר בדומה - למצב בזמן שהכהן הגדול היה נכנס לקודש הקודשים - וגם הדבר דומה למצב
בו נתון יהודי כאשר מתפלל תפילת שמונה עשרה- כי זו עת שיהודי מתייחד עם
הקב"ה.
אגדת חז"ל
מספרת: יוסף פנה אל אחיו ואמר להם: "כשאמרתם לי שאחיכם מת, האם ראיתם אותו ממש בלי רוח חיים?
האם עמדתם ליד קברו? אני יודע שאין זה נכון, אחיכם לא מת אתם מכרתם אותו לעבד ואני
קניתי אותו ועכשיו אראה לכם פלא גדול: אני אקרא לאחיכם
שאבד ואתם תראו אותו מיד כאן לפניכם" וכך פעל יוסף, התחיל לקרוא בקול
רם:" יוסף בן יעקב, בוא ועמוד כאן לפני אחיך!"
הסתכלו האחים בתדהמה
אל כל פינות הבית. ולא ראו דבר, אמר להם
יוסף: "אל תחפשו בכל פינה. הביטו אלי-כי אני אחיכם!" שמעו האחים את
דבריו, נבהלו מאד. וכמעט יצאה נשמתם ולא יכלו לפתוח את פיהם מרוב בהלה, אמר
להם יוסף: "אני הוא אחיכם האמינו לי, אתם שומעים שאני מדבר אתכם עכשיו בלשון הקודש!"
הכירו אותו האחים
ובושה גדולה כיסתה את פניהם, ראה יוסף שהם מתביישים כל כך ואמר להם: "אל
תצטערו, לא אתם שלחתם אותי לכאן, הקב"ה –הוא שהמליך אותי על ארץ מצרים- כדי
שיתקיים החלום שחלמתי ושסיפרתי לכם אותו על אלומתי - שקמה וכל האלומות שלכם
משתחוות לה, לכאן- לארץ מצרים, הביא אותי ה' כדי שגם אתם תבואו לכאן ותתקיים הגזרה
שגזר הקב"ה עלינו- שנרד למצרים,
ועכשיו אל תהיו עצובים כל כך, כי בזכותי יש כאן אוכל להרבה אנשים וגם לכם. איני כועס עליכם, כמו שעל בנימין
איני כועס- שהרי לא השתתף במכירתי -כך אינני כועס גם עליכם"
בהמשך יוסף בוכה
פעמיים, פעם כשנפגש עם בנימין ובפעם נוספת כשנפגש עם אביו- יעקב.
יוסף מעניק
לבנימין חמש חליפות
כפי שהתורה מתארת: "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ, חֲלִיפוֹת
שְׂמָלֹת; וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף, וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת".
[ להלן, מ"ה , כ"ב]
הגאון רבי אליהו
מווילנא -מביא את שאלת הגמרא- [מסכת מגילה ט"ז, א]: "אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק, יכשל בו? דאמר רבא בר מחסיא: אמר רב,
בשביל משקל שני סלעים מילת [של משי]- שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחיו, ירדו אבותינו
למצרים?"
הסבר: אחרי כל הייסורים שעבר יוסף -
בגלל קנאת האחים על כותונת הפסים שקיבל, איך יתכן שיוסף עצמו יגרום לקנאה בין
אחיו? מדוע, אם כן, הוסיף לבנימין "חמש חליפות שמלות".
הגמרא עונה לשאלה: "רֶמֶז –רָמַז לו, שעתיד לצאת ממנו בן שיצא
מלפני המלך בחמישה לבושי מלכות. שנאמר: "וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי
הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה,
וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה". [מגילת אסתר, ח', ד']
אם כך הדבר, האם
בשביל רמז מותר להטיל קנאה בין האחים?
אלא, נראה שחמש
החליפות שנתן לבנימין – היו פשוטות מהחליפות שנתן לאחים וחמש החליפות שלו היו שוות
כמו החליפה האחת של האחים. מכאן שלא הייתה יכולה להיות קנאה ביניהם.
אם, כן מדוע נתן יוסף
לבנימין חמש חליפות גרועות במקום חליפה
אחת טובה?
על כך עונה הגמרא:
"רמז-רמז לו, שעתיד לצאת ממנו - בן שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות
לפי זה מדוקדק היטב - מדוע חליפות האחים נזכרו בכתיב
מלא, עם ו' ואילו חליפת בנימין בכתיב חסר
בלא האות-ו'?
אלא
ש"חליפות" האחים היו מושלמות ומחירן מלא, אבל חמש "חליפות"
בנימין היו זולות וערכן היה חסר].
לסיכום, לאור האמור לעיל - ניתן ללמוד בפרשה זו על חכמתו של יוסף- ועל דבקותו
בה' וכאשר ראה כי אחיו מצטערים על כל מה שעוללו לו - הוא התרגש מאד ואף בכה , אך הרגיע אותם כי זו הייתה תכנית אלוקית -
כדי שבזמן הרעב בארץ - יהיה מי שידאג לכלכלת המשפחה במצרים - הכול היה מחושב אצלו - גם הענקת
החליפות וידע כי הבטחת ה' לאברהם בברית בין הבתרים מתחילה להתגשם- עם הירידה
למצרים כפי שנאמר:
"וַיֹּ֣אמֶר
לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א
לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה" [בראשית ,ט"ו, י"ג]
