יום רביעי, 24 בדצמבר 2025

פרשת ויגש- בכיו של יוסף- והמתנות הנשלחות ממצרים/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרשת ויגש - בכיו של יוסף- והמתנות  הנשלחות מצרים.

מאמר מאת: אהובה  קליין .


                                 ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



                           ציורי תנ"ך/ יהודה נשלח אל יוסף במצרים/ ציירה: אהובה  קליין (c)



                          ציורי תנ"ך/ חזון אחדות עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
[מתוך ההפטרה]





    





                           ציורי תנ"ך/ יהודה  ניגש אל יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)                       



  

                ציורי תנ"ך/ יהודה  משוחח עם יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


                                ציורי תנ"ך/ יוסף מרגיע את  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


                            ציורי  תנ"ך/ יוסף ובנימין נפגשים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף מזהיר את אחיו לא להתרגז  בדרך/ ציירה: אהובה  קליין (c)


                    ציורי תנ"ך/ יוסף ויעקב נפגשים במצרים/ ציירה: אהובה  קליין (c)

                           










                        ציורי תנ"ך/ פרעה והצעתו ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

 

 

        ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבשרים ליעקב: עוד יוסף חי/ ציירה: אהובה קליין (c) 

ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו יורדים מצרימה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/ יוסף פונה לפרעה לדאוג לאחיו למקום מרעה לצאן/ ציירה: אהובה קליין (c)



          ציורי תנ"ך / יעקב ומשפחתו במצרים בגושן/ ציירה: אהובה קליין(c

                ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

בפרשה זו יוסף מתוודע אל אחיו ובוכה, זה לא בכיו הראשון  מעניין כי גם בפרשת מקץ – יוסף בוכה – כנאמר: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל ־ אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ... וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם, וַיֵּבְךְ" [מ"ב, כ"א]

בפרשתנו נאמר:

"וְלֹא יָכֹול יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, ......כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו".[להלן, מ"ה, א'-ג']

השאלות הן:

א] מה הטעם לבכי יוסף כמה  פעמים במצרים ?

ב] מדוע העניק  יוסף חמש חליפות לבנימין בהשוואה לאחיו?

תשובות.

בכיו של יוסף במצרים

בפעם ראשונה יוסף בוכה במצרים כאשר הוא מקשיב לדברי אחיו:

"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל־כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, הַצָּרָה הַזֹּאת.  וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר, הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד-- וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וְגַם דָּמוֹ, הִנֵּה נִדְרָשׁ.  וְהֵם לֹא יָדְעוּ, כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף:  כִּי הַמֵּלִיץ, בֵּינֹתָם.  וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם, וַיֵּבְךְ...ּ" [מ"ב, כ"א- כ"ד]

רש"י מסביר את סיבת בכיו :יוסף שמע את אחיו מתחרטים על מעשיהם- הם לא ידעו שהוא שומע את דבריהם כי היה שם המתורגמן- שיודע לשון עברית ולשון מצרית והיה מוסר את דבריהם ליוסף ואת דברי יוסף להם. והמליץ היה מנשה בנו של יוסף, יוסף התרחק מהם כדי שלא יראו אותו, בוכה.

פעם שניה יוסף בוכה בפרשה זו כאשר מתוודע אל אחיו:

"וְלֹא יָכֹול יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו, וַיִּקְרָא, הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי; וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ, בְּהִתְווַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו.  וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ, בִּבְכִי; וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם, וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה.  וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל ־ אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי; וְלֹא־ יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ, כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו".

הרמב"ן  מבאר: יוסף לא יכול היה יותר להחזיק מעמד ולעצור בתוכו את בכיו מהסיבה: כי רבים היו מתערבים בסכסוך בינו ובין אחיו וביקשו שישיב להם את בנימין ולא יכול היה יותר לעמוד בפני לחץ הפצרותיהם של הניצבים עליו.

הוא הגיע לקצה היכולת ורוחו נשברה, לכן ציווה גם להרחיק מעליו את המצרים.

אברבנאל חולק על דברי הרמב"ן ומביא הסבר שונה: אין זה הגיוני שיוסף התוודע אל אחיו מסיבת הלחץ שהפעילו עליו הניצבים עליו, אלא יוסף רצה לשלם לאחיו מידה כנגד מידה ועל כן תכנן מראש את התנכרותו אל אחיו ולא היה זקוק להתערבותם של אחרים.

ה"כתב והקבלה", סובר: כי יוסף לא חיפש נקמה, אלא ציפה שחלומותיו יתגשמו במלואם.

אולם לאחר התערבות הסובבים ,הוא הסתפק רק בחצי מימוש פתרון החלום - בהשתחוות הכוכבים אליו, כלומר בהשתחוות אחיו אליו.

הסבר מעניין נותן: "פרדס יוסף" בשם האדמו"ר מגור זצ"ל ואומר:

שכל עוד שיוסף לא הבחין שאחיו מקבלים את מרותו עליהם, לא היה מעוניין להתוודע בפניהם מפני שזכר שנזפו בו בעבר באומרם אליו:"המלוך תמלוך עלינו...?",אך כאשר ראה שיהודה, דובר האחים, נכנע ואומר: "עבדך" לא היה יוסף מסוגל להתאפק יותר והחל להתוודע בפני אחיו.

ה"נתיבות שלום" מבאר:

יוסף התרגש מאד כאשר התוודע לפני אחיו במצרים היה  זמן של יחוד עליון של יוסף עם אחיו ולכן ביקש שיוציאו כל איש מעליו בזמן שהתוודע אל אחיו כי בזמן זה לא ימצא איש זר בדומה - למצב בזמן שהכהן הגדול  היה נכנס לקודש הקודשים - וגם הדבר דומה למצב בו נתון יהודי כאשר  מתפלל תפילת  שמונה עשרה- כי זו עת שיהודי מתייחד עם הקב"ה.

אגדת חז"ל מספרת: יוסף  פנה אל אחיו ואמר להם: "כשאמרתם  לי שאחיכם מת, האם ראיתם אותו ממש בלי רוח חיים? האם עמדתם ליד קברו? אני יודע שאין זה נכון, אחיכם לא מת אתם מכרתם אותו לעבד ואני קניתי  אותו  ועכשיו אראה לכם פלא גדול: אני אקרא לאחיכם שאבד ואתם תראו אותו מיד כאן לפניכם" וכך פעל יוסף, התחיל לקרוא בקול רם:" יוסף בן יעקב, בוא ועמוד כאן לפני אחיך!"

הסתכלו האחים בתדהמה אל כל פינות הבית. ולא  ראו דבר, אמר להם יוסף: "אל תחפשו בכל פינה. הביטו אלי-כי אני אחיכם!" שמעו האחים את דבריו, נבהלו מאד. וכמעט יצאה נשמתם ולא יכלו לפתוח את פיהם מרוב בהלה, אמר להם יוסף: "אני הוא אחיכם האמינו לי, אתם שומעים שאני מדבר  אתכם עכשיו בלשון הקודש!"

הכירו אותו האחים ובושה גדולה כיסתה את פניהם, ראה יוסף שהם מתביישים כל כך ואמר להם: "אל תצטערו, לא אתם שלחתם אותי לכאן, הקב"ה –הוא שהמליך אותי על ארץ מצרים- כדי שיתקיים החלום שחלמתי ושסיפרתי לכם אותו על אלומתי - שקמה וכל האלומות שלכם משתחוות לה, לכאן- לארץ מצרים, הביא אותי ה' כדי שגם אתם תבואו לכאן ותתקיים הגזרה שגזר הקב"ה עלינו-  שנרד למצרים, ועכשיו אל תהיו עצובים כל כך, כי בזכותי יש כאן אוכל להרבה  אנשים וגם לכם. איני כועס עליכם, כמו שעל בנימין איני כועס- שהרי לא השתתף במכירתי -כך אינני כועס גם עליכם"

בהמשך יוסף בוכה פעמיים, פעם  כשנפגש  עם בנימין ובפעם נוספת כשנפגש עם אביו- יעקב.

יוסף מעניק לבנימין  חמש חליפות

כפי שהתורה מתארת: "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ, חֲלִיפוֹת שְׂמָלֹת; וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף, וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת". [ להלן, מ"ה , כ"ב]

הגאון  רבי אליהו   מווילנא -מביא את שאלת הגמרא- [מסכת מגילה ט"ז, א]: "אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק, יכשל בו? דאמר רבא בר מחסיא: אמר רב, בשביל משקל שני סלעים מילת [של משי]- שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחיו, ירדו אבותינו למצרים?"

הסבר: אחרי כל הייסורים  שעבר יוסף - בגלל קנאת האחים על כותונת הפסים שקיבל, איך יתכן שיוסף עצמו יגרום לקנאה בין אחיו? מדוע, אם כן, הוסיף לבנימין "חמש חליפות שמלות".

הגמרא  עונה לשאלה: "רֶמֶז –רָמַז לו, שעתיד לצאת ממנו בן שיצא  מלפני המלך בחמישה לבושי מלכות. שנאמר: "וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה". [מגילת אסתר, ח', ד']

אם כך הדבר, האם בשביל רמז מותר להטיל קנאה בין האחים?

אלא, נראה שחמש החליפות שנתן לבנימין – היו פשוטות מהחליפות שנתן לאחים וחמש החליפות שלו היו שוות כמו החליפה האחת של האחים. מכאן שלא הייתה יכולה להיות קנאה ביניהם.

אם, כן מדוע נתן יוסף לבנימין  חמש חליפות גרועות במקום חליפה אחת טובה?

על כך עונה הגמרא: "רמז-רמז לו, שעתיד לצאת ממנו - בן שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות

לפי זה  מדוקדק היטב - מדוע חליפות האחים נזכרו בכתיב מלא, עם ו' ואילו חליפת בנימין  בכתיב חסר בלא האות-ו'?

אלא ש"חליפות" האחים היו מושלמות ומחירן מלא, אבל חמש "חליפות" בנימין היו זולות וערכן היה חסר].

לסיכום, לאור האמור לעיל - ניתן ללמוד בפרשה זו על חכמתו של יוסף- ועל דבקותו בה' וכאשר ראה כי אחיו מצטערים על כל מה שעוללו לו - הוא  התרגש מאד ואף בכה  , אך הרגיע אותם כי זו הייתה תכנית אלוקית - כדי שבזמן הרעב בארץ - יהיה מי שידאג לכלכלת המשפחה  במצרים - הכול היה מחושב אצלו - גם הענקת החליפות וידע כי הבטחת ה' לאברהם בברית בין הבתרים מתחילה להתגשם- עם הירידה למצרים כפי שנאמר:

"וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה" [בראשית ,ט"ו, י"ג]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף בוכה במצרים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יוֹסֵף בּוֹכֶה בְּמִצְרַיִם/ שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן  ©

חֲלוֹם פַּרְעֹה קוֹרֵם עוֹר וְגִידִים

פִּתְרוֹן  יוֹסֵף בְּחַסְדֵי אֱלוֹקִים

אֶל מִצְרַיִם יוֹרְדִים הָאַחִים

לְהוֹרָאַת אֲבִיהֶם שׁוֹמְעִים.

 

יוֹסֵף מְזַהֶה בְּוַודָּאוּת אֶחָיו

אַךְ הֵם אֵינָם מַכִּירִים פָּנָיו

לְפֶתַע נִזְכַּר בְּכָל חֲלוֹם

לֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם.

 

עַכְשָׁיו הֶאֱשִׁימָם כִּמְרַגְּלִים

עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאִים-חוֹקְרִים

עַתָּה הִצִּיגוּ עַצְמָם כַּעֲבָדָיו

בְּבַקָּשָׁתָם סָתְרוּ כָּל דְּבָרָיו.

 

מִכְּנַעַן הִגִּיעוּ  הַיְשֵׁר לְמִצְרַיִם

שָׁם הִשְׁאִירוּ הַקָּטָן בֵּינְתַיִים

הָאִישׁ  מַעֲרִים עֲלֵיהֶם קְשָׁיִים

כָּעֵת עַצְמָם הֵחֵלּוּ מַאֲשִׁימִים.

 

יוֹסֵף שׁוֹמֵעַ  אוֹתָם מִתְחָרְטִים

 חִישׁ עֲלֵיהֶם נִכְמָרִים  רַחֲמִים

 מִתְרַחֵק מִפְּנֵיהֶם מְכַסֶּה פָּנִים

 מֵעֵינָיו זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת כְּמַפָּלִים.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית].

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 18 בדצמבר 2025

פרשת מקץ- נסים ונפלאות-המתכון היום? מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרשת מקץ- נסים ונפלאות-המתכון -היום?

 מאמר מאת: אהובה קליין



ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מגיעים למצרים לשבור אוכל/ ציירה: אהובה קליין (c)



                           ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) 



        ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)




                 ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c)



     ציורי תנ"ך/ שר המשקים מציע את עזרת יוסף. ציירה: אהובה קליין (c)




            ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



                      ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




                     ציורי תנ"ך/  פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)


                   ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מציאת גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



          ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



                ציורי תנ"ך/ יוסף יוצא מבית האסורים/ ציירה: אהובה קליין (c)


         ציורי תנ"ך/ פרעה מגלה את חכמת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)



        ציורי תנ"ך/ יעקב מצווה את בניו לקחת מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין
          (c) [שמן על בד]






  ציורי תנ"ך/ פרעה משדך את אסנת בת פוטי  ליוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


                            ציורי תנ"ך/ דוד הנער נילחם נגד גוליית/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו היא  המשכה של פרשת "וישב"  בה נאמרו דברי יוסף לשר המשקים:

"כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל ־פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן הַבַּיִת הַזֶּה. ,,,".[מ', י"ד-  ט"ו] [כך ביקש יוסף ממנו. ועוד נאמר בסוף פרשת :"וישב" - "וְלֹא־זָכַר שַׂר־ הַמַּשְׁקִים אֶת־ יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ".[מ' כ"ג]

בפרשתנו התורה מתארת את מצוקת פרעה בשל ב' חלומותיו שאותו הטרידו מאד ולא היה מישהו חכם  שיצליח לפתור אותם.

חלום א] פרעה עומד על שפת היאור והנה משם עולות שבע פרות יפות ובריאות בשר אחריהן –מגיעות שבע פרות  רעות מראה  ודקות בשר –אוכלות את שבע הפרות יפות המראה .

חלום ב] שבע שיבולים בריאות וטובות- אחריהן  צומחות שבע שיבולים דקות שדופות קדים - הבולעות את השיבולים   הבריאות והמלאות.

תגובת פרעה הייתה:

"וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ, וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה." [להלן: מ"א, ח']

השאלות הן:

א] מה היו  מעלותיו  של יוסף ומה חסרונותיו ?

ב] מהי המסקנה מהתנהגות שר המשקים-כלפי יוסף –אז וגם  בימינו?

תשובות.

יוסף - מעלותיו וחסרונותיו.

יוסף הצטיין ביראת שמים – הוא זכה ללמוד תורה עם יעקב אביו והיה מכבדו. הסכים למלא אחר בקשתו ,ללכת לחפש  את אחיו  בשכם –- לראות את  שלומם  ואת שלום הצאן, וזאת למרות שידע כי אחיו  מקנאים בו ועלולים לפגוע בו חלילה.

למרות שהביא את דיבתם רעה ליעקב אביו - רוב הפרשנים טוענים -  כי לא הייתה  זו כוונה רעה - אלא הוא דאג להם גם בעניין הרוחני – שמא הם לא נוהגים כשורה בהתנהגותם..

כאשר היה יעקב בבית פוטיפר הכתוב מציין: כי הוא היה איש מצליח- כנאמר:

"וַיְהִי יְהוָה אֶת־יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ; וַיְהִי, בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי.  וַיַּרְא אֲדֹנָיו, כִּי יְהוָה אִתּוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה, יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ.  וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו, וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ; וַיַּפְקִדֵהוּ, עַל־בֵּיתוֹ, וְכָל־יֶשׁ־לוֹ, נָתַן בְּיָדוֹ.  וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ, וְעַל כָּל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ, וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת־בֵּית הַמִּצְרִי, בִּגְלַל יוֹסֵף; וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה, בְּכָל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ--בַּבַּיִת, וּבַשָּׂדֶה.  וַיַּעֲזֹב כָּל־ אֲשֶׁר־לוֹ, בְּיַד־ יוֹסֵף, וְלֹא־ יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם־ הַלֶּחֶם אֲשֶׁר־ הוּא אוֹכֵל.." [בראשית  ל"ט, ב'-ז']

מכאן שהצליח להתגבר על יצרו – בתוך הבית של המצרי  כי היה דבוק בה'

רש"ר מסביר: כי דווקא היות ויוסף היה מרוחק מביתו, היה זקוק לשמירתו של ה' - לכן  זכה להיות איש מצליח -כי הוא היה עם ה' ומחובר אליו  ולכן ה' השגיח עליו ועזר לו בהשגת מטרותיו.

מטעם זה: לא  עלה בידה  של אשת פוטיפר  להחטיא אותו. וכאשר הושב יוסף בבית האסורים במצרים בעבור עלילת אשת פוטיפר גם כאן ה' היה בעזרתו ככתוב: "וַיְהִי יְהוָה אֶת־ יוֹסֵף, וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד; וַיִּתֵּן חִנּוֹ, בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית־ הַסֹּהַר-

וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית ־ הַסֹּהַר, בְּיַד יוֹסֵף, אֵת כָּל הָאֲסִירִים, אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר; וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם, הוּא הָיָה עֹשֶׂה".[להלן. ל"ט, כ"א- כ"ג]

מכאן: שיוסף היה מפקד על האסירים -כי שר בית הסוהר סמך עליו. לכן אין זה פלא- כי יוסף הצליח, בסייעתא דשמיא, לפתור את חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים.

על שר המשקים – אמר יוסף: כי יחזור לשרת את פרעה כעבור שלושה ימים ואילו לשר האופים  אמר – כי בעוד שלושה ימים פרעה יתלה אותו על עץ והוא ימות.

בנוסף  פנה יוסף לשר המשקים בבקשה:

"כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל ־פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן הַבַּיִת הַזֶּה כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים; וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה, כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר".[להלן: מ'  י"ד- ט"ז]

וכאן יוסף עשה טעות גדולה שבטח בשר המשקים -  אדם בשר ודם! בהמשך התוצאה הייתה אכזבה גדולה כנאמר: "וְלֹא־זָכַר שַׂר־ הַמַּשְׁקִים אֶת־ יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ".[מ' כ"ג]

לעומת זאת הביטחון  והאמונה של  יוסף בה' גרמו לו להרבה ניסים!

המסקנות לגבי שר המשקים כלפי יוסף.

בתחילת הפרשה נאמר: "וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם,..,"

ה"נתיבות שלום" ,מביא מדרש  חשוב: נאמר: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר--    אֲשֶׁר שָׂם יְהוָה, מִבְטַחוֹ ;ְלֹא־ פָנָה אֶל רְהָבִים",  [תהלים מ' ,ה'] על פנייתו של יוסף לשר המשקים: "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ,.."- נוספו ליוסף עוד שנתיים - לשבת בבית האסורים  - הדבר חמור מאד לגבי יוסף ,דווקא,. בהשוואה לאנשים אחרים - כי הוא היה בדרגה רוחנית גבוהה מאד ולכן לא היה צריך להגיד מילים אלה והרי תמיד יוסף היה שם את מבטחו באלוקים ,הוא היה בתכלית השלמות  בביטחונו בה' לכן הפגם הזה של הנפילה באמונה- מיוחס רק אל יוסף וידוע שכאשר אדם בוטח בה' נפתחים לפניו שערי שמים,

ולגבי פרעה מלך מצרים- אחרי  חלומותיו - הוא לא היה  רגוע כנאמר: "וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ,,,,"

על פי רש"י: רוחו  פעמה כפעמונים.

לאחר שהתייעץ עם חרטומי מצרים- ללא הצלחה, הציע ,לפתע ,שר המשקים את עזרתו של יוסף- וצריכים אנו לראות כמה כפוי טובה היה וכיצד התייחס אליו בביזיון לעיני כול באומרו לפרעה:

"וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים, וַנְּסַפֶּר לוֹ, וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹומֹותֵינוּ:  אִישׁ כַּחֲלֹומוֹ, פָּתָר.  וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ, כֵּן הָיָה:  אֹתִי הֵשִׁיב עַל ־כַּנִּי, וְאֹתוֹ תָלָה"  [להלן מ"א, י"ב]

מסתבר, שארורים הם הרשעים שאין  טובתם שלמה. המילה: "נער" הכוונה: למי שהוא: שוטה ואינו ראוי לגדולה.

"עברי"- אפילו את השפה אינו מכיר, "עבד": מוכיח:  כי בנימוסי מצרים- אין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים- היינו בגדים מכובדים.[מפי השמועה]

ומנגד כאשר יוסף מגיע אל פרעה ופותר נכונה את החלומות- פרעה מתפעל אבל כאן נראה שיוסף שוב מתחזק באמונה בה' ואומר:

"חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא:  אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה".[מ"א, כ"ה]

בהמשך אומר יוסף:

"וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה, פַּעֲמָיִם—כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים, וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ" [מ"א, ל"ב]

בתום הפתרון של שני החלומות תגובתו של פרעה מאד חיובית ומכובדת  כנאמר:

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל ־ עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ? וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת, אֵין נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ. אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ"

נראה שבזכות הדבקות של יוסף בה' - גם בפני פרעה זכה לסייעתא דשמיא גדולה וקיבל שבחים וכבוד מפרעה :

" אמר רבי חיא בר אבא,אמר ר' יוחנן: בשעה שאמר פרעה ליוסף: ובלעדיך לא ירים איש את ידיו ואת רגליו" אמרו לו הרואים בכוכבים: אתה לוקח עבד שקנו אותו בעשרים כסף – ותמשיל אותו עלינו? ענה להם פרעה: גינוני מלכות אני רואה בו, אמרו לו: אם כן נראה שהוא יודע לדבר שבעים שפות!

ענה להם פרעה: מחר אבדוק את  העניין, בלילה בא גבריאל המלאך ולימד את יוסף שבעים שפות ולמחרת בבוקר כל שפה שפרעה היה מדבר יוסף  ענה לו לבסוף יוסף עבר לשפת הקודש ופרעה לא הבין מה הוא  סח? אמר לו פרעה: תלמד אותי את השפה הזו, יוסף לימד את  פרעה את שפת הקודש וכמה שלימד אותו- פרעה לא הבין ואז ביקש מיוסף שישבע לו:

כשאמר יוסף לפרעה:" אבי השביעני לאמור: בקברי אשר כריתי לי  בארץ כנען שמה תקברני" אמר לו פרעה: לך ושאל על שבועתך אמר לו יוסף: אם כן אשאל גם על אותה שבועה שנשבעתי לך- ועל כרחו אמר פרעה ליוסף: "עלה וקבור את אביך כאשר השביעך.." [מסכת סוטה, ב']

המסקנות  לגבי התנהגות יוסף: כאשר היה דבק לאורך כל הדרך בה' הוא היה  מצליח ואף פרעה מלך מצרים העריך אותו וכיבד אותו וכך יוסף זכה לעלות מהצלחה להצלחה.

בתנ"ך יש לנו  דוגמת דוד וגוליית- המאבק שהיה ביניהם, גוליית היה גאוותן וזלזל בדוד:

"וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו". [שמואל-א, י"ז, מ"ג]

דוד בא עם כמה אבנים קטנות והצליח לגבור על גוליית והכריז:

".......אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ, בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ.  הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ יְהוָה בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ, וַהֲסִרֹתִי אֶת-רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ; וְיֵדְעוּ, כָּל-הָאָרֶץ, כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים, לְיִשְׂרָאֵל.  וְיֵדְעוּ כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה, כִּי-לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ יְהוָה:  כִּי לַיהוָה הַמִּלְחָמָה, וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ" [שמואל- א, י"ז,. מ"ה- מ"ח]

לסיכום, לאור האמור לעיל - אנו חייבים –להתעורר לפקוח עיניים - כי המלחמה עדיין נמשכת בינינו ובין האויבים,  וגרוע מאד כי בתוכנו עדיין העם מפולג ואינו ער כלפי כל הסכנות סביב- וצריכים אנו לדעת כי מי שהביא עלינו את המלחמה- הוא: אלוקים בכבודו ובעצמו- עבור ההתרחקות מהתורה הקדושה! כדברי ישעיהו הנביא:

"מִי בָכֶם, יַאֲזִין זֹאת; יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע, לְאָחוֹר.  מִי נָתַן למשוסה לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים, הֲלוֹא יְהוָה:  זוּ, חָטָאנוּ לוֹ, וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ.  וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ, וֶעֱזוּז מִלְחָמָה; וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע, וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא־יָשִׂים עַל לֵב".[ישעיהו מ"ב, כ"ג- כ"ה]

לכן צו השעה:שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.." [מלאכי ג' ז']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר