יום חמישי, 18 בדצמבר 2025

פרשת מקץ- נסים ונפלאות-המתכון היום? מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרשת מקץ- נסים ונפלאות-המתכון -היום?

 מאמר מאת: אהובה קליין



ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מגיעים למצרים לשבור אוכל/ ציירה: אהובה קליין (c)



                           ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) 



        ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)




                 ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c)



     ציורי תנ"ך/ שר המשקים מציע את עזרת יוסף. ציירה: אהובה קליין (c)




            ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



                      ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




                     ציורי תנ"ך/  פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)


                   ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מציאת גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



          ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



                ציורי תנ"ך/ יוסף יוצא מבית האסורים/ ציירה: אהובה קליין (c)


         ציורי תנ"ך/ פרעה מגלה את חכמת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)



        ציורי תנ"ך/ יעקב מצווה את בניו לקחת מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין
          (c) [שמן על בד]






  ציורי תנ"ך/ פרעה משדך את אסנת בת פוטי  ליוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


                            ציורי תנ"ך/ דוד הנער נילחם נגד גוליית/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו היא  המשכה של פרשת "וישב"  בה נאמרו דברי יוסף לשר המשקים:

"כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל ־פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן הַבַּיִת הַזֶּה. ,,,".[מ', י"ד-  ט"ו] [כך ביקש יוסף ממנו. ועוד נאמר בסוף פרשת :"וישב" - "וְלֹא־זָכַר שַׂר־ הַמַּשְׁקִים אֶת־ יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ".[מ' כ"ג]

בפרשתנו התורה מתארת את מצוקת פרעה בשל ב' חלומותיו שאותו הטרידו מאד ולא היה מישהו חכם  שיצליח לפתור אותם.

חלום א] פרעה עומד על שפת היאור והנה משם עולות שבע פרות יפות ובריאות בשר אחריהן –מגיעות שבע פרות  רעות מראה  ודקות בשר –אוכלות את שבע הפרות יפות המראה .

חלום ב] שבע שיבולים בריאות וטובות- אחריהן  צומחות שבע שיבולים דקות שדופות קדים - הבולעות את השיבולים   הבריאות והמלאות.

תגובת פרעה הייתה:

"וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ, וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה." [להלן: מ"א, ח']

השאלות הן:

א] מה היו  מעלותיו  של יוסף ומה חסרונותיו ?

ב] מהי המסקנה מהתנהגות שר המשקים-כלפי יוסף –אז וגם  בימינו?

תשובות.

יוסף - מעלותיו וחסרונותיו.

יוסף הצטיין ביראת שמים – הוא זכה ללמוד תורה עם יעקב אביו והיה מכבדו. הסכים למלא אחר בקשתו ,ללכת לחפש  את אחיו  בשכם –- לראות את  שלומם  ואת שלום הצאן, וזאת למרות שידע כי אחיו  מקנאים בו ועלולים לפגוע בו חלילה.

למרות שהביא את דיבתם רעה ליעקב אביו - רוב הפרשנים טוענים -  כי לא הייתה  זו כוונה רעה - אלא הוא דאג להם גם בעניין הרוחני – שמא הם לא נוהגים כשורה בהתנהגותם..

כאשר היה יעקב בבית פוטיפר הכתוב מציין: כי הוא היה איש מצליח- כנאמר:

"וַיְהִי יְהוָה אֶת־יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ; וַיְהִי, בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי.  וַיַּרְא אֲדֹנָיו, כִּי יְהוָה אִתּוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה, יְהוָה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ.  וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו, וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ; וַיַּפְקִדֵהוּ, עַל־בֵּיתוֹ, וְכָל־יֶשׁ־לוֹ, נָתַן בְּיָדוֹ.  וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ, וְעַל כָּל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ, וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת־בֵּית הַמִּצְרִי, בִּגְלַל יוֹסֵף; וַיְהִי בִּרְכַּת יְהוָה, בְּכָל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ--בַּבַּיִת, וּבַשָּׂדֶה.  וַיַּעֲזֹב כָּל־ אֲשֶׁר־לוֹ, בְּיַד־ יוֹסֵף, וְלֹא־ יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם־ הַלֶּחֶם אֲשֶׁר־ הוּא אוֹכֵל.." [בראשית  ל"ט, ב'-ז']

מכאן שהצליח להתגבר על יצרו – בתוך הבית של המצרי  כי היה דבוק בה'

רש"ר מסביר: כי דווקא היות ויוסף היה מרוחק מביתו, היה זקוק לשמירתו של ה' - לכן  זכה להיות איש מצליח -כי הוא היה עם ה' ומחובר אליו  ולכן ה' השגיח עליו ועזר לו בהשגת מטרותיו.

מטעם זה: לא  עלה בידה  של אשת פוטיפר  להחטיא אותו. וכאשר הושב יוסף בבית האסורים במצרים בעבור עלילת אשת פוטיפר גם כאן ה' היה בעזרתו ככתוב: "וַיְהִי יְהוָה אֶת־ יוֹסֵף, וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד; וַיִּתֵּן חִנּוֹ, בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית־ הַסֹּהַר-

וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית ־ הַסֹּהַר, בְּיַד יוֹסֵף, אֵת כָּל הָאֲסִירִים, אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר; וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם, הוּא הָיָה עֹשֶׂה".[להלן. ל"ט, כ"א- כ"ג]

מכאן: שיוסף היה מפקד על האסירים -כי שר בית הסוהר סמך עליו. לכן אין זה פלא- כי יוסף הצליח, בסייעתא דשמיא, לפתור את חלומותיהם של שר המשקים ושר האופים.

על שר המשקים – אמר יוסף: כי יחזור לשרת את פרעה כעבור שלושה ימים ואילו לשר האופים  אמר – כי בעוד שלושה ימים פרעה יתלה אותו על עץ והוא ימות.

בנוסף  פנה יוסף לשר המשקים בבקשה:

"כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל ־פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן הַבַּיִת הַזֶּה כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי, מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים; וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה, כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר".[להלן: מ'  י"ד- ט"ז]

וכאן יוסף עשה טעות גדולה שבטח בשר המשקים -  אדם בשר ודם! בהמשך התוצאה הייתה אכזבה גדולה כנאמר: "וְלֹא־זָכַר שַׂר־ הַמַּשְׁקִים אֶת־ יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ".[מ' כ"ג]

לעומת זאת הביטחון  והאמונה של  יוסף בה' גרמו לו להרבה ניסים!

המסקנות לגבי שר המשקים כלפי יוסף.

בתחילת הפרשה נאמר: "וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם,..,"

ה"נתיבות שלום" ,מביא מדרש  חשוב: נאמר: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר--    אֲשֶׁר שָׂם יְהוָה, מִבְטַחוֹ ;ְלֹא־ פָנָה אֶל רְהָבִים",  [תהלים מ' ,ה'] על פנייתו של יוסף לשר המשקים: "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ,.."- נוספו ליוסף עוד שנתיים - לשבת בבית האסורים  - הדבר חמור מאד לגבי יוסף ,דווקא,. בהשוואה לאנשים אחרים - כי הוא היה בדרגה רוחנית גבוהה מאד ולכן לא היה צריך להגיד מילים אלה והרי תמיד יוסף היה שם את מבטחו באלוקים ,הוא היה בתכלית השלמות  בביטחונו בה' לכן הפגם הזה של הנפילה באמונה- מיוחס רק אל יוסף וידוע שכאשר אדם בוטח בה' נפתחים לפניו שערי שמים,

ולגבי פרעה מלך מצרים- אחרי  חלומותיו - הוא לא היה  רגוע כנאמר: "וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ,,,,"

על פי רש"י: רוחו  פעמה כפעמונים.

לאחר שהתייעץ עם חרטומי מצרים- ללא הצלחה, הציע ,לפתע ,שר המשקים את עזרתו של יוסף- וצריכים אנו לראות כמה כפוי טובה היה וכיצד התייחס אליו בביזיון לעיני כול באומרו לפרעה:

"וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים, וַנְּסַפֶּר לוֹ, וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹומֹותֵינוּ:  אִישׁ כַּחֲלֹומוֹ, פָּתָר.  וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ, כֵּן הָיָה:  אֹתִי הֵשִׁיב עַל ־כַּנִּי, וְאֹתוֹ תָלָה"  [להלן מ"א, י"ב]

מסתבר, שארורים הם הרשעים שאין  טובתם שלמה. המילה: "נער" הכוונה: למי שהוא: שוטה ואינו ראוי לגדולה.

"עברי"- אפילו את השפה אינו מכיר, "עבד": מוכיח:  כי בנימוסי מצרים- אין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים- היינו בגדים מכובדים.[מפי השמועה]

ומנגד כאשר יוסף מגיע אל פרעה ופותר נכונה את החלומות- פרעה מתפעל אבל כאן נראה שיוסף שוב מתחזק באמונה בה' ואומר:

"חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא:  אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה, הִגִּיד לְפַרְעֹה".[מ"א, כ"ה]

בהמשך אומר יוסף:

"וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה, פַּעֲמָיִם—כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים, וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ" [מ"א, ל"ב]

בתום הפתרון של שני החלומות תגובתו של פרעה מאד חיובית ומכובדת  כנאמר:

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל ־ עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ? וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת, אֵין נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ. אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי, וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ"

נראה שבזכות הדבקות של יוסף בה' - גם בפני פרעה זכה לסייעתא דשמיא גדולה וקיבל שבחים וכבוד מפרעה :

" אמר רבי חיא בר אבא,אמר ר' יוחנן: בשעה שאמר פרעה ליוסף: ובלעדיך לא ירים איש את ידיו ואת רגליו" אמרו לו הרואים בכוכבים: אתה לוקח עבד שקנו אותו בעשרים כסף – ותמשיל אותו עלינו? ענה להם פרעה: גינוני מלכות אני רואה בו, אמרו לו: אם כן נראה שהוא יודע לדבר שבעים שפות!

ענה להם פרעה: מחר אבדוק את  העניין, בלילה בא גבריאל המלאך ולימד את יוסף שבעים שפות ולמחרת בבוקר כל שפה שפרעה היה מדבר יוסף  ענה לו לבסוף יוסף עבר לשפת הקודש ופרעה לא הבין מה הוא  סח? אמר לו פרעה: תלמד אותי את השפה הזו, יוסף לימד את  פרעה את שפת הקודש וכמה שלימד אותו- פרעה לא הבין ואז ביקש מיוסף שישבע לו:

כשאמר יוסף לפרעה:" אבי השביעני לאמור: בקברי אשר כריתי לי  בארץ כנען שמה תקברני" אמר לו פרעה: לך ושאל על שבועתך אמר לו יוסף: אם כן אשאל גם על אותה שבועה שנשבעתי לך- ועל כרחו אמר פרעה ליוסף: "עלה וקבור את אביך כאשר השביעך.." [מסכת סוטה, ב']

המסקנות  לגבי התנהגות יוסף: כאשר היה דבק לאורך כל הדרך בה' הוא היה  מצליח ואף פרעה מלך מצרים העריך אותו וכיבד אותו וכך יוסף זכה לעלות מהצלחה להצלחה.

בתנ"ך יש לנו  דוגמת דוד וגוליית- המאבק שהיה ביניהם, גוליית היה גאוותן וזלזל בדוד:

"וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי אֶל דָּוִד הֲכֶלֶב אָנֹכִי כִּי אַתָּה בָא אֵלַי בַּמַּקְלוֹת וַיְקַלֵּל הַפְּלִשְׁתִּי אֶת דָּוִד בֵּאלֹהָיו". [שמואל-א, י"ז, מ"ג]

דוד בא עם כמה אבנים קטנות והצליח לגבור על גוליית והכריז:

".......אַתָּה בָּא אֵלַי, בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן; וְאָנֹכִי בָא-אֵלֶיךָ, בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ.  הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ יְהוָה בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ, וַהֲסִרֹתִי אֶת-רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ, וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ; וְיֵדְעוּ, כָּל-הָאָרֶץ, כִּי יֵשׁ אֱלֹהִים, לְיִשְׂרָאֵל.  וְיֵדְעוּ כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה, כִּי-לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ יְהוָה:  כִּי לַיהוָה הַמִּלְחָמָה, וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ" [שמואל- א, י"ז,. מ"ה- מ"ח]

לסיכום, לאור האמור לעיל - אנו חייבים –להתעורר לפקוח עיניים - כי המלחמה עדיין נמשכת בינינו ובין האויבים,  וגרוע מאד כי בתוכנו עדיין העם מפולג ואינו ער כלפי כל הסכנות סביב- וצריכים אנו לדעת כי מי שהביא עלינו את המלחמה- הוא: אלוקים בכבודו ובעצמו- עבור ההתרחקות מהתורה הקדושה! כדברי ישעיהו הנביא:

"מִי בָכֶם, יַאֲזִין זֹאת; יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע, לְאָחוֹר.  מִי נָתַן למשוסה לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים, הֲלוֹא יְהוָה:  זוּ, חָטָאנוּ לוֹ, וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ.  וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ, וֶעֱזוּז מִלְחָמָה; וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע, וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא־יָשִׂים עַל לֵב".[ישעיהו מ"ב, כ"ג- כ"ה]

לכן צו השעה:שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.." [מלאכי ג' ז']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 17 בדצמבר 2025

נִסִּים וְנִפְלָאוֹת- לְיִשְׂרָאֵל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

נִסִּים וְנִפְלָאוֹת-  לְיִשְׂרָאֵל.

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 יוֹסֵף  הוּרַד לְמִצְרַיִם

 עָבַר נִיסְיוֹנוֹת שָׁמַיִם

 תָּכְנִית אֱלוֹקִית רְקוּמָה

 לְהַצְמִיחַ מְעַטִּים לָאֻמָּה.

 

עָבַר  מַהֲמוֹרוֹת ויִיסּוּרִים

הִתְנַתֵּק מֵאָבִיו וְהָאַחִים

בִּטְחוֹנוֹ נָתַן בֶּאֱלוֹקִים

זָכָה בְּנִפְלָאוֹת וְנִסִּים .

 

מִבֵּית פּוֹטִיפַר לְבֵית אֲסוּרִים

פָּתר חֲלוֹמוֹת לִשְׁנֵי אֲסִירִים

לְשַׂר הַמַּשְׁקִים וְשַׂר הָאוֹפִים

הוּצָא מֵהַבּוֹר הִרְקִיעַ שְׁחָקִים.

 

 אַף דָּוִד דָּבַק בַּבּוֹרֵא עוֹלָם

 כְּנֶגֶד גָּלְיָת בָּאֲבָנִים נִלְחַם

 גָּלְיָת הִתְהַדֵּר עַד עֶלְיוֹנִים

 דָּוִד הֵבִיסוּ  הִשְׁפִּילוּ לַמַּעֲמַקִּים.

 

 כִּי  זֶה סוֹפָם שֶׁל אוֹיְבִים 

 המִּתְנַכְּלִים בְּחֶרֶב לַיְּהוּדִים

 עַם יִשְׂרָאֵל  הַדָּבֵק בַּתּוֹרָה

 אֱלוֹקִים יוֹשִׁיעוּ  מִכָּל צָרָה.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת מִקֵּץ [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית וּמִלְחֶמֶת דָּוִד וְגָלְיָת- [שְׁמוּאֵל –א, י"ז]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 10 בדצמבר 2025

פרשת וישב-מידה כנגד מידה- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישב-מידה כנגד מידה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין



ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש את כותונת הפסים ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)


               ציורי תנ"ך/ יעקב יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)


                ציורי תנ"ך/ יעקב שולח את יוסף אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

              ציורי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין (c)


                    ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)

                   ציורי תנ"ך/ השלכת יוסף לבור על ידי  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



                     ציורי תנ"ך/ יוסף נזרק לבור ואחיו סועדים/ ציירה: אהובה קליין (c)



                   ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ ציירה: אהובה קליין  (C)



 ציורי תנ"ך/ בניו וכלותיו באים לנחם  את יעקב באבלו/ציירה: אהובה קליין (c)



       ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




                    ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c)




                ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c]





ציורי תנ"ך/ חנוכיית הגבורה והנסים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציור לחנוכה/ חנוכיית המכבים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציור לחנוכה/ חנוכיית חנה ושבעת בניה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי לחנוכה / חנוכיית כסף/ ציירה: אהובה קליין (c)


הפרשה פותחת בישיבתו של יעקב בארץ מגורי אביו- כנאמר:

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.  אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן־שְׁבַע ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת־אֶחָיו בַּצֹּאן, וְהוּא נַעַר אֶת־בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת־בְּנֵי זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת־דִּבָּתָם רָעָה, אֶל־אֲבִיהֶם.  וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת־יוֹסֵף  מִכָּל־בָּנָיו—כִּי־בֶן־ זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים.  וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי־אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל־אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם. [בראשית ל"ז, א'- ה']

בהמשך התורה מתארת: כיצד הקנאה  והשנאה   של האחים מתגברת  -כלפי יוסף כאשר הוא נישלח אליהם על ידי אביו.

נאמר :"וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, מֵרָחֹק; וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם, וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ.  וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל ־אָחִיו:  הִנֵּה, בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה--בָּא.  וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה, מַה־יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו"[להלן [ ל"ז, י"ח]

ולבסוף הם מוכרים אותו לישמעאלים- ויוסף מורד מצרימה.

השאלות הן:

א] מדוע יעקב אהב כל כך את יוסף – וכיצד הגיבו האחים?

ב] כיצד הורד יוסף למצרים ומדוע?

תשובות.

יעקב אוהב את יוסף ומנגד קנאת האחים מתגברת .

יעקב אהב במיוחד את יוסף: לפי שהיה בן זקונים שלו:

כנאמר: "וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת־ יוֹסֵף מִכָּל־ בָּנָיו—כִּי־בֶן ־זְקֻנִים הוּא"

על פי רש"י: כמה פירושים:

א] בן זקונים- שיוסף נולד לעת זקנתו.

ב]  לפי אונקלוס: יוסף היה בן חכים כל מה שיעקב למד אצל שם ועבר - יעקב מסר לו  בלימוד. גם זה עורר קנאה אצל האחים.

ג] יעקב היה  זיו איקונין שהיה דומה לאביו יעקב.

ובהמשך כתוב:"...; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים". 

"אמר רבי חמא בר גוריא אמר רב: לעולם אל ישנה אדם את בנו בין הבנים, שהרי בשביל משקל שני סלעים של מילת [צמר נקי צח] לכותונת  הפסים שעשה  יעקב ליוסף - יותר משאר בניו- נתקנאו בו אחיו- ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים"

[מסכת שבת ו', ב']

תגובת האחים - הייתה קנאה ואפילו שנאה ליוסף!

יוסף נמכר ומורד למצרים.

אגדת חז"ל מתארת : יוסף מילא את בקשת אביו – יעקב- והלך לחפש את אחיו רועי הצאן, אך הוא שם לב - כי תעה בדרך והנה בא לקראתו המלאך גבריאל. שאל אותו יוסף: "אולי ראית כאן את האחים שלי רועים עם צאנם? ענה לו המלאך: "כן ראיתי ושמעתי אותם שהם מתכוונים ללכת לדותן "הלך יוסף לדותן והנה הוא רואה כי אחיו יושבים וסועדים ומשוחחים ביניהם- הם דיברו על גאוות יוסף ואהבת אביהם אותו.

אמר שמעון: "הבה נטכס עצה מה  לעשות ליוסף האהוב על אבא והמלשין עלינו תמיד" יהודה נעמד ואמר:" יוסף מדבר כך לפני אבא -היות ורוצה לזכות בברכתו ולרשת את כל רכושו ושמתי לב שאבא כועס עלינו בגללו.

ענה שמעון: "אילו היה בא לכאן עכשיו הייתי קורע אותו לגזרים".

אמר יששכר: "גם אני שונא אותו, אבל פוחד אני מפתרון חלומותיו"

ענה לו שמעון: החלומות של יוסף הם תוצאות של מחשבותיו במשך היום, כמו אדם רעב שחולם בלילה שהוא אוכל, כך יוסף חושב כל היום על רצונו למשול בנו, לכן הוא חולם בלילה שכולנו משתחווים לו"

לפתע יוסף הופיע, שמעון שמח מאד ואמר: "הנה מסר אותו ה' בידנו". יוסף לא חשב כי אחיו מדברים עליו והוא שמח לפגוש אותם. מיד פנו אחיו זה לזה ואמרו: "בואו נהרוג אותו ונשליך את גופתו אל הבור". באותו רגע נשמע קול בשמים קורא: "לא ימות יוסף, כי יחיה וכל חלומותיו יתגשמו!"

כששמע זאת ראובן אמר לאחיו: "אחיי אל תשפכו דם ואל תשליכו אותו אל הבור שבמדבר" חשב בליבו: אני האח הבכור- האחריות היא עליי,, אם ישמעו לי האחים ולא יהרגו אותו, אבוא מאוחר יותר אל הבור ואוציא אותו משם ואחזיר אותו לבית אבא.

בזכות מחשבה טובה זו - ציווה הקב"ה את יהושע בן-נון כשבחר את ערי המקלט, לבחור ערים  אלו לראשונה מנחלת ראובן,

 אך רעיון זה לא מצא חן בעיני האחים ,מיד התנפלו האחים על יוסף ואמרו לו: מה שחשבת לעשות לנו - נעשה  עכשיו לך" הפשיטו מעליו את כותונת הפסים ויוסף אמר להם: "מה  עשיתי לכם שאתם כך נוהגים בי"? אך ראובן ביקש מהאחים שלא יכו אותו ,אלא ישליכוהו לבור. שהיה מלא עקרבים ונחשים, נבהל יוסף וצעק אל ה'  וה' ברחמיו הרבים אסף את הנחשים והעקרבים לפינות הבור וכך יוסף ניצל.

יוסף היה צועק מהבור אל אחיו ודיבר על ליבם שיוציאו אותו משם-אך הם התרחקו מהבור כדי לא לשמוע ,אף הם רצו להורגו!

אבל יהודה הזהיר אותם: "לא כדאי לכם להרוג אותו- כי הקב"ה יכעס מאד על .עבירה זו. אתם כרגע סועדים, מיטיבים את ליבכם ומברכים את ה' אחרי הסעודה, האם רוצים  אתם שה' ישמע את ברכתכם כשידכם מלאות דם"? אמרו לו: האחים:" אם יחזור יוסף אל אביו ויספר את אשר קרה, יקלל אותנו אבא - כמו שקילל נח את כנען בן חם"

והנה בעוד יוסף צועק מהבור אל אחיו ,הגיע אורחת גמלים לידם, ניגשו האחים אל הישמעאלים והציעו את יוסף למכרו להם.

אמר להם הקב"ה: אתם מכרתם את אחיכם בזמן אכילה ושתיה, לכן גם אתם תמכרו בזמן אכילה ושתיה"

ומתי זה קרה? בזמן מרדכי ואסתר כשהמלך אחשוורוש והמן ישבו לאכול. שילם המן כסף רב למלך ובתמורה קיבל רשות להרוג ולהשמיד את היהודים. ובנוסף אמר ה': "אתם מכרתם את אחיכם לעבד, אני גוזר עליכם שכול שנה תזכירו את עבדות שלכם ותאמרו בפסח: "עבדים היינו לפרעה במצרים".

והנה הגיעה  אורחת ישמעאלים, האחים החליטו למכור את יוסף להם, במחשבה שכך יוכלו להיפטר ממנו לעולם - כי יהיה רחוק מכולם. אך ברגע האחרון הישמעאלים התחרטו  על התוכנית, לכן האחים השיבו את יוסף חזרה לבור. ראובן התרחק באותו זמן ואמר לאחיו: כי הוא הולך אל בית אבא כי היום תורו לשרת את האבא ולכן ממהר הביתה. באותו זמן הוא הלך והסתתר מעיניהם  מאחורי הר, והתפלל לה': "אנא ה' תן רגשות של רחמים בליבם  של אחיי- שלא יעשו שום רע ליוסף, עזור לי להוציאו מהבור ולהשיבו  לשלום אל בית אבא- כדי שלא יחסר שבט מיעקב" באותו זמן הגיעו המדיינים והם ניגשו לבור שמעליו ריחפו ציפורים –אותם שלח ה' שיגנו על יוסף מקרני השמש. המדיינים חשבו כי יש מים בבור ולכן התקרבו לשם ולהפתעתם גילו את יוסף יפה התואר, הם הוציאו אותו מן הבור כדי לקחתו, האחים התנגדו  ואיימו עליהם שהם יהרגו אותם. מיד המדיינים שלפו את חרבם ואיימו להרוג  את האחים ,לפתע שמעון קפץ עליהם וצעק כך שמרוב פחד הם נפלו על הארץ. אמר להם: "אני שמעון אשר החרבתי את שכם אם לא תשיבו לי את יוסף אהרוג אתכם ובשרכם יהיה מאכל לעוף השמים".

לבסוף המדיינים אמרו לאחים: אמרתם לנו שהוא עבדכם והוא מרד בכם- ולכן נקנה אותו הוא נראה חלש לכן נשלם עבורו עשרים שקלים. ואכן יוסף נמכר למדיינים- כאשר המדיינים התרחקו משם- לפתע התחילו לחשוש שמא הנער הוא גנוב והאחים ירדפו אחריהם ויהרגו אותם ובאותו זמן הגיעה אורחת ישמעאלים וקנו את יוסף מהמדיינים בסכום של עשרים שקל- הישמעאלים הובילו באמצעות גמליהם בשמים וכך כל הדרך למצרים יוסף-דבק בו הריח והחייה את נפשו.

ניתן לראות בפרשה זו את העניין של מידה כנגד מידה. הרי נאמר: "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת־ דִּיבָּתָם רָעָה, אֶל־ אֲבִיהֶם".

על פי רש"י : כל מה שנראה רע בעיני יוסף סיפר לאביו. כגון: שאחיו אוכלים אבר מן החי, ושהיו מזלזלים בבני השפחות והיו חשודים על העריות.- אך כל השבטים היו קדושים על פי הזוהר הקדוש – אין בשמות- השבטים את האותיות" ח', ט' – לומר: שלא חטאו. אך יוסף שרצה שאחיו יתקנו את מעשיהם לא בדק לעומק אם אכן חטאו, ועל כל המקרים לקה- מידה כנגד מידה. כגון: על אבר מן החי- ששחטו אחיו גדי עיזים והטבילו כותנתו בדם, ועל עניין הזלזול בבני השפחות- נמכר יוסף לעבד ועל עניין העריות נתקל באשת פוטיפר במצרים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, יש להסיק- כי כל הירידה למצרים הייתה צפויה מראש כפי שהבטיח ה' עוד לאברהם.

 עם זאת ניתן ללמוד: כי כל אחד חייב להיות בעל יראת שמים ולהבין: כי ה' צופה בו בכל מקום וגם זוכר את מעשיו, לכן כל אדם -חייב להיות  זהיר בדיבורו ובמעשיו-  לבל תצא תקלה ממנו -- כדברי שלמה המלך: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ".[משלי כ"א, כ"ג]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוֹסֵף נִמְכַּר לַיִּשְׁמְעֵאלִים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יוֹסֵף נִמְכַּר לַיִּשְׁמְעֵאלִים

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב מְעַט שַׁלְוָה

לְיוֹסֵף הִקְדִּישׁ מְנַת אַהֲבָה

לוֹ עָשָׂה כֻּותֹּנֶת פַּסִּים    

הֲרֵי הַקָּטָן - בֶּן זְקוּנִים.

 

וַיְהִי הַיּוֹם נִשְׁלַח לְאֶחָיו

אֶל  שְׁכֶם -נָשָׂא רַגְלָיו

נִדְרָשׁ לִשְׁאֹול בִּשְׁלוֹמָם

לִבְדֹּוק אַף שְׁלוֹם צֹאנָם.

 

בִּרְאוֹת אֲחֵי  יוֹסֵף אוֹתוֹ מַגִּיעַ

מַחְשָׁבָה רָעָה אוֹתָם הֵנִיעָה

רָקְמוּ לַהֲרֹג בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת

חִישׁ לְהַשְׁלִיכוֹ לְאַחַד הַבּוֹרוֹת.

 

 הַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם

 מֵעָלָיו  הַשְׁגָּחַת שָׁמַיִם

מִינֵי נְחָשִׁים וּשְׁרָצִים בּוֹ

אַךְ אֱלוֹקִים  מֵרָעָתָם מַצִּילוֹ.

 

לְפֶתַע הִגִּיעָה אוֹרַחַת יִשְׁמְעֵאלִים

נוֹשֵׂאת עִמָּהּ נְכֵאוֹת - בְּשָׂמִים.

וְיַעֲלוּ אֶת יוֹסֵף  הַנָּבוֹךְ מֵהַבּוֹר

לְמִצְרַיִם יוֹבִילוּהוּ בְּנִיחוֹחַ הַמֹּר.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת: וַיֵּשֶׁב [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר