פרשת
נשא- כיצד נגיע לניצחון בימינו?
מאמר
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה ולהפטרה:
ציורי תנ"ך/ הקמת , חצר המשכן/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)
ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן ביום הקמתו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מחנה לוויה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הסמיכה על ראש הלוויים להקדשתם/ ציירה: אהובה קליין.(c)
ציורי תנ"ך/ משה מקדיש את הלוויים לעבודת המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
monk / painter, Ahuva Klein (c)] [oil on canvas
ציורי תנ"ך/ הנזיר מביא קורבן לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)
Biblical painting
"..ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על---שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן"
[במדבר ז, ג]
ציורי תנ"ך/ אשת מנוח מספרת על בשורת המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)
אחד הנושאים בפרשה
הוא: הנזיר, כפי שהתורה מתארת: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל ־מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אִישׁ
אוֹ ־אִשָּׁה, כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר-- לְהַזִּיר, לַיהוָה. מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן
וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה; וְכָל ־מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה,
וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.
כֹּל, יְמֵי נִזְרוֹ: מִכֹּל
אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן, מֵחַרְצַנִּים וְעַד ־זָג--לֹא יֹאכֵל. כָּל ־יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ, תַּעַר לֹא ־יַעֲבֹר
עַל ־רֹאשׁוֹ: עַד ־מְלֹאת הַיָּמִם
אֲשֶׁר ־יַזִּיר לַיהוָה, קָדֹשׁ יִהְיֶה--גַּדֵּל פֶּרַע, שְׂעַר רֹאשׁוֹ. כָּל ־יְמֵי הַזִּירוֹ, לַיהוָה, עַל ־נֶפֶשׁ
מֵת, לֹא יָבֹא. לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ – לֹא ־יִטַּמָּא
לָהֶם, בְּמֹתָם: כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו,
עַל ־רֹאשׁוֹ. כֹּל, יְמֵי נִזְרוֹ,
קָדֹשׁ הוּא, לַיהוָה".[במדבר, ו', א'-ט]
בהפטרה:
בספר שופטים: אנחנו קוראים על שמשון שהיה
נזיר מבטן ולידה:
"וַיֹּסִיפוּ
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה; וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד ־פְּלִשְׁתִּים,
אַרְבָּעִים שָׁנָה".
וַיְהִי
אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי, וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ; וְאִשְׁתּוֹ
עֲקָרָה, וְלֹא יָלָדָה. וַיֵּרָא
מַלְאַךְ ־יְהוָה, אֶל ־הָאִשָּׁה; וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, הִנֵּה ־נָא אַתְּ ־עֲקָרָה
וְלֹא יָלַדְתְּ, וְהָרִית, וְיָלַדְתְּ בֵּן.
וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא, וְאַל ־תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר; וְאַל ־תֹּאכְלִי,
כָּל־טָמֵא. כִּי הִנָּךְ הָרָה
וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וּמוֹרָה לֹא ־יַעֲלֶה עַל ־רֹאשׁוֹ—כִּי ־נְזִיר אֱלֹהִים
יִהְיֶה הַנַּעַר, מִן ־הַבָּטֶן; וְהוּא, יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת ־יִשְׂרָאֵל--מִיַּד
פְּלִשְׁתִּים". [שופטים פרק: י"ג, א'- ו ]
השאלות הן:
א] על
איזה נזיר מדברת הפרשה.?
ב]
מה הקשר בין שמשון הגיבור בהפטרה לבין פרשת נשא?
תשובות.
מהות הנזיר בפרשה.
הנזיר
המופיע בפרשה: מקבל עליו שלושה דברים:
א]
הוא פורש מן היין.
ב] מתרחק
מהטומאה.
ג]
מגדל שיער ראשו.
דעת מקרא מסביר: הנזיר אינו חייב להתבודד ולהתרחק מחברת
אנשים - בדומה לנזירים בעמי קדם ובזמנים מאוחרים יותר אין הנזירות המופיעה בתורה נחשבת לספגנות. בתורה שלנו, החיים קדושים הם,
והנזירות באה להעלות את דרגת קדושתם. כאן מדובר על איש, או אישה שאינו נזיר מבטן
ולידה וגם אינו נזיר עד סוף ימיו. ובזה הוא נבדל מן הכוהנים. לפי שהם קדושים מרגע
לידתם עד יומם האחרון. הנזיר בפרשתנו,
מקבל עליו את הנזירות מבלי שמישהו מהצד יטיל עליו זאת על ידי נדר. ונזירות מוגבלת
בזמן לפי נדרו.
יש
גם סתם נזירות שלושים יום. [נזיר .א', ג']נזירות זאת נקראת: "נזירות
התורה"
נאמר
במסכת סוטה [ב', ע"א]
"רבי
[הכוונה לרבי יהודה הנשיא]אומר: למה נסמכה פרשת נזיר – לפרשת סוטה?
תשובתו:
לומר לך – שכל הרואה סוטה בקלקולה – יזיר [יפריש] עצמו מן היין.
הגמרא
שואלת: מדוע
שינה רבי יהודה הנשיא [עורך המשנה] את סדר התוכן בתורה והקדים את מסכת
"נזיר" למסכת
"סוטה"?
על
כך עונה הגמרא:
בסדר המסכתות בש"ס נסמכה מסכת
"נזיר" למסכת "נדרים" לפי שהנזירות באה בעקבות נדר
ואחריה באה מסכת: "סוטה" על מנת להפיק לקח טוב מקלקול הסוטה ולהתנזר
משתיית יין שלא לצורך.
רש"י
מסביר :
מדובר באדם שמתנזר מיין ושיכר.
דעת
מקרא מבאר:
הנזיר נודר נדר שיפריש את עצמו מדברים
מסוימים למען עבודת ה'.
השם
נגזר מן הפועל "נזר"- התרחק, התבדל.
משמעות
נוספת : השם: "נזר" = עטרה, כתר, תכשיט זהב על הראש- המשמש שם נרדף
לנזירות, בגלל השיער העוטר את ראשו. כדי שיפריש עצמו לשם שמים.
הנזיר
אינו אוכל ענבים ,חרצנים, [הגרעינים של הגפן] אינו אוכל את הזג שהם הקליפות שעוטפות את הפרי. מגדל את שיערו פרע
במשך כל תקופת הנזירות שלקח על עצמו. ותער לא יעבור על ראשו.
כמוכן,
הנזיר אינו רשאי להיטמא לקרובי משפחה שנפטרו עד תום תקופת הנזירות שקיבל על עצמו. בכך הוא דומה לכוהן גדול שאינו רשאי להיטמא לקרובי
משפחתו. פרט למת מצווה.
בעל
ספר החינוך - רבי אהרון הלוי מעלה את השאלה:
מדוע
החמירה התורה בנזיר יותר ממה שהחמירה בכוהן הדיוט? שמותר לו להיטמא לבני משפחתו
הקרובים [ויקרא כ"א, א'-ג'].
על
כך תשובתו: הכוהן התקדש מבטן ולידה. מבלי שנתן לכך את הסכמתו לכן התורה הקלה אתו.
כי "דְּרָכֶיהָ
דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" [משלי כ', י"ז] והתירה לו להיטמא לשבעה קרובי משפחתו [אביו,
אמו,, בנו, בתו, אחיו, אחותו. שלא נישאה ואשתו.
לעומתו
, הנזיר מרצונו קיבל עליו את כל האיסורים המוטלים עליו וסביר להניח : שהוא יצליח לעמוד בניסיון כה קשה
שלא יטמא לקרובי משפחתו.
הקשר להפטרה - על שמשון הגיבור.
נושא
הנזיר מזכיר לנו את נזירותו של שמשון
הגיבור , אלא ששמשון היה נזיר מבטן ולידה - כפי שהודיע המלאך לאמו:
אנחנו
קוראים על איש בשם מנוח שהיה גר בצרעה והוא השתייך לשבט דן, אשתו הייתה עקרה והנה
באחד הימים מלאך משמים פוגש את האישה בשדה, כפי שכתוב:
"וַיֵּרָא
מַלְאַךְ ־יְהוָה, אֶל ־הָאִשָּׁה; וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, הִנֵּה ־נָא אַתְּ ־עֲקָרָה
וְלֹא יָלַדְתְּ, וְהָרִית, וְיָלַדְתְּ בֵּן.
וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא, וְאַל ־תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר; וְאַל ־תֹּאכְלִי,
כָּל־טָמֵא. כִּי הִנָּךְ הָרָה
וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וּמוֹרָה לֹא ־יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹּ ־נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה
הַנַּעַר, מִן ־הַבָּטֶן..."
על
פי המלבי"ם:
מתוך דברי המלאך לאשת מנוח ניתן להבין: כי עליה להתרחק מדברים הגורמים ,בדרך הטבע
נזק , לעובר ומלבד זה עליה להתנהג כדין הנזירות, נאסר עליה שתיית יין ושיכר ועליה
להימנע מאכילת מזון טמא. היא עתידה ללדת בן שמורא לא יעלה על ראשו - כלומר לא יעלה
תער לגלח שיערו. היות והוא נזיר כבר טרם
נולד – משום כך לפני שיצא לאוויר העולם אמו צריכה להימנע ממאכלים האסורים על הנזיר.
הייעוד של שמשון: להושיע את עם ישראל מיד פלישתים.
אכן
זו הייתה בשורה טובה- שכוונתה להוכיח :כי ניתן לנצח את האויב הפלישתי ומי שיתחיל
בכך- הוא שמשון הגיבור.
חשוב
לציין, כי בתקופת שמשון המצב הרוחני בעם ישראל היה ירוד והפלישתים שלטו עליהם.
בתלמוד
ישנו מאמר חז"ל הסובר כי: "חד אמר לפי פרנס חד אמר- פרנס לפי הדור. באותה
תקופה העם השלים עם גורל השעבוד לפלישתים ולא ניסה להתמרד. מטרת הופעתו של
המלאך הייתה להבטיח ששמשון יחל להושיע את
ישראל. וזאת במטרה לתת לעם באותה תקופה- תקווה כי אפשרי בהחלט לנצח את האויב הפלישתי.
במדרש
ישנה דעה: כי הנזירות שהוטלה על שמשון - נועדה לרסן את יצרו הגדול:
"גלוי
היה לפני הקב"ה ששמשון היה הולך אחר עיניו, לפיכך, הזהירו בנזיר שלא שותה יין
–לפי שהיין מביא לידי זימה ומה בזמן שהיה נזיר- הלך אחר עיניו, אילו - היה שותה
לא היה לו תקנה לעולם מרוב שהיה רודף אחר
זימה" הנזירות שהוטלה על שמשון מצד אחד באה לרסן את יצרו אך מנגד- לחזק את
גבורתו המיוחדת שניתנה לו מאת ה' – כדי להציל את עם ישראל ויתכן שבדברי המלאך: "וְהוּא,
יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל"—ישנו רמז: כי שמשון רק יתחיל להושיע
את העם אבל לא ימשיך...
שמשון היה בחיר ה', הוא היה שונה משופטים אחרים -בגלל היותו נזיר
מבטן ולידה ,הוא לא עמד בראש צבא ולא השתמש
בכלי נשק מקובלים לאותו זמן. לא היה לו ניצחון אמתי ולא הנחיל תבוסה לפלישתים.
הוא שפט את ישראל עשרים ושתיים שנה.
לסיכום, לאור האמור לעיל, שמשון היה שופט – אך
לא הצליח להביס את הפלישתים.
לעניות
דעתי,
היות ועם ישראל היו באותה תקופה במצב רוחני
ירוד- הדבר הפריע לזכות בניצחון מוחץ כנגד הפלישתים. ולכן גם בימים אלה ממש כאשר אנחנו
נלחמים כנגד האויבים בשבע חזיתות, על מנת להגיע לניצחון - עלינו להיות מאוחדים , לשוב
להתחבר לספר הספרים כדי שנזכה להגשים את נבואת ישעיהו הנביא:
"לֹא
יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת
יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים."[ישעיהו י"א, ט']
