פרשת משפטים- האם מותר לכרות ברית עם אויב?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת  משפטים- האם מותר לכרות ברית עם אויב?

מאת: אהובה קליין.

ציורי תנ"ך/ האיסור לכרות ברית עם האויב/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עם ישראל נלחם נגד אויביו כארי/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שילוח העבד לחופשי/ ציירה: אהובה קליין(שמן על בד] (c)

ציורי תנ"ך/ העבד ואשתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical painting/Slave set free Shiping/By Ahuva Klein(c

אמה עברייה

ציורי תנ"ך/ אמה עברייה /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הבטחת ה' בדבר הסרת מחלה מהעם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הבטחת ה' בדבר הסרת מחלה מהעם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה עולה להר סיני לקבל את הלוחות/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך  שומר חינם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:

אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שמיטה בכרם- הפקר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שנת היובל- האדם שב אל נחלתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שנת היובל- האדם שב אל נחלתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי  תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך הרובץ  תחת משאו/ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/עליה לרגל לירושלים/ציירה: אהובה קליין (c)  

ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

"כי ילך מלאכי לפניך.."[שמות כ"ג, כ"ג]

ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

הפרשה פותחת בפסוקים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".

היא כוללת חוקים ומשפטים בעיקר בין אדם לחברו , אך גם הסבר מעניין- לגבי האויבים כפי שנאמר: "וְשָׁלַחְתִּי אֶת-הַצִּרְעָה, לְפָנֶיךָ; וְגֵרְשָׁה, אֶת - הַחִוִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת - הַחִתִּי--מִלְּפָנֶיךָ.  לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ, בְּשָׁנָה אֶחָת:  פֶּן-תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה, וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ, מִפָּנֶיךָ, עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה, וְנָחַלְתָּ אֶת-הָאָרֶץ.  וְשַׁתִּי אֶת - גְּבֻלְךָ, מִיַּם-סוּף וְעַד-יָם פְּלִישְׁתִּים, וּמִמִּדְבָּר, עַד-הַנָּהָר:  כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם, אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ, מִפָּנֶיךָ.  לֹא - תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, בְּרִית.  לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ, פֶּן-יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי:  כִּי תַעֲבֹד אֶת  אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ"[שמות כ"ג, כ"ח- ל"ג]

השאלות הן:

א] מה משמעות וו החיבור בתחילת הפרשה ומה הסכנה בעיוות הדין?

ב] כיצד יש לנהוג עם האויבים בימינו - ולהבטיח את ישיבתנו בארץ?

תשובות

משמעות וו החיבור בפרשה - והסכנה בעיוות הדין.

המתבונן בשורה הראשונה הפותחת את הפרשה - מבחין בוו החיבור?

רש"י סבור: בפרשת יתרו התורה מתארת את מעמד הר סיני- כולל עשרת הדיברות -"ואלה" בא להוסיף על עשרת הדברות שבפרשת יתרו - מה הראשונים מסיני - אף כאן בפרשתנו - הדינים  הם מסיני!

בנוסף מעניין לציין: כי מסכת אבות מתחילה במילים: "מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,.."

נשאלת השאלה: מדוע רק משנה זו מתחילה  באזכרת  "משה קיבל תורה.." לעומת שאר המסכתות?

התשובה: כדי שנדע: אומנם  גם לגויים יש ספרי מוסר , אך לעומת ספריהם, מסכת אבות העוסקת במוסר היהודי – ניתנה  בסיני  כמו התורה כולה .

"בעל הטורים" מסביר:"ואל"ה"- (ראשי תיבות)" וחייב אדם לחקור הדין.

"המשפטי"ם"- ראשי תיבות: הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט.

אש"ר- ראשי תיבות: אם שניהם רוצים. תשי"ם - ראשי תיבות: תשמע שניהם יחד מדברים......

ועוד אומר: "בעל הטורים על המשפט: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם": יש בפסוק זה חמש מילים לומר לך: שכל הדן דין אמת, לאמתו, הרי הוא כאילו קיים חמישה חומשי תורה, וכאילו נעשה שותף להקב"ה במעשי בראשית.

האדמו"ר רבי בונים מפשיסחא: סובר: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם"- לימדה אותנו התורה שיהיו המשפטים - היינו -המצוות שבין אדם לחברו לפני המצוות שבין  אדם למקום-כי  דרך ארץ קדמה לתורה!

המשפט חייב  להתנהל – אך ורק – בדרך  אמת וצדק! 

מנגד- אם קיים חלילה עיוות  בהליך  המשפטי -  הדבר מסכן  את כל  עם ישראל בארץ ישראל.

כפי שנאמר:

"חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִינּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה". [מסכת אבות ה .ח']

הרמב"ם מסביר:

עינוי הדין - הוא איחור המשפט, ועיון בו ימים רבים בדבר המבואר.

עוות הדין - הוא שידון במה שאינו ראוי:

רבי עובדיה מברטנורא: מסביר:

"עינוי הדין - שיודעים להיכן הדין נוטה ומעכבין ואין פוסקין אותו:

עיוות הדין - לזכות את החייב ולחייב את הזכאי:

על המורים בתורה שלא כהלכה - לאסור את המותר ולהתיר את האסור".

איסור כריתת ברית עם האויבים,

נאמר: "לֹא - תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, בְּרִית". 

על פי ספר החינוך: אסור לכרות ברית לשבעת העמים שישבו כאן בארץ וגם עם עובדי אלילים.

כך הוא אומר: שלא נכרות ברית, כלומר: שלא נבטיח באהבתנו אל העם הרע-הכופרים – שהם שבעה עמים שבתורה - שהיו מחזיקים בארצנו טרם בואנו שם, והן החיתי, והאמורי וכו'.

שנאמר: "לֹא - תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, בְּרִית". שלא נעשה עמהם שלום ונניח אותם לעבוד עבודה זרה .

משורשי מצווה זו, לאבד עבודה זרה וכל משמשיה מן  העולם , ואלו שבעת העממים היו - עיקר עבודה זרה ויסודה הראשון, ועל כן נעקרו מארצם, ונצטווינו לשרש אחריהם ולאבד זכרם לעולם, כמו שכתוב עליהם בתורה:

"כִּי יְבִיאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ; וְנָשַׁל גּוֹיִם-רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--שִׁבְעָה גוֹיִם, רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ--וְהִכִּיתָם:  הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם, לֹא - תִכְרֹות לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם". [דברים ז'-א'- ג]

בימים אלה ממש נוכחים אנו להבין: כי  עלינו להיות  מחוברים לתורה הקדושה בְּיֶתֶר שְׂאֵת ואין לקיים ברית עם  אויבים - אשר שואפים חלילה להשמידנו  מעל פני האדמה אשר הובטחה , אך ורק , לעם היהודי! כפי שנאמר לאברהם - אבי האומה בהבטחת ברית בן הבתרים: "בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהֹוָ֛ה אֶת־ אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד ־ הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר ־ פְּרָֽת" [בראשית, ט"ו, י"ח]

האויבים מחנכים את ילדיהם  החל מהגיל הרך – להשמיד חלילה, את היהודים!

כנגד מעשיהם עלינו לחזק את שיעורי התנ"ך במוסדות החינוך בנוסף כל משפחה חייבת ללמד את ילדיהם בביתם - פרשת השבוע  מידי שבת בשבת ובכל בית  יהודי –חייב שימצא ספר תנ"ך שלם.

המילים הבאות מחזקות את אשר עלנו  לעשות:

"לֹא - תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, בְּרִית.  לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ, פֶּן-יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי:  כִּי תַעֲבֹד אֶת - אֱלֹהֵיהֶם, כִּי- יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ"

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: כשם שברכות הבריאות  והכוח שלנו  מובטחים באמצעות יד ה' – כגון הברכה הבאה:

"וַעֲבַדְתֶּם, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ" [להלן: כ"ג, כ"ה]

כך פועל יד ה' להביא כליה על האויבים שיגורשו  מפנינו. שני דברים אלה יבואו רק כפועל יוצא מהכנעה המוסרית של עם ישראל לרצון ה'- היינו קיום התורה בפועל!

אם עם ישראל כשהתיישב בארץ היה מקיים את רצון ה' - ניתן היה לחסוך את כל המלחמות  נגד האויבים שנגזר עליהם כיליון בשל השחתתם, ועם ישראל היה זוכה לנחת –נוטע את שורשיו כשהוא אוחז בתורה בארצנו  המובטחת.

לסיכום, לאור האמור לעיל: עלינו לשוב להתחבר לשורשי  אבותינו ולקיים את החיבור לתורתנו ואז נזכה ,בע"ה ,לחיות כאן בשלווה ובטחון ויפים וחשובים דברי דוד אל גוליית:

"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי: אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ"

 [שמואל –א, י"ז, מ"ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מִשְׁפְּטֵי ה' - מַצִּילֵי חַיִּים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

מִשְׁפְּטֵי ה' - מַצִּילֵי חַיִּים.

מֵאֵת אֲהוּבָה קְלַייְן ©

מֹשֶׁה גְּדוֹל הַנְּבִיאִים

מְדַלֵּג כְּאַיָּל עַל סְלָעִים

בְּרָמָ"ח אֲבָרָיו אֱמוּנָה

עָלָיו שׁוֹרָה  שְׁכִינָה.

 

רוּחַ נוֹשֵׂאת עֲנָנָה

מִתּוֹכָהּ בּוֹקַעַת הוֹרָאָה:

כְּרִיתַת בְּרִית עם אוֹיְבִים

סוֹפָהּ – שְׂדֵה מוֹקְשִׁים.

 

מַקְשִׁיב לְמִשְׁפְּטֵי  אֱלוֹקִים

חֲשׁוּבִים - מַצִּילֵי חַיִּים

לְעַם עַתִּיר גָּלוּיוֹת  וְייִסּוּרִים

הָעוֹרֵג לְיָמִים  רְגוּעִים וּשְׁלֵוִים.

 

בְּסִינַי נִמְסְרוּ הַמִּשְׁפָּטִים

לָנֶצַח בַּשָּׁמַיִם חֲרוּתִים

אֱלוֹקִים עַל עַמּוֹ מַבִּיט

יָמִים כְּלֵילוֹת מַתְמִיד.

 

עַם חָכָם מְחֻבָּר לַתּוֹרָה

בְּכָל שַׁעַל  זוֹכֶה לַהֲגַנָּה

מֵעָלָיו כִּפַּת   שָׁמַיִם

בְּרָכוֹת וִישׁוּעוֹת כַּמַּיִם.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת  מִשְׁפָּטִים. [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת] 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת יתרו- שליחות מכופלת בפרשה לעתיד ישראל- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת יתרו- שליחות מכופלת בפרשה לעתיד ישראל- כיצד?

מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד](c)

ציורי  תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה מתרה בעם למען לא  יעלו להר סיני /ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ משה מצווה על שבעים זקני ישראל- לשבת לרגלי הר סיני עד שובו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וְהִגְבַּלְתָּ   אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת". [שמות,י"ט, י"ב]

ציורי תנ"ך/ עם ישראל חונים כאיש אחד בלב אחד-מול הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יתרו יוצא אל משה במדבר-  יחד עם ציפורה- ובניה/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יתרו  משיב את ציפורה ובניה אל משה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה מזמין את יתרו לאוהלו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יתרו מברך את ה' / ציירה: אהובה קליין (c)

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה":

ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר בגדולת ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם".[שמות י"ח, י-י"א]

ציורי תנ"ך/ ה' נושא את ישראל על כנפי נשרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יתרו מזהיר את משה- שמא יבול כעץ ללא מים ומזון-

 מצב בו הוא שופט את העם לבדו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  משה שופט את העם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה:" אהובה קליין(c)

בפרשה זו אנו קוראים על יתרו - חותן משה שמגיע אל המדבר עם  ציפורה - אשת משה והבנים גרשום ואליעזר.

זכות גדולה  נפלה בחלקו של יתרו שבעבר היה  "כוהן מדיין"  ופרשה בתורה  נקראה על שמו : זאת בעקבות כך שנפקחו עיניו בראותו את הנסים והנפלאות שעשה ה' לישראל במצרים ובמדבר - וקיבל עליו את האמונה באלוקי ישראל.

ראוי  לשים לב - כי פרשה זו - היא  פרשה חשובה וייחודית הכוללת את מתן תורה ועשרת הדיברות.

ראויים לציון דברי יתרו למשה:" וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם.  עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל יְהוָה מִכָּל- הָאֱלֹהִים:  כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם". [שמות י"ח, י'- י"ב]

בפרשה זו מודיע ה' למשה מהי שליחותו של עם ישראל בעולם: "וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִ.......וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". [להלן,  י"ט, ג'-ו]

אחד מעשרת הדיברות, מצוות: שמירת השבת :

"זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.  ......בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ".[שמות כ': ח'-י"ב]

השאלות הן:

א] מה ניתן ללמוד מהגעתו ותגובתו של יתרו - למשה?

ב] מה טמון בשמירת השבת ומהי שליחות עם ישראל ?

תשובות.

סיבת הגעתו ותגובתו של יתרו – אל משה.

יתרו היה חותן משה, כוהן מדיין, במשך שנים רבות עבד עבודה זרה, אולם משראה את כל הניסים שהתרחשו לעם ישראל - התגייר והכיר באלוקי ישראל.

חז"ל משבחים את יתרו על מידת הכנסת האורחים שגילה כלפי משה בזמן בריחתו ממצרים - כמו ששנינו  במסכת סנהדרין : [ק"ד, ע"א] בשכר "קראן לו ואכל לחם"- על כך זכו בניו וישבו בלשכת הגזית - בתוך אולם שבהר הבית שבו היו מתכנסים חכמי הסנהדרין בימים שבית המקדש היה קיים.

לפי דברי רש"י: ליתרו היו שבעה שמות: רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קיני, פוטיאל.

נאמר: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ:  כִּי-הוֹצִיא יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם".

והשאלה הנשאלת: מה שמע יתרו?

על כך מנסים הפרשנים לענות:

תשובתו של רבי יהושע מתבססת על הסמיכות של הפרשיות, בסוף פרשת בשלח - מסופר על מלחמת עמלק  שמועה זו הניעה את יתרו לבוא.

רבי אליעזר טוען: שהיות ולא צוין במפורש שיתרו שמע על מלחמת עמלק מכאן ששמע על נס קריעת ים סוף - כפי שנאמר: "ויט משה את ידו על הים.. ויבקעו המים " [שמות י"ד, כ"א] על כך שמעו כולם. רש"י סובר כדעת שניהם.

על פי  דברי יתרו למשה-לומדים אנו את גדלותו, הרי כתוב בשירת הים: "אָז נִבְהֲלוּ, אַלּוּפֵי  אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ

כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן.  תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה  וָפַחַד" [שמות  ט"ו, ט"ז]

רש"י מסביר:  האימה נפלה - על  הרחוקים  והפחד נפל על כל הקרובים  . כמו שנאמר:

"כִּי שָׁמַעְנוּ, אֵת אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת-מֵי יַם-סוּף מִפְּנֵיכֶם, בְּצֵאתְכֶם, מִמִּצְרָיִם" [יהושע ב' ,י']

הרב שמשון רפאל הירש  מסביר את ההבדל בין אימה ופחד:

"אימה"- מציינת את הרושם המפחיד של כוח הנמצא כאן המטיל מורא בעליונותו כמו שנאמר: וְאֵמָתוֹ, אַל-תְּבַעֲתַנִּי".[איוב, ט', ל"ד]

ועוד דוגמא: "לִבִּי, יָחִיל בְּקִרְבִּי";    וְאֵימוֹת מָוֶת, נָפְלוּ עָלָי". [תהלים נ"ה, ה']

המילה: "פחד" מבטאת: יראה של סכנה  מתקרבת.

הקורא פסוקים אלה מגיע לידי הבנה- כי רבים שמעו  על הנסים שה'  עשה לעם ישראל- אך מכולם היה אדם אחד –יתרו - שבעקבות שמועה זו עשה גם מעשה: הוא התגייר השיב את אשת משה - ציפורה ובניה  למשה והכיר בגדולת אלוקים ואמר למשה:

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם. עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל יְהוָה מִכָּל- הָאֱלֹהִים:  כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם".[שמות י"ח, י'- י"ב]

מסביר רש"י: יתרו אומר למשה: כי הוא הכיר את כל סוגי העבודה הזרה, אך מעתה הוא מעריך את מעשה האלוקים- לפי שהציל את עם ישראל מאומה קשה! ומיד המלך פרעה - שהיה מלך קשה לפי שהיה - רודה ושולט בעם ישראל והיה מכביד את חייהם  עליהם בעבודה קשה.

מעכשיו  יתרו  מצהיר: עתה ידעתי  כי גדול ה' מכל  האלוהים הייתי מכירו בעברו ,עכשיו אני  מכיר ביותר לפי שהתגדל שמו של ה' בעולם-יתרו התפעל מכך- שה' נקט במידה כנגד מידה- בדבר שהמצרים  רצו לאבד את עם ישראל-ה'  העניש  אותם, היינו הם- רצו  לאבד את עם ישראל במים -אך בסופו של דבר- הם  בעצמם הלכו לאבדון  במים!

מכאן המסקנה: כי יתרו עשה שליחות גדולה בכך שהכיר בגדולת ה' וכתוצאה מכך התגייר וקיבל עול מלכות שמים - לכן ראוי הוא שפרשה  הכוללת את עשרת הדיברות. תיקרא על שמו.

סוד שמירת השבת ושליחות עם  ישראל.

לצערנו, היום ישנם אנשים - שאינם בקיאים ביהלום הטמון בשמירת השבת, הם נוטים לזלזל בציווי האלוקי ומנסים להתבונן בתורה האלוקית - כמשהו עתיק שאינו מותאם לזמן שלנו.

לכן, חייבים לדאוג לחנך את העם שלנו להתחבר לתורה ולמצוות  החל מהגיל הרך  והלאה..

נאמר: "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.  שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ".[שמות כ': ח'-י"ב]

רש"י מסביר: "זכור ושמור" נאמרו  בדיבור אחד והמחללים את השבת עליהם נאמר:

"וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם; מְחַלְלֶיהָ, מוֹת יוּמָת--כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ.  שֵׁשֶׁת יָמִים, יֵעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ, לַיהוָה; כָּל- הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת." [שמות ל"א,  י"ד]

הכוונה במילים: "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת": יש לזכור במהלך ימי החול   את השבת ואם מזדמן לנו חפץ יפה נרכוש אותו למען השבת.

נזכור כי הקב"ה בכבודו  ובעצמו ברא את העולם במשך שישה  ימים, אך ביום השביעי הוא הקדיש למנוחה וזאת: ללמד את היהודי קל וחומר. שאדם העובד קשה במשך ששת ימי השבוע בעמל ויגיעה-מצווה לנוח בשבת. ה' בירך את השבת – לפי שביום השישי   היו מלקטים במדבר  מנה כפולה  של מן- לכבוד שבת  - על מנת לקדשו כי בשבת המן פסק לרדת. לכן - השבת היא מקור הברכה-כי נשאר להם מיום שישי מן - כי ביום זה היו  מלקטים  שתי מנות ולא מנה אחת כבשאר ימי החול.

להלן השליחות של עם ישראל - כדברי ה' למשה:

"וְעַתָּה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים, כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּוהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". [להלן,  י"ט, ג'-ו]

דוד המלך אומר:: "לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ. כִּמְעַט אוֹיְבֵיהֶם אַכְנִיעַ וְעַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי"[תהלים: פ"א, ט"ו- ט"ו]

אלוקים מבטיח ניצחון  לעם ישראל- אם נשמע בקולו!

לסיכום, לאור  האמור לעיל: יתרו משמש לנו דוגמא טובה לשליחות  לקיום התורה  בפועל - מתוך אמונה וממנו נלמד קל וחומר - אם הוא שהיה כומר לעבודה זרה והתגייר - אנחנו היהודים חייבים לקיים את עשרת הדברות בפועל – כולל שמירת שבת ולממש את שליחותנו - להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש - ועל ידי כך להאיר את כל העולם. זו המשימה שלנו היום - ורק כך נזכה לגאולה  שלמה במהרה ובע"ה נצא מאפלה לאורה, אמן  ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)