יום שלישי, 2 ביולי 2024

פרשת קורח, המחלוקת אז והמחלוקת היום- לאן? / מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרשת קורח, המחלוקת  אז והמחלוקת היום- לאן?

יצירותיי לפרשה:

                             ציורי תנ"ך/ מחלוקת קורח/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ קורח ועדתו  נופלים לתוך פי האדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ הכהן מקבל תרומה של דגן ותירוש/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  קורח יוצר מחלוקת בעם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עדת ישראל  מתלוננים לפני משה ואהרון על מות קורח ואנשיו/ 
 ציירה: אהובה קליין(c)










ציורי תנ"ך, משה. דתן  ואבירם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]






ציורי תנ"ך/ קורח ואנשיו מקטירים קטורת/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משה אוחז במטהו הפורח של אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ מנוסת העם אחרי  שקורח ואנשיו נבלעו באדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)





 ציורי תנ"ך-  אהרון עוצר את המגפה בעזרת הקטורת (c)



 ציורי תנ"ך/ פדיון בן בכור / ציירה: אהובה  קליין (c)



פרשה זו פותחת במחלוקת קורח ואנשיו כנאמר: "וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן.  וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם.  וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה.  וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו.  וַיְדַבֵּר אֶל-קֹרַח וְאֶל-כָּל-עֲדָתוֹ, לֵאמֹר, בֹּקֶר וְיֹדַע יְהוָה אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ וְאֶת-הַקָּדוֹשׁ, וְהִקְרִיב אֵלָיו; וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ, יַקְרִיב אֵלָיו.." [במדבר  ט"ז, א'- ו']

העונש הנורא היה:

"וַיְהִי, כְּכַלֹּתוֹ, לְדַבֵּר, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם.  וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ.  לג וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, חַיִּים--שְׁאֹלָה; וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל". [במדבר ט"ז, ל"א- ל"ד]

השאלות הן:

א] במה חטאו קורח ואנשיו?

ב] מדוע עונשם היה כה כבד?

ג]  המחלוקת בימינו- לאן?

תשובות

חטאם הכבד של  קורח ושותפיו:

על פי מדרשי חז"ל- חטאם של  קורח ושותפיו-מהווה  מעשה כפירה באלוקים ובתורת משה על ידי שכפרו בשליחותו.

האלשיך מבאר את  אגדת חז"ל המספרת: כי השמש והירח אמרו לה':

"אם לא תעניש את קורח ועדתו שביישו את משה והתחצפו אליו , לא נאיר עוד בעולמך" תגובת ה' הייתה: "בכל יום  ויום משתחווים לכם רבים מאומות העולם, בי אינם מאמינים, חושבים שאתם, השמש והירח- בראתם עולם, ובכל זאת  לא בקשתם מעולם שאעניש את הגויים, על כבודי לא חסתם והמשכתם להאיר כרגיל, וכשהעליבו כמה אנשים את משה, שהוא רק אדם, מיד קמתם לטובתו ובקשתם שאעניש את המורדים בו" מאז מאירים השמש והירח בעולם רק אחרי שיורים בהם חיצים וחניתות - מפני שבני  אומות העולם משתחווים להם וכופרים בבורא עולם.

ה"כתב סופר" [רבי אברהם שמואל בנימין סופר] מסביר:

קורח ועדתו מאשימים את משה ואהרון שהם הגיעו למעמד הרם שלהם ,לא מפני שהם מתאימים להנהיג את העם אלא:" כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים" היות המוני בית ישראל הם יראי שמים וקדושים, הם מקשיבים לכל מה שהמנהיגים מצווים אותם ,לכן יכול כל מנהיג – תקיף ובעל שררה - לשלוט עליהם!

"משך חכמה" סובר: כי מחלוקת קורח הייתה כפירה  ברורה כנגד התורה לולא זאת לא היה משה מסכן את כל התורה כולה בדבריו:

" אם כמות כל האדם ימותו "וכו' לא ה'  שלחני".

לכבוד עצמו לא היה אומר כך ולעשות את התורה  קרדום לחפור בה. אך היות והמאבק היה נגד התורה ממש  וגם כנגד ה' למעשה הם העמידו את משה ואהרון רק בתור הסוואה- לכן היו חייבים להיענש במלוא חומרת הדין.

"אוזניים לתורה" סובר: משה דן את אנשי קורח ועדתו  כגורלם של אנשי עיר נידחת שחטאו בעבודה זרה.

ה"נתיבות שלום" מסביר  על פי הזוהר הקדוש:

האדם שתופס מקום בעולם הזה-בעיני עצמו - הוא חושב שחברו מפריע לו ועומד בדרכו ולמרות שלא מפריע לו כלל- הרי מתוך מידת הישות שלו יש לו הרגשה כי חברו תופס את מקומו. וזה המקור להגיע למחלוקת - לא לשם שמים. והשלום הוא ההיפך מהמחלוקת. והוא מופיע אצל האדם המכניע עצמו לפני ה' ומבטל את אישיותו - ומבין שאיש אינו עומד בדרכו ואיש אינו מפריע לו ולכן הוא חי עם כולם בשלום.

מסקנתו: שהקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם ושורשם נובע - ממידת הישות.

חז"ל רואים כבר רמזים בולטים  בשם: "קרח" ללא האות וו-ראשי תיבות:

לפי שקורח  היה בעל מידות רעות: קנאה, רוממות, חמדה:

קנאה: היה מקנא בגדולתם של משה ואהרון בקרב ישראל.

רוממות: רדף אחרי  כתר המנהיגות בעם-  עבור הכבוד והרוממות.

חמדה: חמד והתאווה לאיצטלא שאינו ראוי  לה.

חומרת העונש לקורח ועדתו.

אומרים חז"ל: כי השם "קרח"- מלשון - קורחה שנעשה קורחה -  [חורבן ושממה בישראל ]

"קורח ועדתו אין להם חלק לעולם הבא" ואמרו גם כי: "עדת קורח לא היה להם חלק בארץ-[ לא הורישו לבניהם  נחלה כיתר בני ישראל] יהושע וכלב בן יפונה נטלו חלקם" [בבא בתרא קי"ח, ע"ב]

רבי שלום רוקח מסביר:

העונש שנענשו קורח ועדתו היה: מידה כנגד מידה לפי שהם חטאו בלשונם - בהשמעת לשון הרע ובהוצאת דיבה על משה ואהרון לכן  נגזר עליהם: "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם"

נשאלת השאלה: מדוע נגזר שגם הרכוש של קורח ועדתו נבלע באדמה?

חז"ל עונים: אילולא היו קורח ועדתו בעלי רכוש רב אפשרי שלא היו נגררים למחלוקת לפי שאמר כבר שלמה המלך: "וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת".[משלי י"ח, כ"ג]- הכוונה: העשיר משיב לזולת בדברים קשים ועזים.

מכאן שעשירותם ורכושם של קורח ועדתו - גרמו להם ליפול לתוך אש המחלוקת שהתפשטה בתוך מחנה ישראל לכן ה' גזר שלא יישאר מהרכוש הזה דבר - כי כל הגורם לעבירה- נחשב לשותף בה!

האגדה מספרת: כי קורח ואנשיו כולל רכושם הרב נבלעו באדמה, עינויים קשים עברו עליהם, ברגע שהאדמה חנקה  אותם הם התחרטו על התנהגותם הרעה וצעקו בקול: "משה אמת ותורתו אמת! מודים אנחנו שמשה מלך ונביא אמת, ואהרון הוא הכהן הגדול שאלוקים בחר בו" הודאה בחטאם הגיעה באיחור ולעיני כל ישראל נבלעו באדמה. העם נכנס לבהלה.....

החת"ם סופר אומר כי  במסכת אבות נאמר: [ה' ,ו'] עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בֵין הַשְּׁמָשׁוֹת: ובתוכם: "פִּי הָאָרֶץ,.....וּקְבוּרָתוֹ שֶׁלְּ מֹשֶׁה" מדוע ה' העלים  את עשרת הדברים שנבראו  בערב שבת בין השמשות  מידיעת משה רבינו- שהיה יכול לחזות על כך ברוח הקודש?

תשובתו:

היות וגם בתוך עשרת הדברים  נכלל קברו של משה רבינו - שמקומו המדויק לא נודע לשום אדם: כפי שכתוב:  "וְלֹא-יָדַע אִישׁ אֶת- קְבֻורָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה".[דברים ל"ד, ו'] לכן  הקב"ה הסתיר  את עשרת הדברים שנבראו ביום השישי ממשה וביניהם הפתח של הבור שקורח ואנשיו נבלעו בתוכו.

המחלוקת בימינו.

בימים אלה ממש ,כולנו ערים למחלוקת שאינה לשם שמים בתוך העם שלנו, עיקר טענתם של קבוצה זו: כי  הימין והעומד בראשו אינם ראויים לשלטון, ומשום דעה זו - הם מרשים לעצמם לחסום כבישים ובכך להפריע לאזרחים לנוע בחופשיות לעבודתם, או  בדרכם לקבלת  טיפול  רפואי, הדבר המפליא שאינם מאשימים כלל את האויב באכזריותו לעם ישראל ! הם דורשים בחירות בשעת מלחמה קיומית לעם ישראל במקום אחדות ,אהבת חינם, תפילות למען  הצלחת ישראל ! למזלנו התנהגותם אינה משקפת את חיילי צה"ל -  הגיבורים הנלחמים באמונה בה' ובאחדות הראויה לשבח.

המחלוקת נובעת  מהתרחקות מהתנ"ך שלנו: האשמת ה' שנטש אותנו בשמחת תורה ולא הגן על  היהודים מהחטיפות של המשפחות על ידי המחבלים.

ישעיהו הנביא "מקדים רפואה למכה" היות וידע כי פעמים רבות בני אדם מעבירים ביקורת על עונשים קשים על הבריות מאת ה' ולכן הוא אומר לפני שנים:

"כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַיי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי--נְאֻם, יְהוָה.  כִּי-גָבְהוּ שָׁמַיִם, מֵאָרֶץ--כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם, וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹותֵיכֶם". [ישעיהו נ"ה, ח'- י']

בנוגע לטענה כי השלטון הנוכחי אינו לרוחם. אילו היו מחוברים לתורה היו מבינים שכל מנהיג - הוא נבחר ה' ונגד כך לא ניתן לחלוק. דוגמת בחירת יהושע על ידי ה': כנאמר : "ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בו-נון איש אשר - רוח  בו וסמכת את  ידך עליו"[במדבר כ"ה, ט"ו- י"ט]

לסיכום ,לאור האמור לעיל, עלינו להרבות בתפילה  למען הצלחת כל עם ישראל  מטף ועד זקן , ולבקש רחמים:

"יְהוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן" [שמות ,י"ד, י"ד] בנוסף לחבר את כל עם ישראל לתורה הקדושה! כדברי שלמה המלך:

"עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר". [משלי  ג', י"ח]

ההפטרה השבת:

ישעיהו פרק  ס"ו:

 נבואת ישעיהו הנביא:

"כֹּה, אָמַר יְהוָה, הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי; אֵי-זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ -לִי, וְאֵי -זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי.  וְאֶת-כָּל-אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה, וַיִּהְיוּ כָל -אֵלֶּה נְאֻם-יְהוָה; וְאֶל-זֶה אַבִּיט--אֶל-עָנִי וּנְכֵה -רוּחַ, וְחָרֵד עַל- דְּבָרִ".[ שם ס"ו, א'- ג']

בהמשך אומר הנביא:

"קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר, קוֹל מֵהֵיכָל; קוֹל יְהוָה, מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו. בְּטֶרֶם תָּחִיל, יָלָדָה; בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ, וְהִמְלִיטָה זָכָר.  מִי -שָׁמַע כָּזֹאת, מִי רָאָה כָּאֵלֶּה--הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד, אִם -יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת:  כִּי-חָלָה גַּם-י ָלְדָה צִיּוֹן, אֶת -בָּנֶיהָ.  הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד, יֹאמַר יְהוָה; אִם-אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי, אָמַר אֱלֹהָיִךְ.  שִׂמְחוּ אֶת -יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ, כָּל-אֹהֲבֶיהָ; שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ, כָּל-הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ".[שם ס"ו, ו'- יא]

בהפטרה זו: נותן הנביא ישעיהו את תחזית  אחרית הימים: הוא מדגיש - כי ה' אינו  שולט רק על בית המקדש וארון הברית,

אלא שליטתו - על כל העולם - כולל השמים והארץ ומכוון שכך – הוא מתבונן בכולם  ובוא יבוא יום המשפט! ירושלים  תופתע מהישועה הגדולה!

ציון משולה לאישה - היולדת את ילדיה – אך ללא צירי לידה מוקדמים ,לא כפי  שאישה רגילה יולדת וסובלת,  ולגבי הרשעים ישנה הבטחה כי יענשו, אם כל  האובדן הזה הנביא מבטיח:

כי עם ישראל- הוא עם הנצח.

כנאמר:"כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, עֹמְדִים לְפָנַי--נְאֻם-יְהוָה:  כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם, וְשִׁמְכֶם".[ישעיהו  ס"ו, כ"ב]

בהפטרה מבטיח  הנביא: כי יום יבוא: ואלוקים ישפוט את כולם: את הרשעים ישמיד ואילו הצדיקים יזכו לראות בשמחתה של ציון וירושלים המשולה ליולדת בניגוד  לאישה שעוברת צירי לידה וסבל - ציון משולה לאישה שתזכה ללדת הרבה ילדים ,ללא סבל מוקדם וצירים והשמחה תהיה גדולה כפי שהכתוב מתאר:

"שִׂמְחוּ אֶת-יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ, כָּל-אֹהֲבֶיהָ; שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ,

 כָּל-הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ"

.[שם ס"ו ,י']


ציורי תנ"ך/ " כִּי-חָלָה גַּם-יָלְדָה צִיּוֹן, אֶת-בָּנֶיהָ"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך ההפטרה בספר ישעיהו ס"ו, ח']


ציורי תנ"ך  כולם שבים אל ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)







*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

גִּלְגּוּלָהּ שֶׁל מַחְלֹקֶת/ שיר מאת: אהובה קליין ©

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

 גִּלְגּוּלָהּ שֶׁל מַחְלֹקֶת.

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן. ©

 לְפֶתַע פָּרְצָה מַחְלֹקֶת

 כְּכַדּוּר אֵשׁ מִתְגַּלְגֶּלֶת

 קֹרַח וַעֲדָתוֹ מְלַכֶּדֶת

 עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נוֹחֶתֶת.

 

 

רַעַשׁ  מְהוּמָה בַּמִּדְבָּר

קֹרַח זוֹעֵק  אֵינוֹ מְאֻשָּׁר!

 גַּאֲוָתוֹ נוֹסֶקֶת שְׁחָקִים

 קִנְאָתוֹ נוֹשֶׁקֶת רְקִיעִים.

 

מָאתַיִם חֲמִשִּׁים אֲנָשִׁים

בַּמְּהוּמָה יַחְדָּיו נִסְחָפִים

כְּנָהָר הַמִּתְנַפֵּץ עַל סְלָעִים

מֵחַתֵּךְ סְדָקִים  מַעֲלֶה וִיכּוּחִים:

 

כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים

וּבְתוֹכָם אַף אֱלוֹקִים

מַדּוּעַ אַתֶּם מִתְנַשְּׂאִים?

מֹשֶׁה מֵשִׁיב מְקַיֵּם צִיוּוּיִים.

 

נוֹשֵׂא תְּפִלָּה לֶאֱלֹוקִים

אַךְ נֶחְתַּם  נִגְזַר הַדִּין

הָאֲדָמָה חִישׁ פָּצְתָה פִּיהָ

הַחוֹטְאִים יָרְדוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת קֹרַח [חֻמָּשׁ בַּמִּדְבָּר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 25 ביוני 2024

פרשת שלח- נחישות מול רפיסות- התוצאות-ומסקנה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שלח- נחישות מול רפיסות- התוצאות-והמסקנה?

 מאמר  מאת: אהובה קליין.

יצירותיי פרשה:


ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים  אל המדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ עם ישראל דורש לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המרגלים יוצאים לדרך/ציירה: אהובה קליין (c)



Biblical paintings

Spies picked grapes   in the Eshkol Stream

"ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים"




ציורי תנ"ך/ בכיים של  המרגלים ועדת ישראל בליל תשעה באב/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי  תנ"ך/ המרגלים שבים למדבר בתום ריגול הארץ/ ציירה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יהושע וכלב בן  יפונה-'הולכים כנגד הזרם'/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ העדה מחליטה לרגום באבנים את  יהושע וכלב בן יפונה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ משה מתפלל לה' שיסלח למרגלים ולעם/ ציירה: אהובה קליין (c)


"דבר אל--בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצית על--כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על- ציצית הכנף פתיל תכלת"

[במדבר ט"ו,ל"ח]

ציירה: אהובה  קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המקושש/ ציירה: אהובה קליין(c) 






ציורי תנ"ך/ המעפילים לראש ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)

יצירותיי להפטרה [יהושע ב']


ציורי תנ"ך/ יהושע שולח מרגלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [מתוך ההפטרה]

"וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ-בִּן-נוּן מִן-הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם-אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים, חֶרֶשׁ לֵאמֹר, לְכוּ רְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְאֶת-יְרִיחוֹ"

[יהושע  ב, א']




ציורי תנ"ך/  רחב משוחחת עם שליחי מלך יריחו/ ציירה: אהובה קליין (c)
 "...וַתֹּאמֶר כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים, וְלֹא יָדַעְתִּי, מֵאַיִן הֵמָּה"
[יהושע ב, ד]


בפרשה זו המרגלים נשלחים לרגל את ארץ ישראל ובשובם הם מוציאים את דיבת  הארץ רעה , למרות שהם נושאים עימם את פירות טוב הארץ וכך התורה מתארת את האירוע בו השתתפו: ראשי י"ב השבטים:

"וְאֵלֶּה, שְׁמוֹתָם:  לְמַטֵּה רְאוּבֵן, שַׁמּוּעַ בֶּן-זַכּוּר.  לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן, שָׁפָט בֶּן-חוֹרִי. לְמַטֵּה יְהוּדָה, כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה.  לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר, יִגְאָל בֶּן-יוֹסֵף.  לְמַטֵּה אֶפְרָיִם, הוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן.  .........וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ. וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן";

התפקיד שהוטל עליהם:

"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר.  וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, מַה-הִוא; וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ--הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם-רָב.  וּמָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-הוּא יֹשֵׁב בָּהּ--הֲטוֹבָה הִוא, אִם-רָעָה; וּמָה הֶעָרִים, אֲשֶׁר-הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה - -הַבְּמַחֲנִים, אִם בְּמִבְצָרִים.  כ וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה, הֲיֵשׁ-בָּהּ עֵץ אִם-אַיִן, וְהִתְחַזַּקְתֶּם, וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ"[במדבר י"ג, ד'- י"א]

השאלות הן:

א] כיצד הגיבו המרגלים בשובם מלתור את הארץ?

ב] מה הייתה תשובת יהושע וכלב בן יפונה?

ג] כיצד הגיבה העדה ומה הגדיל ה' לעשות?

תשובות.

תגובת המרגלים הייתה:

"וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-מִדְבַּר פָּארָן--קָדֵשָׁה; וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-כָּל-הָעֵדָה, וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ.  וַיְסַפְּרוּ-לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ.  אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.  עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם, וְעַל הַיַּרְדֵּן".[י"ג, כ"ו- ל']

במילים אלה - המרגלים מוציאים את דיבת הארץ רעה:

רש"י מסביר: "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ"-"מהו "וילכו"? להקיש הליכתם לביאתם- מה ביאתם הייתה בעצה רעה - אף הליכתם הייתה בעצה רעה - כוונתם הייתה רעה כבר מההתחלה ואת דעתם זו  הם דיווחו למשה ולאהרון:

דעת מקרא מסביר: שהמרגלים פותחים בדיווח אילם תחילה הם מראים את הפירות שהביאו:" וַיַּרְאוּם אֶת-פְּרִי הָאָרֶץ". 

זוהי עדות לסערת רוחם הפנימית - הרי הם נשלחו - על מנת להכין את הכיבוש על ידי איסוף מידע אסטרטגי וכלכלי שמטרתו הייתה: לסייע ולהכין את הצעדים הבאים ולחזק את רוח העם בתיאור הפרטים המעודדים על הארץ המובטחת - אלא שהם נוהגים  באופן הפוך- רובם , לא כן יהושע וכָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה. המרגלים לא השתכנעו מהיופי של ארץ ישראל. בכוונתם הייתה להעביר דעתם זו  -לשולחיהם,  אלא  שהם  מתקשים לעשות זאת בפני אהרון ומשה .ולבטא זאת בפיהם.

אינם מסוגלים לדבר - אלא הם מדגימים לפני כולם את פירות הארץ שבידיהם - יתכן לומר שבכך הם כבר מביעים את חוות דעתם השלילית על הארץ - כשם שהפירות גדולים במיוחד ומשונים כך גם היושבים גדולים ומשונים.

לאחר שהם מתגברים הם עדיין  קשורים למראה הפירות ואומרים:

"אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם"- בדומה למראה הפירות.

כאן דבריהם משקפים את דעתם השלילית ומדגישים: למרות שהארץ זבת חלב ודבש - אין זה תורם דבר שהרי  העם היושב שם עז - הוא נועז. דוגמת המילים:

"גּוֹי, עַז פָּנִים, אֲשֶׁר לֹא  יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן, וְנַעַר לֹא יָחֹן".[דברים כ"ח, נ']

הערים בצורות. מכאן שקשה לכבוש את המקום ומה גם שיושבים שם ענקים. הם מזכירים את עמלק ואת  העמים האחרים העלולים לחסום את דרכיהם בהר.

ה"נתיבות שלום סבור"- כי המרגלים נכשלו במשימתם - מאחר  שהם היו ראשי השבטים -  סברו שהם  אינם זקוקים למשה כדי לשבור את הסט"א [היצר הרע] וזה היה סוד כישלונם שלא הלכו על דעת משה שרצה שיספרו שבחים על ארץ ישראל , לכן נסמכה פרשת שלח לפרשת בהעלותך - לפי ששם מסופר על עונשה של מרים הצדיקה שחטאה בלשונה וחלתה בצרעת. רשעים אלא לא למדו מוסר מעונשה של מרים.!

תשובת יהושעָּ וכָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה.

תחילה  נאמר על כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה.

"וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ".[להלן  י"ג, ל]

בהמשך שניהם:  "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, מִן-הַתָּרִים, אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם.  וַיֹּאמְרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת בנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ--טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד. אִם-חָפֵץ בָּנוּ, יְהוָה--וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ:  אֶרֶץ, אֲשֶׁר-הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  אַךְ בַּיהוָה, אַל-תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל-תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ, אַל - תִּירָאֻם" [להלן  י"ד, ו'- י']

אם כן, מהיכן שאבו יהושע, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה את כוח נחישותם לסתור את דברי המרגלים –היינו - את דיבת הארץ הרעה שהוציאו  מפיהם?

תשובת רש"י: על פי חז"ל [סוטה ל"ד, ע"ב] משה התפלל על יהושע:

"יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים".  יהושע בן- נון היה תלמידו המובהק של משה, לכן חשש משה - לאחר שנגזר עליו  במי המריבה שלא להיכנס לארץ – שמתוך אהבתו המיוחדת של יהושע - אל רבו עלול הוא להורות היתר לעצמו להוציא דיבה על הארץ. כדי לעכב את הכניסה של עם ישראל לארץ המובטחת. ובכך ישפיע שימי משה יתארכו, לכן משה בירך את יהושע תלמידו כדי שאהבתו אל רבו - משה – לא תקלקל את השורה ושלא יבוא חלילה לידי כישלון בהוצאת דיבה על ארץ ישראל.ְ כָלֵב בֶּן-יְפונה - שאב את נחישותו מכוח התפילה:

רש"י מסביר על פי המילים: "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן" [להלן י"ג, כ"ב] וְכָלֵב לבדו הלך לשם והשתטח על קברי אבותינו כדי שלא יהיה מוסת על ידי עצת חבריו [סוטה ל"ד]

לכן זכה להיכנס לארץ ישראל, בניגוד למוציאי הדיבה שמתו במדבר. כדברי הכתוב: "זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, הוּא יִרְאֶנָּה, וְלוֹ-אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ-בָּהּ, וּלְבָנָיו--יַעַן, אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה".

"ַיִּשְׁמַע יְהוָה, אֶת-קוֹל דִּבְרֵיכֶם; וַיִּקְצֹף, וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר. אִם-יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה--אֵת, הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי, לָתֵת לַאֲבֹותֵיכֶם".[דברים א', ל"ד- ל"ה]

על יהושע  שזכה גם להיכנס לארץ נאמר: "יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא "   [שם  דברים א, ל"ח]

תגובת העדה ותגובת ה' הייתה:

"וַיֹּאמְרוּ, כָּל-הָעֵדָה, לִרְגּוֹם אֹתָם, בָּאֲבָנִים; וּכְבוֹד יְהוָה, נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, אֶל-כָּל-בְּנֵי, יִשְׂרָאֵל".[במדבר י"ד, י]

רש"י מסביר: כי העדה רצו במיוחד לרגום באבנים את יהושע וְאת כָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה.

על פי תנחומא:"מלמד שהיו זורקים אבנים והענן מקבל" כלומר: האבנים לא פגעו ביהושע וכָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה!

דעת מקרא מבאר: כי המרד של העדה הגיע לשיא ואיים לתוצאות קטלניות ,אז הופיע הענן מעל אוהל מועד, והפסיק את המרד –בעודו באיבו.

רש"ר מסביר: האור נראה באוהל מועד, כי כאשר העם כולו נידון לכליה היות ולא התאים כבר לייעודו- מצא לו כבוד ה' מקום בארץ- רק בתוך מקדש התורה. תורת ה' המופקדת שם והעתיד המובטח לה שם- יעמדו   לנצח אפילו . גם  אם דור שלם יאבד.

לסיכום, לאור האמור לעיל- המרגלים מגלים רפיסות  בתגובותיהם השליליות – לפי  שאינם הולכים בדרך האמת  מהשיקולים שלהם.

לעניות דעתי הם מכעיסים את  ה'- שהרי נאמר בתורה:

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".[דברים י"ח, י"ג]

היה מצופה מאנשים רמי מעלה  להזדהות עם רצון אלוקים ולא ההפך.

ואילו כָלֵב ויהושע הכריזו על נחישותם – רצונותיהם לעלות לארץ ישראל. ואף קרעו את בגדיהם - כדי להוכיח שאנשים אלה הלבושים בגדים הדורים, כראוי לראשי שבטי הארץ-הגיעו לשפל המדרגה- ולכן אינם ראויים עוד לשמש מנהיגים לעם ישראל בארץ המובטחת.

המסקנה גם למנהיגים שלנו היום : להיות מלוכדים לבטוח  באלוקים ולהאמין בצדקת הדרך עד הניצחון כדברי כלב  בן יפונה ויהושע.

יפים וחשובים דברי ה':

"וְזָכַרְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" [דברים ח, י"ח]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר