ציורי תנ"ך תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ "אריה שאג- מי.."?/ ציירה: אהובה קליין (c)
" אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]
בפרשתנו נאמר: "בָּנִים אַתֶּם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם: לֹא תִתְגֹּדְדוּ, וְלֹא-תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם--לָמֵת. כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; וּבְךָ בָּחַר יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה". [דברים י"ד, א'-ג']
השאלות הן:
א] מדוע אנחנו נחשבים בנים לה' – ומאימתי ?
א] משמעות המילים: "עם סגולה" ?
תשובות.
"בָּנִים אַתֶּם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם"
ה"נתיבות שלום" מביא את דברי: אבן עזרא: לאחר שתדעו כי אתם בנים לה' והוא אכן אוהב אתכם , כאב לבן - לא תתגודדו על כל מה שה' עושה . כי כל מעשיו הם לטובה!
רש"י מסביר: את משמעות הציווי: "לֹא תִתְגֹּדְדוּ" - לא לתת שריטה בבשרכם, או גרידה - על מותו של אדם ,הרי כך נהגו האמוריים- ואילו אתם ראויים ולא גדודים ומקורחים.
גדידה - היא שריטה עמוקה כפי שמוסבר: "שריטה ביד וגדידה בכלי" [מסכת מכות כ"א]
רעיון דומה אומר "אור החיים": "בנים אתם לה' כאשר יהודי נפטר- אין אבדה למת.
ומסביר זאת על ידי משל: אדם שלח את בנו לעסוק בסחורה למקום אחר, אבל כאשר לא ידע על מקום בנו, שלח האב מישהו לחפש אחר הבן . אין העדר הבן, אלא רק מהמקום שהלך משם, אבל על כל פנים הוא ישנו - וטוב לו לבן שחוזר אל אביו - מקור החיים.
ועל זה אין לנו להתגודד ולשים קרחה - כלומר לגלח את החלק הבולט במצח. דבר שנהוג אצל הגויים ,כי הם לא נקראו בנים לה'. הם בוכים על מיתת קרוביהם, אבל אצל ישראל אין כלל בחיים מיתה - כי אתם בנים לה' אלוקיכם.
בגמרא נאמר: "לֹא תִתְגֹּדְדוּ"- לא תעשו, אגודות, אגודות, [יבמות י"ג]
השאלה היא: מה עניין הדרש הזה לפשוטו של הפסוק?
הרמב"ן סובר: נאמר: "לֹא תִתְגֹּדְדוּ": כי צריך אדם מישראל להאמין על השארת הנפש, שאין הגוף - אלא לבוש לנפש הקיימת לנצח ולכן אין להצטער על המת - יתר על המידה.
הדבר מתאים להסבר: "לא תעשו אגודות, אגודות" לפי שמבחינת הנפש מהווים כל ישראל חטיבה אחת - מתוך שורש אחד, ואילו הפירודים ביניהם זה רק מצד הגוף של כל אחד- כי קיים שוני בין דעותיהם ותכונותיהם. לכן אין להצטער יתר על המידה על המת כי הנפש היא העיקר ולא הגוף.["בעל אבני – נזר]
אין ראוי שתתאבלו ותדאגו על שום מת.
כלומר : התורה באה לבאר שגם בזמן אסון רח"ל, כאשר מסתלק אדם קרוב ביותר והאדם מתייסר ביגון ואינו מוצא מנוחה לעצמו מרוב צער - לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עינכם למת - כי עדיין לא איבדתם את היקר מכל - כי בנים אתם לה'
הוא הקרוב אליכם ביותר החי לעולמי עולמים!
ה"נתיבות שלום" מסביר: "בנים אתם לה'" הוא יסוד ועיקר העיקרים- שאתם בנים לה' בכל המצבים.
כדרך שאדם עובד את ה' במסירות - כך גם זוכה למידה כנגד מידה ומתקיים בו: "יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" [תהלים ,קכ"א, ה]
כמאמרו של הבעש"ט - בדרך שיהודי עובד את בוראו כך ההנהגה כלפיו מלמעלה בדומה לצל המחקה את תנועת האדם.
בזוהר הקדוש מבואר: כי ה' מחשיב את עם ישראל כבנים לה' , כפי שאומר למשה טרם נשלח אל פרעה:
"וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה: כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל". [שמות ד', כ"ב]
בני ישראל = עבדי ה' כפי שנאמר:
"כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".[ויקרא כ"ה, נ"ה] הכוונה שהבן עושה את רצון אדונו. כמו שמסופר בענייני יום הכיפורים , סיפור מהרב מרדכי מצ'רנוביל:
פעם ישב אדם אצלו – שהיה בעל עבירה גדולה ונאנח - אמר לו הרב: יהודי שנאנח ואינו מאמין שה' מקבל את אנחתו - הרי הוא אפיקורס כי יהודי חייב להאמין שאנחנו בנים לה' בכל המצבים.
רבי יהודה אומר: "אם נוהגים אתם כבנים . כלומר אתם דבקים בה' ובתורתו - הרי אתם בנים [ה' מתייחס אליכם כאב אל בנים] נוהג באהבה וברחמים אליכם, אך אם לא - אין אתם נחשבים בנים לה'.
רבי מאיר טוען: בין כך ובין כך אתם בנים לה'.
מעניין כי פרשת ראה - שבא מוזכר: "בָּנִים אַתֶּם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם": היא "שבת מברכים " של חודש אלול, שאז מתחילה להתנוצץ ההכנה של חודש אלול – טרם יכנס יהודי לתוך שער התשובה יאמין היהודי כי שער התשובה הוא: "אני לדודי ודודי לי" , בנים אתם לה' אלוקיכם ובך בחר ה' להיות עם סגולה.
"בעל הטורים" מסביר: כל מי שמרחם על הבריות הקב"ה מרחם עליו כאב על בן [מסכת שבת קנ"א]
ולשאלה מאימתי אנו נחשבים לבנים של ה' ?
על כך תשובה:
"חֲמִשָׁה קִנְיָנִים קָנָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד, שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד, אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד, יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד....... יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, דִּכְתִיב, "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהֹוָה, עַד יַעֲבוֹר עַם זוּ קָנִיתָ", וְאוֹמֵר "לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם.....".[מסכת אבות ו' ,י']
רבי עובדיה מברטנורא מסביר:
חמשה קניינים קנה הקב"ה וכו': ה' קנני ראשית דרכו - שבריאתה קודם העולם, מפני שכשעלה במחשבה לפניו לברוא את עולמו [אמר יתקיים] העולם בשביל התורה: ישראל קנין אחד - שנאמר עם זו קנית, ומנין שהעולם מתקיים בשבילן, שנאמר לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם, שהם עיקר אדירים של ארץ":
עם סגולה - המשמעות:
"ועתה אם - שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את - בריתי והייתם לי עם סגולה מכל העמים, כי לי כל- הארץ: "[שם י"ט, ה]
המילה: "שמוע"- היא קבלת עול מלכות שמים - כלומר עם ישראל מאמין בבורא עולם ואינו מאמין בעבודה זרה, הוא נדרש להיות עם סגולה.
בכך שהוא מוכן לקבל את התורה בניגוד לעמים אחרים - הוא נחשב לעם נבחר- - בעיני הקב"ה.
רש"י אומר: כי עם סגולה הוא אוצר חביב כמו שנאמר: "וסגולת מלכים" [קהלת ב', ח'] - כלים יקרים ואבנים טובות שהמלכים מצפינים אותם, כך גם עם ישראל הם עם סגולה לעומת שאר אומות העולם.
האדמו"ר רבי דויד'ל בידרמן מללוב אומר: המילה "סגולה" היא: כמו הניקוד סגול, היינו = שלוש נקודות היוצרות צורת משולש - כך עם ישראל לאיזה צד שהופכים אותו-הוא שומר על צורתו הקבועה לנצח וגם אם חלילה הם חוטאים, בשורש הנשמה שלהם קבועה – תמיד הגחלת היהודית.
מקורות נוספים להזכרת עם ישראל - כעם סגולה:
בפרשת ואתחנן:
"כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: בְּךָ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל-הָעַמִּים, חָשַׁק יְהוָה בָּכֶם--וַיִּבְחַר בָּכֶם: כִּי-אַתֶּם הַמְעַט, מִכָּל-הָעַמִּים". [דברים ז', ו'-ח']
"וְעַתָּ֗ה אִם־ שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־ בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכׇּל ־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כׇּל־ הָאָֽרֶץ"׃ ]שמות י"ט, ה]
בספר דברי הימים נאמר: ”וְעוֹד בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹהַי יֶשׁ לִי סְגֻלָּה זָהָב וָכָסֶף נָתַתִּי לְבֵית אֱלֹהַי לְמַעְלָה מִכָּל הֲכִינוֹתִי לְבֵית הַקֹּדֶשׁ“ (דברי הימים א', כ"ט, ג')
הנביא מלאכי אומר:
"וְהָיוּ לִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, לַיּוֹם, אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה; וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם--כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ, עַל-בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ".[מלאכי ג', י"ז]
לסיכום לאור האמור לעיל: מתוקף מעמד עם ישראל- כעם סגולה וכול בני ישראל נחשבים לבנים - מכאן נובעת שליחות עם ישראל להיות עם קדוש ואור לגויים כדברי רבי עקיבא:
חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א):בָּנִים אֹתָם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה. חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם, שֶׁנִּתַּן לָהֶם כְּלִי חֶמְדָּה שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ד, ב):
"כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אֶל תַּעֲזֹבוּ".
