יום רביעי, 1 במרץ 2023

אסתר המלכה ומרדכי היהודי- הקשר לפרשת תצווה/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

אסתר המלכה ומרדכי היהודי-  הקשר לפרשת תצווה.

 מאמר  מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי בנושא: מגילת אסתר ופרשת תצווה:

ציור מתוך מגילת אסתר/אסתר המלכה מצביעה אל עבר המן/
ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
 Drawing from the Book of Esther / Esther the queen, pointing to 
the Haman / painted: Ahuva Klein (c) [oil on canvas

 
אהובה קליין (c)[שמן על בד]: ציור למגילת אסתר/ המלך אחשוורוש




ציורי תנ"ך/ ושתי מסרבת בפני הסריסים לבוא למשתה 


(c)מלך אחשוורוש/ ציירה:  אהובה קליין






ציור למגילת אסתר- הנשים מתקבצות בשושן/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ אחשורוש מושיט  את שרביטו לאסתר המלכה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ מרדכי היהודי יושב בשער המלך/ ציירה: אהובה קליין (c)



מרדכי היהודי מקשיב למזימתם  של סריסי המלך אחשוורוש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציור למגילת אסתר/ השליחים מביאים מסר לאסתר המלכה/ ציירה: אהובה קליין (c)




"כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת".

[מגילת אסתר ד', י"ד]






(c)המן מוביל את מרדכי -על הסוס  ברחובות שושן/ ציירה: אהובה קליין ציור


ציורי תנ"ך/ "והעיר שושן צהלה ושמחה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ משלוח מנות בפורים/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ שבת "זכור/ ציירה: אהובה קליין (c)
"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם  ממצרים"


ציורי תנ"ך/ מחיית עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מחיית עמלק/  ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת זכור]

יצירותיי לפרשת תצווה:



ציורי תנ"ך/ משה חובש לאהרון הכהן את המצנפת והציץ/ 

ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה חוגר את האבנט לכוהנים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכוהנים  סומכים ידיהם על הקורבן/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול ומזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c






ציורי תנ"ך/ חכמי הלב לוקחים תרומה מעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/  בני ישראל  הולכים לתרום שמן זית זך כתית לצורך נר התמיד/ 

ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה מביא פר ושני אלים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אהרון ובניו סומכים ידיהם על האיל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אומני המשכן- בצלאל ואהליאב וכיור הנחושת / ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בצלאל בן אורי ואהליאב- במהלך יצירתם/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה דואג לרחיצת הכוהנים במים מהכיור/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וְאֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו תַּקְרִיב, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד; וְרָחַצְתָּ אֹתָם, בַּמָּיִם". [שמות  כ"ט, ד]


 ציורי תנ"ך/אהרון ובניו סועדים בפתח האוהל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]


במגילת אסתר אותה אנו קוראים בפורים -  מגלים אנו מי הייתה אסתר ובמה גדולתה וכן לגבי מרדכי..   המגילה בתחילתה מתארת  את אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש על מאה עשרים ושבע מדינות - עורך משתה ברוב הדר ופאר  לעבדיו ולשריו ולשרי המדינות  - במטרה להראות לכולם את גודל עושרו ורוב מלכותו. גם ושתי המלכה ערכה משתה לנשים.

ביום השביעי למשתה, ביקש המלך להביא לפניו את ושתי, אך היא סירבה  להופיע.

עלפי רש"י המביא את דברי חז"ל הסיבה הייתה - כי פרחה  בה צרעת ומדוע אלוקים הביא עליה את הצרעת?

התשובה היא: כדי שתמאן להופיע לפני כולם  -  על מנת שתיהרג והסיבה לכך: שהיא הייתה מפשיטה את בנות ישראל מבגדיהן ונוהגת להעבידן בשבת – לכן נגזר עליה שתתפשט בשבת . התוצאה הייתה -  כעס המלך אחשוורוש וחמתו בערה בו.

ושתי הפסידה את מלכותה ונגזר עליה להיהרג. כתוצאה מסירובה להישמע להוראת המלך.

בעקבות מותה של ושתי המלך מחפש  נערה חדשה שתינשא לו:

"אַחַר, הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כְּשֹׁךְ, חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ--זָכַר אֶת-וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר-עָשָׂתָה, וְאֵת אֲשֶׁר-נִגְזַר עָלֶיהָ.  וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי-הַמֶּלֶךְ, מְשָׁרְתָיו:  יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת, טוֹבוֹת מַרְאֶה. וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים, בְּכָל-מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ, וְיִקְבְּצוּ אֶת-כָּל-נַעֲרָה-בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל-שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל-בֵּית הַנָּשִׁים, אֶל-יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים; וְנָתוֹן, תַּמְרֻקֵיהֶן.  וְהַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ--תִּמְלֹךְ, תַּחַת וַשְׁתִּי; וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וַיַּעַשׂ כֵּן". [מגילת אסתר: ב', א-ה]   ובהמשך המגילה מתארת את זהותם  של מרדכי היהודי ואסתר:

"אִישׁ יְהוּדִי, הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה; וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי, בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ--אִישׁ יְמִינִי.  אֲשֶׁר הָגְלָה, מִירוּשָׁלַיִם, עִם-הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה, עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ-יְהוּדָה--אֲשֶׁר הֶגְלָה, נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.  וַיְהִי אֹמֵן אֶת-הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר בַּת-דֹּדוֹ--כִּי אֵין לָהּ, אָב וָאֵם; וְהַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר, וְטוֹבַת מַרְאֶה, וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ, לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת.  וַיְהִי, בְּהִשָּׁמַע דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ, וּבְהִקָּבֵץ נְעָרוֹת רַבּוֹת אֶל-שׁוּשַׁן הַבִּירָה, אֶל-יַד הֵגָי; וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-בֵּית הַמֶּלֶךְ, אֶל-יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים". [שם ,ב', ה-ט] 

 

השאלות הן:

א] מי היה מרדכי היהודי?

ב] מי הייתה אסתר מדוע נאמר: "וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל-בֵּית הַמֶּלֶךְ"?

ג] מה הוא הקו המשותף בין המגילה לבין פרשת – תצווה?

תשובות.

מרדכי היהודי

חז"ל אומרים על המילים: "אִישׁ יְהוּדִי"-  מכאן שמרדכי היהודי היה שקול בדורו כמשה רבינו – לפי שכתוב  על משה:

"וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה עָנָ֣ו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה"׃[במדבר י"ב, ג]  ועל מרדכי נאמר: גם "איש"   מכאן נלמד: משה עמד בפרץ לפי שכתוב: "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית." [תהלים ק"ו, כ"ג]

מרדכי היהודי עמד גם בפרץ - כפי שכתוב:

"כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ, וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו --דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל-זַרְעוֹ" [מגילת אסתר י', ג]

כשם שמשה לימד תורה לישראל - כך מרדכי לימד תורה. על משה נאמר:  "רְאֵ֣ה  לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻוקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ" [דברים ד' ה]

ועל מרדכי נאמר:

" וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי--אֶת-כָּל-תֹּקֶף: לְקַיֵּם, אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת--הַשֵּׁנִית וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים, אֶל - שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת  אחַשְׁווֵרוֹשׁ :  דִּבְרֵי שָׁלוֹם, וֶאֱמֶת.[אסתר ט, כ"ט- ל"א] ואין אמת אלא תורה- לפי שכתוב:, "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּור חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה."[משלי כ"ג, כ"ג]

מדוע  נקרא מרדכי: בשם "יהודי"?

יש אומרים: שמרדכי היה היהודי היחיד שלא נהנה מסעודת המלך אחשוורוש.

יש הסבורים: שהוא היה היחיד שעמד בגאווה ולא השתחווה להמן.

כל מי שכופר בעבודה זרה נקרא: "יהודי" ,לעומת מרדכי - שאר היהודים היו מסתתרים  מפני המן כדי להתחמק מלהשתחוות לו.

יש הסבורים : שאביו של מרדכי היה משבט בנימין ואמו משבט יהודה ,לכן גם הוא נחשב משבט יהודה.

ישנה דעה הסוברת: משום שדוד בא משבט יהודה - גרם שמרדכי יוולד- על ידי שלא הרג את שמעי בן גרא שקילל את דוד - לכן הוא נחשב גם משבט יהודה.

נאמר: "וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי", הרשעים נכתבים קודם לשמם כנאמר: "נָבָ֣ל שְׁמ֔וֹ" [שמואל-א, כ"ה, כ"ה]"  שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי שְׁמוֹ"[שמואל-ב, כ', כ"א] ואילו הצדיקים- שמם קודם להם כפי שנאמר: "ושמו בועז"[מגילת רות, ב', א']

"וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה " [שמואל-א, א', א]

על מרדכי נאמר: "בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ--אִישׁ יְמִינִי".  "בֶּן יָאִיר"- שהאיר עיני ישראל בתפילתו.

"בֶּן-שִׁמְעִי"- בן ששמע ה' את תפילתו .

"בֶּן-קִישׁ"- בן שהקיש על שערי רחמים ושערי הרחמים נפתחו בזכות תפילתו.

מדוע לא נזכר שאול? מפני שבאשמתו נולד המן, לפי שלא הרג את אגג העמלקי - שהמן היה מזרעו.

אסתר המלכה.

אסתר הייתה אחייניתו של מרדכי. בטרם נולדה כבר נפטר אביה. ולאחר לידתה גם אימה נפטרה. מכאן והלאה אימץ אותה מרדכי לבת.

הגאון מווילנא מסביר שלוש סיבות שבגללן מרדכי החליט לאמץ את אסתר:

א] היא הייתה בת דודו, כלומר: מחמת קירבת המשפחה אליו.

ב] מחמת נחיצות הדבר שהתייתמה מאב ואם.

ג] "הנערה יפת תואר ויפת מראה במעשיה" - מרדכי מתבונן במידות הטובות שלה ומבין שהיא  עתידה לגדולה, לפיכך יש להשקיע בה חינוך טוב.

על פי חז"ל. תחילה מרדכי אימץ אותה כבת וכשבגרה - נשא אותה לאישה.

היא הייתה בעלת מידות טובות: צנועה, חסודה וכפי שחז"ל אומרים : אסתר לא יצאה מבית מרדכי במשך שבעים וחמש שנה!

אשר לשמה: נחלקו הדעות:  יש הסוברים: כי היא נקראה רק בשם אסתר ואילו השם :"הדסה" הוא סמלי - לפי שהצדיקים נקראו "הדסים"  וגם על שם שהייתה נאה כהדס - שהוא מסמל מושלמות מסוימת - אינו  קצר  מידי ואינו ארוך מידי.

אך ישנה דעה הסוברת : כי השם "הדסה" היה השם המקורי ואילו השם אסתר ניתן לה  בשלב מאוחר יותר משום שהסתירה את זהותה - שמה ומוצאה - או משום שהייתה נאה כלבנה.

על פי הגמרא [מגילה י"ג, ע"א] אסתר לא הצטיינה בחן  או ביופי מיוחד- אפילו הייתה "ירקרוקת" - אלא חוט של חסד היה משוך על פניה. זהו חן שניתן לה ממרומים – אך במגילת אסתר נאמר: "וְהַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר, וְטוֹבַת מַרְאֶה" ? [אסתר, ב, ז]

הגר"א מיישב את הסתירה - ומפרש: כי בתחילה הייתה אסתר יפת תואר ויפת מראה .  הגוון הירקרק  היה עליה , מהרגע שהיא הובאה אל בית אחשוורוש - מתוך צער ועגמת נפש שנלקחה לביתו באילוצים וכוח ! ההוכחה לכן בפסוק הבא:

"וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.." [אסתר, ב', ט"ז]

מהפסוק הנ"ל ניתן ללמוד: כי אסתר נלקחה בכוח אל בית המלך—מאחר וסירבה ללכת אל רשע זה!

הקשר לפרשת תצווה:

הפרשה פותחת במילים: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר:  לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד.  בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת, יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר--לִפְנֵי יְהוָה:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..," [שמות כ"ז, כ'-כ"א]

ה' מצווה להביא שמן זית זך  למען- העלאת נר התמיד במשכן.

הפרשה פותחת בלשון ציווי - שמן הזית הזך היה מיועד למנורה במקדש שהייתה דולקת  בכל ימות השנה - מערב עד בוקר.

ישנם פרשנים הסוברים : כי  כשם ששמן זית יוצא על ידי כתישה, כך עם ישראל עבר ועובר ייסורים רבים עד הגאולה בדומה לכתישה של הזית.

ואילו במגילת אסתר: מרדכי מצווה על אסתר להציל את היהודים מהגזירה הנוראה של השמד כפי שנאמר:

וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי, לְהָשִׁיב אֶל-אֶסְתֵּר:  אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים. כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ--אִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.  [אסתר ד, י"ג- י"ד] 

לסיכום: לאור האמור לעיל: במגילת אסתר מופיעים מרדכי ואסתר בשליחות להציל את עם ישראל מגזרת השמד – בעקבות  עצתו של המן  למלך אחשוורוש - עצה זו באה מאחר והמן הבחין שיש  מחלוקת בתוך ישראל- כפי שאמר: "..... יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם.  אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם" ובפרשת  תצווה- תרומת השמן  נועדה עבור המנורה במקדש - המנורה עשויה מחטיבה אחת של זהב - ומסמלת את אחדות ישראל וגם  את שליחות  העם להיות אור לגויים! היא תשובה לבעיית המחלוקת.

דברי ישעיהו הנביא:

"וּנְתַתִּ֙יךָ֙ לְא֣וֹר גּוֹיִ֔ם לִהְי֥וֹת יְשׁוּעָתִ֖י עַד ־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ"׃[ישעיהו מ"ט, ו']

השבת שבת זכור

בשבת זו קוראים על מעשי עמלק ועל החובה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו, כהכנה למחיית המן  מזרע עמלק !





*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עֲצַת מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

עֲצַת מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

כְּשֹׁוךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ

שָׁקַע כַּעֲסוֹ וּכְאֵב הָרֹאשׁ,

זָכָר בִּזָּיוֹן וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה

לַעַג וָקֶלֶס עָלָיו כָּפְתָה.

 

חָשׁוּ מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ בַּתַּקָּלָה

חִישׁ הִפְעִילוּ דִּמְיוֹן וּמַחֲשָׁבָה

לְרַצּוֹת מַלְכָּם לְהוֹצִיאוֹ מֵאֲפֵלָה

לְרוֹמֵם רוּחוֹ לְהָאִיר אוֹרָה.

 

לְקַבֵּץ נְעָרוֹת  מִפֹּה וָשָׁם

יְפוֹת מַרְאֶה הֲדוּרוֹת בְּשׁוֹשָׁן

הַשִּׂמְחָה זָרְמָה בְּעוֹרְקָיו

כְּנָהָר הָעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו.

 

וַיְהִי הַיּוֹם , מְהוּמָה וְשָׂשׂוֹן

נָשִׁים מִתְקַבְּצוֹת בֶּחָצֵר הָמוֹן

מַבִּיטוֹת זוֹ בָּזוֹ בְּקִנְאָה

לְכָל אַחַת זוֹ הַמִּשְׁאָלָה:

 

זְכִיָּה בְּכֶתֶר מְלוּכָה

שְׁלִיטָה  בְּיָד רָמָה

שַׁרְבִיט זָהָב לְתִפְאֶרֶת

שִׂמְלָה צְחוֹרָה וְאַדֶּרֶת.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת מְגִלַּת אֶסְתֵּר.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 22 בפברואר 2023

פרשת תרומה- הדרך לאחדות העם -בימינו/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת תרומה- הדרך לאחדות העם -בימינו?

 מאמר מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

Biblical painting

Menorah in the Temple

(By Ahuva Klein(c

ציורי תנ"ך/ "וייקחו לי תרומה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ תרומת האבנים למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הקמת  חצר המשכן/ ציירה: אהובה קליין: [שמן על בד] (c)



ציורי תנ"ך/ אמני המשכן- בצלאל ואהליאב/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי התנ"ך/  אומני המשכן במלאכתם/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ הקמת המשכן בידי בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך / ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל ארון הברית במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שלחן לחם הפנים/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/"ועשו לי מקדש../ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ "ועשו לי מקדש  ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ מלכים-א, פרקים ה, ו]



ציורי תנ"ך /שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/חירם מלך צור שולח ארזים לבניית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך וברקע עבדיו נושאים אבני גזית לבניין הבית.

ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שלמה המלך והחוצבים בהר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שלמה המלך החכם מכל אדם/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשת תרומה - הדרך לאחדות העם – בימינו !

מאת: אהובה קליין .

הפרשה פותחת במילים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ- לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי...  וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים.  שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן.  וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". [שמות  כ"ה, א'- ט]

בהפטרה אנו קוראים: [ספר מלכים א', פרק  ה- מפסוק כ"ו-עד פרק ו', פסוק י"ד]

ַ"ויהוָה, נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ; וַיְהִי שָׁלֹם, בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית, שְׁנֵיהֶם.  וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס, מִכָּל-יִשְׂרָאֵל; וַיְהִי הַמַּס, שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ. וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנוֹנָה, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ חֲלִיפוֹת--חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן, שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ; וַאֲדֹנִירָם, עַל-הַמַּס.  וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף, נֹשֵׂא סַבָּל; וּשְׁמֹנִים אֶלֶף, חֹצֵב בָּהָר. לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה לא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית. וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה, וּבֹנֵי חִירוֹם--וְהַגִּבְלִים; וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, לִבְנוֹת הַבָּיִת": [מלכים-א: ה, כ"ו- ל"ב]

בהמשך דבר ה' אל שלמה המלך:  "וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-שְׁלֹמֹה, לֵאמֹר.  הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-אַתָּה בֹנֶה, אִם-תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת -כָּל-מִצְוֺתַי, לָלֶכֶת בָּהֶם--וַהֲקִמֹתִי אֶת-דְּבָרִי אִתָּךְ, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-דָּוִד אָבִיךָ. וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אֶעֱזֹב, אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל". [ו', "א-י"ד].

השאלות הן:

א] מדוע  הקמת המשכן מתואר בחמישה פרשיות  תורה?

ב] הקשר בין הקמת המשכן להקמת מקדש שלמה - והמטרה?

תשובות.

תיאור הקמת המשכן  בחמשה פרשיות.

ה"נתיבות שלום" שואל שאלה זו ? ומתעמק  בשאלתו מדוע נכנסת – התורה לכל  הפרטים  ויש אף פרטים שנשנים בפרשיות אלו ולכאורה זה ניראה מיותר? ויש אף שואלים מדוע נכתבה מצווה זו בכלל הרי זה מיועד לאותו הדור? ועוד נראה שלהקמת המשכן היה צורך  בבצלאל  שעליו נאמר:  "ואמלא אותו בחכמה ותבונה ובדעת "- שהן נחשבות למדרגות הגבוהות ביותר?

חז"ל מציינים [מסכת ברכות נ"ה] בצלאל היה יודע לצרף אותיות שנבראו באמצעותן שמים וארץ ועל כן מדוע היה צריך בכל הדברים האלה לצורך הקמת המשכן?

על פי הזוהר הקדוש: קדושת התורה היא גבוהה  עד בלי די..

הבעש"ט אומר ב"תורת תמימה" שלא נגע איש מעולם - אפילו באות אחת מהתורה ואיש לא הגיע להבין את תכלית התורה והרמוז בה  באות אחת?  מהטעם שכל התורה היא השתלשלות  מעולמות עליונים - עד למטה - לעולם העשייה.

בגמרא מסופר [מסכת שבת פ"ח]"שבשעה שעלה משה למרום, מלאכי השרת התלוננו לפני הקב"ה: "חמדה גנוזה אתה מבקש לתת לבשר ודם – כלומר - אין שום שייכות להעניק את התורה בקדושתה העילאית לאדם בשר ודם הדר בעולם למטה ?

תשובת משה הייתה: שהפירוש האחרון המשתלשל בתורה לעולם העשייה באופן פעיל - כגון: "לא תרצח" ומצאנו בתורה בתקיעות השופר של ראש השנה שזה מהנושאים המרוממים ביותר ואילו בתורה כתוב: רק "יום תרועה יהיה לכם"

מכך דרשו חז"ל: את כל דיני התקיעות ויש בכך על פי הקבלה - רזים מעל רזים  במדרגות גבוהות מאד, בשל חשיבות הערך של כל אות בתורה – אם חסרה אות אחת בתורה - ספר התורה  פסול מפני שכולו קודש קודשים.

גם בריאת האדם בצלם אלוקים - משמש כמפה - למה שמתרחש בעולמות  עליונים. יש הרבה אורות עליונים במבנה ראשו של האדם לכל פרטיו.

כך גם המשכן.

על פי תורת הנסתר: כל המשכן מרמז על אורות עליונים. וכל חלק וחלק מן המשכן – יש כנגדו  חלק הנמצא באורות העליונים.

לכן המשכן  הוא כעין מפה לכל העולמות האלה - ומטרת הקמתו כדברי תנחומא: נתאווה ה' לשכון בדירה בתחתונים . מהטעם הזה הוריד ה' אורות  מהעליונים לעולם הזה.

לכן חשוב להדגיש כי היה יודע בצלאל בן אורי – לצרף אותיות שנבראו באמצעותן – שמים וארץ  כדי להמשיך בבניית המשכן  את סודות הבריאה של שמים וארץ.

לגבי עבודת האדם את ה' הם כלולים  בכל חלקי המשכן.

הסיבה שהתורה האריכה בהקמת המשכן להורות : שיש כוונות עליונות בכל פרט ופרט של המשכן ופרשיות אלה –נחשבות לעיקר התורה - כי הם מבטאים את רצון ה' שנתאווה שתהיה דירה גם בתחתונים  ומטרה זו יכולה להתקיים רק באמצעות המשכן.

הקשר בין המשכן למקדש שלמה.

בפרשתנו מדובר: בהבאת תרומה למען הקמת המשכן במדבר   אשר היה  מבנה זמני– לפי שהיו  בני ישראל שוהים  בקרבת המשכן בכל מקום במדבר וכשהיו עוברים לחניה הבאה  היו נוהגים לקפל את המשכן וחלקיו השונים ונעים הלאה אל עבר החניה הבאה.

מה שאין כן לגבי המקדש - שבנה אותו שלמה בעזרת עבדיו הרבים – הוא שימש כמבנה קבוע בירושלים. אך מנגד -  המשכן וגם המקדש שמשו  כמטרה למקום השכנת השכינה – בקרב עם ישראל. לגבי המשכן נאמר:  "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".

בהפטרה נאמר: "...וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אֶעֱזֹב, אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל".

השראת השכינה מותנית בתנאי:

"הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-אַתָּה בֹנֶה, אִם-תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת-כָּל - מִצְוֺתַי, לָלֶכֶת בָּהֶם"

המלבי"ם מבאר: אין עיקר בית המקדש מתבטא באבנים ובעצים  הנעשים על ידי האומנים- אלא המטרה: שיתאחדו כל בני ישראל לעבוד את ה' יחדיו.

ה' נתן את כיסא המלכות לבית דוד - בתנאי אחד: רק אם ישמרו את התורה ומצוותיה.

בעל הטורים וגם רבינו בחיי אומרים: כי יש במילה: "שכנתי"- רמז למספר השנים בהם עמד בית ראשון ושני, בית ראשון עמד ת"י שנים כמניין לשוכני בתוכם, ובית שני עמד ת"כ שנים.

בפרשתנו נאמר: " דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ - לִי תְּרוּמָה" והרי היה צריך הכתוב  לומר:  "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ויתנו לִי תְּרוּמָה"?  אלא הקב"ה נותן לעם ישראל להבין: כי כל תרומה שיביאו עבור הקמת המשכן - כולל, כסף, זהב, ונחושת... הם אוצרות שה' מעניק לנו. ויש להימנע מהחשיבה המוטעית כאשר אדם חושב שהכול עשה בעצמו – היינו - "וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־ הַחַ֥יִל הַזֶּֽה"׃ [דברים ח', י"ז]

בהפטרה נאמר: "וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס, מִכָּל-יִשְׂרָאֵל....."

המדרש מסביר: בני ישראל מונים שישים ריבוא -אמר ה' לדוד המלך: כי מחצית בני ישראל יהיו  עוסקים תמיד בתורה -שהרי ידוע כי תלמידי חכמים  פטורים  מתשלום מס. לפיכך היה צריך שלמה המלך לגבות מס רק ממחצית, היינו - משלוש מאות אלף והוא לקח אחד מעשרה, כי: "העשירי יהיה קודש" וכך הגיע למספר של שלושים אלף.[הרב יהונתן אייבשיץ]

בפרשתנו היו ידועים אומני המשכן - כיוצרים  בעלי חכמה  בינה ודעת- ואילו בהפטרה - נאמר: "ויהוָה, נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ"

חכמה זו נחוצה הייתה למלך- כי גם באמצעותה היה מדריך את עבדיו לבנות את המקדש כפי שכתוב: "וַיִּבֶן הַבַּיִת, לַיהוָה".[מלכים ו', א]

הוא נעזר בבעלי מקצוע שונים- כפי שהכתוב מתאר: "וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת--הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה לא וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, לְיַסֵּד הַבָּיִת--אַבְנֵי גָזִית. וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה, וּבֹנֵי חִירוֹם--וְהַגִּבְלִים; וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, לִבְנוֹת הַבָּיִת"

באמצעות חכמתו היה כורת ברית עם חירם מלך צור- זהו שלום פרי חכמה מדינית.

רבי בונם מפשיסחה עונה על השאלה: כיצד כרת שלמה המלך שלום עם נוכרי?

תשובתו: "שניהם היו שני עולמות נפרדים, הברית הייתה בעלת אופי מדיני לגמרי ולא פנימי ורוחני".

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי גם בימים אלה ממש כאשר המחלוקת נפוצה בתוך העם - האמצעי היחיד להתאחד כאיש אחד בלב אחד - הוא: קיום המצוות הלכה למעשה -על פי התורה  הקדושה ורצוי  לעיין במגילת אסתר - כדי לבדוק - כיצד מגיב עמלק - אז והיום כאשר צופה במחלוקת שלנו:

"וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם" [מגילת אסתר פרק ג', ח']

יפים וחשובים דברי שלמה המלך כפתרון לאחדות העם והשראת השכינה עלינו: "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם;   וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ-חַיִּים הִיא, לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ;    וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" [משלי  ג', י"ז]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר