פרשת ואתחנן- ממה נובע החשש לעבודה זרה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן- מהו מקור החשש לעבודה זרה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו נקראת  מידי שנה בשנה שבת לאחר תשעה באב-:היא  מכונה בשם "שבת נחמו" על פי ההפטרה שאנו קוראים אחריה.

הטעם לקריאת הפרשה דווקא לאחר  יום קדוש זה הוא: לפי שבתשעה באב לא נוהגים ללמוד תורה- היות והתורה גורמת לשמחה כפי שנאמר:" פקודי   ישרים משמחי לב"[תהלים י"ט, ט] ועל כן לפי ההלכה אין לשמוח ביום האבל הלאומי.

ולכן אנו  קוראים בפרשתנו  את  נושא מתן תורה כדי להדגיש: כי אנחנו ,למרות הפסקת הלימוד ביום אחד- מקבלים עלינו מחדש עול מלכות שמים ומצוות. - הסבר דעה זו, על פי: המגיד רבי ישראל מקוז'ניץ בספרו "עבודת ישראל"
ציורים על הפרשה:

ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ התורה מזהירה:לא לשכוח את ה' /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ ניפוץ האלילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שריפת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 אחד האיסורים  מתוך עשרת הדיברות: איסור עבודה זרה וכך התורה מתארת זאת בפרשה:

"לא יהיה לך אלוהים אחרים  על- פני: לא תעשה לך פסל כל- תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ: לא תשתחווה להם ולא תעבדם כי אנוכי ה'..."[דברים  ה, ז-ט]

התורה חוזרת על האיסור בהמשך: "לא  תלכון אחרי אלוהים אחרים מאלוהי העמים אשר סביבותיכם :כי אל קנא  ה'אלוקיך בקרבך פן יחרה אף ה' אלוקיך בך והשמידך מעל  פני האדמה"[שם ו, י"ד- ט"ו]

הכתוב  מדריך כיצד להשמיד את עבודת האלילים הקיימת בארץ: "כי –אם כה תעשו להם מזבחותיהם תתוצו ומצבותם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש" כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך.."[שם ז, ה-ו]

השאלות הן:

א]  מאין נובע החשש שבני ישראל יעבדו אלילים לאחר מתן תורה?

ב]  על אילו סוגי עבודה זרה מדובר?

ג] מה העונש הצפוי לאדם העובר על איסור עבודת אלילים.

 תשובות.

מקור החשש לעבודה זרה.

רבינו בחיי מסביר: ממה  עשוי לנבוע החשש שבני ישראל ירצו לעסוק בעבודה זרה, דווקא ,לאחר מתן תורה- בזמן שהם יודעים מהם המצוות? התשובה לכך היא: שהם יתחילו לחשוב שלכל מצווה חייב שיהיה מעין סמל כדי שהדבר לא ישכח אצלם, כדוגמת : מצוות ישיבה בסוכה- לזכר :"כי בסוכות הושבתי אתכם.." אנו מצווים לבנות סוכה לזיכרון הנס.

וזאת - במטרה לשמר את הזיכרון של  דאגת ה' לעם ישראל במדבר  שהקים להם קורת גג- סוכות.

או אכילת קורבן הפסח- על  שפסח  ה' על בתי היהודים במכת בכורות, או אכילת המצה שאנו מצווים לאכול במשך שבעת ימי הפסח- כדי לזכור שהבצק של עם ישראל לא  הספיק להחמיץ  בטרם יצאו ממצרים ולכן אפשרי שיחשבו בעתיד כי ניתן לעשות כל פסל ותמונה על כל  מצווה המעידה על שורש דבר אלוקים שעשה בעבר – על כן התורה אסרה את העבודה הזרה כי אם יצר כבר פסל ותמונה קיים החשש שהוא ישתחווה לזה וגם בסופו של התהליך הוא גם יעבוד לאלילים, כמו שנאמר: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב.."[תהלים א]

 על כך הזהירו רז"ל- לומר לך שאם כן הלך סופו לעמוד ועם עמד סופו לשבת ואם ישב סופו ללוץ ואם לץ נאמר עליו:"ולצת לבדך תישא אחרון אחרון.."[משלי ט]- והכוונה שאותו אדם נמנה עם קבוצת לצים שאינם מקבלים את פני השכינה כמו  שנאמר:" ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם"[ישעיהו כ]

לפי דברי רבי עקיבא [שמות כ, כ] שם נאמר: "לא תעשון איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב" האיסור לעבוד אלילים נובע מהחשש שמא ינהגו עם הקב"ה כדרך שאחרים  נוהגים באלוהיהם- כשטוב להם- הם מכבדים את אלוהיהם וכשפורענות מגיעה אליהם הם מקללים את אלוהיהם, לעומת זאת אצל ה' – יש להודות על הרעה כשם שמודים על הטובה.

רעיון זה אומר  דוד המלך: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"[תהלים קט"ז, י"ג]

"צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא"[שם ג'-ד]

איוב אומר: "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך"[איוב א, כ"א]- יש כאן הבעת תודה לה'- הן על מידה טובה והן על מידה של פורענות.

סוגי עבודה זרה.

רבינו בחיי אומר: שישנם אלילים שמסמלים דברים רוחניים בשמים, כגון פסלים ותמונות בצורת מלאכים שבשמים- אופנים, חיות קודש ושרפים, לא יעשה פסלים   בדמות יצורים על פני הארץ, כגון: צורת אדם, צורת בהמה, חיה, עוף וכן לא יעשה יצורים החיים מתחת למים, כגון דגים לוויתנים וכדומה. לא יעשה צורות של שדים החיים במי  תהום ומכאן שהכתוב מלמד אותנו : כי הארץ עומדת על המים, כמו שכתוב גם בתהלים[,קל"ו]:"לרוקע הארץ על המים" וידוע כי ישנם שלושה  סוגים של שדים:

א] כאלה השוכנים באוויר  והם מופיעים אצל האדם בחלומות הלילה.

ב] שדים השוכנים בקרב בני האדם והם מחטיאים אותו.

ג] שדים השוכנים בתהומות ים ואם היו מקבלים רשות מהקב"ה- היו  מחריבים את העולם.

אסור לעבוד את השמש ,הכוכבים והירח, מזלות ומלאכי השרת.

אסור להשתחוות ואף לעבוד אותם, אסור לעבוד אותם- לא מתוך רצון ואף לא מתוך אונס. ובמצב של אונס- ייהרג ואל יעבור- כמו שנהגו חנניה ומישאל ועזריה ומסרו עצמם לכבשן האש.

אל יעבוד לאלילים בין שהתכוון ובין שאינו מתכוון.

לדוגמא: אם נתקל בקוץ מול עבודה זרה- שלא ישתחווה ולא יתכופף להוציא את הקוץ- מחשש מראית עין- כאילו משתחווה  לאלילים, אלא ישב על הקרקע וכך יוציא את הקוץ.

האלילים נקראים בשם: אלוהים אחרים- משום שהם מקבלים כוח  מהאחר ואין להם שום כוח מעצמם!

דבר אחר, היום הם עשויים כסף, מחר מזהב, או מעץ.

 אלא יש לעבוד רק את אלוקים שכל כוחו בא ממנו.

העונש לעובד עבודה זרה.

לפי  הסברו של רבינו בחיי: מי שעובר על איסור עבודת אלילים, הי  יפקוד עליו עוון זה עד ארבעה דורות, ואין בכך למרק את העוונות בדומה ל: י"ג מידות, אלא-"להשמיד ולאבד את הכול"

ויש לדעת שלא נמצא את עניין הקנאה אצל הקב"ה, אלא רק  בעבודת גלולים וזאת מהטעם שהם קיבלו את אלוקותו במתן  תורה- לכן ישראל הם העם היחיד הנמצאים ברשותו שהוא היחיד להם.

לכן,

העובד ע"ז כדרכה או במלאכות שעובדים בהן לה' וכן המגדף, המכשף, המסית, הנותן מזרעו למולך, בעל אוב וידעוני והמדיח חייבים סקילה אם היו עדים והתראה, במזיד בלא עדים והתראה חייב כרת, ובשוגג חייב חטאת. ארץ ארץ ישראל- היא ארץ מיוחדת וקדושה, היא איננה מקבלת את המים ממקור ים, או נהר באופן קבוע- כמו מצרים- ששם הם מקבלים את מימיהם מהנילוס.

אלא ארץ  קודש התלויה במטר השמים, לכן  התורה מזהירה:

  "הישמרו לכם, פן יפתה לבבכם; וסרתם, ועבדתם אלוהים אחרים, והשתחוויתם, להם.   וחרה אף-יהוה בכם, ועצר את-השמיים ולא-יהיה מטר, והאדמה, לא תיתן את-יבולה; ואבדתם מהרה, מעל הארץ הטובה, אשר ה'נותן לכם..." [דברים י"א]

לסיכום, לאור האמור לעיל: המסקנה היא: כי  תמיד קיים חשש שעלולים  להגיע לחטא עבודה זרה מפני הרצון לשמר זיכרון, או סמל לאיזה מאורע שקרה לעם ישראל בעבר.

ולכן אין זה פלא שהארץ הנבחרת אינה סובלת עבודת אלילים ועל כן באה התורה להזהיר: כי הפניה לעבודת אלילים- גוררת בעקבותיה עונש של סילוק העם מארצו.

 יהי רצון שנזכה לחיות בארצנו  מתוך קדושה ויראה לעד. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אש מכלה אלילים/ שיר מאת אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אש  מכלה אלילים/ שיר מאת: אהובה  קליין ©

אש מכלה אלילים

זורעת הרס וכעסים

ביצירת ידי אומן

לשווא  השקיע זמן.

 

יש ודמות נשר יצר

גוף תמיר  כמבצר

כנפיים הדורי נוצות

כמגנט  לסגידה והשתחוויות.

 

אלילים ממגוון חומרים

 למאמינים אינם מאזינים

נטולי נשמה וחושים

דומם חסרי חיים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת ואתחנן [חומש דברים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל נוחלים את ארץ הבחירה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ראה נתתי לפניכם את- הארץ בואו ורשו את-- הארץ אשר השבע ה' לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם"
[דברים א,ה]

 הטכניקה: שמן על בד.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל נוחלים את ארץ הבחירה/ ציירה: אהובה קליין(c)

Biblical paintings by Ahuva Klein-

 The Israeli people are coming to the promised land

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים- למי מיועד ספר"משנה תורה"- בעיקר?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  דברים- למי מיועד ספר " משנה תורה"- בעיקר?

 

 מאמר מאת: אהובה קליין

חומש דברים נקרא גם בשם: "משנה תורה"- לפי שישנם נושאים רבים שהובאו בחומשים הקודמים וכעת הם נשנים בפרשה- הכוונה: הן למאורעות והן מצוות .
ציורים לפרשת דברים:



ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם ישראל/ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ משה שופט את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מדבר פארן מרמז על חטא המרגלים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל נוחלים את  הארץ המובטחת/  ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך /"די זהב"-עגל הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

רבי אהרון הלוי מברצלונה – בעל "ספר החינוך"-מונה  בפרשיות  ספר "דברים": סך הכול מאתיים מצוות מהן- שבעים ושבע מצוות "עשה"  ומאה עשרים ושלוש מצוות "לא תעשה"

השבת שבה אנו קוראים פרשה זו נקראת גם "שבת חזון" על שום ההפטרה בישעיהו- אשר תחילתה במילים: "חזון ישעיהו בן אמוץ". הפרשה נקראת סמוך לתשעה באב על סמך הקשר בה  מדבר משה אל העם על חטא המרגלים- אשר מאסו בארץ המובטחת והוציאו את דיבתה רעה והעונש על כך היה שהדור שנדד במדבר- נגזרה עליהם הגזרה - בליל תשעה באב  למות שם ולא זכו להיכנס לארץ ישראל, והבכי של דור המדבר בליל  תשעה באב –הפך לבכייה לדורות- לפי שבתאריך זה אנו בוכים ומתאבלים על חורבן הבית.

כבר בראשית הפרשה- משה מזכיר לעם ישראל את הבטחות ה' לגבי  ארץ  ישראל המיועדת לעם ישראל בלבד, כפי שהכתוב מתאר:

"ראה נתתי לפניכם את הארץ בואו ורשו את- הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם" [דברים  א, ח]

השאלות הן:

א] מה מחדש לנו ספר דברים נוסף על ארבעת החומשים הקודמים?"

א] מדוע נאמר בלשון ציווי: "בואו ורשו את הארץ"- בזמן שהיא הובטחה כבר לאבותינו?

תשובות.

 ייעודו של ספר דברים.

הרמב"ן מסביר: כי יש בחומש זה הנקרא גם: "משנה  תורה"-  חזרה על כמה מצוות המופיעות בספרים הקודמים ויש אפילו מצוות שלא הוזכרו לפני כן בשאר החומשים, הוא מדגיש כי: אין כאן הזכרת תורת הקורבנות ועל כן הוא מסיק: כי חומש זה מיוחד לנוחלי ארץ ישראל- לפי שהתורה מזהירה אותם על שמירת המצוות, היא באה להסביר את  המצוות הדורשות הסברים ובאה להוכיח אותם ולהסביר להם את מהות המצוות שניתנו למשה במעמד הר סיני- אבל הן מקבלות תוקף רק ביום כניסת עם ישראל לארצו.

מכאן מסיק הרמב"ן: כי החומש החמישי   הוא שימושי לכובשים את הארץ ואינו מכיל חידוש על מה שנמסר על הר סיני- אלא לדור שה' מטיל עליו את המשימה של כיבוש הארץ וההתנחלות ויש כאן בספר הדרכה רוחנית  למתנחלי ארץ הבחירה.

מעניינת דעתו של הגאון רבי יעקב, המגיד מדובנא, המתאר בספרו: "אוהל יעקב" כי שאל את  הגר"א

במה שונה "משנה  תורה" לעומת יתר החומשים?

ענה לו הגאון: כי ארבעת החומשים  הקודמים נשמעו דרך גרונו  של משה- מפי הקב"ה בכבודו ובעצמו, לעומת זאת ספר  דברים- הוא  כמו דברי הנביאים שמסרו את השליחות בשם השם.

המהר"ל מפראג גם אומר: כי בספר דברים היה משה על תקן שליח- בדומה ליתר הנביאים.

האדמו"ר מליובאוויטש במהלך שיחותיו בשנת תשכ"ד:  מסביר כיוון הפוך כשהוא מתאר את דברי רש"י[במגילה ל"א - בדיבור המתחיל: "משה.." שלגבי ארבעת החומשים הקודמים משה  מופיע כשליח בלבד, אבל בחומש דברים- השכינה התלבשה בהשגותיו של משה ואף התאחדה איתו, היינו- מדברת מתוך גרונו.

 ירושת הארץ.

 רבינו בחיי מסביר את המילים: "לתת להם ולזרעם אחריהם"- דרשו רז"ל: "לתת להם"-אלו עולי מצרים. "ולזרעם"-אלו עולי בבל "אחריהם"- הכוונה לימות המשיח.

 כנראה שהפירוש מכוון למה שנאמר בדברים י"א-"למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ" לפי הסבר זה מדובר בשלוש ירושות.

הרמב"ן אומר: כי ה' הזכיר להם הארץ ואת הדרך שילכו בה למסעיהם. ואחרי זה נאמר: "ראה נתתי לפניכם את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם בואו ורשו את הארץ- זוהי מצווה לא ייעוד והבטחה.

זוהי מצוות עשה , ה' מצווה את עם ישראל שישבו בארץ וירשו אותה היות והיא מיועדת להם ולא ימאסו בנחלת ה' ואם יעלה בדעתם לכבוש ארץ אחרת כגון : שנער ,או ארץ אשור- הם יעברו על מצוות ה', לכן המסקנה של הרמב"ן שזוהי מצוות עשה.

הרמב"ן מביא גם את פרושו של רש"י: כי על עם ישראל הוטל להוריש את ארץ ישראל מיושביה ורק אז  תהיה  באפשרותו להתקיים בה ואם לא ,לא ניתן לשבת בה.

וכל זה גם מהסיבה שעמים אלה  יכולים להטעות את עם ישראל ולהטות אותם לעבוד לאלוהיהם ובנוסף יצערו את ישראל ולבסוף ילחמו בישראל ויביאו עליהם  מצור וסופם שיגלו מהארץ.

על כך הזהיר גם יהושע את העם באומרו: "והיו לכם לפח ולמוקש ולשוטט  בצדכם ולצנינים בעינכם עד אבדכם מעל האדמה"

גם רבינו בחיי אומר בדומה לרש"י: כי על עם ישראל לרשת את ארצו מיושביה ורק אז יוכל להתיישב ולחיות בה.

 לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק שארץ ישראל הובטחה לאברהם, יצחק ויעקב ולכל הדורות בהמשך, לא די בהבטחת ה', אלא עם ישראל מחויב לרשת את ארצו מהעמים היושבים בה  וזוהי מצוות עשה מן התורה, רק כך יוכל להתיישב ולהחיות בה, אך מעבר לכך הוא מחויב למלא  הלכה ולמעשה את מצוות התורה ולהתרחק מתועבות הגויים ואליליהם כתנאי  לקבל את ירושת הארץ בפועל.

ויפים הם דברי הרמב"ן באומרו: כי ספר "משנה  תורה "- מיועד בהוראות  למתנחלי ארץ ישראל.

ויהי רצון נהיה ראויים לשבת בארצנו   תמיד ונזכה לגאולה במהרה- בית המקדש השלישי יבנה ויכונן. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ירושת הארץ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ירושת הארץ/ שיר מאת: אהובה קליין ©

עם ישראל מצווים

לדברי אלוקים חיים

מטף ועד זקן עולים

ארץ הבחירה נוחלים..

 

 כמי באר הנשאבים

 ובכוחם להרוות הצמאים

 כן ישראל יונקים

עוז וגבורה מהשורשים.

 

אברהם יצחק ויעקב

סמל נחישות לרוב

 ככוכבי השמים זוהרים

 השראה לדורות הבאים.

הערה: השיר בהשראת פרשת דברים[חומש דברים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים בים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים על ים ים סוף/ ציירה: אהובה קליין(c)

הטכניקה: שמן על בד.

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
".... ויחנו יל ים סוף"
[במדבר ל"ג,י]







Biblical paintings by Ahuva Klein
People of Israel camped in the Red Sea

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מסעי- מה הקשר בין ימי:"בין המצרים"- לפרשתנו?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מסעי- מה הקשר בין ימי "בין המצרים"- לפרשתנו?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים מתוך  הפרשה:

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים בים סוף/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ נחלתם של גד ,ראובן וחצי מנשה בעבר הירדן/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ציירה: (אהובה קליין (c

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים בערבות מואב/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ מסע במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

פרשה זו- מסיימת את חומש במדבר- אשר ברובו מתאר את קורות עם ישראל בתקופת הנדודים  במדבר, בני ישראל עברו סך הכול- ארבעים ושתיים תחנות- מרעמסס  שבמצרים  עד אבל השיטים שבערבות מואב.

וכך התורה מתארת זאת : "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם  ביד משה ואהרון: ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם" [במדבר ל"ג, א- ג]

השאלות הן:

א] מדוע פרשת מסעי  נקראת תמיד בתקופת בין המצרים?

ב] מה הטעם בציון כל החניות של עם ישראל במדבר?

ג]  מהי תכלית המסע של עם ישראל?

 תשובות.

פרשת מסעי נקראת  תמיד בימי  "בין המצרים".

חז"ל טוענים - כי פרשת "מסעי"  נקראת  בתקופת בין המצרים- המתחילה בשבעה עשר בתמוז ונמשכת עד  תשעה באב וזאת  במטרה לחזק ולעורר את ליבותיהם של עם ישראל השרויים בתקופת אבלות על חורבן בתי המקדש - שהרי בפרשתנו מסופר גם על חלוקת ארץ ישראל לשבטים- הדבר בא לרמז לנו כי לאחר ימי החורבן והגלויות - עם ישראל יצפה לימים טובים יותר- ימי  שלווה ובטחון בארצנו המובטחת.

 הטעם לתיאור החניות במדבר.

רש"י שואל: מדוע התורה מפרטת את ארבעים ושניים המסעות במדבר? ותשובתו: המטרה היא: לציין את חסדיו של ה' כי למרות שגזר עליהם לאחר  חטא המרגלים שינדדו במדבר- כפי שהתורה מציינת [בפרשת שלח]:"אמור אליהם חי- אני נאום- ה' אם לא כאשר דיברתם באוזני כן אעשה לכם: במדבר הזה יפלו פגרכם וכל- פקודיכם לכל--- מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי" [במדבר י"ד- כ"ח- ל"ה]

לא ניתן להגיד כי בני ישראל היו מטולטלים  ממסע למסע-במשך ארבעים שנה ללא הפסקה ,או מנוחה. בסך הכול היו להם ארבעים ושניים מסעות מתוכם ארבע עשרה שנה- קודם שנגזר עליהם לנדוד ארבעים שנה במדבר- והם היו בשנה הראשונה , יש להפחית עוד שמונה מסעות שהתרחשו לאחר מותו של אהרון, מהר ההר עד ערבות מואב בשנת הארבעים [שם, ל"ג, ל"ח- מ"ט]יוצא אפוא - שבמשך שלושים ושמונה שנה בנדודיהם במדבר נסעו עשרים מסעות.

לפי דברי רש"י- התורה מציינת את כל מקומות החנייה של עם ישראל- כדי  להדגיש את מידת החסד של ה'  עם בניו לאחר שהוציאם ממצרים. במשך שלושים ושמונה שנים מתקופת גזרת המרגלים עד מותו של אהרון הם עברו עשרים  חניות בלבד ,יוצא אפוא, שבמרבית הזמן הם היו חונים ובממוצע- הם החליפו את מקום חנייתם פעמיים בשנה בלבד.

חז"ל מסבירים: כי המילים: "אלה מסעי בני ישראל" הם ראשי תיבות לארבעת הגלויות שהם עתידים לעבור במהלך ההיסטוריה לאחר יציאתם ממצרים:

א] אדום. [הכוונה לרומי]     

ב] מדיי. [פרס]

ג] בבל.

ד] יוון.

חז"ל מביאים עוד רמז הפעם מהמילה: "ואלה  מסעיהם למוצאיהם"- בגימטרייא- 42 מסעות - התורה רומזת במשפט זה: כי מסעיהם למוצאיהם של ישראל בנדודיהם במדבר- מרעמסס  שבמצרים עד אבל השיטים שבערבות מואב היו סך הכול -ארבעים ושניים- כמספר האותיות: "ואלה"- רעיון זה של חז"ל מבוסס על מסכת תענית [ט, ע"א]

הרמב"ם-בספר המורה ג' מסביר: כי טעם פירוט כל המסעות והחניות של בני ישראל במדבר- בא ללמדנו  את גודל הניסים והנפלאות  שעשה ה' עם בניו במדבר-מקום שומם ששכנו בו נחשים  וחיות וללא מקום  ישוב  שהיו יכולים להיעזר בו , ללא מקורות מים, לא מקום זרע, תאנה גפן ורימון וצוין כי המקום היה כה שומם שלא עבר בה איש – דווקא שם לא חסר להם דבר, הם נהנו ממים, בשר,  בלילה- עמוד האש האיר להם וביום- עמוד הענן.

הקב"ה  ידע כי בני אדם עלולים  לפקפק במופתים גדולים אלה ויחשבו שכל מה שהיה להם שם זה בדרך הטבע- למען הסר ספקות האלה- בא הכתוב לפרט את כל המסעות ,החניות והניסים שהתרחשו שם.

גם רבינו בחיי מדגיש את רעיון הניסים - אך מדגיש כי התורה  רצתה להנציח את הניסים שקרו לעם ישראל בלבבות. ויש בכך תועלת גם לאותה  תקופה וגם לאורך כל הדורות למען ידעו כל העמים את גודל המופתים שה' עשה עם - עם ישראל במדבר.

בדומה למטרה זו- החרים יהושע את יריחו לעד ואסר לבנותה  מחדש- כדי  שישמש  מופת זה לנצח כי כל מי שיראה את החומה שקועה בארץ יבין  שאין זה בניין שנהרס מאליו, אלא שקע במופת.

מדרש חז"ל מספר על הפסוק :"נחית  כצאן עמך ביד משה ואהרון" [תהלים ע"ז,כ"א] כמו שהרועה הולך בראש הצאן והם הולכים בעקבותיו כך עם ישראל הולכים  לכל מקום שמשה ואהרון מובילים אותם- בציווי אלוקים מסיעים אותם והם אחריהן.

תכלית המסעות.

"העמק דבר" מחלק את מסעות ישראל לשלושה חלקים:

א] ממצרים עד קדש ברנע, במטרה להתקרב לארץ ישראל.

ב] בקדש ברנע חטאו  ונגזר עליהם לנוע במדבר ארבעים שנה.

ג] משבאו לקדש שבמדבר צין  התחילו מתקרבים למטרה הסופית- קרובים  ליעד - התנחלות בארץ ישראל.

הפרשה מתחילה עם הפסוק: "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם"- המטרה לעבור דרך  הר סיני ומשם להיכנס לארץ ישראל.

 בשלב השני: "מוצאיהם  למסעיהם" החניות והמסעות ידועים מראש לה' ורק הוא יודע את תכליתם ותוצאותיהם.

השלב השלישי: שוב:"מסעיהם למוצאיהם" המסעות המתוכננים לאותה מטרה שלמענה יצאו ממצרים כדי להגיע לנחלת אבותיהם- ארץ ישראל.

אברבנאל בשם בעלי המדרש סובר: כי לעתיד לבוא כשתגיע הגאולה יעביר ה' את עם ישראל דרך כל אותם ארבעים ושניים מסעות שהם עברו בנדודיהם במדבר-כשם שהנביא יחזקאל מבטא זאת בנבואתו: "והבאתי אתכם אל מדבר העמים" והכתוב מרמז על כך במילים: "ואלה מעשיהם למוצאיהם"

רבינו בחיי טוען: כי בגאולה העתידית- האחרונה, יצאו הרבה  מעם ישראל אל המדבר ויעברו ממש דרך מקומות  אשר התורה מציינת אותם בפרשה.

והקב"ה ידאג לכל מחסורם ממש כמו שדאג לדור המדבר. לכן נאמר פעמיים: "מוצאיהם" רמז לשתי היציאות האחת- היציאה ממצרים והשנייה: היציאה מהגלות הקיימת היום.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק, כי הקב"ה אוהב את בניו,  ודואג להם תמיד, כל נושא החניות והמסעות- מוכיח את כל הניסים הגלויים שנעשו לעם ישראל במדבר והכתוב מציין זאת בהרחבה- למען ידעו כל העמים ועם ישראל  לנצח נצחים- כי אלוקים   דאג, דואג וידאג גם בעתיד להגן על בניו מכל האויבים סביב- המאיימים  השכם  והערב להשמידנו, כמו שנאמר:

"כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)