פרשת חיי שרה -
מדוע הטיל אברהם את מלאכת השדכן
על אליעזר ?
מאמר מאת: אהובה
קליין.
ציורים מתוך הפרשה:
ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה מעפרון/ ציירה:
אהובה קליין (c) [שמן על בד]
"וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באוזני בני - חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר"[בראשית כ"ד, ט"ו]
ציורי תנ"ך/ אליעזר מתפלל להצלחת שליחותו למציאת אישה ליצחק/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
"ויאמר ה' אלוקי אדוני אברהם הקרה- נא לפני היום ועשה- חסד עם אדוני אברהם..."[בראשית כ"ד,י"ב]
ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בשואבות/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
"הנה אנוכי ניצב על- עין המים ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים"
[בראשית כ"ד, י"ג]
ציורי תנ"ך/ יצחק יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
"ויצא יצחק לשוח בשדה" [בראשית כ"ד,ס"ג]
ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה ומבחינה ביצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
""ותישא רבקה את עיניה ותרא את- יצחק.."[בראשית כ"ד,ס"ד]
ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה אל בית יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
הפרשה פותחת
בתיאור מותה של שרה ואופן קבורתה ,אך מיד
לאחר שאברהם מסיים להתאבל עליה ,הוא חש אחריות עמוקה לדאוג להמשך קיום הדורות ועל
כן הוא פונה לאליעזר עבדו למצוא ולהביא אישה לבנו יצחק:
"ויאמר אברהם אל
עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר- לו שים- נא ידך תחת ירכי: ואשביעך בה' אלוקי השמים
ואלוקי הארץ אשר לא- תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו: כי אל
ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני יצחק". [בראשית כ"ד, ב- ה]
השאלות הן:
א] מדוע אברהם הטיל
על אליעזר דווקא, להיות שדכן עבור יצחק?
ב] מה הייתה מהות
הבקשה?
תשובות.
אליעזר- עבד
אברהם-שדכן.
נשאלת השאלה מדוע
אברהם סמך כל כך על אליעזר עבדו, עד כדי כך שהטיל עליו משימה כה כבדת אחריות וגם
מכובדת לחפש אישה מתאימה ליצחק?
ה "כלי
יקר" מביא שתי סיבות:
א] כאן הודיע לנו
הכתוב: מדוע בכלל היה זקוק אברהם לשליח? והתשובה: כי לאברהם לא היה כבר כוח ללכת בעצמו
לחפש שידוך לבנו, שנאמר: "ואברהם זקן בא בימים .." כמו כן, את יצחק הוא לא
היה מעוניין לשלוח, שמא אברהם עלול למות ומי ישים ידיו על עיניו ?
ב] אברהם בחר דווקא
באליעזר עבדו לבצע את מלאכת השדכנות, לפי שסמך על נאמנותו וידע גם שאליעזר לא ייקח
שוחד, וודאי לא יביא אישה שאינה הגונה עבור יצחק. אברהם נוכח להכיר את עבדו היטב, לפי שהוא היה
מושל ביתו והיה ישר מאד, לא לקח לעצמו מהכסף
שהיה ברשות אברהם והממון לא שלט עליו , על
כן בוודאי לא יפעל למען תאוות ממון, אלא מתוך יושר ונאמנות לבעליו.
בקשתו של אברהם
מאליעזר.
רבינו בחיי מסביר: כוונת אברהם הייתה: להזהיר את אליעזר עבדו בשבועה -שלא ייקח
אישה לבנו מבנות כנען שהוא זרע מקולל-כי אישה שהיא מוכנה לפורענות תטה את בעלה לצידה, דוגמת חוה שהשפיעה לרעה על האדם
וגרמה לו לחטוא.
ועוד דוגמא משלמה
המלך: שנשא נשים נוכריות - עמוניות מואביות ,צידוניות ובנות חת, ועל כך נאמר:
"נשיו היטו את לבבו" [מלכים- א,
י"א] ולכן נקבע המנהג לקרוא פרשה זו לחתן ביום חתונתו- במטרה להזכיר לעם
ישראל כי יש להיזהר בנישואין לבל ייקח אדם אישה למטרת
נישואין-מטעמי יופי בלבד, כמו שנאמר: "שקר
החן והבל היופי" [משלי ל"א]
ולא ייקח אישה מטעמי
ממון, "כי הממון עשה יעשה לו כנפיים כנשר יעוף השמים"
ולא ייקח אדם אישה
לשם שררת הקרובים ובני משפחות, שיתרגל להיעזר בהם ויוכל להשתרר. היות והוא מועד
לכישלון
בשלושת הכוונות
הנ"ל.
אבל על מנת להצליח
בחיי נישואין- כוונתו צריכה להיות לשם שמים וינסה להידבק במשפחה טובה והגונה . היות
והבנים ,בדרך כלל, נמשכים בטבעם אחרי
משפחת האם, בדומה לטעם היין שטעמו נמשך אחרי הכלי שהיה מאוכסן בתוכו.
ישנה גם אזהרה לאדם שרצוי
לישא אישה מקרובי משפחתו ולומדים זאת
מאברהם באומרו: "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני יצחק," בדומה לעמרם, שנאמר
עליו: "וילך איש מבית לוי וייקח את בת לוי"[שמות כ]
רבינו בחיי מדגיש: אם אדם יקפיד לקחת אישה
במדרגתו, רב הסיכוי כי השידוך יעלה יפה והזוג יחיה בשלום לאורך ימים והשלום
מתרבה בעולם. אבל אם ייקח אישה מתחת
למדרגתו ישנו חשש שיתייחס אליה בגסות וזה
לא יסתדר, אם ייקח אישה במדרגה גבוהה ממנו- ישנו חשש שהיא תתגאה עליו וחייהם יעברו
במריבה לאורך כל הדרך.
רז"ל אומרים :
כי כאשר המשפחות מתאימות באותו מעמד –הוא משל ל: "ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל"
. ואילו כאשר משפחה אחת אינה הגונה והשנייה כן , התוצאה- המשל : "ענבי הגפן
בענבי הסנה דבר כעור ואינו מתקבל".
מכאן שטוב יעשה האדם
אם יישא אישה לשם שמים והטובים ילכו עם הטובים,
וכך ישרור שלום ביניהם, כמו שכתוב: "היטיבה ה' לטובים ולישרים
בלבותם" [תהלים קכ"ה]
בנוגע להמשך דברי
אברהם לאליעזר: "פן תשיב את בני שמה"- על כך אומר רבינו בחיי: כי אברהם לא היה מעוניין
שיצחק יצא מחוץ לגבולות ארץ ישראל הקדושה – היות והיה עולה תמימה [בעקדת יצחק]
ואין קודש נעשה חול.
לפי דברי ה:"כלי
יקר"- אברהם השביע את
אליעזר עבדו- במילה, מהטעם :אדם שעבר ברית מילה נמצא גדור מעריות ולכן אסר עליו
להביא אישה ליצחק מבנות הכנעני כי הזימה – היא ירושה אצלם מחם אבי כנען ואין ראוי
שמשפחה מבורכת תשדך ותדבק אל משפחה של ארורים.
ובנוגע לשבועה שאמר אברהם לעבדו:" ואשביעך בה' אלוקי
השמים ואלוקי הארץ", לפי שאמרו רז"ל: "גדולה מילה שאלמלא היא , לא נתקיימו
שמים וארץ, שנאמר: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי [מסכת
נדרים ל"א, ע"ב]
ספורנו מפרש: כי כוונת אברהם במילים: "אלוקי השמים ואלוקי הארץ"
הייתה: שאם אליעזר לא יקיים את בקשתו
ויבגוד בו - הדבר יפרע ממנו בעולם הזה וגם
בעולם הבא.
אור החיים אומר רעיון מעניין: אברהם הרגיש צורך להשביע את אליעזר לא להביא
אישה ליצחק מבנות הכנעני , מפני שאליעזר חשב שהגם שכנען ארור, הרי יצא מזה אם יתחתן עם יצחק , לפי
שנאמר לאברהם : "והיה ברכה"- הכוונה שכל משפחה שאברהם יהיה כלול בתוכה- היא מבורכת
ונאמר גם: "ונברכו בך כל משפחות הארץ .." לכן הדגיש אברהם שהקללה על כנען עדיין נשארה.
לסיכום, לאור האמור
לעיל, ניתן להסיק: כי אכן אליעזר היה האדם הנכון והמתאים ביותר - לבצע את משימת
הקודש- להביא שידוך הוגן לבנו ליצחק.
אליעזר ציית לבקשת
אברהם, כפי שכתוב: "וישם העבד את ידו
תחת ירך אברהם אדוניו וישבע לו על – הדבר הזה" [שם כ"ד, ט]