פרשת
מטות- מסעי , מה היעד של עם ישראל?
מאמר
מאת: אהובה קליין.
בפרשת מסעי מתוארים
מסעיהם של עם ישראל מאז יצאו ממצרים. התורה מציינת ארבעים ושתיים תחנות במשך
ארבעים שנות נדודים במדבר.
ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ נחלתם של שבטי גד ,ראובן וחצי מנשה בעבר הירדן/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מסע במדבר/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד](c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ניתוץ האלילים בארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
הפרשה פותחת בפסוקים:
"אלה מסעי בני
ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון:
ויכתוב משה את
מוצאיהם למסעיהם על- פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם"[במדבר ל"ג, א-ג]
אחת מתחנות עם ישראל
הייתה בערבות מואב על הירדן:
"..ויחנו בערבות
מואב על ירדן יריחו: ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השיטים בערבות מואב: וידבר
ה' אל משה בערבות מואב על— הירדן יריחו לאמור: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי
אתם עוברים את- הירדן אל ארץ כנען..."[שם ל"ג, נ"א]
השאלות הן:
א] מה המשמעות למספר:
ארבעים ושתיים תחנות שבני ישראל חנו?
ב] היכן ממוקם: המקום:
ערבות מואב?
ג] מהו היעד של כל
המסעות?
תשובות
מסעות ותחנות בחיי
האדם ועם ישראל.
על פי ספר התמצית למאיר ינאי: עניין המסעות והחניות אצל עם ישראל - משקף את האדם במשך חייו- שגם הוא- עובר תחנות בתוך מסע ארוך ,ותחנותיו הם
גם בסך ארבעים ושתיים במהלך החיים .
לכל מסע יש מוצא
ותכלית, המסר אל האדם הפרטי- הוא תמיד לשאוף לנסוע קדימה- על מנת להתקדם למטרה,
כמו שנאמר: "דבר אל בני ישראל ויסעו" [שמות י"ד, ט"ו]
מטרת המסע- היא לעלות
ולהתעלות, דוגמת ארון הברית, כמו שנאמר: "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה: קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאך מפניך"
[במדבר, י ל"ה]
המשמעות היא: כאשר עם ישראל- בכלל ובפרט דבק בקב"ה- דבק
בתורה ובמצוותיה-התוצאה היא: ניצחון על כל
האויבים אשר ינוסו מפנינו, הכוונה: גם לאויבים פנימיים בתוכנו וגם לאויבים חיצוניים
בפועל- המאיימים השכם והערב להשמידנו.
כאשר האדם שואף לעלות
ולהתעלות ולהגשים את מטרותיו בחיים, טוב
יעשה עם יעבור את מסעותיו במרכבתו של בורא עולם, כאשר הוא מחובר לתורה ומצוות
ועושה זאת בבחינת: "יגעת ומצאת
תאמין" התוצאה : השגת המטרות הנעלות שהאדם הציב לעצמו בסייעתא דשמיא.
על פי חז"ל [בתענית ט, ע"א]:
מ"ב המסעות של עם ישראל מרומזים בפסוק השני שבפרשת: "מסעי" שנאמר:
"ואלה מסעיהם למוצאיהם"-"ואלה"-
בגימטרייא = ארבעים ושניים.
מכאן שאין דבר שאינו רמוז
בתורה.
דעת מקרא: מעיר על תיאור המסעות של עם ישראל: כי עצם החזרה על
המילים:"ויסעו ויחנו"- משווים
למסע העם כתיבה בצורת שירה.
וזה בדומה לתיאור
שלושים ואחד המלכים שהיכה יהושע ועם
ישראל, כפי שמתואר ב:[יהושע י"ב,, ט, כ"ד] על כך אמרו- כי היא כשירת
ניצחון. שכל אחד משלושים ואחד חרוזיה פותח במילה: "מלך" ומסיים במילה:
"אחד" .מילים אלו משמשות כפזמון חוזר.
ספורנו אומר: כי עצם תיאור מסעותיהם של עם ישראל- בא במטרה לשבח אותם: שהלכו אחרי
הקב"ה בארץ לא זרועה.
כמו שנאמר: "כה
אמר ה' זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"[ירמיהו
ב, ב]
אברבנאל אומר חידוש מעניין בשם בעלי המדרש: בעת הגאולה העתידית , עתיד ה' להעביר את עם ישראל את
כל ארבעים ושניים מסעות שעברו בשנות נדודיהם במדבר - כדברי נבואתו של הנביא
יחזקאל: "והבאתי אתכם אל מדבר העמים"
על כך מרמזת לנו
התורה במילים: "ואלה מסעיהם למוצאיהם" הכוונה כי מסעות אלה יהיו גם לאלה
היוצאים מגלותם האחרונה.
רבינו בחיי מרחיב רעיון זה ומסביר: כי
בגאולה האחרונה יהיו הרבה מקרב ישראל
שיצאו אל המדבר ויעברו בתחנות אלה ושם
הקב"ה יכלכל אותם וידאג להם -ממש כשם שדאג להם בזמן שיצאו מגלות מצרים ,ולכן
הכתוב מזכיר פעמיים את המילה: "מוצאיהם"- זהו רמז לשתי יציאות- הראשונה
גלות מצרים- והשנייה הגלות האחרונה.
ערבות מואב.
על פי דעת מקרא:
ערבות מואב- משמש כינוי לעבר הירדן המזרחי [ממקום ים המלח צפונה] ואזור זה הוא סמוך לירדן.
כאן הקב"ה פונה
אל משה ואומר לו:
"דבר אל – בני
ישראל ואמרת אליהם כי אתם עוברים את הירדן אל ארץ כנען: והורשתם את –כל יושבי הארץ
מפניכם.."
רש"י שואל: כמה
פעמים עם ישראל הוזהרו על ידי הציווי: "כי אתם עוברים את הירדן..."?
אלא, כוונתו של משה
הייתה: כשאתם עוברים בשטח הירדן , זאת במטרה לעבור את מי הירדן ולכבוש את תושבי
ארץ כנען .שאם לא כן, המים יבואו וישטפו אתכם. בדומה לכך אמר להם יהושע במסכת סוטה
ובתוספתא דסוטה.
נאמר:" והכוהנים
נושאי הארון עומדים בתוך הירדן עד תום כל הדבר אשר ציווה ה' את יהושע לדבר אל העם
ככל אשר ציווה משה את יהושע, וימהרו העם
ויעבורו" [יהושע ד, י]
ובתוספתא:"עודן
בירדן אמר להם יהושע: דעו שלא נכנסתם לארץ, אלא על מנת שתורישו את יושביה, שנאמר: "והורשתם
את כל יושבי הארץ מפניכם וגו' ואם לא תוריש וגו' ,אם אי אתם מקבלין – באים מים
ושוטפין אתכם"[סוטה ח.ה]
היעד של עם ישראל
בתום המסעות.
היעד הוא: "והורשתם
את כל יושבי הארץ מפניכם"
הרמב"ן אומר: כי זוהי מצוות עשה מן התורה- לרשת תמיד את הארץ ולהתנחל בה.
רש"י טוען: כי יש לגרש את שבעת העמים מארץ כנען. עם ישראל יוכלו לשבת בארץ
ישראל, הישיבה בארץ תהיה יציבה לאורך זמן
בתנאי שיורישו את כל יושבי הארץ.
חז"ל אומרים :כי פרשת מסעי נקראת בדרך כלל בתקופת בן המצרים, כלומר בין שבעה עשר
לתמוז לבין תשעה באב והסיבה היא:
כדי לעודד ולחזק את עם ישראל בתקופה זו של אבלות
- במטרה שידעו כי בתום ימי אבלות וימי
החורבן- יבואו לעם ישראל ימים טובים ועם ישראל יזכה להגיע לשלווה ובטחון.
לסיכום, לאור האמור
לעיל ניתן להסיק: כי עם ישראל בתום מסע המדבר המלווה בניסים ואותות -מתבשר על
היעד: הכניסה לארץ ישראל.
אך המאבק על חיי
האומה בארץ ישראל עדיין לא תם,
מי ייתן ונזכה במהרה להגיע למנוחה ונחלה- עם בוא הגאולה. אמן
ואמן.
ציורי תנ"ך/ אנשי מדיין נלקחים בשבי על ידי ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
