יום שלישי, 19 במאי 2015

פרשת במדבר- מה הקשר בין מסירות נפש למדבר?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

במדבר- מה הקשר בין מסירות נפש למדבר?

מאמר מאת: אהובה קליין.


פרשת במדבר הפותחת את חומש במדבר: נקראת גם בשם: חומש הפקודים

על פי דברי חז"ל , הטעם לכך: לפי שהחומש בתחילתו וגם לקראת סופו מתאר את מפקד בני ישראל.

הפרשה פותחת במילים: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמור: שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל — זכר לגולגולתם: מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא..." [במדבר  א, א-ג]


ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]


השאלות הן:

א] פרשה זו נקראת בין יום ירושלים לחג השבועות- האם במקרה?

ב] מה הקשר בין מסירות נפש למדבר?

ג] מדוע ה' ציווה למנות את עם ישראל?

תשובות.

התקופה בה נקראת פרשת במדבר.

מעניין כי פרשת במדבר נקראת בין יום ירושלים לבין  חג השבועות.

מתברר שאין מקרה בעולם.

מקרה = קרה מה'. היום הראשון שהותרה הכניסה לראשונה לכותל המערבי בתום  מלחמת ששת הימים  , היה ביום מתן תורה שבועות  תשכ"ז.

חג השבועות- מתאפיין באיחוד עם ישראל, לפי שהתורה ניתנה על הר סיני ביום: ו' בסיון כאשר כל עם ישראל התאחדו יחדיו כאיש אחד בלב אחד, כפי שנאמר:"ויחן  שם ישראל נגד ההר", כאיש אחד בלב אחד.

 על כך אמר רש"י: כי על סמך המילה:"ויחן" הנאמרת בלשון יחיד-ניתן ללמוד כי עם ישראל, התאחד ברגע היסטורי זה- כאיש אחד בלב אחד.

וכאן הקשר אל חג השבועות- חג מתן  תורה.

הדבר היחיד שמסוגל לחבר עם ללא מדינה וארץ, הרי זו תורת ישראל.

כך גם לגבי העיר ירושלים, ככתוב : "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" [תהלים]

ואמרו ע"כ  חז"ל: "עיר שמחברת את ישראל- זה לזה" [ירושלמי ב"ק  פ"ז, ה"ז]

ובנוסף יש בכוחה של ירושלים לחבר ולאחד  גם את תפילותיהם של עם ישראל, כפי שנאמר: "והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה  לאבותם, העיר אשר בחרת, והבית אשר בנית לשמך"

והגמרא מתארת: "היה עומד בחוץ לארץ יכווין את לבו כנגד ארץ ישראל, שנאמר:" והתפללו אליך דרך ארצם, היה עומד בארץ ישראל, יכווין את לבו כנגד ירושלים שנאמר: "והתפללו אל ה'  דרך העיר אשר בחרת" [שם מ"ד]

היה עומד בירושלים יכוון את לבו כנגד בית המקדש שנאמר: והתפללו אל הבית הזה" [דברי הימים-ב ו, ל"ב]

היה עומד בבית המקדש יכוון את לבו כנגד בית קדשי- הקודשים, שנאמר: והתפללו אל המקום הזה" [מלכים-א, פ"ח- פל"ב].

נמצא, עומד במזרח מחזיר פניו למערב. במערב, מחזיר פניו למזרח . בדרום, מחזיר פניו לצפון. בצפון, מחזיר פניו לדרום, נמצאו כל ישראל מכוונים את לבם למקום אחד.

את המשותף להליכה במדבר, יום ירושלים ומתן תורה, ניתן למצוא בגמרא: "לך ה' הגדולה- זו קריעת ים סוף, והגבורה- זו מכת בכורות. והתפארת - זו מתן תורה. והנצח - זו ירושלים .. וההוד-זה בית המקדש".

כל האירועים: מתן  תורה במדבר, יום ירושלים, חג השבועות- הם גורם מאחד את עם ישראל וכאשר כולם מאוחדים אז השכינה שוכנת על כולם.

מסירות נפש ומדבר.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל נודדים במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הלווים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

רבי מאיר שפירא מלובלין: אומר התורה ניתנה לעם ישראל  כדי שיקיימוה בכל תנאי ומצב. עד כדי מסירות נפש למען האמונה בה' לאורך כל החיים, מסירות נפש זו  מופיע בתורה כבר מהופעתו ומעשיו של אברהם אבינו, על כך ישנו מדרש:  "בשלושה דברים ניתנה תורה  : באש ,במים ובמדבר...מה אלו חינם לבאי העולם. כך דברי תורה חינם הם" [מדרש  רבה [א'-ז']

 א] "באש"- רמז לאברהם אבינו שקפץ לכבשן- האש -למען אמונתו, זו מסירות נפש של יחיד.

ב] "במים" רמז למעשה נחשון בן עמינדב, שקפץ לים- סוף –בראש עם ישראל וזו הייתה מסירות נפש של רבים.

ג] "במדבר"- רמז למעשי אבותינו, שהלכו במשך ארבעים שנה במדבר- זוהי מסירות נפש  מתמדת של כל העם-וזוהי המדרגה הגבוהה ביותר.

הציווי למנות את עם ישראל במדבר.

על פי רש"י: הקב"ה אוהב את עם ישראל ומתוך חיבתו אליהם סופר אותם מידי פעם.

כשיצאו ממצרים מנה אותם ,[שמות י"ב, ל"ז]

 כשחטאו בחטא העגל ונענשו [שמות ל"ב, ל"ה] מנאם ,כדי לבחון כמה נשארו.

 וכשה' בא להשרות את שכינתו עליהם. שוב מונה אותם.

הספורנו מפרש: כי הספירה באה מהטעם של ארגון וסדר: "לסדרם שיכנסו לארץ מיד איש על דגלו. .שיפנו [שיברחו] הכנענים מפניהם"

הרשב"ם מפרש רעיון דומה: "לפי שמעתה צריכים לבוא לארץ ישראל.. ובני עשרים ראויים לצאת בצבא המלחמה. לכך ציווה הקב"ה בתחילת חודש זה למנותם"

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי ההליכה במדבר הייתה בעלת משמעות רוחנית גדולה- מקום בה עם ישראל נאלץ להסתפק במועט  עד כדי מסירות נפש, שם זכה לקבל את התורה כשהוא מאוחד כאיש אחד בלב אחד.

זכות זאת שמורה לעם ישראל  לנצח, כפי שנאמר: "...זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחריי  במדבר בארץ לא זרועה"[ירמיהו, ב, ב]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 18 במאי 2015

ציורי תנ"ך/ נבואת זכריה:"עוד ישבו זקנים וזקנות.."/מאת: אהובה קליין.......(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"כה אמר ה' צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים:ורחובות העיר ימלאו

ילדים וילדות משחקים ברחובותיה"[זכריה ח, ד-ה]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical paintings


By Ahuva Klein

In the future, were old men and women of Jerusalem and the streets will be full of children at play.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדו"- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"

כיצד?

/ מאמר מאת:  אהובה קליין.

יום ירושלים- הוא יום  חג קדוש הנחרט בלב כל יהודי.

חג זה נחגג מידי שנה ברחבי המדינה ,על ידי קישוט רחבי ישראל בדגלי הלאום, טקסים בכנסת ובמוסדות החינוך , בבתי הכנסת מתפללים תפילה חגיגית ואומרים את ההלל.

בכלי התקשורת מרבים להשמיע את שירי ירושלים. ודברי שבח על כ"ח באייר-תאריך מיוחד: בגימטרייה-  כֹח!

השאלות הן:

א] מדוע חוגגים את יום ירושלים?

ב] מה המשמעות: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"?

ג] כיצד הייתה ההתייחסות לירושלים לאורך ההיסטוריה היהודית ובתנ"ך?

תשובות.

יום ירושלים

 הזמן בו כבשנו - בסייעתא דשמיא- את חלקה המזרחי של ירושלים במלחמה בשנת:1967 מלחמה אכזרית זו נכפתה עלינו ,נערכה במשך שישה ימים בלבד ומכאן גם שמה: "מלחמת ששת הימים"– סופה ניצחון מוחץ על אויבינו-  בכ"ח  באייר תשכ"ז.

קדמו לכך ימים רוויי מתח, ארצות ערב איימו להשמידנו כשהם מכוונים את כלי מלחמתם לעבר ארצנו הקדושה ומסיתים  בהתלהבות באמצעי התקשורת שלהם- נגד ישראל.

עם ישראל התגייס במלוא עוזו כדי להילחם נגד האויבים, וכל זה בלווי תפילה לבורא עולם שישמע שוועתנו ויצילנו.

המתח גבר מיום ליום, משעה לשעה, היו שדיברו על מלחמה זו - כמלחמת גוג ומגוג כפי שמופיעה בדברי הנביאים.

 מה רבה  הייתה  ההפתעה מעל כל הציפיות והתחזיות :

נס גלוי! בתום שישה ימים של לחימה עקובה מדם, חדרנו דרך שער האריות כנאמר: "עם כלביא יקום וכארי יתנשא" זכינו  למופתים גדולים בו גברנו על האויבים ,והכותל המערבי- שריד בית מקדשנו - שב לידנו, החיילים הנרגשים עמדו  ברחבת הכותל, כשעיניהם דומעות מהתרגשות אדירה.

ציורי תנ"ך/ "עם כלביא יקום וכארי יתנשא"/ציירה: אהוב ה קליין(c) [שמן על בד]


עד היום -ניתן לחזות בתצלום אותו רגע  היסטורי של חיילינו הגיבורים בעיתונים ובספרי לימוד.

ובאותו יום מיוחד-כ"ח באייר תשכ"ז- קול השופר נשמע באוויר ,על ידי הרב גורן ז"ל  בליווי המילים: המהדהדות  בהתרגשות רבה-בשמי הארץ ובכל רחבי תבל: "הכותל בידנו"!

"..כעיר שחוברה לה יחדיו".

יום  ירושלים תואם בצורה מופלאה את חזונו של דוד המלך:

 "ירושלים  הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"[תהלים  קכ"ב]

באופן מפתיע-ירושלים המערבית מתחברת למזרחית ואנחנו זוכים במתנה מאת בורא עולם- שריד מקדשנו, הכותל שאליו  ערגנו כאלפיים שנה שב בחסדי ה'- אלינו.

על כך אמר  רבי יהושע בן לוי: עיר שעושה כל ישראל חברים [ירושלמי חגיגה ב, ו]

"עיר שמחברת ישראל זה לזה" [תלמוד ירושלמי]

"יש אומרים: ירושלים עיר הקודש כל כולה בתי כנסיות ובתי- מדרשות, מוסדות צדקה ומפעלי חסד וכיוצא באלה.

יש אומרים: ירושלים עיר ככל הערים, מטרופולין של חולין, מרכז לתיירות ומסחר, מלאכה ושעשועים.

 זהו מה שנאמר: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה  לה יחדיו"[תהלים] היינו: עיר שחוברה לה'- שמחברת בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה, עיר שהיא מרכז לתורה ולמדע, לצדקה וחסד, ועם זאת עיר  שבני- אדם חיים בה מיגיע כפיים ולא חיים של בטלה ובטלנות" [ילקוט החכמה]

ולעניות דעתי: נוצר חיבור בין הגעגועים במשך אלפיים שנות גלות לירושלים לבין הציפיות של עם ישראל לגבי עתיד ירושלים  בימינו - הגאולה  עליה אנו מתפללים יום יום  בתפילת:" שלושה עשר העיקרים":

"אני מאמין באמונה שלמה, בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה, אחכה לו בכל יום שיבוא"

ישנו מנהג הקיים גם בימינו : בחתונה יהודית החתן שובר את הכוס ואומר: "אם  אשכחך ירושלים תשכח ימיני .."

ציורי תנ"ך/  חתונה יהודית בירושלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ההתייחסות אל ירושלים.

ציורי תנ"ך/ "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו.."/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


הגעגועים לירושלים  היו שגורים בפיהם של  גולי בבל: "על נהרות בבל שם ישבנו גם  בכינו, בזכרנו  את ציון: על ערבים בתוכה, תלינו  כנורותינו: כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו  שמחה, שירו לנו משיר ציון: איך נשיר את שיר- ה', על אדמת ניכר..."

השובים בבבל ביקשו מהיהודים  שישירו משירי ציון- את זאת עשו מתוך לעג לגולים, אך  היהודים בכאבם-סירבו לעשות כן- בטענה שאינם מסוגלים לשיר  על אדמת ניכר והם נשבעו: "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני: תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"

[תהלים  קל"ז]

המשורר יהודה הלוי מתאר את געגועיו  לציון:

"לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב

איך אטעמה את אשר אוכל

ואיך יערב"?

יהודה הלוי  מתאר: את חוסר האונים שלו כאשר הוא נמצא בגלות הרחוקה, אך ליבו נמצא בציון, הוא חש כי  אין טעם לחייו כשאינו יכול לממש את רצונו להגיע למקום המקדש.

דוד המלך מביע את הכמיהה לשבת בבית ה': "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו" [תהלים כ"ז, ד]

כוונתו של דוד המלך: שהוא כל כך משתוקק ומתגעגע לשבת בבית ה' יום, יום וכל פעם להרגיש התחדשות והתרגשות -בדומה לאחד שבא לביקור במקום וכל פעם חש התחדשות בליבו.

לסיכום, לאור האמור לעיל: יום ירושלים – הוא יום חג לכל עם ישראל המציין את הניצחון על האויבים במלחמת ששת הימים ואת השבת החלק המזרחי של ירושלים לידנו ובתוכו את היהלום שבכתר- הכותל המערבי שאליו היהודים ערגו שנים מכל קצוות תבל.

ניתן גם לראות את דברי זכריה קורמים עור וגידים כבר בימינו והם ניצני הגאולה:"...עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים, ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה"[זכריה  ח, ד-ה]

מי ייתן ובקרוב נחזה בגאולה שלמה כפי שנאמר: "ועלו מושיעם בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה לה' המלוכה" [עובדיה א, כ"א] אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 16 במאי 2015

בית המקדש בראי התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בית המקדש  בראי התנ"ך.

מאמר  מאת: אהובה קליין.

בית המקדש הוא  נושא געגוע  לכל יהודי - מזה דורי דורות - ערגו  אליו מכל קצות תבל  עד ימינו אנו.

שימש  ומשמש נושא בעל חשיבות עליונה מאז  ומתמיד - למשוררים, סופרים

ואומנים.

בכל יום אנו מתפללים  : " ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה...ובנה אותה בקרוב  בימינו בנין עולם ..."

לראשונה, הר המוריה - מקום המקדש, מוזכר בחומש בראשית, כאשר אברהם אבינו  מצווה על ידי האלוקים  לעקוד את יצחק בנו : "..קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל- ארץ המוריה.."

ובהמשך נאמר: "וירא את המקום מרחוק" [בראשית כ"ב, ד] - על כך אומרים המפרשים: כי אברהם ראה ענן מעל המקום והבין שזהו מקום השכינה.

בית המקדש מופיע ברמז גם אצל יעקב כאשר חלם את חלומו הידוע: סולם המלאכים עולים ויורדים.

כפי שנאמר: "ויצא יעקב מבאר שבע וילך  חרנה: ויפגע במקום וילן שם.."[ שם כ"ח, י- י"א]

מי שרכש את מקום המקדש היה דוד המלך בכבודו ובעצמו - הוא שילם כסף מלא על כך לארוונה מלך יבוס, כפי שמתואר:"..ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף שקלים חמישים: ויבן שם דוד מזבח לה'.." [שמואל-ב, כ"ד, כ"ה]

ציורי תנ"ך/ דוד המלך רוכש את הגורן מארוונה היבוסי/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


אך דוד המלך לא זכה לבנות את המקדש, היות ולחם מלחמות במשך חייו ושפך דם רב.

אולם ה' הבטיח לו: כי בנו- שלמה יזכה לכך: "כי ימלאו ימיך ושכבת את אבותיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינותי את ממלכתו, הוא יבנה - בית לשמי.." [שמואל-ב, ז, י"ב]

ואכן שלמה המלך בנה את בית המקדש הראשון מהארזים ששלח לו חירם מלך צור בהתאם להסכם שנכרת ביניהם.

ציורי תנ"ך/ חירם מלך צור שולח ארזים לשלמה לבניית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


בית המקדש הראשון עמד על תילו במשך ארבע מאות ועשר שנים, עד שהועלה באש בשנת 586 לפנה"ס על ידי נבוזראדן  שר צבאו של נבוכדנאצר.

בית המקדש השני:  נבנה על ידי עולי בבל , בראשית שיבת ציון בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול - כשבעים שנה אחרי חורבן בית ראשון . בית המקדש השני הורחב ועבר  שיפוץ על ידי מלך הורדוס בשנת 19 לפנה"ס וחרב בימי הרומאים בשנת 70.

לגבי בית שלישי ,כיצד יבנה? האם בדרך נס - בידי אלוקים,, או בידי אדם?

על כך חלוקות הדעות.

תופעה מיוחדת ומעניינת היא : נבואה שהתגשמה- ש "הכותל לא ייחרב לעולם" נאמר בשיר השירים (ב, ט): "דומה דודי לצבי או לעופר האילים, הנה זה עומד אחר כותלנו, משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים". מפרשים על כך חז"ל במדרש (שיר-השירים רבה פרשה ב פסוק ט אות ד): "הנה זה עומד אחר כותלנו – אחר כותל מערבי של בית-המקדש, שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם... ולמה? משום ששכינה שוכנת במערב".

בית המקדש נחרב בעבור שלוש עבירות: שנאת חינם, גילוי עריות, עבודה זרה

ובעבור אהבת חינם עתיד המקדש להבנות בשלישית.

מי ייתן ונתמיד לקיים את מצוות : "ואהבת לרעך כמוך"   ובע"ה נזכה כולנו במהרה לגאולה שלמה, אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ירושלים באחרית הימים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ירושלים באחרית הימים

שיר מאת: אהובה קליין ©

חזון אחרית הימים

קורם עור וגידים

פעמי גאולה מריעים

ירושלים שוקקת חיים.

 

חומותיה  מאירות קדושה

נוצרות את  בית הבחירה

ערוגותיה נוי ודשאים

בהן הכול מתענגים.

 

ילדים במחולות משחקים

בהם יתבוננו  הזקנים

משענותיהם בידיהם

בגיל ודמע זיכרונותיהם.

 

קול שופר מהדהד

מעתה לעולם ועד

לא עוד שפיכות דמים

אלא שלום וכבוד מלכים.
הערה: השיר לכבוד מ"ח שנים לאחדות  ירושלים. 
   

ציורי תנ"ך/ ירושלים  באחרית הימים-על פי חזון  ישיעהו הנביא/ציירה: אהובה קליין(c)

שמן על בד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 12 במאי 2015

ציורי תנ"ך/ "ועץ השדה ייתן פריו"/ ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת בחוקותיי]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"..ועץ השדה ייתן פריו"[ויקרא כ"ו,ד]


הטכניקה: שמן על בד.

Biblical paintings by :Ahuva Klein

Blessed tree gives fruit

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בחוקותי-כוחה של ברכה- מהי?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בחקותי- כוחה של ברכה- מהי?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו היא האחרונה בחומש ויקרא, ומתארת כיצד ניתן להגיע לעולם טוב יותר ויפה יותר – אם רק נקיים ונשמור את המצוות הכתובות בתורה:

"אם בחֻקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם: ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה ייתן פריו: והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם" [ויקרא כ"ו, ג  -ז]


ציורי תנ"ך/ אם בחוקותי תלכו.."/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "וישבתם לבטח בארצכם.."/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


השאלות הן:

א] לְמַה נועדו הברכות ומה כוחן ?

ב ] מה משמעות הברכה: "ונתנה הארץ יבולה, ועץ השדה ייתן פריו" ?

ג] מה הקשר בין האכילה לשובע - לבין הישיבה בבטחה בארץ ישראל ?

הברכות וייעודן.

בעל העיקרים סובר: כי הברכות מכוונות לאומה כולה באופן כללי , אין הכוונה לייעוד רוחני בעולם הבא, אלא לעם ישראל  ולבניו שיהיה מושרש בארצו בעודו מבורך ומאושר.

בעל העקדה מסביר: כי לברכות יש ייעוד רוחני נעלה ביותר והכוונה להבטחה: "ונתתי משכני בתוככם"- כלומר עצם העניין שהקב"ה ישכון בתוך עם ישראל - זהו דבר מרומם ובעל עוצמה לעם כולו.

דעת הרמב"ם [בפירושו למשניות במסכת אבות]  שאם עם ישראל יקיים את המצוות הכתובות בתורה-הלכה למעשה, באופן מושלם, הקב"ה יסיר מעלינו את כל המכשולים שעשויים לפגוע בחיים התקינים, וכך חיינו יהיו על מי מנוחות יתאפשר לנו לקיים את שאיפותינו ונוכל  להתברך בשכר שה' מבטיח, אך שכר זה משמש כאמצעי בלבד לקיום התורה בשלמות.

רבי דוד צבי הופמן [בספרו על חומש ויקרא]  סובר: כי יש חמישה סוגים  של ברכות:

א] ברכה המתארת את פוריות הארץ: "ונתתי גשמכם בעתם" לפי הרמב"ן: זוהי ברכה שורשית המבטיחה בנוסף על השובע  -גם אויר נקי ומים טובים שהם הצרכים היסודיים לחיי האדם. לא יהיה הפסק בין יבול ליבול, הדיש ימשך עד הבציר  והבציר ימשך  עד עונת הזריעה וכך השובע הזה יהווה ליהודי את מחייתו.

ב] ברכת השלום - משמעות ברכה זו: שעם ישראל יזכה לשבת לבטח בארצו ולא יאלץ לעזוב חלילה את ארצו - על מנת לחפש מקומות פרנסה אחרים בארצות שמעבר לים.

החיות לא יפריעו למהלך החיים בארץ, היות והארץ תהיה מיושבת וגם אויבים מבחוץ לא יטרידו את העם היושב בארצו.

ג] ברכת הניצחון על האויב, אם בכל זאת האויב ינסה להטריד את עם ישראל התוצאה תהיה: שאנחנו  נרדוף  אותם והם: "ונפלו לפניכם בחרב".

ד] ברכת הריבוי וההשגחה הפרטית על העם. הדבר יתבטא -  בריבוי יושבי הארץ ומנגד צמצום התמותה בקרבו.

בנוסף הבטחה: "ואכלתם ישן נושן" שהמשמעות- כלכלה פורחת הפירות לא ירקבו ויהיו מזן משובח.

ה] ברכת השראת השכינה בקרב עם ישראל, כפי שנאמר: "ונתתי משכני בתוככם", זוהי השגחה לעיני כול.

 ולא תהיה שום עילה לסילוק השכינה מתוך האוכלוסייה  בארץ. הדבר מתבטא במשפט:" והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים"

הברכות המובטחות לעם- הן בתנאי שילכו לאורה של תורה ויקיימו את המצוות ככתבן ולשונן, הדבר יביא לקיום ויציבות ביטחונית לאומה כולה בארץ ישראל.

משמעות ברכת היבול והפרי.

ציורי תנ"ך/"ונתנה הארץ יבולה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הברכות שורות על פרי ארצנו/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]


מדרש ספרא אומר על הפסוק: "ונתנה הארץ יבולה" אין הכוונה שהעץ נותן פירות כמו בימינו, אלא המשמעות למציאות שהייתה קיימת בגן העדן ,שם באותו יום שהעץ היה נזרע- היה נותן גם  פירות.

המלבי"ם  מדגיש רעיון  זה-ביתר שאת: הברכות  המובטחות לעם- הן ברכות בגדר נס- מעל הטבע. ועל כן מיותר היה לכתוב: "ונתנה הארץ יבולה" שזה בגדר הטבע ומתקיים  בימינו-לכן אמרו חז"ל: כי  הארץ תיתן יבול כפי שהיה מצוי -טרם הקללה שבאה על האדם הראשון בעקבות חטאו, והכוונה שבו ביום שהזרע נזרע- צמח העץ ונתן את פריו.

רש"י אומר: כי משמעות ההבטחה: "ועץ השדה ייתן פריו" היא: שגם עצי סרק  ייתנו פירות.

רש"י מסתמך על כך שכתוב: "ונתנה הארץ יבולה" וגם נאמר בדברים: [י"א, י"ז] "ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תיתן יבולה" הבטחה זו כוללת את ברכת הפירות. אם כן, מדוע נוסף המשפט: "ועץ ייתן  פריו "הרי זה מיותר? מכאן המסקנה: אפילו עצי הסרק ייתנו  פירות כאשר ברכה זו תתקיים.

הקשר בין האכילה לשובע והישיבה בבטחה בארץ.

"הכתב והקבלה" מסביר: כי האכילה לשובע והישיבה בביטחון בארץ - הם דברים הקשורים זה בזה, כי אם אדם אינו מוצא את מחייתו בארץ ישראל, הוא נאלץ לנטוש את מקום מולדתו ולנדוד אל ארץ רחוקה, כפי שמסופר על אברהם אבינו - שנאלץ בזמן הרעב  בארץ לעזוב את גבולותיה ולרדת למצרים ,כנאמר: "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד  הרעב בארץ"  [בראשית י"ב, י]

לכן בפרשתנו ישנה  הבטחה כפולה:" ואכלתם לשובע בארצכם" והמשמעות שהארץ תיתן  יבול ולא יהיו דאגות פרנסה.

וכתוצאה מכך שיהיה יבול בשפע ,לא יצטרך האדם לנדוד לארצות רחוקות, אלא ישב בארץ  בבטחה ויזכה באכילת פרייה.

האבן עזרא  מסביר רעיון זה כך: בזמן שיש רעב בארץ ישנו הכרח לעזוב ולצאת את גבולותיה ממש  כמו הקללות שקיבל קין , שתי קללות הקשורות אחת בשנייה: "כי תעבוד את האדמה, לא  תוסף תת כוחה לך: "נע ונד תהיה בארץ" [בראשית ד, י"ב]

לסיכום, לאור האמור לעיל, התורה מבטיחה כי אם עם ישראל ילך בדרך התורה יקיים וישמור את מצוותיה – האומה כולה תזכה לברכות  של חיים שלווים ובטוחים.

המשך חוכמה אומר על כך: כי על ידי שמירת המצוות , הטבע יהיה מבורך וזוהי התגלות אדירה מאד וברכות טבע אלו – הן מטרתן של העולם המתנהל  ביד ה' בחוקת השמים והארץ.

מי ייתן ועם ישראל יקיים את כל הציוויים וכך יזכה לחיי אושר ושלוה והשכינה תשרה תמיד בקרב עם ישראל, כפי שמובטח. :"ונתתי משכני בתוככם"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר