יום שלישי, 5 במאי 2015

ציור יודיאיקה: בר כוכבא רוכב על האריה/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ציור יודיאיקה:



 בר- כוכבא נלחם ברומאים כשהוא רכוב על אריה.

רבי עקיבא קרא לשמעון בר -כוסבא: בשם בר-כוכבא על שם הפסוק:

"דרך כוכב מיעקב"[במדבר כ"ד,י"ז]

הטכניקה: שמן על בד.

Judaica paintings

Bar Kochba  fought against the Romans






*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בר כוכבא ומלחמתו/שיר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בר כוכבא ומלחמתו /שיר מאת: אהובה קליין©
 
בר כוכבא נלחם ברומאים
בשס"ה גידים רמ"ח אברים
חוצה גאיות הרים וסלעים
מניף חרבו בשם האלוקים.
 
על הארי רוכב
למבקשי נפשו אורב
למען קדושה יהודית
נאבק בנחישות ייחודית.
 
מרד עקוב מדם
תם ולא נשלם
 בוא יבוא היום
עלה זית ושלום..
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ל"ג בעומר והקשר לבר כוכבא- כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ל"ג בעומר והקשר לבר כוכבא.

מאמר מאת: אהובה קליין.






ל"ג בעומר על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ל"ג בעומר נחגג  בעיצומה של ספירת העומר, בהגיענו ליום ה:33

ביום זה נוהגים לשמוח:

לערוך נישואין וגם להסתפר.

על  הסיבה לשמחה כמה דעות:

א] ישנה אגדה כי ביום זה פסקה המגפה בה נספו רבים מתלמידיו של רבי עקיבא בעוון שלא נהגו כבוד זה בזה.

ב] יש האומרים: כי בתאריך זה- סמך רבי עקיבא את חמשת תלמידיו הגדולים: ר' מאיר, ר' יוסי, ר' אליעזר, ר' יהודה ור' שמעון בר יוחאי.

ד] בידוע : כי יום זה הוא יום פטירת ר' שמעון בר יוחאי, ולכן נהוג לעלות לקברו.

ה] ישנה דעה  שביום זה: בר כוכבא וחייליו נחלו ניצחון כנגד צבא הרומאים- ומכאן נובע המנהג לצאת לשדות ולהשתעשע בחץ וקשת.

הרמב"ם מבטא רעיון זה  באחד מאגרותיו: "וזאת היא שאיבדה את ארצנו והחריבה את בית מקדשנו והאריכה את גלותנו עד הלום, שאבותינו חטאו ולא  נתעסקו בלמידת מלחמה ולא בכיבוש ארצות". מתוך  מסקנה זו, ראו   חכמי ישראל לחנך את העם גם בדרך  צבאית. אך המציאות הגלותית המירה אימון צבאי  רציני למנהג של משחקים בחץ וקשת ויציאה ליערות.

מי היה בר כוכבא?

על כך ישנם מקורות מתוך אגדות חז"ל וגם איגרות שנשתמרו כתובות, חלקן בעברית וחלקן ברומאית.

לגבי שמו: בר כוכבא יש הסוברים: כי שמו היה שגור בפי תומכיו כפי שרבי עקיבא אמר עליו: "דרך כוכב מיעקב" [במדבר  כ"ז, י"ז]

הרמב"ם אומר [הלכות מלכים, י"א]על פי דברי חז"ל: כי רבי עקיבא היה  נושא כליו של בר-כוכבא-כלומר-משנה למפקד העליון של המלחמה.

עוד ידוע כי בר כוכבא היה ממשפחת הכוהנים לפי שדודו ר' אליעזר המודעי היה כהן גדול באותה תקופה.

יש המשערים כי בר כוכבא נולד אחר  חורבן המקדש, בערך: בין עשרים לשלושים שנה.

בזמן זה הקיסר הרומי  אדריאנוס היה מכביד את חיי היהודים באמצעות גזרותיו. והיה אוסר עליהם לשמור את השבת ולקיים את מצוות ברית המילה.

לזכותו  של בר כוכבא יאמר, שהוא הצליח לאחד את  לוחמיו למרות שהיו מפוצלים בתחילה עד כדי שאפילו היו נלחמים זה נגד זה.

הוא הנהיג מרד נגד  אימפריית הרומאים [132—135 לספירה] על מנת לבטל את רוע הגזרות. מרד זה נקרא: מרד בר כוכבא.

בגמרא  מסופר: כי באחד הפעמים הגיע רבי עקיבא לאחד הישובים בארץ ישראל אך לא מצא שם מקום ללון, מאוחר יותר נודע לו כי בדיוק באותו לילה הגיע בולשת לעיר ורבי עקיבא  ניצל,[מסכת ברכות  ס,ע"ב] מכאן ניתן להסיק שהוא היה בין ראשי המורדים במחתרת.

על הצלחותיו של בר כוכבא חלוקות הדעות: יש המעריצים אותו כגיבור שנלחם נגד האימפריה הרומית כדי לבטל את הגזרות שהוטלו על היהודים בתקופתו. והצליח לבלום את הרוע במשך שלוש וחצי שנים. אך יש הסוברים כי הוא היה הרפתקן שנלחם נגד הרומאים הרבים וסופו שהביא חורבן על ישראל וגרם גם לגלות.

אחרי המרד הגדול הייתה התפוררות של הקבוצות והצדוקים פרשו.

חז"ל היו משבחים את גבורתו של  בר כוכבא: "היה מקבל אבני בליסטרה וזורק  אותן והורג  בהן כמה נפשות" את לוחמיו היה פוצע באצבעותיהם עד שהיו נוטפים דם- זו הייתה דרך לבחון את גבורתם.  

עד שהעירו לו החכמים: "עד מתי אתה עושה את ישראל בעלי מומין"

בעקבות דבריהם הוא שינה את שיטותיו והיה מגייס רק את הלוחמים שהיה בכוחם לעקור ארז מתוך ארזי הלבנון בעודו רכוב על סוס. יש שהיו מכנים אותו: "בר דרומא"- בן הדרום וגם גבורתו הייתה מתבטאת בכך :"שהיה קופץ והורג ברומאים".

סוף המרד היה עקוב מדם, בר כוכבא ומאות מחייליו נהרגו.

תקופת שלטונו של בר כוכבא הייתה התקופה האחרונה של היהודים בארץ ישראל עד קום המדינה בשנת 1948

לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה: כי ישנו קשר בין ל"ג בעומר- כיום שמחה -לבין מרד בר כוכבא- ביום זה  הוא נחל ניצחון נגד הרומאים.

מי ייתן ועם ישראל לא ידע עוד מלחמות- כפי שנאמר:

"ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא---- תעבור בארצכם".[ויקרא כ"ו, ו]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 28 באפריל 2015

ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת: אמור]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה:

עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום.."ויקרא כ"ג,ט"ו]

הטכניקה: שמן על בד.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אמור- מה הטעם בספירת העומר?/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אמור- מה הטעם בספירת העומר?

מאמר מאת: אהובה קליין ©



ציורים שלי לפרשה:


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ספירת העומר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הבאת  הקורבן לפני הכוהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


פרשת אמור פותחת בענייני קדושה, ראשית  בדינים הקשורים לכוהנים ומשם ישנו מעבר לנושא החגים.


ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בראש  השנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ חג האסיף[חג הסוכות] ציירה: אהובה קליין  (c) [שמן על בד.


ציורי תנ"ך/ הבאת העומר לכוהן/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


אחד הנושאים  המעניינים: ספירת העומר-  מיום הבאת עומר התנופה לכוהן:

"וספרתם לכם  ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה: עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה' [ויקרא  כ"ג, ט"ו]

השאלות הן:

א] הבאת העומר – מה תכליתו?

ב]  כיצד  סופרים את העומר, וממתי?

ג] מהי מטרת ספירת העומר?

תשובות.

הבאת העומר.

התורה מצווה אותנו להביא את האלומה הראשונה מקציר השעורים לכהן ממחרת ליום ראשון של חג הפסח, ולפני כן אסור לנו לאכול מהתבואה החדשה.

ספר החינוך מבאר: "נצטווינו להקריב ביום שני של פסח, נוסף על המוסף של ימי הפסח, עומר אחד של שעורים, הנקרא: "עומר התנופה", כפי שנאמר: "והניף את העומר לפני ה'

[הכוונה לקורבן ציבור המובא בשם כל עם ישראל].

משורשי המצווה: כדי שנתבונן מתוך מעשה החסד הגדול, שעושה הקב"ה עם בריותיו, לחדש להם שנה- שנה תבואה למחייה. לכן ראוי  שנקריב לה' ממנה, למען נזכיר חסדו וטובו הגדול, טרם נהנה ממנה"

במילים אחרות : יש כאן הבעת תודה לקב"ה על כך שדואג לנו לתבואה חדשה מידי שנה בשנה למען מחייתנו.

ר' משה אלשיך מסביר: כי השפע הכלכלי עלול לגרום לאדם שיחטא , שמא יזקוף את כל הצלחתו בעניין היבול לזכותו  הבלעדית – כמו שנאמר: "וישמן ישורון ויבעט" [דברים ל"ב, ט"ו]- ויחשוב כי רק בזכות  חריצותו ועבודתו בשדה  הגיע להצלחה-כפי  שהתורה  מזהירה:"השמר לך פן תשכח את ה'...ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים"[דברים  ח, י"א- י"ד] לכן  התורה ציוותה אותנו להביא, את העומר הראשון לה'. במטרה  לחנך  את העם כי הכול מאת ה'.

הנפת העומר על ידי הכהן לכל ארבע רוחות השמים ,למעלה ולמטה-  מסמלת לנו כי הקב"ה שולט על כל העולם.

ה"משך חכמה" מסביר: כי המטרה  בהבאת העומר – להדגיש לעם ישראל כי אין עניין הגשמיות העיקר בחיים, מסיבה זו בתחילת הקציר יש להביא  אלומה ראשונה לה', ובאמצע עונת הקציר: "ולקט קצירך לא תלקט"

 ובתום  הקציר: יש לדאוג גם לעניים ולגר: "לא תכלה פאת שדך...לעני ולגר תעזוב אותם, אני ה' אלוקיכם"

התורה מחנכת אותנו לחשוב גם על הזולת ולדאוג לו.

ספירת העומר.

לדעת הרמב"ם: "מצוות עשה לספור שבע שבתות  תמימות [שבעה שבועות] מיום הבאת העומר, שנאמר[ויקרא כ"ג]"וספרתם לכם ממחרת השבת.. שבע שבתות.." ומצווה למנות הימים עם השבועות ,שנאמר: "תספרו חמישים יום"

ומתחילת היום מונים, לפיכך מונה בלילה, "בליל ששה עשר בניסן"

הכוונה לדברי הרמב"ם: כי המצווה של ספירת העומר היא מהתורה.

ויש להקפיד לספור את הימים עם השבועות, כפי שאנו נוהגים: "היום עשרה ימים, שהם שבוע אחד ושלושה ימים לעומר" וזאת מהטעם: כי נצטווינו על השבועות-"וספרתם...שבע שבתות" וגם נצטווינו  למנות את הימים: "תספרו חמישים יום" מכאן שעלינו לספור את השבועות וגם את הימים.

כמו כן, יש למנות בלילה מליל ט"ז בניסן.

 היות ויש למנות "מתחילת היום"- מתחילת היממה. מהטעם שתחילת היממה היא משעות הערב. כפי שנאמר בבריאת העולם: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" מכאן שסופרים את העומר בלילה.

והתחלת הספירה היא: "ממחרת השבת" ולא מערב חג הפסח, כי אז חוגגים את ליל הסדר וקוראים את ההגדה ודנים בנס יציאת מצרים -שיצאנו בחסדי ה' מעבדות לחירות.

ואין מערבבים שמחה בשמחה.

הרמב"ם מוכיח ש"ממחרת השבת"  הכוונה ממחרת ערב חג הפסח- מספר יהושע  ה, י-י"א]

"ויחנו בני ישראל בגלגל, ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו, ויאכלו מעבור הארץ[מתבואת הארץ] ממחרת הפסח, מצות וקלוי בעצם היום הזה"

תוכן זה זהה למה שנאמר בפרשתנו: "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עמם היום הזה"[ויקרא  כ"ג, י"ד]

מטרת ספירת העומר.

על פי ספר החינוך ישנו טעם מעניין  לעניין הספירה:

"משורשי המצווה, על  צד הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה.. והיא העיקר והסיבה שנגאלו ישראל ויצאו ממצרים, כדי שיקבלו את התורה ויקיימוה.. ומפני כן נצטווינו למנות ממחרת יום- טוב של פסח, עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול [הרצון החזק] אל היום הנכבד, הנכסף ללבנו, כעבד ישאף צל, וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו, שיצא לחירות, כי המניין מראה, כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא.."

במילים אחרות, המטרה של הספירה היא - הגעגועים לקבלת התורה שלמענה יצאנו ממצרים.

ישנם מפרשים הטוענים : כי ספירת העומר היא – סוג של ספירת טהרה - שמטרתה לטהר את ישראל מזוהמת מצרים לקראת היום המיוחל-מתן תורה.

המהר"ל סובר: כי מטרת הספירה לקשר בין העומר לתורה- כי אם אין  קמח אין תורה.

לפי פירושו של אבודרהם: הספירה  כרוכה בזמן העיסוק בקציר, ורוב ישראל עסוקים באותו זמן בעבודה בשדות וישנו חשש שישכחו את מועד עלייתם לרגל לירושלים בחג השבועות. והספירה – תפקידה להזכיר ליהודי כי החג מתקרב ובא.

לסיכום, לאור האמור לעיל, אנו לומדים כי הבאת העומר לכוהן נועדה להזכיר ליהודי כי כל היבול בשדות הוא בזכות הקב"ה הדואג למחייתם.

והספירה נועדה להתכונן לחג השבועות - חג מתן  תורה שהוא אחד מבין שלושת הרגלים.

מי ייתן והגאולה תגיע במהרה ונזכה שוב לעלות לירושלים בשלושת הרגלים להביא ביכורים למקדש- כבימים ימימה, אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 27 באפריל 2015

ספירת העומר/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ספירת העומר/שיר מאת: אהובה קליין ©

ממחרת השבת  סופרים

שבע שבתות וימים

מיום הבאת העומרים

אותם יניפו הכוהנים.

 

געגועיהם  נוסקים לגבהים

לבוא  יום החמישים

ברמ"ח  אבריהם אהבה

התרגשותם בוערת כלהבה.

 

בלבוש ואדרת מתהדרים

כאיש אחד מתאחדים

מעמד הר  סיני זוכרים

בנשמתם לנצח  נצחים.

 
הערה: השיר בהשראת פרשת אמור[חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 25 באפריל 2015

עוללות/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עוללות/ שיר מאת: אהובה קליין ©

 

נפשו כחרס הנשבר

צועד בשבילי עפר

לצדי שדות ומטעים

חיטה זיתים וכרמים.

 

דל אמצעים וממון

תר אחר מזון

נשמתו דבוקה לאלוקים

הדרך אצה מאירה פנים.

 

לפתע יבחין בקובץ עוללות

בתום בציר ברוח מחוללות

את בני ביתו יפתיע

גם את רעבונו  ישביע.

 

מודה לבורא עולם

העומד בראש סולם

דואג לכל בריה ובריה

באוויר בים ביבשה.

הערה: השיר בהשראת: אחרי מות-קדושים[חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר