פרשת
בשלח- שליחות וניסים ביציאת מצרים -
כיצד?
מאמר מאת: אהובה
קליין.
[המאמר
לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן- ציון]
פרשה זו פותחת בתיאור
גאולת ישראל, יציאתם מאפלה לאורה, זוהי שבת-"שירה"- שבת בה התורה מתארת
את הנס הגדול של קריעת ים סוף ואת שירת הים ובנוסף ניסים אחרים מעוררי התפעלות..
ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ממצרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
"ויהי בשלח פרעה
את- העם ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא כי אמר אלוקים פן ינחם העם
בראותם מלחמה ושבו מצרימה, ויסב אלוקים את העם דרך המדבר ים סוף וחמושים עלו
בני ישראל מארץ מצרים: וייקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמור פקוד יפקוד
אלוקים אתכם והעליתם את עצמותיי מזה אתכם: וייסעו מסוכות ויחנו באתם בקצה המדבר:
וה' הולך לפניהם יומם ובעמוד ענן לנחותם הדרך וליל בעמוד אש להאיר להם ללכת
יומם ולילה: לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם [שמות י"ג, י"ז-
כ"ב]"
השאלות הן:
1] מדוע הוליך ה' את
ישראל דרך המדבר- ים סוף?
2] מדוע דווקא משה
נשא את עצמות יוסף?
3] מה היה טיבו של
עמוד הענן במדבר?
אלוקים מוליך את עם ישראל דרך המדבר- ים סוף.
חז"ל אומרים כי: למרות שעם ישראל נכח בניסים גדולים- עשרת המכות והיציאה
עצמה משעבוד לחירות, הרי עם ישראל היה שקוע בגלות רוחנית ולא השתוקק עדיין לחופש.
רעיון זה מופיע במסכת
מגילה [י, ע"ב]:" כל מקום שנאמר: "ויהי", אינו אלא לשון
צער"
המילה –"ויהי"
מביעה את צערו של ה' על כך שעדיין בני ישראל לא היו חפצים כל כך בגאולה מתוך
שיעבוד מצרים. הם לא יצאו מתוך רצונם
החופשי, אלא בגלל שפרעה גירש אותם ממצריים לאחר מכת בכורות .
מכאן ניתן להבין מדוע
אלוקים לא הוביל אותם בדרך הקצרה-היינו- דרך ארץ פלישתים.
אבן עזרא מסביר: "לא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים"- היות והמקום קרוב
מידי למצרים ואם יתקלו במלחמה יגידו: "ניתנה ראש ונשובה מצרים"
רבי יהודה אריה ליב מגור-
בעל "שפת אמת" –סובר כי
הקב"ה בכוונה לא הוביל את ישראל דרך- פלישתים שהייתה קרובה, אלא הקב"ה רצה שהם ילכו דרך ארוכה- דרך המדבר, כדי שיתנסו
ניסיונות וקשיים , כך ילמדו ליישב את השממה והדבר ישמש להם הכנה טובה לקראת כניסתם
לתוך הארץ היעודה- אשר בה ידרשו לעמול קשות באופן עצמאי.
הרמב"ם [בספרו: "מורה נבוכים"[חלק ג', פרק כ"ד] אומר רעיון
דומה: ההליכה במדבר היא רצון ה'- ותשמש
לעם ישראל הכנה לקראת היותו עם בני חורין בארצו.
"אין זה מטבע
האדם שיהיה בשעבוד העבדות, בחומר ובלבנים,
ומיד יוכל להילחם עם ילידי הענק ולהיות לוחם אמיץ. וכך היה רצונו של השם יתברך,
שעיכב את בני ישראל ארבעים שנה במדבר עד שיתחזקו- וכפי הידוע, המדבריות ופראות
הנוף מביאים אומץ לאדם - ונולד דור חדש אשר לא הורגל לכניעה ועבדות"
משה נושא את עצמות
יוסף.
חז"ל אומרים: כי התורה רצתה להדגיש את חסידותו של משה - בעוד שעם ישראל עוסקים בהשאלת כלי כסף וזהב
מהמצרים, משה עסוק דווקא בנשיאת עצמות יוסף.
אומנם גם השאלת הכלים מהמצרים הייתה בגדר מצווה, אך אינה דומה מצווה הכרוכה במאמץ פיסי
ובאיבוד ממון – בה עסק משה ,למצווה אשר
שכרה בצידה- בה עסקו עם ישראל אשר זכו לרכוש רב ..
רבינו בחיי מסביר: מדוע זכה יוסף שמשה נשא את עצמותיו ? התשובה : מפני שיוסף עסק
בקבורת אביו יעקב, כפי שמסופר בפרשת ויחי[חומש בראשית] וזו מדה כנגד מדה.
"ויקרבו ימי-
ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם- נא
מצאתי חן בעינך שים –נא ידך תחת
ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל- נא תקברני במצרים: ושכבתי עם אבותיי ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם ויאמר אנוכי
אעשה כדבריך: ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המיטה"[בראשית
מ"ח, כ"ט-ל"א]
ורבינו בחיי ממשיך
ואומר: והיה ביד יוסף זכות קבורת אביו ולכך זכה בגדול ממנו -זה משה ומשה גם כן זכה
בגדול ממנו -זה הקב"ה שנאמר:["ויקבור אותו בגיא.."[דברים ל"ד]
והוא מביא עוד טעם:
שמשה
הוצרך לקיים מצווה זו היות וחז"ל אמרו שבזכות יוסף - נקרע הים לשניים, שהרי נאמר על
יוסף:"וינס ויצא החוצה"[בראשית ל"ט,
י"ב]הכוונה במעשה אשת פוטיפר אשר
רצתה לפתותו לדבר עבירה והוא נס מפניה והתגבר על ייצרו.
ובתהלים נאמר:"
הים ראה וינוס" מה ראה הים? הוא ראה את עצמות יוסף אשר נס בעודו בחיים מאשת
פוטיפר.
ועוד נאמר על יוסף :שהוא
ניחם את אחיו כאשר חששו אחרי מות אביהם שישיב להם רעה על כל מה שעוללו לו בנערותו,
אך הכתוב מציין כי יוסף הרגיע אותם באומרו להם: "ועתה אל-
תיראו אנוכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על ליבם" [בראשית נ, כ"א] וכנגד זה
נאמר [בשמות ט"ו]:"בלב ים"
עמוד האש ועמוד הענן.
ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
רבינו בחיי אומר: כי לשני העמודים-עמוד האש בלילה ועמוד הענן ביום- היו תפקידים שונים :
עמוד האש בלילה :היה
מאיר לעם ישראל את הדרך ועמוד הענן : תפקידו היה: להנחות להם את הדרך.
שני עמודים אלה שימשו כהוכחה שהקב"ה עמהם
גם ביום וגם בלילה- הם היו משמשים
לעם ישראל עיניים במדבר והגנה והצלה מפני
המצרים ועליהם נאמר:
"ואשא אתכם על
כנפי נשרים".[שמות י"ט, ד']
ואילו המצרים נידונו
באמצעות עמודים אלה, לפי שנאמר: "וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן "
[שמות, י"ד, כ"ד]
ומכאן הסיקו
חז"ל: כי בקריעת ים סוף המים נעמדו כחומה לעם ישראל מימין ומשמאל.
אך למצרים הם שימשו
חימה [כעס]
ובדומה לכך מסופר על
סנחריב: "והיה אור ישראל לאש "[ישעיהו י', י"ז]
הכוונה: לישראל עמוד
האש שימש אור, אך לסנחריב: אש.
ורבינו בחיי מוסיף
עוד פירוש: "ה' היה שוכן
בתוך עמוד ענן והולך לפניהם ביום ובית דינו שוכן בתוך עמוד האש והולך לפניהם בלילה,
וזהו שאמרו: הוא ובית דינו ובאורו: הרחמים והשכינה"
ועוד מדגיש רבינו בחיי: עמוד הענן היה משלים לעמוד
האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן" במילים אחרות- עם ישראל זכה לשמירה הדוקה
מאת ה' –יומם וליל.
רש"י המסתמך על דברי מכילתא, מבאר: בזמן שעם ישראל חצו את
ים סוף והים נבקע לשניים, היכן שהם הלכו
האדמה הייתה יבשה, אבל ברגע שעמוד הענן ירד הוא הרטיב את האדמה והפך אותה לטיט
ועמוד האש הרתיח את המקום וכך כשהמצרים מגיעים אחריהם רגלי סוסיהם
שוקעים בטיט ומפאת החום של עמוד
האש - נשמטו הטלפיים שלהם.
הרמב"ן
מביא מדרש על פי שמות רבה [י"ט, ו]: בעבר ה' ובית
דינו הלכו לפני עם ישראל- אבל לעתיד לבוא ה'
לבדו ילך לפני העם, שנאמר:" כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלוקי ישראל"
[ישעיהו נ"ב, י"ב] והכוונה- שבגאולה ראשונה
היה ה' מהלך לפני עם ישראל ביום ובית דינו בלילה. אך לעתיד לבוא מידת בית
דינו תתעלה ברחמים וה' ילך עמהם לבדו ואז: "ולילה כיום יאיר כחשיכה
כאורה"[תהלים קל"ט, י"ב]
אור החיים אומר:
עמוד הענן היה מגן על
עם ישראל בימי החום המדברי-כדי שלא יקבלו מכת שמש.
וענן זה לא כלל ענן
שקדם לו ותפקידו היה ליישר ולסלול להם את הדרך- להנמיך את הגבוה
ולהגביה את העמקים במשך כל הזמן.
פירוש זה מתבסס על
הפסוק: "ההולך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנותכם באש לילה לראותכם בדרך אשר
תלכו בה ובענן יומם"[דברים א, "ג]
מכאן שהיו ג' עמודים:
עמוד אש- להאיר בלילה, עמוד ענן המיישר להם את הדרך –במשך כל הזמן ועמוד ענן מלמעלה
שתפקידו לצנן את האוויר במדבר מפני השמש הקופחת עליהם כדי שלא יינזקו.
ועוד מוסיף אור
החיים: כי עמוד האש היה מופיע בלילה רק כאשר היו צריכים בני ישראל ללכת
מחוץ למחנה מהטעם - שבמקום מושבותיהם היה
להם תמיד אור.
ציורי תנ"ך/ בני ישראל אוספים את המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
לאור האמור לעיל :
ניתן להסיק כי גאולת ישראל בתום גלות מצרים הייתה נס המורכב ממספר ניסים.
מי ייתן ועם ישראל
יזכה בקרוב לגאולה בכלל ובפרט ונזכה לחזות בבית המקדש השלישי.
כנאמר:"
וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְיתָה לַיהוָה
הַמְּלוּכָה. [עובדיה א, כ"א]
ציורי תנ"ך/ איסוף השליו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מחיית זכר עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
