פרשת כי תבוא- מהו סוד כוח ההרתעה בפני האויבים?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תבוא-  מהו סוד כוח ההרתעה בפני האויבים?

מאמר  מאת: אהובה קליין.

[המאמר  לעילוי נשמת  אמי - חיה ז"ל בת בן- ציון]

פרשה זו  נותנת מענה  נפלא -לשאלה המתבקשת בימים אלה: כיצד ניתן להגביר את כוח ההרתעה כנגד האויבים סביבנו?

"והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך לשמור לעשות את כל מצוותיו אשר אנוכי מצווך היום ונתנך ה' עליון על כל גויי הארץ: ובאו עליך כל הברכות האלה והישיגך כי תשמע בקול ה' אלוקיך:ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה: ברוך פרי- בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך:ברוך טנאך משארתך: ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך:

ייתן ה' את אויבך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך...וראו כל—עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך.."[דברים כ"ח,א-ז]

הברכות לעם ישראל מקבלות חיזוק בדברי ישעיהו הנביא בהפטרה: "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח: כי הנה החושך יכסה- ארץ וערפל לאומים יזרח וכבודו עליך יראה: והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך: שאי- סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו- לך בניך מרחוק יבואו ובנותייך על- צד תאמנה: אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי ייהפך עליך המון ים חיל גויים יבואו לך: שפעת גמלים תכסך בכרי מדיין ועיפה כולם משבא יבואו זהב ולבונה יישאו ותהילת ה' יבשרו: כל צאן קידר יקבצו לך אילי נביות  ישרתונך יעלו על- רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר.."[ישעיהו  ס,א-ח]

ציורי תנ"ך/ רוזנים ומלכים מגיעים לציון ביום הישועה/ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]

Biblical painting by: Ahuva klein

They all come to jerusalem and see a great  light

השאלות הן:

א]  באיזה אופן  יתברכו עם ישראל בברכות המובטחות?

ב]  מהו סוד כוח ההרתעה כנגד האויבים סביבנו?

ג] כיצד נבואת ישעיהו הנביא- מעצימה את הברכות המובטחות בפרשת כי תבוא?

התשובה לשאלה א]

כל הברכות המובטחות לעם ישראל- הם בתנאי אחד: שמירת המצוות- מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.

כאשר עם ישראל מחובר לתורה הקדושה ומקיים את המצוות מתוך שמחה- זוכה לשפע כלכלי:

לזכייה מיוחדת :"עליון על כל גויי הארץ"

אבן עזרא אומר על כך: זוהי ברכה כללית לעם ישראל-שלא תהיה עוד אומה בעולם  אשר תדמה לה.

הספורנו אומר דבר מדהים ביותר: כי כדי להגיע לשפע כלכלי זה, עם ישראל אינו חייב להתאמץ והנוסחה היא: להיות קשובים לקב"ה "וזה כשתהיה תורתך קבע ומלאכתך עראי" -כך הברכות ישיגו את העם ללא השתדלות.

ולעניות דעתי, יש כאן משהו פלאי , בעוד שהאדם  נענש בעבור אוכלו את הפרי האסור בגן העדן- לעמול כל ימי חייו על מנת להתפרנס, כמו שנאמר: "בזיעת אפיך תאכל לחם" באה התורה ואומרת דבר אדיר!

כי הברכות ירדפו אחר האדם וישיגוהו ללא התאמצות מצדו.

הצדיק רבי יששכר דוב מבלז נותן הסבר מיוחד: הברכות מקורן בשפע האלוקי ובעוד שהאדם עלול לברוח מברכות אלה מחוסר הבנה ודעת- ישיגו אותו הברכות בכל מקרה.

השפע הכלכלי יורגש  בכל מקום, הן בעיר והן בשדה.

"ברוך  אתה בבואך וברוך אתה בצאתך"

רש"י מסביר על- פי חז"ל: "שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא-כביאתך לעולם"

כלומר כשם שתינוק נולד זך וטהור ללא עבירות-כך בסוף ימיו יצא מהעולם נקי ללא חטאים[בבא מציעא ק"ז, ע"א] זו סייעתא דשמיא מיוחדת לשומרי המצוות.

אבן עזרא מפרש: כי הברכה תהיה לשומרי המצוות בכל מעשה ידיהם בכל צעד ושעל.

תרגום יהונתן בן עוזיאל אומר:כי ברכה זו כוללת הן את התחום הרוחני והן את הגשמי

ובלשונו: "ברוכים אתם בבואכם לבתי מדרשיכם וברוכים אתם בצאתכם  למסחרכם".

רבי רפאל הירש מפרש: כי הברכה מובטחת בתוך הבית-במסגרת המשפחתית וגם בחוץ-בציבור.

התשובה לשאלה ב]

מתוך שעם ישראל ילך בדרך התורה הקדושה, הדבר יגרום לכוח הרתעה  כנגד  האויבים השואפים בכל דור ודור לכלותינו, כפי שנאמר: "וראו כל- עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך  ויראו ממך"

לעניות דעתי, במילה: "ויראו"  נמצאת המילה: "אור" והכוונה ברגע שעם ישראל יקיים את התורה ככתבה ולשונה- הוא ימלא את ייעודו  הקדוש וישמש אור  לגויים- אותו אור יהווה  כוח הרתעה

כנגד אותם אויבים החפצים לפגוע בישראל.

רבינו בחיי מסביר זאת בדרך משל: מי שהוא עבד לאחד השרים של המלך אין מעלתו מרוממת

כמו  אחד שהוא עבד המלך ישירות.

מפני שעבדו של מלך אפילו  השרים והסגנים של המלך יראים  מפניו, מפני אימת המלך, היות והעבד ההוא - הוא כאדון עליהם.

בדומה לכך עם ישראל -עבדי ה'. כול  האויבים יראים מהם - לפי שה' משגיח  עליהם וישראל הם מיוחדים עבורו.

רבי יוסף שאול נתנזון מבאר:

אך, אם בכל זאת יקומו אויבים כנגד  עם ישראל ,בדרך נס, הם יבואו מכיוון אחד בניגוד לתכסיסי מלחמה  מקובלים של אויבים המתקיפים מכמה כיוונים.

כך יקל לעם ישראל להדוף אותם  כשינוסו משבעה כיוונים .

התשובה לשאלה ג]

הנביא ישעיהו משתמש רבות במוטיב: האור-"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עלייך זרח"

עם ישראל ההולך בדרך ה'- משמש אור לגויים וכאן יש ,לעניות דעתי, מידה כנגד מידה.

כי ברגע שהעם מקיים את ייעודו כעם  סגולה ומשמש אור לגויים- האור הזה גם מרתיע את האויבים ,ממילא גם הקב"ה מאיר את עם ישראל מלמעלה ומביא לו ישועה, כמו שנאמר: "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו. הופיע מהר פארן, ואתה מרכבות קודש"[דברים ל"ג, כ]

ונאמר גם: "והנה כבוד אלוקי ישראל בא.. והארץ האירה מכבודו.[יחזקאל מ"ג, ב]

הנביא גם מדבר על העושר הכלכלי: "שפעת גמלים תכסך בכרי מדיין ועיפה כולם משבא יבואו זהב ולבונה יישאו ותהילת ה' יבשרו: כל צאן קדר יקבצו לך אילי נביות  ישרתונך יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר" העושר הרב שהגמלים מביאים יכסה את כל הארץ, צאן רב יגיע לארץ וישמשו להקרבת קורבנות במקדש.

במקביל לדברי  הפרשה:"ונתנך ה' אלוקיך עליון על כל  גויי הארץ".או:"ונתנך ה' לראש ולא לזנב והיית למעלה ולא תהיה  למטה" אומר הנביא: "ושמתיך לגאון עולם משוש דור ודור"-כלומר עם ישראל יגיע לרוממות עולם- נעלה ונשגבה- במקום גבוה מאד.

לסיכום ,לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי על מנת  לזכות בכל הברכות המובטחות, עם ישראל  מצווה לשמוע בקול ה', כנאמר: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום"[דברים ד, ד]

ובע"ה ,במהרה נזכה לגאולה שלמה כדברי הנביא ישעיהו: "לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור עולם ואלוקיך לתפארתך"

אותו אור אשר נברא ביום הראשון וה' גנז אותו לצדיקים בוא יבוא ביום הישועה. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בשורה לציון/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בשורה לציון / שיר מאת: אהובה קליין©




ציורי תנ"ך/ אורה של ציון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

מפי הנביא בשורה

יום ישועה ואורה

ציון הסירי עיצבונך

שכחי מנת כלימתך.

חדלי היותך עקרה

תבורכי בפרייה ורבייה

צהלי בבגדי תפארתך

הסירי מפח נפשך.

ברגע קטון ה' עזבך

ברחמים גדולים יקבצך

אדמתך כמרחבי רקיע

אלוקים מבטיח ומושיע.

הערה: השיר  בהשראת ישעיהו נ"ד [ההפטרה לפרשת כי תצא]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ההפטרה לפרשת כי תצא- נבואת הבשורה לציון-כיצד?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ההפטרה לפרשת כי תצא- נבואת הבשורה לציון-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל בת בן-ציון]

ההפטרה פותחת בנבואת נחמה לעם ישראל:

"רני עקרה לא ילדה פצחי רינה וצהלי לא- חלה כי- רבים בני- שוממה מבני בעולה אמר ה': הרחיבי מקום אוהלך ויריעות משכנותייך יטו אל תחשכי האריכי מיתרייך ויתדותיך חזקי: כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גויים יירש וערים נשמות יושיבו: אל תיראי כי לא תבושי ואל- תיכלמי.."[ישעיהו נ"ד, א-ד]

השאלות הן:

א] באילו אמצעים אומנותיים משתמש הנביא בדברי הנחמה?

ב] היכן מוצאים במקרא דוגמאות לנשים עקרות שבסופו של דבר ילדו?

ג] אילו הבטחות מזכירים לנו דברי הנחמה בתנ"ך?

התשובה לשאלה א]

1] "האנשה"- הנביא  מייחס את דבריו לירושלים ומדמה אותה לאישה שהייתה עקרה בעבר, אך כעת  תבוא הישועה ומצבה משתנה לטובה והיא נקראת לשמוח ולרנן ולצהול

מעתה- היא תרחיב את גבולה ובניה  יתרבו.

עם ישראל עתיד לשוב אל ציון והם יהיו מרובים בהשוואה למצב שהיה בזמן החורבן.

2] הנביא משתמש בדימויים יפים, כגון: "הרחיבי מקום אוהלך ויריעות משכנותייך יטו"

והכוונה ארץ ישראל ומרכזה ירושלים- עתידות להתרחב ולהתפשט ולכן אלה השבים מהגלות יבנו בתים רבים -כדי שיהיה מקום לכל עם ישראל השב אל ארצו מארצות הניכר.

3] מילים נרדפות: "לא תבושי", ואל תכלמי" ,"לא תחפירי"

כאן הנביא מבטיח לציון שלא תבוא לידי בושה למשמע דברי האויבים המקנטרים אותה.

4] ניגודים: "ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך"

במשך זמן מועט ה' עזב את ציון, אבל מנגד הקב"ה עתיד לחזור ולקבץ את גלויות ישראל באהבה וברחמים  במשך זמן רב.

5] לשון נופל על לשון: "בשצף קצף" - והמשמעות כי הכעס על ישראל היה גדול מאד, אך חולף במהירות בדומה לשיטפון של מים אדירים ההורס בדרכו הכול, אך נעלם במהירות.

התשובה לשאלה ב]

במקרא ישנן דוגמאות לנשים עקרות שילדו, הנה כמה מהן:

שרה אימנו: "ותהיי שרי עקרה אין לה ולד"[בראשית  י"א ל] ובהמשך ידוע כי זכתה ללדת את יצחק.

אשת מנוח:" ואשתו עקרה ולא ילדה" [שופטים י"ג, כ]ובהמשך לאחר בשורת המלאך נאמר: "ותלד האישה בן ותקרא את- שמו שמשון.."[שם י"ג, כ"ד]

חנה-אשת אלקנה: לאלקנה היו שתי נשים, אחת פנינה ולה ילדים ,והשנייה חנה ולה לא היו ילדים, אלקנה היה נוהג לעלות לשילה  לזבוח זבח להי והכתוב מציין: "ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפנינה אשתו ולכל- בניה ובנותיה מנות: ולחנה ייתן מנה אחת אפיים כי את- חנה אהב וה' סגר רחמה"[שמואל –א, א ,ד]

ציורי תנ"ך/ אלקנה נותן לחנה- מנה אחת אפיים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

חנה הרבתה להתפלל ואף נדרה נדר: שאם תזכה בבן תקדיש אותו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו ,הקב"ה נענה לבקשתה והיא ילדה בן, קראה לו שמואל, היא קיימה את הנדר וכאשר הוא  נגמל הביאה אותו לבית ה'.

רחל: "ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם-אין מתה אנוכי..." יעקב מגיב בכעס אל רחל:"ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלוקים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן"?[בראשית  ל, א- ב]

בהמשך נאמר: "ויזכור אלוקים את רחל וישמע אליה אלוקים ויפתח את רחמה: ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלוקים את  חרפתי: ותקרא את שמו יוסף..."[שם  ל, כ"א-כ"ה]

בעקבות תפילתה של רחל אל ה' –מצבה  השתנה וזכתה לבנים: יוסף ובנימין.

התשובה לשאלה ג]

דברי הנחמה על עם ישראל  ההולך ומתרבה בארצו - מזכירים לנו את הבטחתו של ה' אל אברהם:"ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה: ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו  בך כל משפחות האדמה"[בראשית י"ב, ד]

"וייפול אברם על פניו וידבר אתו אלוקים לאמור: אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויים: ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב- המון גויים נתתיך: והפרתי אותך במאד, מאד ונתתיך לגויים ומלכים ממך יצאו: והקימותי את- בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריי לדורותם לברית עולם להיות לך  לאלוקים ולזרעך אחריך..." [שם י"ז, ג-ח]

אחרי ניסיון העקדה, אומר מלאך ה' לאברהם: "... בי נשבעתי נאום ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את- בנך את- יחידך: כי- ברך אברכך והרבה ארבה את- זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו: והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי"[שם כ"ב, ט"ו-י"ח]

ה' מבטיח גם ליצחק ברכות: "וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך: גור בארץ הזאת ואהיה עימך ואברכך כי- לך ולזרעך אתן את- כל הארצות האלה והקימותי את- השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך: והרבתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את- כל הארצות האלה והתברכו בזרעך כל גויי הארץ..."[שם  כ"ו, ב—ה]

הקב"ה אינו  פוסח גם על יעקב ,בחלום הסולם ובו מלאכים עולים ויורדים, נאמר:" והנה ה' ניצב עליו ויאמר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך": [שם  כ"ח ,י"ג- ט"ו]

דברי הנבואה של ירמיהו מזכירים באופן מדהים את דברי הנביא ישעיהו: "כי כה אמר ה' רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגויים השמיעו הללו ואמרו הושע ה' את עמך את שארית ישראל"[ירמיהו ל"א, ז]

ובהמשך נאמר: "..ויש  תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם.."[שם  ל"א, י"ז]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד מדברי נבואת ישעיהו הנביא: כי אין מקום לייאוש- ציון אשר מצבה בזמן החורבן היה קשה -כאישה  עקרה אשר אין ביכולתה ללדת, לפתע זוכה לישועת ה' והיא הולכת ,גדלה ומתרחבת.

ומעתה ראוי שתפצח ברינה ושירה -לרגל  השינוי שחל בה: "כי ימין ושמאל תפרוצי"

מי ייתן ויתגשמו נבואות אלו במהרה. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברכת הכהן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברכת הכהן /שיר מאת: אהובה קליין©

 

ענני אבק מלחמה

מנסים לחמוק מהחמה

רוח   דרומית נושבת

הדי  קרב נושפת.

 

עם ישראל מתקבצים

כאיש אחד  נכונים

ברמ"ח אבריהם נחושים

להילחם כאריות באויבים.

 

 יקבלו  הכהן באהבה

בהם יפיח  אמונה

כתרו נזר הבריאה

שופע למרחקים ברכה.

 

"שמע ישראל"  מילות קדושה

מצטלצלות בשעה קשה

מרוממות הנפש והנשמה

מבשרות ניצחון ותהילה.

 

הערה: השיר בהשראת פרשת שופטים [חומש  דברים]

Blessing of Kohen / Song By: Ahuva Klein ©

Dust clouds of war
Trying to escape the hot
South wind blows
Echoes of Battle blowing.

With Israel gather
As one correct
And through determined
Lions fight enemies.

Kohen will love
Including bringing the figurine faith
Crown crown of creation
Distance abundant blessing.

"Hear O Israel" sacred words
Ringing at hard
Elevate the mind and soul
Herald victory and glory.

NOTE: The song inspired Shoftim [Deuteronomy]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ברכת הכהן ללוחמים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"והיה כקרבכם אל-- המלחמה וניגש הכהן ודיבר אל-- העם:ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם אל ירך לבבכם אל --תיראו ואל--תחפזו.."[דברים כ, ב-ג]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting- by Ahuva Klein

Kohen blesses the fighters before they fight

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים- מהו המתכון לניצחון במלחמה?/מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים- מהו  המתכון לניצחון במלחמה?

מאמר מאת: אהובה קליין

[לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשה זו גדושה נושאים רבים, ביניהם, נושא היציאה למלחמה:

"כי—תצא למלחמה על—אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי—ה' אלוקיך עמך המעלך מארץ מצרים: והיה כקרבכם אל המלחמה וניגש הכוהן ודיבר אל—העם: ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם אל—ירך לבבכם אל—תיראו ואל—תחפזו ואל---תערצו מפניהם: כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם—אויבכם להושיע אתכם"[דברים כ,א-ה]

השאלות הן:

א] באיזו מלחמה מדובר ומה תפקידו של  הכהן טרם היציאה לקרב?

ב] כיצד יש לנהוג בעת מלחמה- על מנת לנצח?

התשובה לשאלה א]

רבינו בחיי אומר: כי מדובר במלחמת מצווה, ופסוק זה קשור לפסוק קודם בו נאמר: כיצד  לנהוג על מנת לבער את הרע מתוך העם:"ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל  ברגל"

ומכאן יש להסיק :כי היוצא לקרב, חייב להיות  שלם בגופו, מהטעם - כי אין מחוסר איבר יוצא למלחמה.[שהרי הדבר יפריע לו להילחם]

ויש להדגיש, כי אם נעשה משפט צדק בעם- מובטח ניצחון בזמן היציאה לקרב. כפי שנאמר: "עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעושקיי" [תהלים קי"ט]

רש"י  מפרש כפי רבינו בחיי, אלא  שהוא מצטט את דברי תנחומא: "כי תצא למלחמה.." מה כתיב למעלה מן העניין? ודרשו  השופטים היטב משיעשו השופטים דין- צאו למלחמה ואתם נוצחין"

ספורנו אומר: כי מדובר במלחמת רשות- שבה יש לשחרר מן הצבא כל מי שבנה בית חדש ולא הספיק להתגורר בתוכו, או מי שאירס אישה ולא נשא אותה עדיין לאישה.

לעומת זאת במלחמת  מצווה- זוהי מלחמה שאנו מצווים עליה מהתורה, דוגמת  מלחמות יהושע בן נון בכנען- משתתפים כל ישראל, כפי שכתוב: "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה[חתן וכלה בתחילת נישואיהם][מסכת סוטה ה, ו]

לגבי הכהן, אומר רבינו בחיי: כי מדובר בכהן: "משוח מלחמה" ותפקידו לדבר אל העם בלשון הקודש.

הוא אומר: "שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה" ובזכות- "שמע ישראל" המסמל אחדות- עם ישראל בע"ה  מנצח.

רבינו בחיי מעצים בדבריו את גדולת הכהן המשוח בשמן המשחה- המשחה  הייתה כמין  נזר-כתר- כמו שנאמר: "נזר אלוקיו  בראשו"[במדבר ו]ומשם בא השפע אל המלאכים וצבאות השמים שהם הכוכבים והמזלות  והם מלמעלה מחזירים  לעם עזרה מתוך  כוח עליון בעת המלחמה.

הרמב"ן אומר: על הכהן מוטל התפקיד לברך את העם – היות והוא נמצא בדרגה רוחנית גבוהה- בהיותו עובד  את ה'- עליו להזהיר את העם ביראתו וכך יעניק להם ביטחון בה'.

לעומתו ,השוטרים בדרך כלל ידברו בנוהג שבעולם- על עניין המוות במלחמה.

ספר החינוך מסביר: היות ובזמן יציאה לקרב, היוצאים למלחמה צריכים חיזוק ועידוד,  לפי שמטבע הדברים, אדם מאזין יותר לקולו של אדם נכבד ,לכן ציוותה התורה כי הממונה על חיזוקו וחישולו של העם יהיה הכהן לפי שהוא " בחיר האדם מישראל.

"העמק דבר" אומר: כי על הכהן מוטל להגיד לעם לא רק מה שנאמר בתורה, אלא ישנו צו מיוחד של: "ודבר אל העם" באמצעות דברי תורה, כי על הלוחמים לנקוט בזהירות בדברים רעים בזמן  סכנה ובמיוחד כאשר הארון נמצא בקרבם, הדברים כוללים גם דברי עידוד וגם תוכחה, אמונה ודברי חיזוק.

תחילת דברו של הכהן: "שמע ישראל.."- ויש במילים אלה קריאה לאחדות שבה ה' חפץ.

הרב שמשון רפאל הירש אומר: כי מתפקידו של הכהן להפיח בעם רוח אמונה - על מנת שיבטחו בה' שהוא בעל כוח לחימה באויבים הקמים על ישראל.

רבי שמעון בר יוחאי מבאר:  הכהן אומר לעם  אפילו ולא קיימו את כל המצוות ,אלא קריאת שמע, שחרית, וערבית, מובטח להם שאין הם נמסרים ביד האויב.[מתוך מסכת סוטה מ"ב]

חז"ל אומרים: כי דברי הכוהן כוללים דברי עידוד ואמונה בה'.

מעניינים במיוחד  דברי אברבנאל: באמצעות שלושה  דברים הכוהן מלהיב את העם:

א] עניין הגאווה והכבוד הלאומי- כלומר עצם זה שעם ישראל נלחם עבור ארץ ישראל, יש בכך כבוד לאומי וגאווה.

כי אנשים נקלים בורחים מהמערכה, אבל עם ישראל האומר: "שמע ישראל" הם גיבורים אנשי השם, לכן יאה להם להילחם מתוך הכבוד גם אל העבר- ההיסטוריה של העם היהודי.

ב] "אתם קרבים היום למלחמה "ההחלטה לצאת למלחמה- נובעת מתוך רצונכם ועל כן עליכם לכבד את רצונכם ובחירתכם ויש להיות החלטיים ולא לסגת מכך.

ג] יש לזכור כי המלחמה היא נגד האויב, ואם חס ושלום תיפלו בידו, הוא ודאי לא ירחם עליכם, כפי שנאמר במסכת סוטה: "על אויבכם ולא אחיכם, לא יהודה על שמעון ולא שמעון על יהודה, שאם תיפלו בידם ירחמו עליכם, על אויביכם אתם  הולכים, שאם תפלו בידם אינם מרחמים עליכם"

הרמב"ן מדגיש את הביטחון בה' -אותו הכהן חייב להחדיר ללוחמים, טרם יציאתם לקרב: "כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויבכם, להושיע אתכם"

התשובה לשאלה ב]

על פי דברי הרמב"ן: בעת יציאה למלחמת מצווה על העם לזכור כי-אל להם לפחד מפני האויבים ויזכרו כי הקב"ה נילחם איתם, כפי שהכתוב אומר: "אלוקיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם" [דברים כ, ד]

ומנגד אין העם רשאי לחשוב כי כוחו ועוצם ידו עושה לו את החיל.

אלא יגבירו את ביטחונם בה'- כדברי דוד המלך: "כי לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה"

רבינו בחיי אומר: כי הכתוב מזהיר את העם: "אל תראו ואל תחפזו"-  והכוונה כי כל הירא מבשר ודם יש בכך פגם, הוא כאילו שוכח את ה', כפי שהזהיר הנביא  ישעיהו: "מי את ותיראי מאנוש ימות.. ותשכח ה' עושך"[ישעיהו נ"א, י"ב-י"ג]

ושלמה המלך אמר: "חרדת אדם ייתן מוקש ובוטח בה' ישוגב" [משלי כ"ט, כ"ה]

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך החכם מכל אדם/ציירה:אהובה קליין(c) [שמן על בד]

רש"י אומר: כי אין לרחם על האויבים -מהטעם שהם בעצמם לא ירחמו על עם ישראל.

וגם אם בעיני העם האויב נראה מרובה, הרי בעיני ה' אינו רב כלל.

כמו כן יש לנקוט בארבעה דברים:

א] להרעיש עם התריסים והקול החזק ישמש איום על האויבים.

ב] ורומסים בסוסיהם וגורמים להם שיצהילו קולם וישמיעו גם רעש באמצעות הפרסה שלרגליהם.

ג] וצווחים בקולם כדי להפחיד את האויב.

ד] ותוקעים בשופרות ועוד במיני כלים שונים- כדי להפחידם.

"כלי יקר" מפרש: כי בטרם עם ישראל יצא למלחמה נגד אויביו יסיר פחד מליבו גם אם נדמה לו שכל האויבים התאחדו כאיש אחד נגדו, אך בסופו של דבר האויבים לא יהיו מאוחדים במטרתם, אלא

יתפרדו ביניהם דרכיהם.

ה"כל יקר"- מבסס דבריו על פי מבנה הפסוק, המתחיל בלשון יחיד: "כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב.. והמשכו בלשון רבים:".. אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם"

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד את חשיבות דברי הכהן לעם טרם היציאה לקרב באותם ימים . אך גם בימינו בעת היציאה לקרב -אם נבטח באלוקים ונגלה נחישות במשימה ללא יראה מהאויב. בע"ה נזכה לניצחון ויתגשם בנו הפסוק: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)