פרשת
אחרי מות/ מה גנוז בקטורת ?
מאמר מאת: אהובה
קליין .
המאמר מוקדש - לעילוי נשמתה של
אמי ,ז"ל חיה בת בן-ציון.
בפרשה זו המכילה נושאים
רבים, מזכירה התורה את קטורת הסמים, כפי שהכתוב מתאר:
"ולקח מלוא
המחתה גחלי- אש מעל המזבח מלפני ה', ומלוא חופניו קטורת סמים דקה, והביא מבית
לפרוכת: ונתן את הקטורת על- האש לפני ה', וכיסה ענן הקטורת את הכפורת אשר על-
העדות, ולא ימות":
[ויקרא ט"ז,י"ב-י"ד]
השאלות הן:
א] מאיזה מזבח לקח
הכוהן את הגחלים במחתה?
ב] מתי נעשתה עבודת
הקטורת והיכן-ובמה ייחודה?
ג] מהי קטורת הסמים
ומהי מטרתה?
התשובה לשאלה א'
רש"י עונה: ומבסס דבריו על דברי תורת כוהנים: "איזהו מזבח שמקצתו לפני ה',
ואין כולו לפני ה'? הווי אומר זה מזבח החיצון" שהרי המזבח הפנימי-כולו לפני
ה'.
וכאן הכוונה למזבח
העומד בחצר ומאותו צד המזבח הפונה להיכל ה' שהוא צד מערב-היה לוקח הכוהן את
הגחלים.
התשובה לשאלה ב'
עבודת הקטורת נעשתה
במשכן, יום יום על ידי הכהן מעל מזבח הזהב:
"ועשית מזבח
מקטר קטורת, עצי שיטים תעשה אותו....ונתת אותו לפני הפרוכת אשר על ארון העדות, לפני
הכפורת אשר על- העדות אשר איוועד לך שמה: והקטיר עליו אהרון קטורת סמים, בבוקר
בבוקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה: ובהעלות אהרון את הנרות בין הערביים יקטירנה,
קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם: לא תעלו עליו קטורת זרה ועולה ומנחה, ונסך לא תסכו
עליו: וכיפר אהרון על קרנותיו אחת בשנה, מדם חטאת הכיפורים אחת בשנה יכפר עליו
לדורותיכם, קודש- קודשים הוא לה'
"[שמות ל, א-ט]
רבינו בחיי אומר: כי ריח הקטורת נודף יותר בסוף היום מאשר מקטורת הבוקר ועל כך נאמר:
"תיכון תפילתי קטורת לפניך.."[תהלים קמ"א,ב]
דוד המלך לא הזכיר את
הקטורת בעבור חטאים, אלא בעבור שמחה, כי דוד ביקש מה' שתפילתו תתקבל כקטורת ולכן אמר:"שיתה
ה' שמרה לפי"[תהלים קמ"א]-בקשתו הייתה שה' ישים בפיו דיבור חיובי-שראוי
להישמע. לכן אמר: "ניצרה על דל שפתיי"- כמו על דלת שפתיי.
כי השפתיים בכוחם
להיפתח ,או להיסגר כדלת, ורצונו שתפילתו לפני בורא עולם תהיה רצויה יותר מקטורת
שהכוהן היה מקטיר בבוקר.
לקטורת יש כוח
מיוחד לפי שהיא מעלה עשן כלפי מעלה.
הכתוב הזהיר שאין
להעלות אש זרה, או קטורת מסמים אחרים שלא נדרשו.
והתורה קבעה כי זמן
הקטרת הקטורת היה בבוקר בכל יום -בזמן הטבת הנרות מתוך השמן וכן בבין הערביים.
על כך אמר שלמה המלך:
"שמן וקטורת ישמח לב"[משלי כ"ז,ט]
רבינו בחיי מביא גם מדרש יפה על משמעות שמחת השמן והקטורת:
המדרש מספר כי: שמן
וקטורת משמחים את הלב -שהרי הכוהן הגדול נמשח בשמן המשחה והקטורת שהיה מקטיר -הייתה
עולה ומתעלה והייתה גורמת לשמחה בקרב כל עם ישראל , כיון שראו בכך-שכל חטאיהם
התכפרו לפני ה' ומעשיו של הכוהן הגדול הועילו.
ועוד מוסיף רבינו
בחיי: כי שלמה המלך אמר:
שהקטורת חביבה לפני ה' יותר מאשר העולה הנשחטת בצפון וקורבן השלמים הנשחט בדרום,
שנאמר: "עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבוא דודי לגנו ויאכל פרי
מגדיו"[שיר השירים ד,ט"ז]
התשובה לשאלה ג'
קטורת הסמים הייתה
"מעשה רוקח" [שמות ל,ל"ד]
מיני
בשמים:"...נטף ושחלת וחלבנה, סמים ולבונה זכה, בד בבד יהיה: ועשית אותה
קטורת, רוקח מעשה רוקח ממולח טהור קודש ושחקת
ממנה הדק ,ונתת ממנה לפני העדות באוהל מועד, אשר איוועד לך שמה, קודש
קודשים תהיה לכם"
לפי דברי חז"ל
היו בקטורת אחד עשר סממנים.
לפי רש"י: בערב יום הכיפורים הכוהן היה כותש
את הקטורת פעמיים כדי שתהיה דקה דקה.
מטרת הקטורת- ברוח הקבלה: קשר, שהרי היא מורכבת מאחד עשר סממנים-מתוכם
עשרה שהם כנגד עשר הספירות בעולם הקבלה-והסממן
הנוסף תפקידו לקשור את כולם.
הרמב"ן עורך השוואה בין העשן המתרחש במעמד הר סיני לבין העשן של הקטורת.
בשני המקומות ישנה
התגלות של השכינה ,אך מנגד ישנו גם מסך
כי האדם אינו יכול
לראות בעינו את כל מה שקשור לאלוקים, כפי
שנאמר: "וראית את אחורי ופניי לא יראו"[שמות ל"ג,ד]
ראייתו של האדם
מוגבלת. הוא יכול לראות את העבר, אך העתיד
שרוי בערפל וידוע רק לה'.
לסיכום, לאור האמור
לעיל: הקטורת המוזכרת בפרשתנו- היא בעלת משמעות עמוקה מאד- הכוללת מיני בשמים שכולם
קשורים בקשר אחד, מצד אחד הקטורת מבטאת את
התגלות השכינה ,אך מנגד גם את המסך שמצמצם
את ראיית האדם.
בגמרא מובא: שהקטורת
היא סגולה לעושר ולכן היו עושים הגרלה בין הכוהנים שבמשמרת ,מי יקטיר את הקטורת בכל יום? וכהן שכבר זכה פעם אחת לא היה
יכול להגריל שוב עד שכל חבריו הכוהנים יקטירו.
יהי רצון - שעם ישראל
יזכה להתגלות השכינה במהרה בימינו בבית המקדש השלישי ונזכה שוב להקטיר את הקטורת
במקדש. אמן ואמן.
