פרשת מקץ- האם חלום פרעה מרמז גם על מפלתו?
מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורי תנ"ך/ יוסף פותר את חלומות פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
הפרשה פותחת
בחלומות פרעה:
"ויהי
מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור:והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות
מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו:והנה שבע
פרות אחרות עולות אחריהן מן היאור רעות מראה ודקות בשר ותעמודנה אצל הפרות על שפת
היאור:ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאות
וייקץ פרעה"[בראשית מ"א,ד]
והחלום
השני:"ויישן ויחלום שנית והנה שבע שבולים עולות בקנה אחד בריאות וטובות:והנה
שבע שבולים דקות ושדופות קדים צומחות אחריהן ותבלענה השיבולים הדקות את שבע
השיבולים הבריאות והמלאות.."
[שם
מ"א,ה-ח]
השאלות הן:
א] מה המשמעות
של המילה:"מקץ" בתחילת הפרשה?
ב] מהו היאור
ומה משמעות שמו?
ג] כיצד החלום
הראשון מרמז על פתרונו?
ד] מדוע בסוף
החלום השני פרעה גילה חוסר שקט?
התשובה לשאלה א]
לפי פירוש
רש"י: "מקץ" הכוונה:
מסוף-משהושלמו שנתיים מזמן העניין הקודם-כלומר שנתיים מתקופת מימוש חלומם של שר האופים ושר המשקים במצרים.
רבינו בחיי: גם מפרש כי הכוונה לשנתיים -מאז פתרון חלומם
של שר המשקים והאופים,אך הוא מביא את דברי רז"ל האומרים: כי עיכובו של
יוסף בבית האסורים למשך שנתיים- היה כעונש על כישלונו של יוסף במידת הביטחון בה'
ומנגד הסתמך
על שר המשקים באומרו:"כי אם-זכרתני איתך כאשר ייטב לך ועשית- נא עמדי חסד
והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה..."
[שם
מ,י"ד] ולכן נענש ומאסרו התארך בשנתיים נוספות.
רבינו בחיי
מביא גם מדרש:כל דבר שיוצא
מהקב"ה מוקצב מהתחלה עד הסוף.
והוא מביא
דוגמאות:
"קץ שם
לחושך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אופל וצלמוות",[איוב כ"ח,ג]
גם הגשם מוקצב
מראש שהרי בראש השנה ה' קוצב לבריות,וכשישראל זוכים לגשמי ברכה,הם יורדים על
הצמחים והאילנות,אך כאשר עם ישראל חוטאים-הגשם יורד במדבריות ועל הימים ואילו אינם
גשמי ברכה.
"קץ שם
לחושך"-הכוונה שה' שם קץ לשעבוד עם ישראל במצרים והוציאם לחירות.
וגם קץ נתן
לשהות יוסף בבית האסורים ,שנאמר::"ויהי מקץ שנתיים ימים"
התשובה לשאלה ב]
לפי
רש"י:כל הנהרות על פני
שאר המקומות בעולם אינם נקראים יאורים,כי יאור:הוא:"אמת מים"-תעלה עמוקה
הנחפרת לשם העברת המים ממקום למקום בהתאם לצורך החקלאי. ולכן הנילוס מכונה בשם
יאור,כי בשטח מצריים ישנן הרבה תעלות להעברת המים וכאשר הנילוס עולה על גדותיו הוא
משקה את כל השדות באמצעי זה.היות ואין הגשם יורד באופן סדיר במצרים,אנשיה נעזרים
במי הנילוס.
לכן, על שם
החפירות שבהן עוברים המים שהם יאורים-מכונה הנילוס בשם יאור.
הרמב"ן אומר: כי יאור,או נהר –לשון אחד,ושניהם באים מלשון אורה,וגם
הגשם נקרא אורה,שנאמר:"הן פרש עליו אורו,יפיץ ענן אורו[איוב,ל"ו,ל]
והטעם לכך,לפי
שהנהרות הן תוצאת הגשמים ואילו הגשמים נוצרים בהשפעת המאורות.
התשובה לשאלה ג]
לפי
רש"י: ישנם רמזים לפתרון
החלום של פרעה,הפרות יפות המראה, כבדות הבשר- הן מרמזות על שנות השובע במצרים. כי
בזמן של שפע כשהכול מבורך אז האנשים מאירים פנים זה לזה ואין אדם מקנא בהצלחת חברו.
עצם אכילת בשר
הפרות השמנות על ידי הפרות רעות המראה -מרמז
שכל שמחת בני האדם בשנות השובע במצרים- תישכח בזמן שנות הרעב,
באותה מהירות
שאבדה זכרן של הפרות היפות וכבדות הבשר.
רבינו בחיי מציין נקודה מעניינת: הוא טוען כי אין הכתוב
מציין בחלום כי פרעה מלך מצרים,אלא:"ופרעה חולם" ומדוע?
ותשובתו: לפי שעניין
היאור המופיע בחלום מרמז על תחילת מפלתו של פרעה ויש בו גם רמז בעתיד שילקה
במים[בזמן קריעת ים סוף]
לכן התורה
איננה מזכירה את מלכותו ,אלא רק כאשר יוסף עומד לפתור את חלומות פרעה נאמר:
"ויוסף
בן שלושים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים"
כאן התורה כן
הזכירה את מלכותו של פרעה-כדי להדגיש כי מעלת יוסף הייתה סיבת מלכותו של
פרעה-כלומר בזכות יוסף פרעה עדיין החזיק מעמד במלכותו,לפי שכל ארץ מצרים הייתה
הולכת לאבדון לולא עצת החכמה ופתרון החלום על ידי יוסף.
התשובה לשאלה ד]
לפי
רש"י :נפשו של פרעה לא
הייתה שקטה,אלא רעשה כפעמונים מהטעם:
א]חשש שמא שכח
את החלום.
ב] שאף לדעת
מה מרמזים חלומותיו?
לסיכום,לאור
האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי חלומותיו של פרעה היו חלומות נבואיים,למרות
שפעמים רבות אין בחלום קשר למציאות,אך כאן שני החלומות מרמזים על עתיד הכלכלה של
מצרים מצד אחד,בנוסף יש בהם רמז ברור למפלת פרעה ואיבוד מלכותו.
יהי רצון שכשם
שפרעה, אשר ידוע היה בשנאתו וגזרותיו לעם ישראל וסופו היה רע ומר-כך יהיה גורלם של
כל אויבי העם כנאמר:
"כן
יאבדו כל אויביך ה' "[שופטים
ה,ל"א] אמן ואמן.