ציורי תנ"ך/ שמשון והאריה/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבואו עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שואג לקראתו.."
[שופטים י"ר,ה]
הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

האריה-שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

האריה/שיר  מאת: אהובה קליין©

לאריה כתר מלוכה

ישראל מיצג בברכה

פעמים נחבא אל הכלים

ערנותו מרקיעה שחקים.

רעמתו מעטרת פניו

כזרקורים יאירו עיניו

שאגותיו בוקעות רקיעים

חיש מניסות אויבים.

יעקב באחרית  ימיו

בנבואה בירך בניו

יהודה המשיל לארי

בחוכמתו שלום להביא.

בלעם שאף  לקלל

בסופו יצא מהלל

ללביא דימה ישראל

המשכים לעבודת האל.

עם מאוחד כמנורה

דבוק לחבלי התורה

כליש נושא גבורה

למרחקים יפיץ אורה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת בלק[חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בלק-מה סודו של האריה?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בלק- מה סודו של האריה?/מאת: אהובה קליין.

בפרשתנו מנסה בלעם לקלל את עם ישראל בציווי בלק מלך מואב,אך בסופו של דבר התבלבל ויצא מהלל.

את עם ישראל מכנה אריה:"הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם-חללים ישתה"[במדבר כ"ג,כ"ד]

ובפסוק נוסף הוא אומר:"כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך ואורריך ארור"[שם כ"ד,ט]

השאלות הן:

א] מדוע בלעם ממשיל את ישראל דווקא לאריה?

ב]היכן מצאנו בתנ"ך  דוגמאות להופעת האריה?

ג] כיצד משמש האריה סמל ביהדות?

תשובה לשאלה א]

כל דברי בלעם היוצאים מפיו הם בפיקוח הקב"ה ולכן גם אם אמר דברים שלא התכוון לאומרם,הרי המילים מכוונות מכוח עליון:

"עם כלביא יקום.."

אומר על כך רש"י:כאשר עם ישראל מתעורר משנתו בשעות המקודמות של הבוקר-הוא מתגבר על ייצרו כארי לחטוף את המצוות בזריזות -להתעטף בטלית,

לקבל עול מלכות שמים –על ידי אמירת:"שמע ישראל" ולהניח תפילין.

רש"י מצטט את דברי תנחומא:"אין בעולם כיוצא בהן.הרי הן ישנים בתורה ומצוות.עמדו משנתן-עומדים כאריות..."

הכוונה -המחבלים שואפים להזיק לעם ישראל,אבל בזכות התפילה- נחלשים ועונים אחריו:"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ומיד בורחים.

והוא ניצל בזכות אמירת:"שמע ישראל",המלאכים השומרים עליו ביום- עם בוא הלילה מעבירים את השמירה עליו למלאכי הלילה,וכשיהודי הולך לישון,הוא מפקיד רוחו בידי הקב"ה-כנאמר:"בידך אפקיד רוחי.."[תהלים ל"א,ו]

כאשר היהודי מתעורר עם שחר ,מלאכי הלילה מעבירים אותו למלאכים השומרים עליו ביום,שנאמר:

"נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר",[תהלים  ק"ל,ה]

לכן בלעם מצהיר:אין אומה כזאת בעולם מלבד ישראל,המשולה לאריה.

אשר שוקד ונחרץ להגן על עצמו מפני האויבים:"לא ישכב עד יאכל טרף"

טרף-זה בלעם,"ודם חללים" אלו מלכי מדיין.שנאמר:"ואת מלכי מדיין הרגו חלליהם"[במדבר ל"א,ח]

לפי אונקלוס: "לא ישכב עד יאכל טרף"- מדובר בכיבוש הארץ על ידי עם ישראל-כטרף הנאכל על ידי האריה.

לפי הרמב"ן:"כלביא יקום"-בתחילה ישראל הם גור ואחר כך בבחינת אריה שלא  ישכון בארצו עד שיאכל טרף וישתה דם מלכי כנען.

[פירוש זה בדומה לדברי אונקלוס]

מכאן שעם ישראל הוא כאריה-הן מבחינה רוחנית שיש בו כוח וגבורה להתגבר על ייצרו ולעבוד עבודת ה' בכל שעות היום והן מבחינה פיסית,הוא ערני כאריה ומסתער על אויביו בבחינת:"הבא להורגך השכם להורגו"

[במדבר רבה פרשה כ"א,פסקה ד']

התשובה לשאלה ב]

הנה כמה מקורות:

מקור א] יעקב בימיו האחרונים אוסף אליו את בניו ומנסה לספר להם את מה שעתיד להתרחש באחרית הימים,אומנם לא עלה באפשרותו לגלות את הכול,

אך כן בירך אותם בברכות שהתקיימו:

ליהודה אמר:"גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע כאריה וכלביא מי יקימנו"

[בראשית מ"ט,ט]

ציורי תנ"ך/האריה כסמל שבט יהודה/ ציירה: אהובה קליין(c)

לימים- בית דוד היה נצר לשבט יהודה.

לפי אבן עזרא: מה שמאפיין את האריה-הוא רובץ על טרפו ואין חיה אחרת שמסוגלת להבריח אותו.

מקור ב] שמשון הגיבור משסע את האריה,כפי שמתואר:"וירד שמשון ואביו ואימו תמנתה ויבואו עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שואג לקראתו"

[שופטים י"ד,ה]

מקור ג] "אריה שאג מי לא ירא?"[עמוס ג,ח]

התשובה לשאלה ג]

האריה בהיותו מלך החיות מופיע בבתי כנסיות-מעל ארון הקודש.

הוא משמש גם כסמל ירושלים בהיותה שוכנת  בנחלת שבט יהודה.

האריה גם מופיע כסמל חודש אב.

בספר היצירה נאמר:"המליך[הקב"ה] אות ט' וקשר לו כתר וצר בו אריה בעולם ואב בשנה וכוליא ימנית בנפש"

מסתבר שחודש זה  מתאפיין בתכונת המלכות והשלטון משום כך גם מידת הגאווה מצויה בו.

המרגלים כשלו בשליחותם לפי שאחזו במידת הגאווה ורדיפה אחר השררה.

מזל אריה מאפיין בדרך כלל מנהיגים גדולים בעולם.

האריה משתייך ליסוד האש שהוא מרומם מיתר היסודות.

היות ויש לאש נטייה לעלות כלפי מעלה.

סדר היסודות:אש,מים ,רוח.

הנולד בחודש זה-הוא טיפוס מלכותי ובאופיו מעריך את עצמו מאד.

מכבד את הזולת ומכובד  בסביבתו,שואף להרשים אחרים,אם לא עולה בידו להשיג את מטרותיו,עלול להיות גאוותן,לכן הצלחתו תלויה בהתנהגותו,רק בעזרת מידת הענווה יגיע רחוק.

לסיכום:

לאור האמור לעיל :ניתן להגיע למסקנה כי בלעם שאף לקלל את עם ישראל,אלא שלא עלה בידו לעשות כן,בסופו יצא מברך את העם ,כי זה היה רצון הקב"ה המגן על בניו.

על מנת שעם ישראל יצליח לאחוז בארץ ישראל –עליו להיות עם מאוחד ודבוק בתורה ולקיים את מצוותיה ,בדרך זו יתגבר על כל המכשולים ויצטיין כאריה בגבורתו,ויזכה להגנה מבוראו.

יהי רצון שעם ישראל יישם את דברי יהודה בין תימא:

"הווי עז כנמר,וקל כנשר,רץ כצבי,וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים"

[מסכת אבות,ה,כ]

דבר שיסייע בגאולת העם במהרה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מרים/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מרים/ שיר מאת: אהובה קליין©

מרים בת עמרם ויוכבד

משחר  נערותה אור מפלסת

על אחיה משה תשמור

תבטח בה' ללא מגור.

בזכותה באר מים

לעם יוצא מצרים

רוח הקודש בנפשה מפעמת

ברמ"ח אבריה לעמה דואגת.

עם מותה בלב מדבר

העם צמא גרונו ניחר

אל משה ואהרון נקהלים

מיני טענות בפניהם שוטחים.

את הצדקת שכחו

כבתוך ערפל פסעו

בכי ודמעה חסכו

בהסתלקות הבאר נענשו.

הערה: השיר בהשראת פרשת חוקת.[חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חוקת- מי הייתה מרים ובמה גדולתה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חוקת- מי הייתה מרים ובמה גדולתה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשתנו מסופר על מותה של מרים-בת עמרם ויוכבד:אחות משה ואהרון.

ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותיקבר שם:ולא היה מים לעדה.."

השאלות הן:

א] מי הייתה מרים ובמה ייחודה?

ב] מה הקשר בין הסתלקות הבאר למותה של מרים.

ג] כיצד מתה מרים?

התשובה לשאלה א]

מרים-אחות משה ואהרון הצטיינה כבר בצעירותה בחוש אחריות יוצא מן הכלל-

כאשר הגנה על משה הקטן בתיבה מרחוק- לבל יושלך ליאור על פי גזרות פרעה.

כנראה אמה סמכה עליה שתגן עליו כראוי.

כפי שניתן לקרוא בכתובים:"ותיקח—לו תיבת  גומא ותחמרה בחימר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאור:ותתצב אחותו מרחוק לדעת מה יעשה לו"

ציורי תנ"ך/ משה בתיבה ומרים משגיחה עליו מרחוק/ציירה: אהובה קליין(c)

ובהמשך מסופר כי בת פרעה  מגלה את הילד,מרים אינה נבהלת,ההיפך הוא הנכון. היא מציעה לה עצה:"ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אישה מינקת מן העבריות ותניק לך את הילד:ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד"[שמות ב,ט]

מרים הייתה נביאה, לפיכך לא חששה מבת פרעה ושיתפה איתה פעולה,כנראה שברוח הקודש ראתה כי משה בטרם יהיה מנהיג -עליו להעביר את ראשית חייו במצרים כדי ללמוד את רוח המקום.

גבורתה המיוחדת של מרים הייתה בהשכנת שלום בין בעל לאשתו:

בגמרא כתוב: (בבלי סוטה י"ב א)
"וילך איש מבית לוי - להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו.   תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשווא אנו עמלים! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות!"

מייד החזיר עמרם אליו את אשתו.

כאשר יצאו ישראל ממצרים,מרים הייתה בראש הנשים  ונאמר עליה:"ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון את- התוף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ומחולות:ותען להם מרים שירו לה' כי גאה, גאה..."[שמות ט"ו,כ"א]

לפי דעת מקרא: מרים הייתה רגילה לשיר ולנגן במטרה לשבח את ה' ומתוך כך זכתה שרוח הנבואה שרתה עליה.

רש"י אומר: היא התנבאה על הולדת אחיה משה.

מדברי נבואת מיכה:"ואשלח לפניך את משה אהרון ומרים"[מיכה ו,ד]  ניתן להסיק : כי גם מרים לקחה חלק בהנהגת עם ישראל.

ויש האומרים:כי השם –מרים-מרמז על מרות.

לדעתי,השם מרים מרמז על מים-המילה מים חבויה בתוך השם,ואפשר שהשם שלה רמוז במשפט:"מקולות מים רבים"[תהלים]

לדעת רש"י: מרים הייתה בין הנשים הצדקניות והקב"ה עשה להן נס והוציא להן  תופים ממצרים.

התשובה לשאלה ב]

על כך עונה רש"י:במשך ארבעים שנה שבני ישראל הלכו במדבר היה להם מים.

אך עם מותה של מרים,הכתוב מציין:"ולא היה להם מים  לעדה "

מתוך סמיכות העניינים-מותה של מרים וציון חוסר המים לעדה-הוא מגיע למסקנה שכל עוד מרים הייתה בחיים-בזכותה היה לעדה מים.

רש"י מתבסס גם על דברי הגמרא:"ר' יוסי בר' יהודה אומר:שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל,אלו הן:"משה ואהרון ומרים ו-ג' מתנות טובות ניתנו על ידם.ואלו הן:באר וענן ומן.באר - בזכות מרים,עמוד הענן- בזכות אהרון,מן- בזכות משה.

מתה מרים נסתלק הבאר שנאמר:"ותמת שם מרים:ובהמשך נאמר:"ולא היה מים לעדה"[תענית ט]

בעל "כלי יקר"[רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ] טוען: כי היות ובני ישראל לא הספידו כנדרש את מרים הצדיקה במותה-נענשו בחוסר מים.

עובדה  כי כאשר אהרון נפטר נאמר:"ויבכו את אהרון שלושים יום"[במדבר כ,כ"ט] וכאשר משה נפטר נאמר:"ויבכו בני ישראל את משה..שלושים יום"[דברים ל"ד,ח] ואילו בפרשתנו אין שום רמז לאבל על מרים במותה.

בכך בני ישראל גילו כפיות טובה כלפי מרים שהרי במשך ארבעים שנה הם נהנו מבאר המים שלה.

מסיבה זו, הבאר נסתלקה באותה שעה וזאת על מנת שכולם ידעו כי באר המים הייתה מתוך זכותה של מרים.

התשובה לשאלה ג]

לפי דברי רש"י:מרים מתה מות נשיקה-מיתה שלא ע"י מלאך המוות.

אך הדבר המוזר הוא:כי אין  הכתוב מציין כי עם ישראל התאבל על מות מרים.

חז"ל אומרים: כי עצם העניין שנסמכה מותה של מרים לנושא הפרה האדומה ניתן להבין כי כשם שפרה אדומה מכפרת,כך מיתת צדיקים  מכפרת.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי מרים הייתה אישה צדקנית.

בזכות נשים צדקניות  נגאלו ישראל ממצרים ועתידים להיגאל בזכות נשים כמוה גם בעתיד.

יהי רצון שנזכה לגאולת עם ישראל במהרה בימינו, אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תרומה- מדוע נסמכה פרשת תרומה לפרשת משפטים?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תרומה- מדוע נסמכה פרשת תרומה - לפרשת משפטים?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

פרשת  תרומה  פותחת במילים:"וידבר ה' אל משה לאמור:

דבר אל בני ישראל וייקחו- לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תיקחו את תרומתי וזאת  התרומה אשר תיקחו מאיתם זהב  וכסף ונחושת ותכלת וארגמן  ותולעת שני ושש ועיזים ועורות אילים מאדמים ועורות תחשים ועצי שיטים,שמן למאור בשמים לשמן המשחה  ולקטורת הסמים אבני שוהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן:

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.." [שמות  כ"ה,א-ח]

המתבונן בפסוקים אלו נתקל  במספר שאלות:

א] מדוע נסמכה  פרשת תרומה לפרשת משפטים?

ב] כתוב:"וייקחו לי תרומה"- וכי הקב"ה זקוק לתרומות?

ג]מדוע נאמר:"וייקחו לי" ולא נאמר: "ויתנו לי"?

ד]למה מרמזים המתכות :"זהב וכסף ונחושת"?

התשובה לשאלה א]

לפי חז"ל:1]  באה התורה ללמדנו שתרומה רצויה אצל הקב"ה רק כאשר היא נובעת מתוך כסף שנרכש ביושר, בצדק ומשפט, אך תרומה שבאה מתוך נכסים שנרכשו במרמה- אינה רצויה אצל ה' והיא נחשבת: "מצווה הבאה בעבירה"

2] סמיכות הפרשות משפטים ותרומה –

באה ללמד את האדם: אל יאמר-

אני מסתפק בכך שאיני מרמה ונוהג עם  הבריות ביושר לפי החוק והמשפט- כאן בא הכתוב ללמדנו לא להסתפק רק בקיום" מצוות לא תעשה", אלא יש לקיים גם מצוות: "עשה", כגון לעזור לנצרכים.

התשובה לשאלה ב]

שאלה זו שואלים גם חז"ל  בילק"ש:"מי שנאמר בו לה' הארץ ומלואה, אשר לו הים והוא עשהו, ואמר הן לה' אלוקיך  השמים וכו"

הוא צריך לבשר ודם?"

והתשובה היא: אלוקים חומד לשרות שכינתו בקרב ישראל- כמו אב

המחמד בניו, המטרה להקים בתרומה- משכן כבוד וכפרה לישראל.

רש"י  אומר: "וייקחו לי תרומה" המטרה-"לי"- לשמי = לשם ה'.

לפי מדרש תנא דרבי אליהו: בזמן מעמד הר  סיני כאשר  עם ישראל קבלו את התורה ואמרו:"נעשה ונשמע" מייד אמר הקב"ה:"וייקחו לי תרומה", ועל כך מסביר האדמו"ר רבי אורי מקאנייניץ': כי ישנו מנהג מקובל אצל עם ישראל לנדור ולנדב-  בעת העלייה לתורה- לבית- הכנסת ולענייני צדקה אחרים –וכך יוצא שהיהודי  עוסק בקיום מצוות הקריאה בתורה ותפילה בציבור יחד עם מצוות שיש בהם משום חסרון כיס, הנדבה שהיהודי תורם - היא זכר למעמד מתן התורה,

התשובה  לשאלה ג]

המלבי"ם מפרש: אילו היה כתוב:"ויתנו לי תרומה" היו חושבים כולם כי מוטלת על כל יחיד לנדב למלאכת המשכן ,אך רצון הבורא היה : שהמשכן יוקם אך ורק מתרומות שנידבו מתוך רצון טוב ואמיתי ולא מתוך כפייה – בני ישראל נצטוו למנות גבאים כדי שייקחו "תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" [שמות כ"ה,ב]

חז"ל מפרשים:"לי" בגימטרייא= ארבעים- רמז לדברי חכמים בהפרשת תרומה:"עין יפה- אחד מארבעים"[תרומות ד,ג] והכוונה -לאדם נדיב לב המפריש בעין יפה מיבול  שדהו אחד מארבעים- [שניים וחצי אחוזים] כתרומה לכוהן.

התשובה לשאלה ד]

בעל "חת"ם סופר" אומר:  כי באותיות  של "זהב , כסף,נחושת" -  ישנם רמזים מעניינים מאד:

במילה:"זהב"= הימים בהם קוראים בתורה בבית הכנסת :

ז- שבת שהוא היום השביעי בשבוע.

ה- יום החמישי בשבוע.

ב- יום השני בשבוע.

המילה:" כסף" מרמזת על החגים מן התורה:

כ- יום כיפורים

ס- חג הסוכות.

פ- חג הפסח.

המילה "נחושת" מרמזת ליתר  החגים והמועדים שבהם נוהגים לקרוא בתורה.

נ- נרות [חנוכה]

ח- חודש= ראש חודש.ראש השנה.

ש- שבועות, שמיני עצרת.

ת-  תעניות.

לסכום,מכל הנאמר על  נושא התרומה- ניתן להסיק כי התרומה אינה ניתנת מתוך כפייה, אלא מתוך  יושר ,נדיבות לב ורצון טוב- רק תרומה מסוג זה רצויה  אצל הקב"ה.

ומהמשפט:"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"- [כ"ה,ח]

ניתן להסיק כי כל אדם יכול לעשות מקדש בליבו למען השראת השכינה עליו וכאשר יזכה להיות בצל השכינה יקוים בו הפסוק

"ועשו  לי מקדש ושכנתי בתוכם" ומקום שהשכינה שורה שם גם הברכה שורה.

יהי רצון ועם ישראל ירבה בקיום מצוות- בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.

ובע"ה גאולה קרובה לבוא. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישנה מלכודת/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישנה מלכודת /שיר מאת: אהובה קליין©

ישנה מלכודת רבת פיתויים

אליה נשאבים מיני פתאים

אל הבלתי אפשרי מתאווים

קנאה שררה מיני עינוגים.

דוגמת טענת קורח ומרעיו

בפנייתם לאהרון ומשה העניו

שאלות קנטרניות שואלים

במעמדם הקיים מזלזלים.

בגן העדן נהנתה חווה

אל הפרי האסור התאוותה

נתנה לאדם לטעום טעימות

בכך חטאו ונענשו לדורות.

אחי יוסף התנכלו להורגו

בשל קנאתם תכננו למוכרו

על אביהם הביאו ייסורים

יוסף נתעלה על אף התכנונים.

אל לו לאדם להתפתות

ליפול לתוך מלכודת דמיונות

יישא עיניו לשמים

יפעיל מחשבתו פעמיים.

הערה:השיר בהשראת פרשת קורח[חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)