יום שבת, 13 באוקטובר 2012

ציורי תנ"ך/ האדם קורא שמות לבעלי החיים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויקרא האדם שמות לכל- בהמה ולעוף השמים ולכל חיית השדה" [בראשית ב,כ]
הטכניקה: שמן על בד.rykwe32fgu1s6ne5632z.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 10 באוקטובר 2012

ציורי תנ"ך/ הבריאה ביום השני/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויאמר אלוקים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים: ויעש אלוקים את- הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן.."
[בראשית א,ו-ח]
הטכניקה: שמן על בד.pr70n7fysylcxkvl3n6y.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בראשית-מדוע חסרות המילים:"כי טוב" ביום השני לבריאה?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בראשית- מדוע חסרות המילים:"כי טוב" ביום השני לבריאה?
מאמר מאת: /אהובה קליין.
פרשת בראשית פותחת בפסוק:"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ.." [בראשית א,א]
ובהמשך נאמר:"ויאמר אלוקים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים: ויעש  אלוקים את- הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן: ויקרא אלוקים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי  בוקר יום שני"[שם א,ו-ט]
השאלות המתעוררות הן:
א] מדוע  נאמר ביום השני לבריאה: כי מלאכת השמים נמשכה,בעוד שבתחילת הפרשה נאמר:" בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"?
ב] מה פשר העלמות המילים:"כי  טוב" ביום  השני לבריאה?
ג] מדוע הרקיע נקרא:"שמים"?
ד] מאין לנו הביטוי:"יראת שמים"?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי רש"י: למרות שהשמים נבראו ביום הראשון,עדיין חלשים היו ולא היו די יציבים . אלא רק ביום השני מכוח ציווי ה' באומרו:"יהי רקיע"! התחזקו השמים כראוי.רש"י מסתמך על הפסוק:"עמודי שמים ירופפו יתמהו מגערתו"[איוב כ"ו,י"א]
בעוד שהשמים ביום הראשון  היו רופפים,הרי ביום השני מאימת גערת ה' -עליהם -התייצבו במקומם, בדומה לאדם הנבהל ממישהו המאיים עליו ובתגובה נעמד במקומו מרוב פחד.
ומה הכוונה שאלוקים הבדיל בין מים למים?
לפי הסבר רש"י: היה ה' מבדיל בין המים העליונים מעל הרקיע, וכך נוצר רווח בין המים העליונים לרקיע -כמו שנוצר רווח בין הרקיע לבין המים התחתונים
והרקיע עומד באמצע החלל שבין שתי שכבות המים.
מכאן ניתן להסיק :כי המים העליונים אינם נשענים על  רקיע השמים, אלא עומדים בחלל מתוך כוח ציווי ה'.
ומה פירוש:"ויעש ה' את הרקיע"? הקב"ה היה מיטיב את הרקיע ומשלים את מלאכתו-
בדומה לפסוק:"ועשתה את ציפורניה" [דברים כ"א,י"ב] כאן הכוונה להיטיב ולתקן את הציפורניים שלמעשה עשויות כבר.
התשובה לשאלה ב]
על כך עונה רש"י: לא נאמר ביום השני לבריאה:"כי טוב" –לפי שלא הסתיימה מלאכת המים ביום שני, אלא הושלמה ביום השלישי,ואין להגיד:"כי טוב"- על דבר  שאינו מושלם , לפיכך ביום השלישי כאשר  הבדיל ה' גם בין היבשה למים והסתיימה מלאכת המים וכן בריאת  הצומח- נאמר פעמיים:" כי טוב"
על שתי מלאכות אלה שהושלמו בו ביום.
ומאז קיים המנהג להגיד על יום שלישי:" פעמיים כי טוב"
רבינו בחיי  מביא מדרש:"מפני מה לא נאמר: "כי טוב"- בשני? לפי שבו נברא גיהנום שנאמר:"כי ערוך מאתמול תפתה"- יום שיש לו אתמול ואין לו שלשום"[ישעיהו ל,ל"ג]
רבינו בחיי מביא עוד פירוש של חז"ל:לא נאמר  ביום שני:"כי טוב" כי ביום זה נוצרה המחלוקת,לפי שנאמר:"ויהי מבדיל בין מים למים."
יום שני נקרא בשם זה, היות והוא תחילת השינוי והוא מקור לכל חלוקה. היות והמחלוקת והגיהנום נבראו באותו יום ,המסקנה: כי יום שני הוא יום מזיק ולא נאמר בו:" כי טוב" -כי   מאותו היום היו כל מיני מחלוקות. כגון:
ביום השלישי כאשר ציווה ה' על העץ:"תוצא הארץ עץ פרי" והעץ לא נהג לפי רצון ה' והוציא:עץ עושה פרי.כלומר רצונו של הקב"ה היה שיהיה טעם העץ כטעם הפרי וגם העץ יהיה ראוי למאכל,אך העץ לא מילא את רצון ה', בדומה להסבר זה מסביר גם רש"י אותו רעיון ,אלא שהוא טוען שהאדמה לא שמעה בקול ה' [לפי רש"י]
ביום הרביעי בו נבראו המאורות: קטרגה הלבנה על כך שגם השמש נוצרה וטענה- כי לא נאה ששני מלכים ישתמשו בכתר אחד.
ביום החמישי: כאשר נברא  גם הלוויתן ,ה' סירס את הזכר  והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבוא.
ביום השישי: אדם וחוה חטאו וגורשו מגן העדן.
מכאן שמאז יום השני היו קטרוגים ומחלוקות.
התשובה לשאלה ג]
רש"י מביא שלושה פירושים:
1] שמים= נושא מים.
2]שם מים= ששם מצויים מים.
3] אש ומים- אלוקים ערבב אש ומים ויצר מהם שמים.
התשובה לשאלה ד]
כאשר אנו אומרים על אדם מסוים כי התנהגותו טובה ,היות והוא ירא שמים.
הכוונה= כי יודע שהקב"ה בוחן את התנהגותו בכל רגע ,על כן משתדל לקיים את מצוותיו,כי ירא ,שמא יחטא – ואז ייענש על חטאיו.
ביטוי זה נלמד ממלאכת בריאת השמים, שהרי השמים היו הראשונים שהראו סימן יראה  מהקב"ה- ביום השני מגערתו:"יהי רקיע"! ומרוב אימה מיד התייצבו והתקשו, לפי שמתחילה נבראו חלשים.
הסבר מעניין זה מביא:רבי יצחק מגור,"בעל חידושי הרי"ם"
לסיכום,לאור האמור לעיל מגיעים למסקנה: כי מלאכת המים לא הושלמה ביום שני,אלא רק ביום שלישי ולכן,לא נאמר ביום שני:"כי טוב" ,אלא ביום שלישי נאמר פעמיים:"כי טוב" –פעם ראשונה,עבור מלאכת המים שהושלמה  ופעם שנייה עבור- הצומח  שנוצר ביום שלישי.
ויש בכך מסר לכלל ולפרט: להתרחק תמיד מהמחלוקת והקטרוג ולהעדיף את האחדות והשלום.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בריאת האור/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור: וירא אלוקים את- האור כי טוב ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך..." [בראשית א,ג]
הטכניקה: שמן על בד.edy2cr4qckic1zhkdh5h.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 9 באוקטובר 2012

האור/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

האור/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

מאז ימי בראשית
נגנז  האור לאחרית
יצפו כולם  בכיליון עיניים
לאוצר הנכסף מתנת שמים.

האור מקור השמחה
דר בצל השכינה
בכוחו להביס אפלה
להאיר להאדיר נשמה.

הוא מציץ מהחרכים
מתבונן במעשה הברואים
כהרף עין יופיע
עם ישראל יפתיע.

הערה: השיר בהשראת  פרשת בראשית.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בראשית- מדוע נגנז האור?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בראשית-מדוע נגנז האור?/ מאת: אהובה קליין.

פרשת בראשית פותחת בפסוקים:"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ:והארץ הייתה תוהו ובהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים: ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור: וירא אלוהים את האור כי טוב ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך:ויקרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" [בראשית א,א-ה]
השאלות הן:
א] למי ה' גנז את האור ומדוע?
ב] מדוע היה צורך להבדיל את האור מהחושך?
ג] מדוע   כתוב:"ויקרא אלוהים לאור יום" ובהמשך כתוב:"ולחושך-- קרא לילה" ולא הוזכר  ליד הלילה:"אלוהים"?
התשובה לשאלה א]
לפי  דברי רש"י:ראה הקב"ה שאין האור ראוי לרשעים, לפיכך גנז את האור לצדיקים לעתיד לבוא, ובאיזה אור מדובר?
התשובה לכך היא: כאשר ה' ברא את שני המאורות- השמש והירח, מיעט את אורה של הלבנה-כי אין שני המאורות ראויים להשתמש בכתר אחד.
רש"י מסתמך על[הגמרא,חגיגה י"ב,וב"ר,י"א,ב']
האור הנותר מהלבנה נגנז:
"אור שברא הקב"ה ביום הראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו,כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן,שנאמר:"וימנע מרשעים אורם"[איוב ל"ח,ט"ו]
ולמי גנזו? לצדיקים לעתיד לבוא וכו'"
התשובה לשאלה ב]
גם על שאלה זו עונה רש"י:הקב"ה ראה שהאור טוב,לכן הסיק שאין זה מן הראוי שהחושך והאור ישמשו בערבוביא.
לכן האור תחומו ביום ואילו החושך תחומו בלילה, גם כאן רש"י מסתמך על הגמרא[ברכות,פ"ח,ה"ו וכן-בב"ר,פ"ג,ו']
וזה לשון הירושלמי:"משלו משל:למה הדבר דומה?למלך שהיו לו שני איסטרטיגין. זה אומר:אני משמש ביום,וזה אומר:אני משמש ביום.קרא לראשון ואמר לו:פלוני היום יהא תחומך.קרא לשני ואמר לו:פלוני,הלילה יהא תחומך.הדא הוא דכתיב:"ויקרא אלוהים לאור יום וגו'.
לאור אמר לו:היום יהא תחומך.ולחושך אמר לו:הלילה יהא תחומך"
התשובה לשאלה ג]
ישנו מדרש המסביר:"קרא אלוהים לילה אין כתיב כאן אלא קרא לילה,שאין הקב"ה מייחד שמו על הרעה.הדא הוא דכתיב:"ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שריא".
לפי דברים אלו, אין הקב"ה מייחד את שמו על הרעה שהיא - החשכה.
ובהמשך כתוב:"מאתו לא תצא הרעות" לפי זה- גם מה שנראה בעין האדם כדבר רע,הרי בעיני ה' הדבר לטובה,אולי מהסיבה להגדיל  לאדם את שכרו בעולם הבא,או  מהטעם- שיקבל את העונש בעולם הזה ולא בעולם הבא.
לכן אין ה' מייחד את שמו על הרעה, מפני שלגבי ה' הכול "טוב".
 ואין כל "רע" מתקיים לפניו,רק בעיני האדם נדמה דבר זה או אחר שהוא:"רע"
רק אלוקים יודע מה בדיוק צפון בחשכה, מה המטרה בצרה- לפיכך אצל הבורא הכול  לטובה.
לכן הקדים הכתוב:אור לפני החושך מהסיבה שאין הקב"ה יהיה סמוך לחושך-:"שאין הקב"ה מייחד שמו על הרעה"[על פי- להב אש בשם הה"ק מזיכלין ז"ל]
לאור כל הנאמר לעיל:
לומדים אנו: כי אלוקים ראה שהאור אינו ראוי לרשעים,לכן גנז את האור לצדיקים לבוא.
מעניין,כי המילה:"אור" מופיעה בתחילת הפרק 5 פעמים, לעניות דעתי ,יש כאן רמז לחמישה  חומשי תורה שמקרינים ללומדים הרבה אורה.
יהי רצון ובקרוב מאד,בע"ה, יתגלה האור הגנוז ויאיר את כל עם ישראל בגאולה הקרובה.
אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ציור דגל שמחת תורה לצביעה/ציירה: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

nmaxt3k7esk0ov55ic99.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר