פרשת וזאת הברכה-מאין לנו כי ישראל נתברכה
לדורותיה?
מאמר
מאת:אהובה קליין.
פרשת: "וזאת
הברכה" נקראת בחג שמחת תורה ולא
בשבתות כדוגמת שאר פרשיות התורה.
השאלות הן:
א] מדוע
קוראים בחג פרק ראשון מחומש בראשית בנוסף לפרשת:"וזאת
הברכה"?
ב] מאין לנו
כי עם ישראל נתברך בברכות לאורך כל הדורות?
ג] מדוע זכה
בנימין בברכה: שבית המקדש יבנה דווקא בחלקו?
התשובה לשאלה א]
לפי
שפרשת:"וזאת הברכה" היא האחרונה
המסיימת את חומש דברים.
וכדי לא לקיים
הפסקה בין סוף חמישה חומשי תורה לבין תחילת התורה.
מיד קוראים גם
פרק בחומש בראשית.
זאת
לומדים חז"ל מהמשפט האחרון
בפרשה:"לעיני כל בני ישראל"
ומהמשפט
הראשון בחומש בראשית: המתחיל במילה:"בראשית"
שתי האותיות
הראשונות : במשפט המסיים את התורה והמשפט הפותח את התורה הן:לב.
כשם שלב האדם פועל כל ימי חייו ובלעדיו אינו
יכול להמשיך לחיות- כך גם עם ישראל אינו רשאי להפסיק את לימוד וקיום התורה.
בהיות התורה סם חיים הזורם בעורקיו לנצח והוא
המעניק לו את היתרון המיוחד- כעם נבחר בתוך אומות העולם.
התורה משמשת ברית נצחית בין עם ישראל לאלוקים ,ובזכות
קיומה עם ישראל מתברך ואין האויבים יכולים להביסו לנצח.
כל יהודי
הדבוק לתורה ומקפיד לקיים את מצוותיה- הלכה למעשה, נפתחים לפניו שערי שמים וגם אם
הוא עובר קשיים ומשברים הדבר נעשה כדי
להעמידו בניסיון כמו שנאמר:"למען ענותך
לנסותך"- האם למרות מורדות אלו ימשיך לעלות ולהתעלות במעלות התורה?
אשרינו שזכינו
באוצר כה יקר- התורה הקדושה שהיא מקור החוכמה.
כפי שאמר דוד
המלך:"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי" [תהלים י"ט,ח] ועל מצוותיה אומר:"הנחמדים
מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים"[שם
י"ט,י"א]
ועל כך השמחה הגדולה השורה על כולנו ביום חגינו זה-
חג שמחת תורה.
התשובה לשאלה ב]
על כך
עונה: רבי חנוך צבי לווין בספרו:"יכהן
פאר" והוא מסתמך על דעת חז"ל:
נאמר:"וזאת
הברכה" , המילה:"וזאת" באה להמחיש שביום מותו של משה, ה' הראה לו
את כל דורות עם ישראל עד אחרית הימים.
לכן,
כאשר משה בירך את העם הוא כלל את כל
הדורות לאורך העתיד.
מסיבה זו קיים
המנהג: כי בשמחת תורה כל קהל המתפללים
עולה לתורה,כולל ילדים שעדיין לא הגיעו לעול מצוות.
התשובה לשאלה ג]
על
בנימין נאמרה הברכה:"ידיד ה' ישכון
לבטח עליו,חופף עליו כל- היום ובין כתפיו שכן" [דברים ל"ג,י"ב]
רש"י
מפרש : כי בית המקדש מגן על
שבט בנימין, ומעולם משנבנתה ירושלים לא
שרתה השכינה במקום אחר.
והוא מסתמך על המקור [מכילתא ריש פר' בא]:"עד
שלא נבחרה ירושלים הייתה כל ארץ ישראל
ראויה לשכינה משנבחרה יצתה א"י. שנאמר כי בחר ה' בציון"[תהלים
קל"ב,י"ג]
ובספרי
נאמר:כי בנימין זכה שבחלקו
יבנה המקדש -לפי שכל אחיו נולדו בחוץ לארץ
ואילו הוא נולד בארץ ישראל.[בראשית ל"ה,ט"ז- י"ח]
פירוש אחר:היות וכל אחי יוסף השתתפו במכירת יוסף לעבדות
ובנימין לא לקח חלק בדבר.
לכן אמר
הקב"ה :שאינו משרה את שכינתו עליהם היות ולא גילו רחמים על יוסף בעת השלכתו לבור ואחר כך במכירתו
לישמעאלים.
כמו שנאמר
[בראשית רבה צ"ט,א]
בשעה שעמד
שלמה המלך לבנות את בית המקדש היה ויכוח בין השבטים:
זה אומר:
בתחומי יבנה וזה אומר: בתחומי יבנה, אמר להם ה' אתם לא גילתם רחמים במכירת
יוסף,אלא הייתם שותפים לכך,פרט לבנימין שלא השתתף, לכן ה' השרה עליו את שכינתו,כמו שנאמר:"ההר חמד
אלוקים לשיבתו"
[תהלים ס"ח,י"ז]
לסיכום,לאור
הנאמר לעיל:
מגיעים
למסקנה: כי הברכות שבירך משה ביום מותו את עם ישראל יחולו על העם לדורותיו עד אחרית הימים.
ובנימין זכה
לברכה מיוחדת במינה: שבחלקו יבנה המקדש.
עם ישראל זכה
בתורה הקדושה המעניקה לו כוח חיות לעד וכך שרד לאורך כל הדורות ,מי ייתן ונמשיך
כאיש אחד להתאחד ולהיות דבוקים בתורה לאורך ימים ושנים ,כפי שנאמר:"ויהי בישורון מלך בהתאסף
ראשי עם יחד שבטי ישראל"
[דברים
ל"ג,ה]ואז מובטח לנו כי: נזכה להגנה מבורא עולם תמיד.
