יום שבת, 22 בספטמבר 2012

יונה הנביא- מדוע חשש לקיים שליחותו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יונה הנביא- מדוע חשש לקיים שליחותו?/ אהובה קליין.


ביום הכיפורים נוהגים לקרוא את ספר יונה מהסיבה: נושא התשובה של אנשי נינווה.
הספר פותח  בצווי ה' את יונה ללכת אל נינווה:
"ויהי דבר ה' אל יונה בן- אמיתי לאמור: קום לך אל נינווה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפניי  ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה', וירד יפו, וימצא אוניה באה תרשיש, וייתן שכרה וירד בה לבוא עימהם תרשישה מלפני ה'.."
מסתבר [לפי רש"י] כי יונה מנסה לברוח לחוץ לארץ -לפי ששם אין השכינה שורה ורוח הנבואה אינה קיימת-בדרך זו ניסה להתחמק משליחותו.
בהמשך ההפלגה בים התחוללה  סערה, כאשר המלחים ראו כי יתר הספינות בים מפליגות  להנאתן ברוגע, הבינו כי יש מישהו איתם שבגללו הם נקלעים לסערה, הטילו גורלות וגילו כי האוניה נמצאת בסכנה בגלל יונה ולפי עצתו השליכוהו לים.
המדרש מספר:[פרקי דרבי אליעזר] כי המלחים היו רחמנים ותחילה השליכוהו למים לא עמוקים במיוחד- אלא עד הברכיים,כאשר הים נרגע החזירוהו, אך מייד הים סער שוב ואז השליכוהו בפעם שנייה, הפעם המים הגיעו עד מחצית גופו, הים שוב שקט-  החזירוהו שוב לאוניה והנה שוב התחוללה סערה בים, השליכוהו  פעם נוספת לים- הפעם עד צווארו.
מששקט הים שוב החזירוהו לאוניה, מיד הים החל שוב סוער וגואש.
הפעם הזאת הטילוהו לים והמים כיסו את כל גופו "מייד עמד הים  מזעפו"[פרקי דרבי אליעזר,י]
רש"י טוען:  כי תחילה בלע את יונה דג ענק והיה לו שם מרחב רב וראה הרבה דברים יפים ומעניינים,
שם יונה הרגיש עצמו- נינוח ולא התפלל לה'. משום כך, גרם ה' שהדג יקיא את יונה והוא נבלע בדג אחר שהיו בו עוברים רבים ושם יונה הרגיש  כי המקום צר לו מאד- לפיכך פתח בתפילה וזעקה לה'.
בסופו של דבר המלחים חזרו בתשובה.
אלוקים קורא ליונה שנית ומצווה לגשת אל אנשי נינווה להגיד:"עוד ארבעים יום ונינווה נהפכת"
[יונה ג,ד]
התוצאה: כל אנשי נינווה חוזרים בתשובה,יונה מרגיש ייאוש הוא אומר לה" כי ידע מראש כי זאת תהיה התוצאה. הוא בורח למקום אחר:"מקדם לעיר" רש"י אומר: כי משם רצה להשקיף על אנשי נינווה, שמא יחזרו לחטוא.
בסיום הספר, יונה שוכב בסוכה שבנה בעצמו, אלוקים מצמיח לו עץ קיקיון המעניק  לו צל, אך למחרת אלוקים שולח לשם תולעת והיא מכלה את העץ, בתגובה יונה מתעלף מחפש את מותו , הוא מצטער על עץ הקיקיון שנאכל, בתגובה על כך אומר לו ה':"אתה חסת על- הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו, שבין לילה היה ובין לילה אבד ואני לא אחוס על- נינווה העיר גדולה?"
מתעוררות כמה שאלות:
שאלה א: מדוע ניסה יונה הנביא להתחמק בכל מחיר  משליחותו החשובה?
שאלה ב: איזה מוטיב  בעל ערך- מופיע לאורך כל ספר יונה?
שאלה ג: מהי המסקנה המתבקשת מספר יונה?
התשובה לשאלה א:  יונה הנביא מנסה להתחמק משליחותו מכמה סיבות:
א]יונה ידע  כי נינווה היא עיר מרכזית- בירתה של אשור וברוח הנבואה ידע כי עתידה אשור לעלות על ישראל ולפגוע בה, לכן היה מעוניין למנוע זאת מראש.
ב] יונה ידע,כנראה ברוח הנבואה, כי אנשי נינווה יחזרו בתשובה ואלוקים יסלח להם על חטאם וכתוצאה מכך- הוא יחשב נביא שקר בעיני אומות העולם.
ג] יונה יודע כי אלוקים רחמן ובסופו של דבר עשוי לסלוח לגויים אלה.במצב זה כשעם ישראל אינו חוזר בתשובה-  עשוי להיות עליהם  קטרוג.
התשובה לשאלה ב: המוטיב המופיע לאורך הספר: הוא עניין יראת אלוקים:
המלחים בעצמם חוזרים בתשובה- מפני שיש להם יראת אלוקים:"וייראו האנשים יראה גדולה את ה' ויזבחו- זבח לה' ויידרו נדרים" [יונה א,ט"ז]
אצל אנשי נינווה- אנו מגלים שהם בעלי יראת שמים:"ויתכסו שקים האדם והבהמה, ויקראו אל- אלוקים בחוזקה,וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם" [יונה ג,ח]
התשובה לשאלה ג:המסקנה היא: כי אלוקים מנהיג את העולם והוא מחליט על דרך התנהלותו וגם  אם ינסה אדם לשנות- לא יצליח כדוגמת יונה אשר ניסה להתחמק משליחותו אך לא הצליח.
מעניין כי יונה מוזכר במקור נוסף בתנ"ך:[ מלכים ב פרק י"ד, כ"ה] ושם נאמר:"... כדבר ה' אלוקי ישראל אשר דיבר ביד עבדו בן אמיתי הנביא אשר מגת החפר"
נראה ששם יונה הנביא היה ברמה רוחנית גבוהה יותר- לכן נקרא בשם: עבד ה', אך בספר יונה אינו מופיע במעמד  זה- לפי שהתנהגותו לא הייתה ראויה לנביא ישראל.
לסיכום: לומדים אנו כי אלוקים אל רחום וחנון ונותן לכל אחד ואחד אפשרות לחזור בתשובה ומאפשר למחוק את כל העבר ולהתחיל דף חדש.
כפי שאומר הנביא ישעיה:"יעזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלוקינו כי  ירבה לסלוח,כי  לא מחשבותיי מחשבותיכם ולא דרככם דרכי נאום ה'" [ישעיה  נ"ה,י"ז]
מי ייתן וכל עם ישראל לקראת יום הכיפורים הבאה עלינו לטובה- יחזרו אל חיק הקב"ה יתקנו דרכיהם גם במצוות בין איש לרעהו וגם במצוות בין אדם למקום והקב"ה ירחם עליהם משמים:
כפי שאומרים בתפילה:"ותשובה ותפילה וצדקה  מעבירין את רוע הגזרה."
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וידבר ה' אל משה לאמור: אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא,מקרא קודש יהיה לכם ועניתם את נפשותיכם...וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה,כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלוקיכם"
[ויקרא כ"ג,כ"ו-כ"ח]
הטכניקה: שמן על בד.hy1xfcy2twhi8o2fo1hr.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום כיפורים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום כיפורים / שיר מאת: אהובה קליין (c)

יום כיפורים
חרדת אלוקים,
בתי תפילה גדושים
המונים לובשי צחורים.

פניהם כשלג צח
פיהם ווידוי שח,
הלבבות כהמיית פטישים
ידיהם בולמות זעזועים.

הגוף מעונה ומיוסר
הנשמה  זועקת טוהר,
יחדיו אל מדרגה עליונה פוסעים
חבוקים בחברת מלאכים.

"מקום שבעלי  תשובה עומדים
צדיקים גמורים אינם עומדים"
אלוקים פותח דף חדש-
לכל החפץ- עשיר ורש.

הערה: השיר נכתב בהשראת יום הכיפורים הקרב ובא עלינו לטובה.
גמר  חתימה טובה .
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום הכיפורים- מה תפקיד הצום?/מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום הכיפורים-מה תפקיד הצום?/ אהובה קליין
מאת: אהובה קליין
יום הכיפורים-מה תפקיד הצום?
מאמר מאת: אהובה קליין

ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין.(c)


ציורי תנ"ך/  "קיראו צום"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יונה יושב בסוכתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל,עד אשר יראה מה יהיה בעיר:וימן ה' אלוקים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על- ראשו להציל לו מרעתו.."

[יונה ד,ה-ו]


התורה מצווה את עם ישראל להתענות ביום הכיפורים:
"וידבר ה' אל משה לאמור: אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא, מקרא קודש יהיה לכם, ועינתם את נפשותיכם... וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה, כי יום כיפורים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלוהיכם".
[ויקרא כ"ג,כ"ו-כ"כ]
השאלות הן:
א] מה מטרת הצום?
ב] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות לצומות בכלל?
ג] מדוע נוהגים לקרוא את ספר יונה ביום הכיפורים?
התשובה לשאלה א]
כמה נקודות מבט בנושא מטרת הצום:
1] מטרת הצום להשפיע על האדם - לחוש את מצבו של העני-הרעב ללחם- ועל ידי כך לעוררו להושיט עזרה לזולת הנצרך.
זאת ניתן ללמוד מדברי הנביא ישעיהו:
"הן ביום צומכם תמצאו חפץ[גם ביום צומכם אתם מתנהגים כמו שהתנהגתם].. הכזה יהיה צום אבחרהו, יום ענות אדם נפשו?... הלזה תקרא צום ויום רצון לה' ? [ישעיהו נ"ח,ג-י"ב]
הלא זה צום אבחרהו: פתח חרצובות רשע[עליכם לפתוח את כבלי הרשע אשר בהם נתונים העניים]...הלא פרוס לרעב לחמך,ועניים מרודים תביא בית.כי תראה ערום וכיסיתו,ומבשרך[מקרוביך] לא תתעלם..אז תקרא וה' יענה,תשווע ויאמר: הנני...".רק אם האדם מתחשב בעניים ומבין שצריך לסייע להם ונוהג כן- הוא זוכה שתפילותיו נענות אצל הקב"ה.
2]- לפי ספר החינוך:"משורשי המצווה, שהיה מחסדי ה' על כל בריותיו לקבוע להם יום אחד בשנה לכפר על החטאים על ידי התשובה, ולכן נצטווינו להתענות בו.לפי שהמאכל והמשתה ויתר הנאות הגוף, מעוררים אותנו להימשך אחר התאווה והחטא,ויבטלו את הנפש מלחפש אחר האמת...ואין ראוי לבוא ולעמוד בדין ה' מתוך אכילה ושתייה....
על-כן טוב להגביר נפשו החוכמה,ולהכניע החומר לפניה באותו יום קדוש,למען תהיה ראיה לקבל כפרתה.."
כלומר על-ידי שאדם עוסק בהנאות הגוף כולל אכילה- הדבר מהווה מכשול בחיפוש אחר האמת ומנגד גורם לאדם להיגרר אחר החטאים.
3] לפי דברי רבי יחזקאל לנדא ז"ל- שבעבר היה רבה של פרג - מתוך הספר שכתב בשם:"נודע ביהודה": התענית היא-דבר טפל לתשובה, ואילו הדבר החשוב הוא: לעזוב את החטא, להביע ווידוי בלב שבור וחרטה בלב שלם ולשוב מתוך אהבה אל ה',אך התענית משמשת כהכנעת הגוף והרוח,או כדי לאזן את מידות האדם.
4] לפי דברי הרמב"ם:"יש שם ימים, שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי תשובה,ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו, שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות.שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב"...[הלכות תעניות פ"ה,ה"א]
התשובה לשאלה ב]
הנה כמה דוגמאות לצומות בתנ"ך:
דוגמא 1]
[יואל א,י"ד] – בזמן שהופיע הארבה כדי להשחית את כל היבול בשדות ,יואל קרא לעם להתענות:"קדשו צום קראו עצרת אספו זקנים,כל יושבי הארץ בית ה' אלוהיכם וזעקו אל-ה'"
דוגמא 2]
[יונה] לאחר שמלך נינווה שמע את דברי יונה על העונש שהם צפויים לקבל כתוצאה ממעשיהם הרעים, הוא מצווה על אנשי נינווה:"האדם והבהמה, הבקר והצאן, אל יטעמו מאומה, אל ירעו,ומים אל ישתו.ויתכסו שקים האדם והבהמה,ויקראו אל אלוהים בחזקה,וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם,מי יודע-ישוב,וניחם הא-לוהים,ושב מחרון אפו,ולא נאבד"[יונה ג,ז-ט]
דוגמא 3]
[מגילת אסתר] אסתר המלכה אומרת למרדכי היהודי :"לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי,ואל תאכלו ואל תשתו שלושה ימים לילה ויום". ובהמשך אומרת:"גם אני ונערותי אצום כן".[ מגילת אסתר ד,ט"ו]
תשובה לשאלה ג]
נוהגים לקרוא את ספר יונה ביום הכיפורים מהסיבה:
כי אנשי נינווה חזרו בתשובה והתענו-לאחר שיונה בישר להם על העונש בו עתידים להיענש בעבור חטאיהם.
יונה חזה זאת מראש, הוא ידע שהם עשויים לחזור בתשובה וחשש שיהיה קטרוג על עם ישראל, לכן ניסה להימלט מהמשימה שה' הטיל עליו ועלה על האוניה-
כפי שכתוב:"ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה' וירד יפו וימצא אוניה באה תרשיש.."[יונה א,ג]
אחר כך הייתה סערה בים ,המלחים בסופו של דבר הטילו גורלות וגילו כי הסערה מתחוללת בעבור נוכחותו של יונה עימהם ,לכן- בהתאם לעצתו- הטילוהו למים ובהמשך מסופר על הדג הגדול אשר בלע את יונה.
במעי הדג ,יונה התפלל אל ה' וביקש רחמים ובסופו של דבר הדג – בפקודת ה'-הקיא את יונה ליבשה.
לסיכום,לאור האמור לעיל: מטרת הצום היא: להביא את האדם למצב של חולשה גופנית ורוחנית בעקבותיה הוא עשוי להרגיש את מצוקת העני והרעב ללחם -הדבר יגרום לו להתחשבותו בזולת והגשת עזרה בסיסית לנצרכים.
בנוסף, יש בכוח הצום לכופף את האדם. הצום הוא מעין-"מכשיר" לעוררו לחזור בתשובה מפני שהוא נישבר מבחינה רוחנית וגשמית.
יהי רצון וכל עם ישראל כאיש אחד, על ידי הצום ביום הכיפורים -יתעורר בלבבו, יתרחק מהחטאים שבעבר-
ויחזור להידבק בתורה ומצוותיה.
"ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תשליך-שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תשליך/ שיר מאת: אהובה קליין

החמה שולחת קרניה האחרונות
מלאכים נחפזים ומצפים לבאות
ניחוח טהור מרענן אווירה
ישראל מתאחדים כאחד בתפילה.

נחושים כסלע להשליך חטאים
למצולות המים התכולים
מעתה דף חדש  לפתוח
עוונות כהרף עין לשכוח.

בחיל ורעדה ניצבים
דמעות מתמזגות במילים
שערי שמים נפתחים
לשנה מבורכת מייחלים.

הערה: השיר בהשראת  הפסוק:
"מי אל כמוך,נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו...יכבוש עוונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם.." [מיכה ז,י"ח- כ]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 21 בספטמבר 2012

יש וילך אדם/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יש וילך אדם./שיר מאת: אהובה קליין ©

יש וילך אדם לארצו
לרוחבה ולאורכה במהלך יומו
יבחן  בעיניו רוח המקום
ייטע יבנה  יגשים חלום.

דוגמת אברהם אבי האומה
צווי אלוקים יקיים באמונה
את עברו ימחק בנחישות
לארץ ישראל יגלה מסירות.

יש ואדם ילך לתור אבדות
כשאול התר אחרי אתונות
לפתע יתבשר  בשורה נפלאה
שמואל  יכתרהו  בעטרת מלוכה.

יש וילך אדם מרחקים
יחצה יבשות וגם ימים
למען יחזה במראות נהדרים
כמלכת שבא בליווי שומרים.

יש ואדם ילך לעולמו
בתום מילוי תפקידו
דוגמת משה איש האלוקים
מנהיג דגול ייזכר לעולמים.

הערה: השיר בהשראת  פרשת וילך.[חומש  דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 19 בספטמבר 2012

פרשת וילך-לאן הלך משה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת וילך- לאן הלך משה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בפסוקים הבאים:
"וילך משה וידבר את- הדברים האלה אל-כל ישראל:ויאמר אליהם: בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום,לא אוכל עוד לצאת ולבוא, וה' אמר אלי: לא תעבור את הירדן הזה:ה' אלוקיך הוא עובר לפניך,הוא- ישמיד את- הגויים האלה  מלפניך וירשתם,יהושע הוא עובר לפניך כאשר דיבר ה' ועשה ה' להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמורי ולארצם,אשר השמיד אותם:ונתנם ה' לפניכם,ועשיתם להם ככל- המצווה אשר ציוויתי אתכם:חזקו ואמצו,אל- תראו ואל- תעריצו מפניהם,כי ה' אלוקיך הוא ההולך עמך,לא ירפך ולא יעזבך".
השאלות הן:
א] בפרשת כי תבוא[פרק כ"ט,א] נאמר:"ויקרא  משה אל כל  ישראל ויאמר אליהם.." ובהמשך נאמר בפרשת ניצבים: "אתם ניצבים היום..."[כ"ט,ט]
בני ישראל עמדו לפניו,אם כן לאן הלך משה?
ב] איזו הבטחה נותן משה לעם ישראל?
ג] היכן מצאנו במקרא,דוגמאות להליכה למטרה מסוימת?
התשובה  לשאלה א]
לפי דברי הרמב"ן:לאחר שמשה  סיים להגיד את דבריו לכל העם,שבו כולם לאוהלים והוא ניגש  להיפרד מהם לפני פטירתו.
אבן עזרא אומר: כי משה ניגש  לכל שבט ושבט,וסיפר להם על מותו וניחם אותם כי גם לאחר מותו הקב"ה לא ינטשם ובנוסף בירך  כל שבט בנפרד, למרות שהברכות מפורטות בפרשת : זאת הברכה.
ספורנו מסביר:כי לאחר שמשה כרת ברית עם העם,הוא שאף שיקבלו זאת מתוך שמחה ולא מתוך אבל על מותו.
אי לכך ניגש אל כל אחד בנפרד כדי לעודד ולנחם.
רש"ר הירש אומר:כי כל  דברי  הפרשה מהווים צוואה לפני מות משה והוא היה  מנהיג כה דגול ועניו שלא רצה להטריח את העם שיבואו אליו,אלא הוא,בכבודו ובעצמו ניגש אליהם.
ספרי החסידות מספרים: כי משה ניכנס לכל נפש של כל אחד מישראל-המשמעות היא: שבכל יהודי קיים הניצוץ של משה.
יהונתן בן עוזיאל אומר: כי משה הלך לבית המדרש.
רש"י מפרש:כי במילים שאמר לעם:"לא אוכל עוד לצאת ולבוא".
המשמעות: כי נסתמו ממשה מעיינות החכמה,ולכן הלך לבית המדרש ללמוד תורתם של חכמים אחרים.
בעל הטורים מסביר: כי משה הלך לבשר לאבות: אברהם, יצחק ויעקב כי הקב"ה יקיים את  שבועתו וינחיל את ארץ ישראל לעם ישראל -באמצעותו של יהושע המנהיג.

התשובה לשאלה ב]
משה מבטיח כי הקב"ה ינחיל לעם ישראל-את ארץ ישראל בהתאם לשבועתו, באמצעות יהושע.
והם מצווים להשמיד את האויבים הקמים עליהם.הקב"ה מתחייב לא לעזוב את בניו.
התשובה לשאלה ג]
בתנ"ך ניתן למצוא דוגמאות רבות לסוגי הליכה-כאשר כל הליכה יש לה מטרה בפני עצמה.
דוגמא א]
הקב"ה מצווה על אברהם:"ויאמר ה' אל אברהם לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך:ואעשך לגוי גדול..."[בראשית י"ב,א-ב]
רש"י מפרש במקרה זה: כי ההליכה היא טובתו  והנאתו של אברהם.
דוגמא ב] "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" [שם כ"ח,י]
המטרה –ללכת לחרן.
לפי רבינו בחיי: קפצה ליעקב הדרך לחרן ובדרך הגיע תחילה להר המוריה-
לפי שהתגעגע  להר המוריה -מקום שאבותיו התפללו ורצה גם הוא להתפלל.
לכן כתוב:"ויפגע במקום",מקום= הר המוריה.
דוגמא ג] שאול הולך  לחפש את האתונות של אביו ובסופו מתבשר ,מפי שמואל הנביא ,כי יכתרו למלך.
כנאמר:"ויאמר קיש אל שאול בנו קח נא  איתך את אחד מהנערים  וקום לך בקש את האתונות" [שמואל –א,ט,ג] ובהמשך מסופר כי שמואל מכתיר  את שאול למלך:"ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי-משחך ה' על נחלתו לנגיד][שם י,א]
דוגמא ד] מלכת שבא הולכת אל שלמה המלך לבחון את חכמתו.
"ותבוא ירושלימה בחיל כבד מאד..." [מלכים –א,י,ב]
דוגמא ה] זקני מדיין וזקני מואב הולכים בציווי בלק בן ציפור,כפי שהכתוב מתאר זאת:"וילכו זקני מואב וזקני מדיין וקסמים בידם ויבואו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק"
המטרה הייתה לקלל את עם ישראל,אך התוצאה הייתה הפוכה ,עם ישראל התברך בברכה:"מה טובו אוהליך יעקב."- ברכה שמתקיימת גם בימינו.
דוגמא ו] ה' מצווה את יונה  ללכת אל נינווה להזהירם:
כמו שכתוב:"קום לך אל- נינווה העיר  הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני" [יונה א,א]
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי משה הולך ביומו האחרון אל העם כדי לעודדם באשר לעתידם- כי הקב"ה ימלא את שבועתו כלפיהם.
כמו כן, ישנן דוגמאות לרוב בכל התנ"ך להליכה מסוימת כאשר מטרה בצידה.
יהי רצון ועם ישראל בכלל ובפרט-  יזכה ללכת למקומות טובים ושמחים תמיד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר