יום ראשון, 22 בינואר 2012

ישראל וקורבן הפסח/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ישראל וקורבן הפסח/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ישראל משילים בגדי עבדות
פניהם זוהרות הילת חירות
שערי טומאה ננעלים
לדרך חדשה מתעלים.

שה בן שנה תמים
הדור צמר משי עדין
מן הכבשים או העיזים
צלי אש מצות מרורים.

המצרים ממלאים פיהם מים
הנשמע כזאת במצרים?
השה להם אלוהים
ולישראל לקורבן נזבחים?

ישראל מותניהם חגורים
אוחזים במוט נדודים
ביד חזקה ובזרוע נטויה
אלוקים מוציאם מאפלה לאורה.

הערה: השיר בהשראת פרשת בא –[חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בא-קורבן פסח לשם מה?/אהובה קלין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת בא- קורבן פסח-  לשם מה?
מאת: אהובה קליין
.
בפרשת :"בא" עדים אנו לסוף עבדותם של בני ישראל  במצרים וליציאתם מעבדות לחרות.
כבני חורין, הם מצווים לקיים מצווה ראשונה המוטלת על כלל העם ערב יציאתם ממצרים- אכילת קורבן הפסח. קדמו למצווה זו מצוות אחרות  שניתנו ליחידים,
לדוגמא: מצוות מילה, איסור אכילת גיד הנשה.
התורה מתארת את נושא קורבן הפסח בפסוקים הבאים:
"ויאמר ה' אל משה ואל אהרון בארץ מצרים לאמור:החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה:דברו אל כל- עדת ישראל לאמור בעשור לחודש הזה וייקחו להם איש שה לבית- אבות שה לבית ואם ימעט הבית מהיות מ-שה ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו במכסת נפשות איש לפי אוכלו תכוסו על השה, שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העיזים תיקחו  והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה ושחטו אותו כל קהל עדת- ישראל בין הערביים ולקחו מן הדם ונתנו על- שתי המזוזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אותו בהם: ואכלו את הבשר בלילה הזה---צלי אש ומצות על מרורים יאכלהו..." [שמות י"ב,א-ט]
ובהמשך התורה מתארת באיזה אופן בני ישראל יאכלו את הקורבן:"וככה  תאכלו אותו מותניכם חגורים נעליכם לרגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אותו בחיפזון פסח הוא לה' "
[שם י"ב,י"א-י"ב]
השאלות המתעוררות הן:
א] למי מיועד קורבן הפסח?
ב] מה הטעם באכילת הקורבן, באיזה אופן נאכל ומדוע?
ג] מדוע אין להותיר ממנו עד הבוקר?
ד] מה  הטעם בנתינת הדם על המשקוף והמזוזות?
ה] מה המטרה של פסח מצרים לעומת פסח דורות?
התשובה לשאלה א]:
לפי רש"י: הקורבן מיועד לכל  "בית אב" – והכוונה : בית אב הוא המשפחה הגדולה- המורחבת , הכוללת מספר משפחות קטנות שכל אחת מהן מתגוררת בבית משלה, אך כאשר בית האב כולל מספר רב של נפשות, כך שלא יספיק לכל אחד מהן  שיעור כזית בשר, אז ייקחו שה לבית אחד- למשפחה אחת.
אך, אם המשפחה כוללת מעט נפשות ויש  חשש שאין ביכולתם לאכול את כל הקורבן- במקרה זה התורה מציעה פיתרון- להתחלק עם השכן באכילה.
התשובהלשאלה ב] לפי ספר החינוך: הטעם העיקרי לאכילת קורבן הפסח- הוא לזכור את יציאת מצרים וגם כדי להבליט את  החירות והשררה של עם ישראל –לאחר יציאתם  מעבדות.
ואוכלים את  הקורבן  צלי אש:"נצטווינו לאוכלו צלי דווקא, לפי שכן דרך בני מלכים לאכול בשר צלי, שהוא מאכל טוב ומוטעם,אבל שאר העם אינם יכולים לאכול טעם בשר שתשיג ידם, כי אם מבושל כדי למלא בטנם. ואנו שאוכלים בפסח לזיכרון שיצאנו לחירות, להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש, וודאי ראוי לנו להתנהג באכילתו דרך חירות ושררות"
ויש דעה שאומרת: כי הטעם בשחיטת הקורבן ואכילתו: להשפיל את אמונת המצרים ולבזות את אלוהיהם שהיה  בשה.
תשובה לשאלה ג]
ספר החינוך עונה גם על שאלה זו: שאין בני מלכים נוהגים להשאיר אוכל מיום ליום- והרי עם ישראל הוא כבני מלכים.
ומסיבה זו -גם אין נוהגים להוציא את האוכל מחוץ לבית אלא נאכלים בהיכלם.
ואור החיים מוסיף ואומר: כי על ידי  שאוכלים את הקורבן עם מצות ומרורים  בכך האוכל נאכל כשהוא טעים יותר.
התשובה לשאלה ד]
 נתינת הדם על המשקופים והמזוזות- לפי  פירושו של החיזקוני:
- היא במטרה להפגין את החירות הרוחנית.
וכל זה שהמצרים יראו ששחטנו את אלוהיהם וגם אנו מתפארים בכך.
ואכן כאן  התרחש נס גדול לעם ישראל, המצרים ראו במו עיניהם – איך השה נלקח ונשחת ולא הגיבו כלל.
חז"ל במכילתא אומרים: כי בפעולה זו של נתינת הדם על המשקוף והמזוזות, בכך יש הוכחה  כי עם ישראל קיימו את המצווה ומתוך כך ראויים להצלה על ידי ה'.
אור החיים אומר:  יש באות הדם-  מעין חותם אלוקי ויש בכוחו למנוע
את הגעת המשחית אליהם.
התשובה לשאלה ה]
בפסח מצרים אנחנו מיישמים את החירות הרוחנית  וגם הגשמית.
ופסח דורות- הוא לזכר יציאת מצרים.
לסיכום, על ידי אכילת קורבן הפסח עם ישראל מוכיח שיצא מעבדות לחירות ויכול לקיים את המצוות בלא פחד, אלא כבן חורין,אופן אכילת הקורבן- כבני מלכים.
ומשמעות חג הפסח- הוא חג ההצלה- כך מפרש: הכתב והקבלה.
מי ייתן, כשם שנגאלנו ממצרים, בע"ה ,ניגאל בקרוב בגאולה שלמה-
"ישועת ה' כהרף עין" אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 21 בינואר 2012

ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"דבר- נא באוזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואישה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" [שמות י"א,ג]
הטכניקה : שמן על בד.estz2tte2u42wu0yplq0.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 20 בינואר 2012

ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וידבר משה כן אל- בני ישראל  ולא שמעו אל- משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" [שמות ו,ט]
הטכניקה: שמן על בד.82qujkyklk1ru0wqqs6b.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 19 בינואר 2012

ציורי תנ"ך/המיילדות העיבריות לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויקרא מלך מצרים למילדות ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים"?[שמות א,י"ח]

הטכניקה: שמן על בד.
j0smy9r5q90g2mo3i5o8.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 18 בינואר 2012

אהבת ישראל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
אהבת ישראל/ שיר מאת: אהובה קליין ©

הרשע קם ונופל
כושל להביס ישראל
כפרעה מלך מצרים
סופו טביעה במים.

המן בן עמלק
ישראל חפץ לסלק
גזרותיו ירדו לטמיון
אחריתו כלימה וכיליון.

בכל דור ינסו להשמידנו
חרב יניפו על צווארינו
אל נתייאש מן הרחמים
אבינו אינו נוטש בנים.

הערה: השיר בהשראת פרשת וארא –חומש שמות.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 16 בינואר 2012

פרשת וארא,מהו יחס ה' אל ישראל-לאורך כל הדורות?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת וארא-  מהו יחס ה' אל עם ישראל- לאורך כל הדורות?
מאת: אהובה קליין.

פרשה זו,לפי כל מפרשי התורה, היא מהווה המשך לפרשת שמות.
הקב"ה עונה למשה על שאלתו:"..למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני
ומאז באתי אל פרעה  לדבר בשמך, הרע לעם הזה והצל לא הצלת את  עמך" [שמות ה,כ"ב-כ"ג]
להלן התשובה הנחרצת של אלוקים למשה:"וידבר ה' אל משה ויאמר אליו אני ה' וארא אל—אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם: וגם הקימותי את- בריתי איתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר-גרו בה וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר במצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי" [שמות ו,ב-ו]
השאלות הן:
א] מדוע יש כפל לשון בתשובת ה':"וידבר ה'..ויאמר?
ב] האם יש משמעויות שונות לשמות השונים של הקב"ה?
ג] מה אנו לומדים על יחס ה' - אל עם ישראל?
התשובה לשאלה א]
לפי רש"י: הקב"ה פונה אל משה בשתי צורות דיבור,אחת לשון קשה שהיא מיוחסת למילה":"וידבר " ואילו המילה:"ויאמר" מסמלת לשון רכה.
הלשון הקשה:באה כתגובה על דברי התרעומת של משה בפרשה הקודמת-פרשת שמות, שם משה מתלונן מדוע ה' אינו מציל את העם?
בכך משה חוטא-לפי שמתעלם מדברי ה' אשר הכין את משה לקראת הבאות:
בתחילה ה' יכביד את לב פרעה והישועה לא תעבור בצורה חלקה.
מסיבה זו אלוקים  מדבר אליו בדרך דברי תוכחה  ומשפט.
הלשון הרכה נאמרת כלפי עם ישראל במטרה לבאר כי ה' נאמן להבטחתו ועתיד לגאול את בניו.
התשובה לשאלה ב]
דברי חז"ל במדרש שמות ג':"אמר ר' אבא בר ממל,אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה,שמי אתה מבקש לידע? לפי מעשיי אני נקרא אלוקים,וכשאני עושה מלחמות ברשעים אני נקרא צבאות.
כשאני תולה על חטאיו של אדם אני נקרא אל ש-די.וכשאני מרחם על עולמי אני נקרא:ה'."
לפי מדרש אגדה, שמביא בעל תורה תמימה, תואר ה' הכוונה : נקמה באויב,
אך אין הדבר סותר את רחמי ה' כלפי ישראל- במקביל.
וזה לשון מדרש אגדה:"עשיתי להם כמה ניסים בש-די. אני הצלתי אותם מיד אויביהם,ולא הרגתי את שונאיהם,הצלתי אברהם מיד פרעה,את יצחק מיד אבימלך,את יעקב מיד לבן.ושמי ה' לא נודעתי להם.לא עשיתי נקמה בהם,שכן שמי ה' זו נקמה, שנאמר:"לכן הנני מודיעם בפעם הזאת...וידעו כי אני ה' "[ירמיהו ט"ו,כ"א] וזו נקמה,כך אמר הקדוש ברוך הוא:אם בימי נביאים סבלתי מכם,עכשיו אני עושה נקמה בכם"
אברבנאל מביא את דברי המפרשים: רמב"ן ואבן עזרא:
 כי שם שד-י כינוי הוא להנהגה הטבעית. לעומת זאת השם המפורש  מבטא את ההנהגה העל-טבעית.
לדעת מפרשים אלה ,ה' התגלה לאבות בדרך הטבע ולא בדרך ניסית.
אברבנאל חולק על הסבר זה וטוען כי:הקב"ה התגלה לאבות גם בדרך מעל הטבע,
כגון: אברהם עבר בכבשן האש,פרעה נענש בעשרת המכות,אנשי סדום  ועמורה נשרפו ואילו לוט ובנותיו ניצלו בעוד שאשת לוט הפכה לנציב מלח.
לכן החידוש לפי אברבנאל: ה' התגלה לאבות גם בשמו- א-ל- ש-די,וגם בשמו-ה'  וזה אומר כי הוא התגלה לאבות בשני אופנים: בדרך הטבע וגם בניסים.
אך במילים:"לא נודעתי להם" הכוונה שה' לא התגלה אליהם ישירות פנים אל פנים. בעתיד ה'  רוצה  לגאול את העם ולהתגלות אליהם פנים אל  פנים כמו במעמד הר סיני וקריעת ים סוף.
מכאן שיש משמעויות שונות לשמות אלוקים – לפי דעתם של המפרשים.
התשובה לשאלה ג]
מתוך מה שנאמר בפרשה, אנו לומדים כי ה' נאמן לעם ישראל לאורך כל הדורות,אלוקים מקיים את הברית שכרת עם אברהם-הלכה למעשה,גם אם נדמה שיש  הסתר פנים,הרי  ה' מצהיר:"אני שמעתי את נאקת בני ישראל"
ובהמשך מגלה למשה את הבטחתו:",,והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים:ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את-ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'" [שמות ו,ו-ט]
מכאן שגאולת העם נעשית בשלבים ומשה נועד להיות מנהיג ולציית לדברי ה' לאורך כל הדרך,לגשת הן לעם שהם עבדים ומצד שני לגשת אל פרעה ,לדבר על ליבו שישחרר את העם מהשעבוד  הנורא.
כפי שאנו קוראים בפסוק הבא:"וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל- משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"[שמות ו,ט]
למרות שהעם לא מקבל את הדברים, הקב"ה אינו נוטש את בניו,ממש כאב התומך בבנו גם אם אינו הולך בדרך הרצויה.
לאורך כל התקופות עד היום- אנו עדים  למנהיגים הקמים על ישראל ומנסים להשמידה,אך סופם הוא  כמו שאומר דויד המלך בתהלים :"קשתם תבוא בליבם וחרבותם  תישברנה"
כך היה סופו של פרעה והמן העמלקי ועוד אויבים נוספים שנעלמו  מבמת ההיסטוריה ,כפי שאומר דויד המלך:"ויהרוג מלכים אדירים כי לעולם חסדו" [תהילים קל"ו ,י"ז]
יהי רצון ועם ישראל יתחזק באמונה בקב"ה, ידבק בתורה-כאיש אחד בלב אחד.
ובע"ה –במהרה בימינו יתגשם בנו הפסוק:"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"
[מיכה  ז,ט"ו]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר