פרשת וארא- מהו יחס ה' אל עם ישראל- לאורך כל הדורות?
מאת: אהובה קליין.
פרשה זו,לפי כל מפרשי התורה, היא מהווה המשך לפרשת שמות.
הקב"ה עונה למשה על שאלתו:"..למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני
ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך" [שמות ה,כ"ב-כ"ג]
להלן התשובה הנחרצת של אלוקים למשה:"וידבר ה' אל משה ויאמר אליו אני ה' וארא אל—אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם: וגם הקימותי את- בריתי איתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר-גרו בה וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר במצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי" [שמות ו,ב-ו]
השאלות הן:
א] מדוע יש כפל לשון בתשובת ה':"וידבר ה'..ויאמר?
ב] האם יש משמעויות שונות לשמות השונים של הקב"ה?
ג] מה אנו לומדים על יחס ה' - אל עם ישראל?
התשובה לשאלה א]
לפי רש"י: הקב"ה פונה אל משה בשתי צורות דיבור,אחת לשון קשה שהיא מיוחסת למילה":"וידבר " ואילו המילה:"ויאמר" מסמלת לשון רכה.
הלשון הקשה:באה כתגובה על דברי התרעומת של משה בפרשה הקודמת-פרשת שמות, שם משה מתלונן מדוע ה' אינו מציל את העם?
בכך משה חוטא-לפי שמתעלם מדברי ה' אשר הכין את משה לקראת הבאות:
בתחילה ה' יכביד את לב פרעה והישועה לא תעבור בצורה חלקה.
מסיבה זו אלוקים מדבר אליו בדרך דברי תוכחה ומשפט.
הלשון הרכה נאמרת כלפי עם ישראל במטרה לבאר כי ה' נאמן להבטחתו ועתיד לגאול את בניו.
התשובה לשאלה ב]
דברי חז"ל במדרש שמות ג':"אמר ר' אבא בר ממל,אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה,שמי אתה מבקש לידע? לפי מעשיי אני נקרא אלוקים,וכשאני עושה מלחמות ברשעים אני נקרא צבאות.
כשאני תולה על חטאיו של אדם אני נקרא אל ש-די.וכשאני מרחם על עולמי אני נקרא:ה'."
לפי מדרש אגדה, שמביא בעל תורה תמימה, תואר ה' הכוונה : נקמה באויב,
אך אין הדבר סותר את רחמי ה' כלפי ישראל- במקביל.
וזה לשון מדרש אגדה:"עשיתי להם כמה ניסים בש-די. אני הצלתי אותם מיד אויביהם,ולא הרגתי את שונאיהם,הצלתי אברהם מיד פרעה,את יצחק מיד אבימלך,את יעקב מיד לבן.ושמי ה' לא נודעתי להם.לא עשיתי נקמה בהם,שכן שמי ה' זו נקמה, שנאמר:"לכן הנני מודיעם בפעם הזאת...וידעו כי אני ה' "[ירמיהו ט"ו,כ"א] וזו נקמה,כך אמר הקדוש ברוך הוא:אם בימי נביאים סבלתי מכם,עכשיו אני עושה נקמה בכם"
אברבנאל מביא את דברי המפרשים: רמב"ן ואבן עזרא:
כי שם שד-י כינוי הוא להנהגה הטבעית. לעומת זאת השם המפורש מבטא את ההנהגה העל-טבעית.
לדעת מפרשים אלה ,ה' התגלה לאבות בדרך הטבע ולא בדרך ניסית.
אברבנאל חולק על הסבר זה וטוען כי:הקב"ה התגלה לאבות גם בדרך מעל הטבע,
כגון: אברהם עבר בכבשן האש,פרעה נענש בעשרת המכות,אנשי סדום ועמורה נשרפו ואילו לוט ובנותיו ניצלו בעוד שאשת לוט הפכה לנציב מלח.
לכן החידוש לפי אברבנאל: ה' התגלה לאבות גם בשמו- א-ל- ש-די,וגם בשמו-ה' וזה אומר כי הוא התגלה לאבות בשני אופנים: בדרך הטבע וגם בניסים.
אך במילים:"לא נודעתי להם" הכוונה שה' לא התגלה אליהם ישירות פנים אל פנים. בעתיד ה' רוצה לגאול את העם ולהתגלות אליהם פנים אל פנים כמו במעמד הר סיני וקריעת ים סוף.
מכאן שיש משמעויות שונות לשמות אלוקים – לפי דעתם של המפרשים.
התשובה לשאלה ג]
מתוך מה שנאמר בפרשה, אנו לומדים כי ה' נאמן לעם ישראל לאורך כל הדורות,אלוקים מקיים את הברית שכרת עם אברהם-הלכה למעשה,גם אם נדמה שיש הסתר פנים,הרי ה' מצהיר:"אני שמעתי את נאקת בני ישראל"
ובהמשך מגלה למשה את הבטחתו:",,והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים:ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את-ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'" [שמות ו,ו-ט]
מכאן שגאולת העם נעשית בשלבים ומשה נועד להיות מנהיג ולציית לדברי ה' לאורך כל הדרך,לגשת הן לעם שהם עבדים ומצד שני לגשת אל פרעה ,לדבר על ליבו שישחרר את העם מהשעבוד הנורא.
כפי שאנו קוראים בפסוק הבא:"וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל- משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"[שמות ו,ט]
למרות שהעם לא מקבל את הדברים, הקב"ה אינו נוטש את בניו,ממש כאב התומך בבנו גם אם אינו הולך בדרך הרצויה.
לאורך כל התקופות עד היום- אנו עדים למנהיגים הקמים על ישראל ומנסים להשמידה,אך סופם הוא כמו שאומר דויד המלך בתהלים :"קשתם תבוא בליבם וחרבותם תישברנה"
כך היה סופו של פרעה והמן העמלקי ועוד אויבים נוספים שנעלמו מבמת ההיסטוריה ,כפי שאומר דויד המלך:"ויהרוג מלכים אדירים כי לעולם חסדו" [תהילים קל"ו ,י"ז]
יהי רצון ועם ישראל יתחזק באמונה בקב"ה, ידבק בתורה-כאיש אחד בלב אחד.
ובע"ה –במהרה בימינו יתגשם בנו הפסוק:"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"
[מיכה ז,ט"ו]
