‏הצגת רשומות עם תוויות מכות מצרים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מכות מצרים. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 14 בינואר 2018

פרעה ועבדיו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



פרעה ועבדיו



שיר מאת: אהובה קליין©



עת יצאו משה ואהרון

עבדי פרעה זעקו חרון

פנו אל מלך מצרים

לאות מחאה הרימו ידיים.



עד מתי נספוג מכות

שוט זורע מלקות

די לנו מזה המוקש

הסר מעלינו מלכודת אש!



אין  בכוחנו לשאת אבדון

ממלכה מתנפצת בביזיון

את האנשים חיש גרש

למען לא נתרסק ונתייאש!



 פרעה שומע ומאזין

לזעם ההולך ומעצים

יושב  בכיסא מלכותו

אלוקים מכביד ליבו.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת בא  [חומש שמות].
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 29 בינואר 2017

פרשת בא- מה הקשר בין מכות מצרים לאמונה בה' ?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בא- מה הקשר בין מכות מצרים לאמונה בה' ?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי על הפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך:"בֹּא אֶל-פַּרְעֹה"/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה:




ציורי תנ"ך/ משה ואהרון  לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים-אינה פוגעת בישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ ליל שימורים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ פרעה נכנע  וקורא למשה ואהרון  לאות הסכמתו לשחרר את העם/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





פרשה זו פותחת בפסוקים הבאים: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי ה'.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹקי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי".[שמות י', א-ד]

השאלות הן:

א] מדוע לא נאמר למשה: "לך אל פרעה" אלא "בֹּא אֶל-פַּרְעֹה" ?

ב] מה הכוונה במילים:" וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, ...."?

תשובות

"בֹּא אֶל-פַּרְעֹה"

רבי חנוך צבי מבנדין [חתנו של ה"שפת אמת"] בספרו: "יכהן  פאר" מסביר:      ה' כביכול מרגיע את משה לקראת השליחות הקשה שהטיל עליו - לשכנע את פרעה לשחרר את עם ישראל -מהעבדות באופן שאומר למשה: אתה אינך לבד אני מתלווה אליך.

הצדיק רבי מנחם מנדל מקוצק מבהיר: כי אין הקב"ה נוקט במילה: "לך אל פרעה"  מהטעם: כי לעולם אין מתנתקים מהקב"ה ואין האדם יכול להתרחק מן הקב"ה  שהרי כתוב: "מלוא כל הארץ כבודו" [ישעיהו ו, ג]    לכן ה' אומר למשה: בוא אתי אל פרעה ואני אצטרף עליך.

ראיתי הסבר מעניין ב"ספר התמצית" של מאיר ינאי - למילה:" בֹּא" - מלשון ציווי .  ה' אומר למשה: בא איתי כדי לבטל את התוקף לפרעה. מכאן ניתן ללמוד: כי הקב"ה בכבודו ובעצמו מוביל - הוא גם מביא ומוציא כמו שנאמר: "באו ימי פקודה" [הושע, ט, ז]"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה'  עלייך זרח" [ישעיהו ס, א]   יש כאן גם רמז   למטרה הסופית: יציאה מן המיצר ולכך תמיד יש להתפלל לבורא עולם שימלא את הבקשה: "ה' ישמור צאתך ובואך" [תהלים קכ"א, ח]

עוד הסבר מעניין: " בֹּא"- אותיות: אב - אבינו מלכנו ,אב הרחמן אשר משגיח עלינו בבואנו ובצאתנו -  שהרי אין האדם יכול לעבור מכשולים וקשיים ללא עזרתו ועמו אפשר לבוא לכל ההיכלות.

המילה:" :" בֹּא"- בגימטרייה 3 שהם שלוש פעמים א' ר"ת: "אהיה אשר אהיה" [דברים ג, י"ד] ,  כמו כן, האות א' מזכירה לנו שלושה פסוקים של הכנעה ודבקות באלוקים: "אל אלוקים אקרא" [תהלים נ"ה, י"ז]  "אמרתי אלוקיי אתה" [תהלים ל"א, ט"ו]   "אלי אתה אשחרך" [תהלים ס"ג, ג]



כוונת המילים:" וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, ...."

ישנו פירוש שלפיו : ניתן להסיק שאם היהודי יעביר שלושה דורות את  העלילות שה' עשה במצרים : לא תיפסק האמונה בה' כולל ידיעת התורה ומצוותיה.          רעיון זה אנו לומדים מרבי  יוחנן האומר: "כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם, ובן בנו תלמיד חכם - שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם"[ בבא מציעא פ"ה, ע"א] שנאמר : "והחוט המשולש לא במהרה ינתק" [קהלת ד' י"ב] כך נוצר הקשר בין תחילת הפסוק לסופו:" "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ" למילים שבסוף:" וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי ה'  ". 

חכמי המסורה  אומרים: כי בשני מקומות בתורה מוצאים את המילה: "ולמען"  בתחילת פרשה זו כתוב:" וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ" ,ובפרשת "עקב"   כתוב: "ולמען תאריכו ימים על האדמה" [דברים י"א, ט] מכאן לומדים- כי כל המחנך את ילדיו כראוי -זוכה לאריכות ימים על פני האדמה  כפי שהבטיח ה' לעם ישראל.

רבינו בחיי  שם את הדגש  על המילים:" הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם" ומסביר: על דרך הפשט -  יש לספר שה' עשה בפרעה ועמו נקמות גדולות- כפי שכתוב בתהלים: "יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו"

מתוך המוסר הזה שה' נתן במצרים - ישראל וגם אומות העולם ידעו את גדולתו של ה' וילמדו גם את המוסר.

כמו  שמוזכר  בעניין הפלישתים שעיכבו ארון הברית אצלם [שמואל-א, ו, ו]       שם נאמר:" "וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת-לְבַבְכֶם, כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת-לִבָּם:  הֲלוֹא כַּאֲשֶׁר הִתְעַלֵּל בָּהֶם, וַיְשַׁלְּחוּם וַיֵּלֵכוּ.."

ועוד פירוש של רבינו בחיי:" הִתְעַלַּלְתִּי"- מלשון עילה כי המעשים הנעשים בעולם הזה יקראם הכתוב בשם: "עלילות"- כמו שנאמר: "הודיעו בעמים עלילותיו" [תהלים ק"ה]

ועוד כתוב  בתפילת חנה: "אַל-תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה ,גְבֹהָה, יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם:  כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' , ולא (וְלוֹ) נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת. [שמואל-א, ב, ג]

דויד המלך אמר:" לְכוּ וּרְאוּ, מִפְעֲלוֹת אֱלֹקים;  נוֹרָא עֲלִילָה, עַל-בְּנֵי אָדָם.[תהלים ס"ו, ה] וכל הפעולות נקראות עלילות - כי כולן נמשכות ונאצלות מן העילה הראשונה.

והכתוב מבאר: כי מתוך עלילותיו ונפלאותיו של ה' במצרים - הראה עצמו עילה כלומר מתוך  כל מה שהקב"ה חולל במצרים - נתפרסם אלוקותו בעולם ועל כך  אמר הנביא הושע: "וְאָנֹכִי  ה'  אֱלֹקיךָ, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים, כִּימֵי מוֹעֵד".[הושע  י"ב, י] כוונת הנביא שעל ידי  המכות במצרים נודע שמו הגדול של ה' בקרב המצרים והגויים -  שיש בכוחו של ה' לשנות את הטבע לניסים גדולים.

ועל דרך המדרש:   כמו שהמצרים עוללו את הכרם של ה' [את עם ישראל] כך ה' מעולל אותם מן העולם.

רש"י מסביר את המילה: "הִתְעַלַּלְתִּי"- שחקתי.

הרמב"ן מבהיר:- "הִתְעַלַּלְתִּי"-"כי אני מצחק בו" - שאני  מכביד את ליבו ועושה בו נקמות.

הרב  שמשון רפאל הירש מסביר:  כי כוונת המילה: "עלילה"  לא פעולה בודדת אחת, אלא  סידרה של פעולות, כוונת ה' להתגלות לעיני כל - על ידי סידרת פעולות ההולכת ומתקדמת- באמצעות פעולות אלה ה' מוכיח את כוחו וגבורתו לכול.

כוונת ה' במילים: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ",-שאין להסתפק לספר את כל אשר ה' חולל במצרים באופן שטחי, אלא יש  לספר זאת מתוך פניה ללב השומע כדי שיקשיב לכך  וייקח את הדברים לתשומת ליבו.

אור החיים מתמקד במטרה  של סיפור המכות במצרים- אין  המטרה נקמה בפרעה, אלא: "לחזק את האותות – שהם עיקר האמונה בלב ישראל "-כדי שהדבר ירשם ולא ישכח לנצח!

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק:

א] כאשר מנהיג הולך בדרך הרצויה לה' והוא קשוב לרצון ה'- אזי הוא זוכה לסייעתא דשמיא לאורך כל הדרך - כדברי דוד המלך: "ה' שֹׁמְרֶךָ; ה'  צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ". [תהלים קכ"ה, ה]

ב] לאור כל מה שה' עולל למצרים ולפרעה בראשם -ניתן ללמוד וללמד את הדורות הבאים- שיעור באמונה-כי הקב"ה באמצעות הניסים הגדולים במצרים- הוכיח את גדולתו וגבורתו –הנצחית הבלעדית על  כל היקום.

ועל כן לא ייפלא, אפוא - כי עם ישראל  האמין בה' ובמשה עבדו אחר אירועים אלה, כפי שנאמר:  "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ" [שמות י"ד, ל"א]

ועל כן, אנו מזכירים את יציאת מצרים יום יום בתפילה. מי ייתן ודברי הנביא מיכה יתגשמו במהרה: "כִּימֵי צֵאתְךָ, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אַרְאֶנּוּ, נִפְלָאוֹת".[מיכה ז, ט"ו]  אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 4 בינואר 2016

פרשת וארא- פלאי פלאים במכות מצרים- כיצד?/מאת: אהובה קליין /

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וארא - פלאי פלאים במכות מצרים- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו מתארת חלק מהמכות  שהקב"ה  הנחית על  מצרים , אך בטרם  התוכנית תצא לפועל, מקבל משה הנחיות מבורא עולם.

"ויאמר ה' אל- משה ראה נתתיך אלוקים לפרעה ואהרון אחיך יהיה נביאך: אתה תדבר את כל אשר אצווך ואהרון אחיך ידבר אל- פרעה ושילח את בני- ישראל מארצו: ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותותיי ואת מופתיי בארץ מצרים: ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את - ידי במצרים והוצאתי את צבאותיי את- עמי בני- ישראל מארץ מצרים בשפטים גדולים: וידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על- מצרים והוצאתי את בני- ישראל מתוכם: ויעש משה ואהרון כאשר ציווה ה' אותם כן עשו:" [שמות ז, א-ז]
ציורים מתוך הפרשה:



ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה פוגש את פרעה על שפת היאור/ציירה: אהובה קליין(c)

 ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר רוח ועבודה -קשה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים לה'  במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)
 [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
השאלות הן:

א] כיצד מתבטאת מנהיגותו של משה - כלפי פרעה?

ב] מדוע ה' הקשה את לב פרעה?

ג]  מהי מטרת המכות במצרים וכיצד ה'  נהג עם ישראל?

תשובות

מנהיגותו של משה.

רבינו בחיי  מסביר: כי הקב"ה מודיע למשה שלא יחשוש שמא פרעה לא ישמע לדבריו, לפי שמשה יהיה גדול  מעליו ואהרון אחיו יסייע לו בדיבור. בעוד פרעה היה עושה את עצמו אלוה, כפי שנאמר ביחזקאל על פרעה  : "לי יאורי ואני עשיתני" [יחזקאל  כ"ט] לכן אמר ה' למשה: "ראה  נתתיך אלוקים לפרעה" פרעה שעושה עצמו אלוה, אתה משה תהיה אלוה עליו והוא אינו כלום.

רש"י  מפרש : יש בדברי ה' לשון מרות- כלומר משה ישלוט על פרעה , יהא רודה בו על ידי מכות וייסורים.


ה' מקשה את  לב פרעה.

רבינו בחיי אומר: רבים הם השואלים: אם הקב"ה מראש רצה להקשות את ליבו של פרעה, מדוע היה  צורך להביא על מצרים את עשרת המכות? הרי הקב"ה אינו עושה עוולה?

התשובה לכך: שפרעה נחשב לרשע וחוטא- ובמה התבטא חטאו? בכך שאמר: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה  נתחכמה לו" והיה גם רשע וכופר, לכן ה' מנע ממנו דרכי תשובה , ה' דאג שפרעה יסרב לשלח את עם ישראל, כי אם היה  חוזר בתשובה ומשלח את העם מיד ,אי אפשר היה להענישו אותו ואת עמו. הראיה - מאנשי נינווה שעשו  תשובה ואז ה' לא הענישם, כפי שמסופר בספר יונה.

ועוד פירוש של רבינו בחיי: קשיות הלב של פרעה נרמז למשה כבר בהתרחשות הסנה הבוער, כפי שהכתוב מתאר: "וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אכל" התורה המשילה את ריבוי הצרות והמכות באש ואת פרעה המשיל בשיח קוצני – שהוא הסנה, וכך ה' רמז למשה שעתיד להקשות את  ליבו של פרעה שלא ייכנע מיד  מפני המכות- כשם שהסנה לא נשרף בעקבות האש.

רש"י מסביר :כי ה' הקשה את לב פרעה בכוונה - כדי להראות את אותות וגבורות  ה' בהמשך וכך מידתו של הקב"ה שמביא פורענות על האומות - כדי שעם ישראל  ישמעו וייראו כפי שנאמר :" הכרתי גויים נשמו פנותם, החרבתי חוצותם" [צפניה ג, ו]ועוד כתוב: "אמרתי אך תיראי אותי, תיקחי מוסר" [שם ז']

 מטרת עשרת המכות והיחס לישראל.

בנוסף למטרת העונש על פרעה, תפקיד עשרת המכות היה ללמד את פרעה ולהוכיח לו את יסודות האמונה בה',בעוד שפרעה כפר במציאות ה'.

רבי יהודה מחלק את המכות לשלוש קבוצות: דצ"ך,עד"ש, באח"ב. בספר "נתיבות שלום"  ישנו הסבר יפה לחלוקה זו:

דצ"ך- במכות אלה ה' רצה להוכיח את שליטתו על האדמה והם: דם, צפרדע וכינים.

עד"ש-  ערוב, דבר, שחין - כאן המטרה להראות את שליטתו של ה'  על דברים שנמצאים  מעל האדמה: כגון: אנשים, בהמות וחיות.

באח"ב-  ברד, ארבה, חושך ומכת בכורות  - באמצעות מכות אלה הקב"ה הוכיח את יכולת  שליטתו באוויר השמים מעל הארץ.

וכל זה בא להוכיח לפרעה כי השולט היחידי בטבע- הוא ה' ויש בכוחו גם לשנות מעשה בראשית  וזאת בניגוד לדמיונו  של פרעה שדימה עצמו לאלוה.

לגבי שלושת המכות: ערוב, דבר, ברד- הכתוב  מציין שלא הופיעו  בארץ גושן ולכן לא פגעו בעם ישראל.

אבן עזרא טוען : כי במכות שלא נתפרש שהיהודים הופלו בהם לטובה כנראה שהם גם נפגעו מהם והכוונה למכות הדם, הצפרדע והכינים.

וכל זה מפני שמכות אלה אינן מסוכנות ולכן הן היו  כלליות  למצרים ולישראל כאחד  ורק המכות הקשות: ערוב, דבר, ברד- לא פגעו בישראל.

לדעת הרמב"ן: ישראל לא נפגעו בשום מכה!

המשך חכמה אומר: כי מצרים הייתה אז הממלכה הגדולה ביותר לכן נבחרה כדי להדביר את הדעות הכפרניות  בה' ולהחדיר את האמונה  בה' ,אך בנוסף הייתה גם מגמה חינוכית לישראל שהיו שקועים בגלות מצרים כי כל מכה שניחתה על מצרים -  באותו זמן גאלה את ישראל מטומאת מצרים ועקרה מהנשמה דעות כפרניות.

הרבי  מקוצק אומר: עשרה מאמרות – הן עשרה שערי בינה כנגד עשר  המכות. וכל מכה ומכה גאלה מאמר אחד לישראל, לדוגמא: מתוך :"יהי חושך" - נולד: "יהי אור"- בדעות במעשים ובאמונה.

לסיכום, לאור האמור לעיל אנו רואים כי : הקב"ה העניק כוח מיוחד למשה  כדי שירדה בפרעה. מנגד הקשה את ליבו של פרעה - כדי להביא אותות וגבורה לעיני כול ולהראות  מיהו השליט היחיד על כל היקום.

את ישראל  ה' לא  נטש  בגלות והגן עליהם מפני המכות ולכן ניצלו  מכל פגע. יש בכך נסי ניסים ופלאי פלאים- של יד ה'.

גם בימינו ולנצח נצחים נאמר: "כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"[תהלים,צ"ד,י"ד]

מי ייתן כשם עם ישראל נגאלו   מגלות מצרים כך  יגאלו  לעתיד לבוא, כנאמר:       " כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מכות מצרים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מכות מצרים/ שיר מאת: אהובה קליין©

פרעה מלך מצרים

מתעלם מציוויי שמים

עצמו  יחשיב אלוה

יטפס על עץ גבוה.

 

כופר בכוח עליון

מרחף על כנפי דמיון

מבזה עם שלם

מעבידם ללא רחם.

 

לאזהרות אינו מתייחס

במנהיגי ישראל מואס

ליבו קשה כסלע

מתייעץ להעלים הנגע.

 

עליו ינחתו מכות

על ישראל ישועות

שולח לגושן שליחים

בעיניהם חוזים ניסים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת: וארא  [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר