ציורי תנ"ך/עופות טמאים/ציירה: אהובה קליין. [פרשת שמיני]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ואת אלה תשקצו מן העוף,לא יאכלו,שקץ הם:את הנשר ואת הפרס  ואת העזנייה: ואת הדאה ואת האיה למינה:  את כל עורב למינו"

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמיני-עופות הטמאים לאכילה- במה השפעתם על חיי האדם?

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמיני- עופות הטמאים לאכילה -במה השפעתם על חיי האדם?

מאמר  מאת: אהובה קליין.

פרשה זו גדושת נושאים ופותחת בתיאור היום השמיני למילואים, ראש חודש ניסן היה, ביום זה משה קורא לאהרון ולבניו  ולזקני ישראל.

בני ישראל זוכים גם  לברכה ממשה ואהרון ואז כבוד ה' נראה לכל העם.

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון מברכים את העם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בעלי חיים כשרים  מותרים לאכילה ובעלי חיים טמאים האסורים/ציירה: אהובה קליין(c)

בהמשך ישנה אזהרה לעם ישראל: לא לאכול מאכלים אסורים: בעלי חיים  טמאים וגם עופות טמאים- כפי שהכתוב מציין: "ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את – הנשר ואת הפרס ואת העזניה : ואת הדאה ואת האיה למינה :את כל- עורב למינו : ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף: ואת- התנשמת ואת הקאה ואת הרחם.."[ויקרא י"א, י"ג-י"ט]

השאלות הן:

א] מהו הסימן בעופות הטמאים?

ב] מדוע הדאה נמנית עם העופות הטמאים?

ג]  מה הטעם באיסור אכילת העופות הטמאים?

התשובות:

העופות הטמאים – הסימנים.

הרמב"ן אומר: כי נאסרו העופות הנזכרים בפרשה יחד עם עופות שהם שייכים לאותו סוג וזאת מהסיבה שהכתוב לא הזכיר סימן בעוף טמא לאיסור, או בטהור להיתר, אך הדגיש: "ואת אלה תשקצו מן העוף"

אך, רבותינו נתנו סימנים בעופות הטמאים [ מסכת חולין נ"ט] סימן ההיכר של העופות הטמאים הוא: הדריסה- הכוונה לעופות האוכלים בעלי חיים כשהם עדיין בחיים- וזו מידת אכזריות.

עוף מסוג זה לעולם טמא, כי התורה הרחיקה אותו מפני שדמו מחומם לאכזריותו-שחור וגס וגורם לאכזריות בלב.

ואין בכל העולם  עוף שידרוס מלבד העופות הנזכרים בפרשה.

יוצאים מן הכלל הם הפרס והעוזניה שאינם דורסים ולא חששו  לגביהם החכמים - מפני שאינם מצויים באזור מיושב [כפי שמצוין במסכת חולין] אלא באזורי מדבריות ויתכן מפני שהם  שוכנים במקומות יבשים-דמם נשרף ורע בדומה לדמם של העופות האחרים –הדורסים.

וחכמים  מציינים: כי עוף שיש לו זפק, אצבע יתרה וקורקבן נקלף, בידוע שהוא טהור ואינו דורס., אך אם יש לו רק שני סימנים מתוך הסימנים הנזכרים-אזי אסור לאכילה. דוגמת העורב יש בו רק שני סימנים: אצבע יתרה וקורקבן נקלף, קל וחומר שעופות אחרים שיש להם רק סימן אחד- ודאי טמאים.

 והנשר –אין לו אפילו סימן אחד מבין הסימנים המוזכרים.

אכזריותם של עופות אלה מתבטאת בכך שהם טורפים את העופות האחרים בעודם חיים.

גם החלב שלהם אין לו יכולת להתגבן - להיהפך לגבינה וזאת בנגוד לעופות הטהורים.

האוכל מעופות הטמאים, או בעלי חיים טמאים-עלול להיפגע בבריאותו.

רבינו בחיי מביא את  דברי הרמב"ן, אך מוסיף על כך : הטעם באיסור אכילת העופות הדורסים- לפי שהקב"ה אוהב את השפלות והמידות הטובות .ומנגד שונא אכזריות ומידות רעות. ולכן בחר גם בקורבנות תַּמוֹת ושְפֵלוֹת ואותם בעלי חיים גם מותרים לאכילה לבני ישראל.

וכשם שהקב"ה מתרחק מהעופות הדורסים כך מרחיק אותם ממאכל בני ישראל וכל זה בא ללמדנו: שהקב"ה שונא מידות רעות ואכזריות ואוהב את מידת הטוב והשפלות כולל התמימות.

ומטעם זה הנביאים ממשילים את הרשעים לעופות טמאים ודורסים, כפי שנאמר: "הנה כנשר יעלה וידאה ויפרוש כנפיו על בצרה.[ירמיהו מ"ט]

וכמו שנאמר: "יישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר".

ועוד סיבה לאיסור עופות טמאים: לפי שהעוסקים במלאכת הניחוש היו משתמשים בעופות טמאים אלה, ועל כך אמרה התורה: "לא תנחשו" [ויקרא י"ט]

ולכן התורה אסרה עופות טמאים גם מצד הניחוש וגם מהסיבה שהם  דורסים.

הדאה נחשבת לעוף טמא.

הדאה נחשבת לעוף טמא ומעניין שבספר דברים [י"ד, י"ג] היא נקראת: "ראה" על עוף זה אמרו חכמים במסכת חולין [ס"ג, ע"ב]:"עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל"

הרב  זלמן סורוצקין בספרו: "אוזניים לתורה" כותב: כדי להצליח לראות למרחקים דרוש כישרון מיוחד ומכיוון שהדאה  מנצלת כישרון זה לראיית: "נבילה"  ומתמקדת דווקא בארץ הקודש-ארץ ישראל- היא נכללת עם העופות הטמאים. עניין זה עשוי לשמש  ציון דרך לאותם אנשים השוהים בארצות מעבר לים ומשמיעים דברי ביקורת על ישראל. הם  בבחינת : "העומדים בבבל  ורואים נבילה בארץ ישראל" זוהי דרך פסולה בעיני התורה ,ובמקום להשמיע דברי גנאי על ארץ הקודש מוטב שיעלו אותם אנשים ארצה ויעזרו למעניקים לארץ מכוחם: "נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה" [ישעיהו מ"ב, ה]

הטעם לאיסור בעלי חיים ועופות טמאים.

רבינו בחיי אומר: כי כל האוכל מאכלות אסורים הדבר גורם לטמטום "והטעם שהלב מִטַמְטֵם באכילת הדברים האסורים ואין רוח הקודש שורה בו"

כלומר- מתוך המילה :"ונטמתם בם" [ללא האות א']- ניתן ללמוד כי בעלי החיים והעופות הטמאים אוטמים את נפש האדם וגורמים לטמטום והדבר מבריח את רוח הקודש מאותו אדם, לפי שאין  הקדושה שורה בסביבה טמאה.

ויש כאן גם עניין של מידה כנגד מידה: אדם שמטמא את עצמו מלמטה - כנגד זה מטמאים אותו מלמעלה. אדם שמטמא עצמו בעולם הזה -מטמאים אותו בעולם הבא.

אברבנאל אומר: כי מאכלים אסורים מולידים דם טמא. ובנוסף מאכלים אלה קשורים לפולחן האלילים ישנם ארצות שהאנשים אוכלים  מיני תועבה למען עבודה זרה. לכן התורה קראה למאכלים אלה: "תועבה" זהו מונח המתייחס לעבודה זרה.

הרמב"ם  בספר המורה פרק ג' אות מ"ח- מוכיח כי מאכלים אסורים מזיקים לגוף האדם מבחינה בריאותית.

 הרד"צ הופמן אומר רעיון דומה לדברי האברבנאל: עצם האיסור על אכילת מאכלים טמאים מטרתה להרחיק את ישראל מעבודה זרה.

 המצרים היו מקדשים את צאנם לאליל שלהם וכנגד זה בני ישראל נצטווו לקחת מהצאן לקורבן  פסח.

יש הרואים באיסור האכילה- מטרה להבדיל את עם ישראל מהעמים האחרים.

אבל רד"צ  הופמן דוחה רעיון  זה, וטוען כי כאשר עם ישראל קיבלו את התורה  ונבחרו להיות ממלכת כוהנים  ,הותר להם לאכול רק אותם בעלי חיים טובים שהותרו לקורבנות- לפי שהם קרובים לטבע האדם.

רש"ר הירש -כותב בספרו  חורב: שמאכלים אסורים יכולים להשפיע על הנפש, הוא מסביר: "כמו שקדושת בית המקדש, מתחללת על ידי  טומאה-  כך מקדשך הפרטי"  על האדם לשמור שגופו ונפשו יהיו מקודשים .

על ידי אכילת המאכלים הטמאים, יגביר את הכוח הבהמי ויהיה נוטה להימשך אחרי הרוע.

רק הקב"ה יודע את היחס של המזון עם כוחות הגוף של האדם וכוחות הנפש ולכן  יש למלא את ציוויי ה'.

לסיכום לאור האמור לעיל:

התורה היא תורת חיים ובין שאר הציוויים - היא מדריכה  את עם ישראל לחיות באופן נכון ובריא-להתרחק מתועבה ועבודה זרה ולא לאכול עופות  טמאים-לפי שיש בהם רוע ואכזריות המפירים את האיזון הגופני והנפשי של האדם ואף נוטעים בו אטימות ורשעות.

מי ייתן ונזכה לילך בדרך התורה ונדבק במידות ה' ונזכה לכל הברכות והישועות. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עופות טמאים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עופות טמאים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

הנשר ניצב על סלע

לצדי עופות בטבע

נועד לכתר מלוכה

אך בשרו תועבה.

 

בעל תכונות מנוגדות

לגוזליו יתמסר רבות

אכזריותו גודשת שיאים

טורף בעלי חיים.

 

כמוהו העופות הדורסים

חסרי רגשות ורחמים

דוגמת העורב והתנשמת

אותם התורה פוסלת.

 

שמותיהם מצוינים בכתובים

את לב האדם אוטמים

רוע ואכזריות בדמם

כמוהם הרעים ברשעותם.

הערה: השיר בהשראת פרשת שמיני [חומש ויקרא]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציור להגדת פסח/ קערת פסח/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"קדש ורחץ,כרפס,יחץ,מגיד,רחצה,

מוציא,מצה,מרור,כורך. שלחן עורך

,צפון,ברך הלל,נרצה"

קערת פסח/ ציירה: אהובה קליין (c)

הטכניקה: שמן על בד.
Drawing Passover- bowl

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קערת פסח/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קערת פסח/ שיר מאת: אהובה קליין ©

עת הזמיר נשמע בארצנו

ריח ניחוח  משכר באפינו

ליל סדר ליל שימורים

חג משפחתי הכול מסובים.

 

שולחן מעוטר מפה צחורה

במרכזה זוהרת הקערה

מכובדת עתיקת יומין

מכילה בקדושתה חמישה מינים.

 

תעורר קושיות בזאטוטים

סקרנותם תגדוש שיאים

להם נענה בנועם ושיחה

נזכיר יציאת מצרים באמונה.

 

"מה נשתנה"-בשיר ורננה

חיוך מאיר כפני הלבנה

יחדיו  נדון בניסים ונפלאות

כיצד אלוקים  גאלנו מתלאות.






ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים בחג האביב/ציירה: אהובה קליין.(c)[שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ליל הסדר וקערת הפסח- המשמעות והסמליות./מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ליל הסדר וקערת הפסח המשמעות והסמליות.

/ מאמר מאת: אהובה קליין.

ליל הסדר הוא מוקד חג הפסח- חג משפחתי וחגיגי ,כאשר כולנו מסובים סביב שולחן  ערוך ובו  מעלים את  נס יציאת מצרים ,חירות עם ישראל  - יציאה מאפלה לאורה בזכות האלוקים.

במרכז  הסעודה נמצאים דווקא הילדים בשאלם את :"מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"?

נוהגים לאכול מצה כזית. לשתות ארבע כוסות יין, מניחים במרכז השולחן את קערת פסח ומניחים גם כוס מיוחדת לאליהו הנביא.

ארבע כוסות/ ציירה:אהובה קליין(c)

כוסו של אליהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

זהו יום יציאת מצרים-יום בה הפכנו ממשועבדים לעם משוחרר ולבני חורין.

השאלות הן:

א] מדוע נקרא החג בשם פסח?

ב] מדוע הילד עומד במרכז העניינים ושר :"מה נשתנה"?

ג] מהי "קערת הסדר" ומשמעותה.

משמעות השם-חג הפסח.

השם נובע  מהפסוק: "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנוגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקוד העם וישתחוו"

[שמות י"ב, כ"ז]

כלומר  החג נקרא בשם :"פסח" לפי שבמכת בכורות במצרים- ה' פסח על בתי ישראל והם לא נפגעו במכה זו, אלא רק בכורות מצרים.

- על שם הסיפור והשיחה: פסח-"פה שח"-המשמעות- פה מדבר.

 ולגבי חג זה: "כל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח"

פסח-  נקרא כך :על שם -"לחם עוני" שהמבוגרים עונים על השאלות של הילדים: "מה נשתנה הלילה הזה"?

הרמב"ם אומר: "מצוות עשה של תורה לספר בניסים ונפלאות, שנעשו לאבותינו במצרים, בליל חמישה עשר בניסן שנאמר: "זכור את היום הזה, אשר יצאתם ממצרים"[שמות י"ג, ג] כמו שנאמר: "זכור את יום השבת" [שמות כ, ח]

ומניין שבליל חמישה עשר?

שנאמר: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור: בעבור זה עשה לי בצאתי ממצרים[שמות י"ג, ח] - בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך.

ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד.

ואף על-פי שאין לו בן, אפילו חכמים גדולים חייבים לספר ביציאת מצרים...לפי דעתו של הבן, אביו מלמדו. .וצריך לעשות שינוי בלילה הזה, כדי שיבואו הבנים וישאלו ויאמרו: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"?

[רמב"ם הלכות חמץ ומצה פ"ז, הלכה ,א-ג]

הילד עומד במרכז העניינים.

המטרה החשובה ביותר להנחיל לילדים את הידיעה על נס יציאת מצרים, כמו שנאמר: "והגדת לבנך ביום ההוא.." [שמות י"ג, ח]

ואכן הילד עומד במרכז ליל הסדר מכמה טעמים:

א] פרעה אומר: "הנה עם בני ישראל רב ועצום.. הבה נתחכמה לו, פן ירבה.."

ובהמשך אומר למיילדות:"...בילדכן את העבריות.. אם בן הוא והמיתן אותו..."

ב] מפני שפרעה גזר על הבנים להשליכם ליאור: "ויצו פרעה לכל עמו לאמור: כל הבן הילוד, היאורה תשליכוהו.."[שמות א, כ"ב]

ג] טרם מכת הארבה פרעה שואל את משה ואהרון: "מי ומי הולכים"?

משה עונה: "בנערינו ובזקנינו נלך, בבנינו ובבנותינו, בצאננו ובבקרנו נלך, כי חג ה' לנו?

תגובת פרעה- שלילית והוא עונה: "לא כן, לכו נא הגברים ועבדו את ה'... ויגרש אותם מאת פני פרעה" [שמות י, ז-י"א]

על פי הכתוב- אנו לומדים שהילד היה במוקד  העניינים.

על כן , מתוך הכרת הטוב והבעת תודה לקב"ה שהציל את עם ישראל  מידי פרעה בנסי -  ניסים. מן הראוי שניתן את הדגש לדור הצעיר בזמן ליל הסדר ונאזין לקושיותיו.

קערת הפסח ומשמעותה.

 בטרם ניגש לאכילה בליל הסדר נאמר בהגדה: "קדש ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא, מצה, מרור, כורך, שולחן עורך, צפון, ברך, הלל, נרצה":

הארי ז"ל מסביר:

א] רצוי לערוך את שולחן הסדר מבעוד יום בכלים נאים -כדי שיוכל לערוך את הסדר מיד עם שובו מהתפילה בבית הכנסת.

ב] יש לקחת שלוש מצות שמורות, שהן שלמות ומהודרות ולהניח על השולחן. המצה העליונה נקראת: "כהן". האמצעית: "לוי"  והשלישית נקראת: "ישראל".

ג] על שלוש המצות שמניח בתוך מפה ,או קערה המיועדת לכך-ישים: מרור, כרפס, חרוסת, זרוע, ביצה וחזרת.

ד]המרור- מיועד ל:כזית –מרור,

החרוסת נועד לטבול בו את המרור, הכרפס הוא ירק הבא לפני הסעודה כדי לעורר אצל הילדים את הסקרנות הגורמת לכך שישאלו את הקושיות.

החזרת [שהוא גם כן מהמרור] נועד כדי לאכול בצירוף המצה בהגיעו ל:"כורך".

זרוע וביצה- שני תבשילים, הראשון לזכר קורבן הפסח והשני  זכר לקורבן חגיגה שנהגו ישראל להביא בתקופת המקדש.

ה] את כל חמשת המינים מניחים בקערת פסח בסדר  הבא:

למעלה- זרוע מצד ימין, ביצה מצד שמאל ותחתיהם המרור באמצע.

למטה-חרוסת מצד ימין, כרפס מצד שמאל, תחתיהם החזרת.

אכילת הזרוע מסמלת את הגאולה :"כי ביד חזקה ובזרוע נטויה הוציאנו  ה' ממצרים"

לגבי הביצה, בניגוד לתבשילים אחרים המתרככים ככול שיתבשלו זמן רב יותר, הרי הביצה בזמן הבישול מתקשה יותר ויותר- דבר זה מסמל את שיעבוד מצרים, התרחש להם נס ככל שהעבידו אותם יותר ויותר עם ישראל לא נשבר ברוחו, ההיפך הוא הנכון, כמו שנאמר: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ " [שמות א, י"ב]

בזמן אכילת הביצה ,נהוג  לטבול אותה במי מלח, יש הסוברים שמנהג זה מזכיר את דמעות אבותינו, מתוך ייסורי  השעבוד היו מזילים דמעות וידוע שהדמעות הן מלוחות.

יש דעה האומרת: כי עניין זה מזכיר את  קריעת ים סוף, שהרי הים הוא מלוח.

דבר מעניין נוסף: הביצה היא, מאכל אבלים.

ומה הקשר בין אבלות לליל הסדר?

התשובה היא: כאשר מתבוננים בלוח העברי - אנו מגלים כי  א' של פסח ,חל תמיד באותו יום בשבוע, שבו יחול "תשעה באב" באותה שנה , כלומר ליל הסדר חל באותו לילה שבו יחול "תשעה באב" משום כך על מנת להעלות את ירושלים על ראש שמחתנו, אוכלים ביצה קשה שהיא מאכל אבלים ובאותה הזדמנות מזכירים גם את חורבן בית המקדש.

המרור : מסמל את חייהם הקשים של  בני ישראל בעבדות במצרים, כמו שנאמר: "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך, וימררו את חייהם בעבודה קשה.."[שמות א, י"ג-י"ד]

נוהגים לאכול ירק מר, כדוגמת החסה. כשם שהשעבוד היה בהתחלה בפה רך-באופן רך ואחר כך מיררו את חייהם. כך גם החסה כשהעלים  צעירים - הם מתוקים וכשהעלים  יותר בשלים –נהפכים למרים.

החרוסת: רסק של תפוחי עץ, אגוזים, שקדים, יין.

החרוסת מסמלת את הטיט שבו עבדו בני ישראל. בזמן אכילת המרור טובלים אותה בחרוסת.

הכרפס-בדרך כלל תפוחי אדמה, או צנונית, הכרפס מסמל מהסוף להתחלה :שישים ריבוא עבדו בפרך.

החזרת- היא מרור מרוסק.

לסיכום, לאור האמור לעיל: מטרת ליל הסדר היא : להנחיל לדור הצעיר את ההיסטוריה של עם ישראל, את עברו, שורשיו ואת נס יציאת מצרים.

עם שרוצה לשרוד, חייב לדעת את שורשיו.

וכשם שעם ישראל נגאל בניסן, כך עתידים בע"ה להיגאל  בניסן.

יהי רצון  שיתקיים בנו הפסוק: "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא היום הגדול והנורא.." אמן ואמן.

חד גדיא../ציירה: אהובה קליין(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

כנגד ארבעה בנים.../שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

כנגד ארבעה בנים.../ שיר מאת אהובה קליין ©

הם ארבעה בנים

בתפישת עולמם שונים

חכם רשע תם

וזה שקולו  נדם.

 

נפתח להם שערים

סלילת ארבע דרכים

בסובלנות ונועם הליכות

ניטע בהם המטרות.

 

חנוך הנער על פי דרכו

 בדרך אמת נדאג להובילו

בתום ליל שימורים

לא עוד תהיות ובלבולים.

ציור להגדת פסח/ כנגד ארבעת הבנים דיברה תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)