פרשת במדבר-
מדוע שבט לוי היה מצומצם בהשוואה ליתר
השבטים?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[המאמר לעילוי נשמתה של אמי ז"ל-חיה בת בן-ציון]
פרשה זו שייכת לחומש הרביעי- חומש במדבר ומתארת בעיקר את סיפור
קורות עם ישראל בשנות נדודיהם במדבר.
ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
בתחילת הפרשה - הקב"ה מצווה את משה לערוך מפקד לשבטים, אולם הכתוב מציין כי שבט לוי לא התפקדו עם כולם:
"והלוויים למטה אבותם לא
התפקדו בתוכם: וידבר ה' אל משה לאמור: אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תישא
בתוך בני ישראל: ואתה הפקד את הלווים על- משכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו
המה יישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו: ובנסוע המשכן יורידו
אותו הלווים ובחנות המשכן יקימו אותו הלווים והזר הקרב יומת"[במדבר א,
מ"ז- נ"ג]
השאלות הן:
א] מדוע משה לא כלל את שבט לוי במפקד טרם הציווי מה'- לא לפקוד אותם בתוך ישראל?
ב] מה טעם הציווי לא לפקוד את
הלוויים בתוך ישראל ?
ג] מהו הגורם למיעוט האנשים
בשבט לוי?
ד] שבט לוי נמשלו לתמר- מה הטעם לכך?
התשובה
לשאלה א]
הרמב"ן משיב :הקב"ה נתן למשה רשימת נשיאי השבטים בטרם יפקוד אותם, למען יסייעו
לו במפקד העם, אלא שמשה הבחין כי בראש שבט לוי לא הוזכר שום נשיא, מטעם זה לא ערך
מפקד לשבט זה טרם ציווי ה'. אך כאשר משה סיים את המפקד ולא ידע כיצד לנהוג עם
הלווים אז ה' ציווה עליו לא לפקוד אותם כמו את יתר בני ישראל ,אלא בצורה שונה.
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי הרמב"ן: הקב"ה ציווה את משה שאין למנות את
הלוויים מגיל עשרים כמו את שאר השבטים ,אלא
יש למנותם בנפרד: "מבן חודש ומעלה" והטעם שהם מופקדים על המשכן וכליו
ולכן הם היו חונים תמיד סביב המשכן.
ה"כלי יקר" מפרש כדעת רש"י : כי הכוונה שמשה לא ימנה את שבט לוי בתוך בני ישראל לבדו
אלא- השכינה הייתה מקדימה אותו ובאותו זמן
הייתה יוצאת בת קול מן האוהל ומכריזה- כך
וכך יש תינוקות באוהל.
לכן לגבי שבט לוי הודגש למשה
- שהוא לבדו לא יפקוד אותם, אלא בסיוע השכינה.
התשובה
לשאלה ג]
הרמב"ן מתפלא על המספר הקטן של הלוויים: שמבן חודש ומעלה היו עשרים ושנים אלף, ומבן שלושים- שמונת אלפים
וחמש מאות שמונים, זהו מספר קטן בהרבה לעומת השבט הקטן ביותר,
הוא מביא את דברי חז"ל: כי שבט
לוי לא היו בשעבוד מצרים ולא השתתפו
בעבודת הפרך, לעומתם יתר העם שעבדו במצרים והמצרים מיררו את חייהם במטרה למעט את
מספרם, הקב"ה היה בדרך נס מרבה אותם,
ככתוב: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן
יפרוץ" ועוד נאמר: "וירב העם ויעצמו מאד". כי הקב"ה רצה להוכיח
כי רק תוכניתו מתקיימת ,על אף רצונם של
המצרים למעט את ישראל.
ציורי תנ"ך/ בני ישראל מתרבים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
לעומת יתר עם ישראל, הלוויים היו מתרבים בדרך הטבע ולכן לא התרבו בדומה ליתר שבטי ישראל.
הרמב"ן מביא עוד פירוש: מיעוט
שבט לוי הוא - תוצאת רוגזו של יעקב אביהם-וקללת האב נתנה את אותותיה במספרם.שהם יהיו שבט קטן.
אור החיים מפרש: כי שבט לוי התמעטו מהסיבה-ש נהגו כמעשיו של עמרם ,הם פרשו
מהאישה בגלל גזרת פרעה להשליך את הבנים ליאור, ולא השלימו עם גזירה כה איומה.
עמרם נפרד מאשתו וכך נהגו
כל השבט.
ה"כלי יקר" אומר פירוש דומה: ולדעתו מה שסברו חז"ל שאחרי שעמרם גירש את אשתו –גרשו כולם
את נשותיהם, הכוונה לשבט לוי בלבד שגרשו
את נשותיהם.
ולמרות ששבט זה לא היה כלול בשעבוד מצרים, הרי הגזרה: להשליך את הבנים
ליאור- חלה גם עליו שהרי לפי דעת חז"ל נגזרה גזרה זו גם על המצרים למשך יום
אחד. ומסיבת הפרישות נתמעטו במספרם.
"כלי יקר" מביא עוד הסבר מעניין: יש אומרים ששבט לוי
לא התרבה – מהטעם שלעם ישראל יהיה קל
לפרנסם.
אך מצד שני "כלי יקר" אומר כי זה טעם רחוק מהדעת. לפי שאין
לקב"ה כל קושי לפרנס את כל עושי רצונו.
תשובה לשאלה
ד]
על כך עונה רבינו בחיי: התורה ציוותה למנות את הלוויים מבן חודש ומעלה, נאמר במדרש בתהלים: "צדיק
כתמר יפרח"[ תהלים צ"ב]
"מה תמרה זו צילה רחוק,
כך מתן שכרן של צדיקים רחוק. מה היא עושה
תמרים ועושה נובלות אף ישראל יש בהם בני תורה ויש בהם עמי ארץ, מה היא עושה נובלות
שאין נכנסין לאוצר ויש בה תמרים שנכנסים לאוצר, כך ישראל במדבר מהם נכנסו לארץ
ישראל ומהם לא נכנסו"
לסיכום, לאור האמור לעיל, נראה שישנן כמה סברות לסיבת מיעוט הלוויים, אך
מכל מקום, צדיקים היו ועשו מלאכתם- מלאכת הקודש נאמנה.
מי ייתן ונזכה בקרוב לגאולה שלמה ולבניין המקדש השלישי ובהם ישרתו
הכוהנים והלוויים, כפי שאנו נוהגים להתפלל מידי יום ביומו: "..שיבנה בית
המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך, ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות
.."אמן ואמן.
