פרשת ויקרא-הקשר המדהים –להתחדשות האביבית?
מאמר מאת: אהובה
קליין.
יצירותיי לפרשה ולהפטרה:
ציורי תנ"ך/ רוח חדשה נושבת על ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
[הפטרה בישעיהו, מ"ד]
ציורי תנ"ך/ ה' קורא למשה- מבין הכרובים/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ קורבן עולה ויורד/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הכוהנים עורכים את העצים על המזבח/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ סעודת קורבן שלמים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מנחת מאפה תנור ויציקת השמן עליה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ העני מגיש קורבן מנחה לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המקריב קורבן עולה של יונים - מגיש לכוהן/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ראשית הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הבאת מנחת העומר לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הבאת מנחת העומר אל המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הנפת העומר במקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)
עונה חדשה בפתח -
הלוא היא עונת האביב וחגיגיותה מתבטאת בהתחדשות
רב גונית – דוגמת: חג הפסח הנקרא גם בשם: "חג
האביב".
המטייל בימים אלה
בחיק הטבע זוכה להתבשם בניחוח אביבי. המביט על הנוף - חש ורואה התחדשות צבעונית - פריחה חדשה ומגוונת . ארצנו הקדושה חג לובשת!
זאת בתום עונת
החורף ותרדמת העצים שהנשירו את עליהם והיו כדוממים.
הנה גם מזג האוויר
מבשר שינוי : ראשית העונה מעלות חום וקור בערבוביה מככבים - לקראת ימים
חמים יותר ויציבים - והכל בניצוח בורא - עולם
- השולט גם על בני האדם.
התחדשות זאת מפלסת לה
דרך - בראש וראשונה בתחום הרוחני: השבת
הקרובה נקרא, בע"ה את פרשת ויקרא – החומש השלישי בסדרת חמישה חומשי תורה. "ויקרא"
–ספר חדש.
החומש
כולל עשר פרשות אשר רובן עוסקות בנושאי : כוהנים המשרתים בקודש וסוגי הקורבנות השונים, לכן הספר נקרא גם בפי
חז"ל: "תורת כוהנים"
בנוסף , קוראים את
ההפטרה בספר "ישעיהו" - גם כאן אנחנו מגלים התחדשות רוחנית זכה וטהורה –
משהו נסי ופלאי כאחד!
פרשת ויקרא פותחת
במילים:
"וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר יְהוָה
אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם,
אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה--מִן-הַבְּהֵמָה, מִן-הַבָּקָר
וּמִן-הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת-קָרְבַּנְכֶם".[ויקרא א', א'-ג']
בהפטרה אנו קוראים:
"עַם-זוּ
יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ....."[ישעיהו מ"ג, כ"א]
"וְעַתָּה
שְׁמַע, יַעֲקֹב עַבְדִּי; וְיִשְׂרָאֵל, בָּחַרְתִּי בוֹ. כֹּה-אָמַר יְהוָה עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ
מִבֶּטֶן, יַעְזְרֶךָּ: אַל-תִּירָא
עַבְדִּי יַעֲקֹב, וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ.
כִּי אֶצָּק-מַיִם עַל-צָמֵא, וְנֹזְלִים עַל-יַבָּשָׁה; אֶצֹּק רוּחִי
עַל-זַרְעֶךָ, וּבִרְכָתִי עַל-צֶאֱצָאֶיךָ.
וְצָמְחוּ, בְּבֵין חָצִיר, כַּעֲרָבִים, עַל- יִובְלֵי -מָיִם. זֶה יֹאמַר לַיהוָה אָנִי, וְזֶה יִקְרָא
בְשֵׁם-יַעֲקֹב; וְזֶה, יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהוָה, וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל, יְכַנֶּה".[שם מ"ד, א'- ה']
השאלות
הן:
א] איזו התחדשות מתגלה בפרשה?
ב] מהי בשורת ה'
לישראל – מפי ישעיהו הנביא?
תשובות.
גילוי התחדשות
בפרשה:
להלן כמה סוגים של
התחדשות:
א] אות זעירה בתחילת
הפסוק הראשון:
"וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר יְהוָה
אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר"
להלן
הסבר מעניין: אתוון זעירין (= אותיות קטנות, מכונות לעיתים גם בשם אתוון דקיקין)
הוא כינוי לאותיות האל"ף-בי"ת בתנ"ך שעל פי חכמי המסורה כתיבתם
צריכה להיות קטנה יותר ביחס לשאר האותיות הרגילות. באותיות אלו ישנם רמזים שונים
ומשמעות פנימית.[מתוך:
"חב"דפדיה"]
ישנם פרשנים המתרצים את סיבת האות הזעירה במילה: "וַיִּקְרָא" מהטעם: שמשה הקטין עצמו והיה
רחוק ממידת הגאווה.
לכן
רצה שיהיה כתוב: "ויקר"- מלשון מקרה ומלשון טומאה - כדי להוכיח שאינו נחשב. אך הקב"ה היה מכבדו ומגדלו
ומזמין אותו לאוהל מועד - וזאת כדי שלא יכנס למקום קדוש זה באופן בלתי צפוי.
מכאן:
שכל מי שמקטין עצמו הקב"ה מרוממו
ומגדלו!
חז"ל
רמזו על
כך: האלף הזעירה "אלף" מלשון = לימוד שאם ברצוננו להכיר את ה' שהוא
אלופו של עולם - עלינו להיות קטנים והתופעה הזו מאפיינת את משה : לפי שהקטין עצמו למרות שידע כי הוא הגיע לרמה רוחנית גבוהה
מאד. משה הבין שאת כל המעלות העניק לו ה' שהוא אלופו של
עולם.[מתוך הספר: "אמרי דניאל על התורה" /דניאל פלבני]
ידוע הפתגם: "כל הבורח מן הכבוד – הכבוד רודף
אחריו" כפי שכתוב: : "כל המחזר על הגדוּלה – גדולה בורחת ממנו, וכל
הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו" [עירובין י"ג ע"ב]), הכוונה שהכבוד אינו דבר שלילי ,אבל בתנאי
שהאדם זוכה לכך בזכות מעשיו הטובים!
לעניות
דעתי,
מסר זה מזכיר את המדרש שמביא רש"י [בראשית א' - ט"ז]
"הַמְּאוֹרוֹת
הַגְּדוֹלִים" - שווים נבראו , נתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה "אי אפשר
לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד"!
נאמר:
"וְאֵת הַכּוֹכָבִים" - על ידי שמיעט את הלבנה (בראשית רבה מ"ו)
הרבה צבאיה להפיס דעתה".
ההסבר:
כשראתה הלבנה שגם השמש תפקידה להאיר ביום בנוסף לתפקיד הלבנה להאיר בלילה – התחילה
להתלונן - וכי יתכן ששני מלכים ישמשו בכתר אחד?
מיד
הקטין ה' את הלבנה והוסיף לה כוכבים רבים להוסיף אור לעולם- יתכן להסביר: שמי
שנהיה זעיר והוא מאיר בדברי תורה לעם ישראל
יקבל מעלה גדולה מאד - שהרי על פי הלבנה קובעים את החגים והמועדים!
ואילו מי שמפיץ תורה לרבים - מצטרפים אליו שלוחים רבים ומסייעים לו.
ב]
הקרבת קורבנות לה':
ה"נתיבות
שלום" אומר על הפתיח:
"וַיִּקְרָא,
אֶל-מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹור. דַּבֵּר
אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם
קָרְבָּן, לַיהוָה....." [ויקרא א, א' - ג']
הנושא
הראשון הנאמר למשה מתוך אוהל מועד הוא: נושא הקורבנות - אלו
נושאים הרמים ביותר בתורה והוכחה על כך מדברי חז"ל [מסכת אבות פרק א', ב']
עַל
שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה עַל הָעֲבוֹדָה, ועַל גְּמִילוּת
חֲסָדִים."
הפרשנים
מסבירים:
העבודה היא - עבודת הקורבנות. שהיא אחת משלושת העמודים שהעולם עומד עליהם ושקולה
ככל התורה
כמו
שמצאנו שכל בניינו של עולם אחר המבול -
התחיל בקורבנו של נח. כפי שנאמר: "וַיָּרַח יְהוָה, אֶת-רֵיחַ הַנִּיחֹוחַ,
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-לִבּוֹ לֹא-אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר
הָאָדָם.." [בראשית ח. כ"א]
מוכח
מן התורה: כי הקורבנות נמצאים במעלה רוחנית גבוהה מאד לפי שנאמר עליהם:"אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ
לַיהוָה"
לעניות דעתי- אדם
שכיפר על עוונותיו על ידי שעשה תשובה והקריב קורבן חטאת בתקופת המקדש-הוא התחדש
ונחשב לאדם חדש כפי ההסבר:
"מקום
שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין" [תלמוד בבלי, מסכת ברכות, על
ידי רבי אבהו]
הבשורה מפי
ישעיהו הנביא - התחדשות
רוחנית לישראל:
"אַל-תִּירָא
עַבְדִּי יַעֲקֹב, וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ.
כִּי אֶצָּק-מַיִם עַל-צָמֵא, וְנֹזְלִים עַל-יַבָּשָׁה; אֶצֹּק רוּחִי
עַל-זַרְעֶךָ, וּבִרְכָתִי עַל-צֶאֱצָאֶיךָ. וְצָמְחוּ, בְּבֵין חָצִיר,
כַּעֲרָבִים, עַל - יִובְלֵי-מָיִם.."
הקב"ה תחילה
מתלונן על התנהגות עם ישראל שלמרות שהוא יצר אותם במטרה שיקיימו את מצוות ה' - הרי
הם סטו מהדרך ועסקו בעבודה זרה.
למרות זאת אלוקים נותן
להם הזדמנות חדשה וסולח להם וסולל בפניהם דרך חדשה.
דעת מקרא מבאר:
ה' עתיד לברך את עם
ישראל - כדרך שה' יוצק מים-מוריד מטר על אדמה יבשה - באופן זה ה' יצוק על עם ישראל את חיבתו ואהבתו באהבה
ובהענקה זו תכלול חכמה בינה, עצה וגבורה, דעת ויראת ה'.
לסיכום, חודש ניסן - על פי התורה - הוא
הראשון לחודשי השנה :
נאמר:
"הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם
לְחׇדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה"
עונת האביב היא עונת
פריחה חדשה ושגשוג.
כנאמר: "הַנִּיצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת
הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְק֥וֹל הַתּ֖וֹר נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ"[שיר השירים ב', י"ב]
כמו בפרשה כך בהפטרה -
זו העת
להתחיל דרך חדשה להתחזק במידות
טובות – באהבת אחים ואחדות העם, ליהנות
מרוח חדשה וטהורה –כתפילת
דוד המלך "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ
בְּקִרְבִּי". [תהלים נ"א, י"ב]
ציורי תנ"ך/ רוח חדשה על עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)[ על פי נבואת ישעיהו הנביא].
