יום רביעי, 29 בינואר 2025

פרשת בא- מידה כנגד מידה –כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בא- מידה כנגד מידה –כיצד?

 אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ הצעקה הגדולה במכת בכורות/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "בא אל פרעה"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה ואהרון   ניגשים פרעה מלך מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה ואהרון  לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה חולקים עליו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹוהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם



ציורי תנ"ך/ מכת החושך/ ציירה: אהובה  קליין (c)




ציורי תנ"ך / פרעה מגרש את משה מארמונו/  ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  " בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ....."/ ציירה: אהובה  קליין (Cֹ)[ שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי  תנ"ך/ מכת בכורות / ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





ציורי  תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ אכילת קורבן הפסח והמצות בחיפזון- טרם היציאה  ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ קערת פסח- למצות/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ברכוש גדול ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו - מתחילה בציווי ה' אל משה במילים: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת -אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי".[חומש שמות: י', א'-ד]

במהלך הפרשה ה' מנחית מכות על פרעה - מלך מצרים ועל כל המצרים - פרט לבני ישראל העסוקים בעבדות קשה ומפרכת.

אך טרם המכה האחרונה שתבוא על המצרים, משה מזהיר  את פרעה - מלך מצרים ואומר:  "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר יְהוָה:  כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה, אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם.  וּמֵת כָּל-בְּכוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִם; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה.  וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף".[להלן י"א, ד'-ז']ומעניין להיזכר במה שנאמר  על עם ישראל - בעודם סובלים בהיותם עבדים במצרים:

"וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל - הָאֱלֹהִים, מִן-הָעֲבֹדָה.  וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים, אֶת-נַאֲקָתָם; וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת-בְּרִיתוֹ, אֶת-אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק וְאֶת-יַעֲקֹב.  וַיַּרְא אֱלֹהִים, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֵּדַע, אֱלֹהִים". [להלן ב', כ"ג-כ"ה]

השאלות הן:

א] מה הייתה תכלית זעקתם של בני ישראל במצרים?

ב] מה משמעות הצעקה של המצרים במכת בכורות-ומה המיוחד בה?

תשובות.

תכלית זעקת עם ישראל בהיותם במצרים.

רש"י מתייחס –לפסוק: "וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל - הָאֱלֹהִים, מִן-הָעֲבֹדָה......"

זה  היה -לפני התגלות ה'  למשה ושליחותו להוציא את ישראל ממצרים שמשה היה גר במדיין –"וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם" - דווקא אז עם ישראל היו זקוקים לישועה ומשה   באותה תקופה שימש כרועה צאן. עם ישראל – היה שרוי במצוקה קשה-וזעקו לשמים.

על פי שמות רבה: המלך חלה בצרעת – והמצורע נחשב כמת, והיה שוחט תינוקות ישראל ורוחץ בדמם. וההוכחה שמצורע נחשב כמת :לפי שנאמר: "אַל-נָא תְהִי, כַּמֵּת, אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ, וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ" [דברי אהרון למשה בזמן שמרים חלתה בצרעת..]  [במדבר  י"ב, י"ב]

ישעיהו הנביא אומר: ב"ִּשְׁנַת - מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ"[ישעיהו י'א]

"וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל"

ולמה בני ישראל נאנחו? לפי שאמרו חרטומי מצרים למלך :  אין לך רפואה אם לא תשחוט  מהקטנים של ישראל.

והיה עושה זאת פעמיים ביום והיה רוחץ בדמיהם פעמיים ביום.

 כיון ששמעו בני ישראל גזירה קשה זו - התחילו   נאנחים ומקוננים.

מתברר שהזעקה של עם ישראל הייתה מכופלת: בנוסף על זעקתם מהעבודה הקשה  זעקו גם  בגלל  הגזירה החדשה-על מות ילדיהם!

וכתוצאה מצעקתם:" וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל - הָאֱלֹהִים, מִן-הָעֲבֹדָה וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת-נַאֲקָתָם"

כמו שכתוב: "מֵעִיר מְתִים, יִנְאָקוּ.."[איוב כ"ד, י"ב]

הזעקה של עם ישראל גרמה גם-שה' זכר את הברית  שעשה עם אברהם. יצחק ויעקב.

רש"י מסביר: "וַיֵּדַע, אֱלֹהִים".אלוקים שם לב אליהם ולא העלים עין מהם .

רמב"ן אומר: כי בתחילה היה מסתיר פניו מהם.

כנאמר: "וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם-הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל"[דברים ל"א, י"ז]

אבל, כעת שמע ה' את  נאקתם וראה אותם שלא הסתיר עוד את פניו  מהם וידע את מכאובם.

רבי יצחק וולוזין שואל: מדוע קושר הכתוב את זעקתם של בני ישראל במותו של  מלך מצרים? וכי היה מצבם של  אבותינו המשועבדים טרם מות המלך יותר טוב?

אלא כל עוד פרעה  הזקן היה חי, בני ישראל חשבו שאחרי מות מלך זה יבוא מלך חדש ומצבם ישתפר. והנה אחרי מותו  - המצב החמיר  והתקווה שלהם נגוזה ואז הבינו שיש רק לסמוך על הקב"ה ולכן  זעקו אליו.

המשמעות של צעקת מצרים בזמן - מכת בכורות.

נאמר: "וְהָיְיתָה צְעָקָה גְדֹלָה, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה, וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף"

הרב שמשון רפאל הירש [רש"ר]  סובר: כי  לנוכח העינוי בן מאות השנים ורציחת הילדים היהודיים-  המצרים שתקו- אבל עתה  בזמן מכת בכורות  הם יצעקו בקול רם.

הרב אשר דרוק מזכיר במאמרו:[ספר "דורש טוב"]

 כי  כאשר ה' שולח את משה אל  פרעה הוא אומר לו:"

"וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה:  כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" [שמות ד'. כ"ד]

יש כאן עניין של מידה כנגד מידה:

המצרים ברשעותם הרגו וטבחו בבני ישראל - את בניו בכוריו של ה'

וכאן אנו רואים - איך הם נענשים במכת בכורות, מידה כנגד מידה.

כמו שנאמר: "וָאֹמַר אֵלֶיךָ, שַׁלַּח אֶת-בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי, וַתְּמָאֵן, לְשַׁלְּחוֹ--הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג, אֶת-בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ".[שם פסוק  כ"ד]

מטרת  מלך מצרים הייתה: למעט את עם ישראל- על ידי כל הייסורים שנקטו כלפיהם  ומיני גזרות קשות ,אך לבסוף רק המכה העשירית הכואבת שפגעה במצרים בעוצמה חזקה –היא הכריעה אותם!

האגדה מספרת: כי  כאשר  הגיעה המכה העשירית - מכת בכורות: באה בת פרעה [בתיה] אל משה  בתלונות: מדוע הביאו על  מצרים ועל בית אביה את המכה הקשה  הזאת?

ענה לה משה: כי הזהיר את אביה - פרעה  לפני כן  שאם לא ישלח את עם ישראל אחרי כל עבודות הפרך -  ייענש בזו המכה - אבל הוא סירב. לכן הגיעה המכה, אבל המכות לא פגעו בבת פרעה- כי ה' זכר את כל חסדיה בכל ימי חייה [התכוון שהיא הצילה אותו]

בהמשך האגדה מספרת: "ויהי כאשר גדל קול הצעקה בעיר, וייגש פרעה אל משה ואל אהרון ויתחנן אליהם לאמור: קומו צאו אתם ואחיכם העברים וכל אשר להם מארצי , אך העתירו נא אל ה' אלוהיכם בעדי! ויאמר משה: הנה גם אתה בכור לאמך, אולם אל תירא, כי חיו תחיה בעבור ראותך את כוח ה' הגדול וזרועו החזקה!

כנראה שמשה התפעל מהשינוי שחל אצל פרעה אחרי כל המכות- כי מעתה הוא הכיר בגדולת ה'!

 לסיכום, לאור האמור לעיל: לאורך כל הזמן פרעה העביד את עם ישראל בפרך והגביר את גזרותיו כלפיהם- במטרה לייאש אותם,

לעקור מהם את יצר הקיום. בסופו של דבר – אלוקים השיב לו מדה כנגד מדה והמשפט שנאמר בתחילת החומש  - הוא מבטא את התוצאה ההפוכה אליה לא התכוון  כלל להגיע:

"וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" [שמות א' י"ב] כאז גם היום - כאשר אנו רואים את רשעותם של האויבים סביבנו, עלינו להתחבר ביתר שאת אל התורה באופן מעשי – היינו- לשמור שבת כהלכתה ולקיים את המצוות המוטלות עלינו - רק  כך בע"ה נזכה במהרה לניצחון ואף לגאולה ויפים וחשובים דברי דוד המלך:

"בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים, כְּמוֹ עֵשֶׂב, וַיָּצִיצוּ, כָּל-פֹּעֲלֵי אָוֶן:  לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי-עַד". [תהלים, צ"ב, ח']






*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

גְּזֵרָה  לְיִשְׂרָאֵל מִשָּׁמַיִם

יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים בְּמִצְרַיִם

כָּךְ הוֹדִיעַ ה' לְאַבְרָהָם

אֲבִי הָאֻמָּה -טרם  זְּמַן.

 

עֵת הִגִּיעוּ יַעֲקֹב וּבָנָיו

לְאֶרֶץ הַנִּילוּס בְּעֵת הָרָעָב

שָׁם יוֹסֵף שָׁר הַכַּלְכָּלָה

מְסִירוּת נַפְשׁוֹ רַבַּת אַהֲבָה.

 

אַךְ מִשְׁקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ

בְּפֶה רַךְ וּלְשׁוֹן דְּבַשׁ

הֵטִיל  עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת וְיִיסּוּרִים

לְהַמְעִיט מִסְפָּרָם לְהָמִית הַבָּנִים.

 

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל  זוֹעֲקִים  לַשָּׁמַיִם

עֵינֵיהֶם דּוֹמְעוֹת כַּמַּיִם

אֱלוֹקִים שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין

לְפַרְעֹה מַכָּה קָשָׁה מֵכִין.

 

מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה

מַכַּת בְּכוֹרוֹת אֲיֻמָּה

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה  צְעָקָה גְּדוֹלָה

הַמִּצְרִים מְבַקְּשִׁים חֶמְלָה.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת בֹּא [חֻמַּשׁ  שְׁמוֹת *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 22 בינואר 2025

פרשת וארא- כיצד נוכל להחיש את הגאולה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וארא-  כיצד  נוכל להחיש  את גאולה?

מאמר  מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ אהרון ומשפחתו במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך / התגלות  אלוקית למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c)




"וגם אני שמעתי את - נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אותם ואזכור את בריתי"[שמות ו', ה]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים לה'  במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "ונתתי אותה לכם מורשה"/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר רוח ועבודה קשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מופת התנין על ידי משה ואהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה  פוגש -את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מכת הדם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מכת הצפרדעים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה רואים כי מכת הדבר אינה פוגעת  במקנה של ישראל/

ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ יוכבד-אימם של משה, אהרון ומרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מכת הברד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]


ציורי  תנ"ך/ משה מתפלל להסרת הברד/ ציירה: אהובה קליין(c)

בפרשה זו אנחנו לומדים להכיר את  משפחתם של  משה ואהרון.

כפי שהתורה מתארת: "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ, לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-מֹשֶׁה; וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם, שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה". [שמות פרק ו', כ']

בהמשך נאמר:

"וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת-אֱלִישֶׁבַע בַּת-עַמִּינָדָב, אֲחוֹת נַחְשׁוֹן--לוֹ לְאִשָּׁה; וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-נָדָב וְאֶת-אֲבִיהוּא, אֶת-אֶלְעָזָר, וְאֶת-אִיתָמָר".[להלן: ו', כ"ג]

כמו כן, אנחנו נחשפים  לשליחות  המשמעותית של משה ואהרון בהנהגת עם ישראל- למען  הוצאת העם  מעבדות לחירות כשיגיע הרגע  המתוכנן על פי ה' כדברי הכתוב:

"הוּא אַהֲרֹן, וּמֹשֶׁה--אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה, לָהֶם, הוֹצִיאוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַל-צִבְאֹתָם.  הֵם, הַמְדַבְּרִים אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם; הוּא מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן". [להלן: ו', כ"ו- כ"ח]

השאלות הן:

א] מי היה אהרון - ומה הייתה שליחותו לעם ישראל ?

ב] כיצד משה ואהרון  תפקדו יחדיו כאחים?

תשובות.

מוצאו של אהרון ושליחותו החשובה:

רש"י מסביר :אשתו של עמרם הייתה יוכבד בת לוי - אחות של קהת. על פי הכתוב: יוכבד הייתה אמם של אהרון , משה ומרים.

על נישואי  אהרון  נאמר:"וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת-אֱלִישֶׁבַע בַּת-עַמִּינָדָב, אֲחוֹת נַחְשׁוֹן--לוֹ לְאִשָּׁה; וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-נָדָב וְאֶת-אֲבִיהוּא, אֶת-אֶלְעָזָר, וְאֶת-אִיתָמָר"- סה"כ- ארבעה בנים.

על פי הגמרא: "אמר רבי אליעזר: לעולם ידבק אדם בטובים - שהרי משה שנשא את בת יתרו - יצא ממנו יהונתן (בן בנו של משה), אהרון שנשא את בת עמינדב יצא ממנו פנחס (בן בנו של אהרון) [מסכת בבא בתרא ק"ט, ב'] ואמר רבא: הנושא אישה צריך שיבדוק באחיה, שנאמר: "וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת-אֱלִישֶׁבַע בַּת-עַמִּינָדָב, אֲחוֹת נַחְשׁוֹן" ממשמע שנאמר "בת עמינדב" איני יודע שאחות נחשון היא? מה תלמוד לומר: "אחות נחשון"? מכאן שהנושא אישה-צריך שיבדוק באחיה ותנא: רוב הבנים דומים לאחי האם" [מסכת בבא בתרא]

במילים אחרות: הנושא אישה יבדוק מי הוא אחיה - לפי שרוב הבנים דומים לאחי האם.

רבינו בחיי  מסביר  את הפסוק: "וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת-אֱלִישֶׁבַע בַּת-עַמִּינָדָב, אֲחוֹת נַחְשׁוֹן— הכתוב בא להודיע לנו: כי התערבה  משפחת הכהונה עם משפחת המלוכה - היא אלישבע - אחות נחשון - הנשיא הגדול שבישראל והזכיר אמו של פנחס שהוא גם כן כהן שזכה בכוחות עצמו  וכך נוהגים במלכי הארץ  שמזכירים את שמות אימם כפי שנאמר:

"וּבִשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט, מָלַךְ אֲבִיָּם, עַל-יְהוּדָה.  שָׁלֹשׁ שָׁנִים, מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם; וְשֵׁם אִמּוֹ, מַעֲכָה בַּת- אֲבִישָׁלוֹם" [מלכים- א', ט"ו, א']

בפרשה: שישה נביאים שהם משבט לוי והם :אהרון, משה, פינחס שהוא גם אליהו הנביא ושלושת בני קורח: אסיר, אלקנה ואביאסף אותם ספרו רז"ל בתוך קבוצה של מ"ח נביאים.

ששת הנביאים היו בדור אחד - בני קורח עליהם נאמר: "וּבְנֵי-קֹרַח, לֹא-מֵתו"ּ.[ במדבר כ"ו, י"א]

שליחותו של אהרון הייתה: לבוא עם משה אל העם ולבשר להם  על הגאולה , אחר כך היה נכנס עם משה אל ארמונו של פרעה, לתרגם את – דברי משה אל פרעה- כפי שכתוב:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, יִהְיֶה נְבִיאֶךָ.  אַתָּה תְדַבֵּר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל-פַּרְעֹה, וְשִׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ". [להלן פרק ז', א'- ב']

ידוע כי אהרון היה איש שלום: "הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן: אוֹהֵב שָׁלוֹם, ְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה"[מסכת אבות א', י"ב]

הרמב"ם מבאר:

כשהיה מרגיש אהרון באדם שתוכו רע, או שהיו מספרים לו  על כך שבידו עבירה, היה פונה אליו ומקרב אותו אליו . היה האיש ההוא מתבייש במעשיו ואומר "אוי לי אילו היה יודע אהרן מה צפון בליבי  מה חטאתי ודאי שלא היה מסתכל עלי , ובוודאי אף אינו מדבר  אלי, אמנם אני אצלו בחזקת אדם כשר, לכן אני אאמת את דבריו ומחשבתו וכך היה האיש  חוזר למוטב , שב ונעשה מתלמידיו הלומדים ממנו. ואמר השם יתברך כשתארו בזאת המידה הנכבדת "בשלום ובמישור הלך אתי" - וכך השפיע אהרון על רבים לטובה."(מלאכי ב, ו).

כאשר חשש משה לגשת לבצע את שליחותו במצרים, אמר לו ה':

"....הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי--יָדַעְתִּי, כִּי-דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא; וְגַם הִנֵּה-הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ, וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ"[שמות ד, י"ד]

משה ואהרון יחדיו - בשליחותם:

רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש] מבאר: אהרון היה משמש כנביא למשה - המשמעות היא: כי נביא משמש כ"מעיין" אשר באמצעותו ה' מגלה את  דבריו. הנביא אינו מחבר את דבריו - אלא רק בתפקיד למסור ולהעביר את הדברים הלאה.

לפי התפיסה היהודית :אין האנשים החלשים ולא השוטים ולא אלה הסמוכים לשולחן אחרים נבחרים לשאת את רוח ה' ,יתירה מכך ,עוד בטרם יבחרו להיות שליח ה' - עליהם להיות בעלי נתונים  חשובים והם: חכם. גיבור, ועשיר. כן חייב להיות בקו הבריאות- הן מבחינה  גופנית והן מבחינה שכלית - גם במעמדו החברתי. זאת כדי למנוע: מתחזים מוליכי שולל - אשר בריאותם הלקויה  עשויה להשפיע על השקפתם השכלית ולא יפיצו כל מיני הזיות חולניות - העשויות להטעות את  הציבור- שיחשבו שמדובר  במראות אלוקים.  נבחר ה' חייב להיות בריא בשכלו !

הוא חייב  להבין את דברי ה' – כדי למסור הלאה, ולא פחות מכך חשוב שיהיה  בעל  מעמד חברתי - משום שרק אדם עצמאי שאינו מבקש דברים עבור עצמו.  מסוגל להעריך את מעמדם של אנשים  בדרגות שונות ולהבחין  את רצונם.

מעניין להתבונן בלאה – הָאֵם החשובה שנשאה בקרבה את שבטי יעקב ,דווקא כשילדה את לוי הגיעה לאושר ולשמחה - המאפיינים חיי נישואין יהודיים -כפי שנאמר: "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי" [בראשית  כ"ט, ל"ב- ל"ה] כמה מדהים לגלות את רגשותיה הפנימיות  לגבי לוי שהיה ראוי להיבחר.

גם יוכבד אמו של משה - נהגה במסירות נפש ודאגה להצלת משה לאורך כל הדרך - כך נוכל להעריך את רגשות האם כמה משפיעות אפילו טרום הלידה על בן - המיועד לנבחר ה' . התוצאות מורגשות היטב במידותיו של משה - הצניעות והענווה שהתאפיין בה.

כדברי הכתוב:

"וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה פָּנִים אֶל פָּנִים"

ה"כלי יקר" בוחן את משה ואהרון - מה מידת האחריות של כל אחד מהם?

למעשה בעיקר השליחות - נראה כי משה העיקר - שהרי לבד אליו  נראה ה' בסנה, ואפשר שאהרון לעומתו טפל אליו?

תלמוד לומר: הוא אהרון ומשה אשר אמר ה' להם: הוציאו את בני ישראל ממצרים.

מסקנה: יש חלק לאהרון בהוצאת בני ישראל ממצרים כמו למשה, על כן הכתוב הקדים את אהרון, אבל בעניין הדיבור אל פרעה - נראה כי אהרון הוא העיקר  ואילו משה טפל לו - כי משה היה כבד פה ולשון לכן הקדים הכתוב  את אהרון למשה ,משום כך  נאמר:, "הם המדברים אל פרעה מלך מצרים- הוא משה ואהרון- כאן הקדים את משה – לומר לך אפילו בעניין הדיבור אל פרעה אינו טפל לאהרון - אלא: שקולים הם - בכל דבר!

לסיכום לאור האמור לעיל,  המסקנה היא: כאשר ההנהגה מאוחדת- אז טובים השניים מן האחד - וכשם  שהיה בזמן גאולת מצרים –משה ואהרון היו מאוחדים - עם ישראל יזכה במהרה להתאחד- הן בהנהגה והן בחברה. וכך בע"ה - תתגשם הנבואה:

"כִּימֵ֥י צֵאתְךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אַרְאֶ֖נּוּ נִפְלָאֽוֹת" [ מיכה  ז' ,ט"ו]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר